גליוני הש"ס/בבא מציעא/קו/א

דף ק"ו ע"א

הוה מקיים בי ותגזר אומר וגו'. נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' מ"ה:

אפקעתא דמלכא. נ"ב ע' מסורת הש"ס וכל' זה עוד לעיל ל"ט א':

תוד"ה אלא מעתה כ' ומשני שביעית אפקעתא דמלכא הוא וא"א להיות תבואה בארץ בהיתיר כלל כו'. נ"ב כוונתם דשדפון אינו מבטל שם שנת תבואה מן השדה דהא הי' אפשר להיות בה תבואה אילו לא הי' שדפון וזולת אם בכל העולם אין תבואה אז לא אמרי' דהי' אפשר דמה שאינו בשום מקום הוי כאילו נסתלק לגמרי עניין התבואה ומציאותה ואינו גם בסוג אפשריות ורק אם יש תבואה באיזה מקום אמרי' דכמו שיש שם הא הי' אפשר שיהי' גם כאן אילו לא נשדף ולכן חשיב שנת תבואה ומשא"כ שביעית מה בכך שיש תבואה בח"ל הרי שדה זו עומדת בא"י וא"א להעתיקה לח"ל וכפי היותה בא"י הא לא הי' שם שום אפשריות שיהי' בה תבואה בהיתיר בשביעית ויל"ע קצת דגם בשביעית מאי כללא דאינו עולה מן המניין אחרי דהטעם מפאת דא"א כלל שיהי' בה תבואה כיון שעומדת בא"י וא"כ מאי כללא הרי אם מכר לו שדה בא"י והיא עומדת על שפת הירדן אז הא יש מציאות בבוא שביעית שיוכל לזורעה בשביעית אילו הי' הירדן מתפשט שם ונכנס לצד פנים ואז הית' שדה זו נעשית חוץ לארץ ע' חידושי הר"ן לעיל כ"א ב' ד"ה ירדן שנטל מזה ונתן לזה עש"ה ואין לומר דהא לא נכנס הירדן ולא נעשה אפשריות זה דא"כ שדפון נמי הרי נשדף ולא נשאר בפועל אפשריות הזריעה ורק דאתה אומר דהי' אפשריות שלא יושדף וא"כ ה"נ הרי הי' אפשריות שיכנס הירדן כו' דו"ק מאוד ואולם יש לחלק בין אפשריות של כניסת הירדן דהוא חסרון מעשה מחודש לבין אפשריות המנע השדפון שהי' צריך רק שלא יתחדש דבר וק"ל וגוף הדין הנ"ל דאפשר לשדה שבא"י ליעשות ח"ל ע"י כניסת הירדן יל"ע בו הרבה לכמה דברים אם זרע בשדה בהיותה בא"י ואח"כ נעשית ח"ל ע"י כניסת הירדן מה דין התבואה הגדילה לעניין תרומות ומעשרות וחדש וכן לעניין קיום כלאים וכדומה דברים הרבה מאוד ויש להאריך בזה מאוד ואכ"מ:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף