אור זרוע/טריפות/תלא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר רב (יהודה) [הונא] א"ר שמוטת ירך בעוף כשירה. ופסקי' שלהי שמעתא דרווחת הלכה בישראל שמוטת ירך בעוף טריפה. וכתב מורי רבינו יהודה ב"ר יצחק הוא הנקרא שירליאון נראה להרב רבינו אלחנן זצ"ל דמיירי בשמוטה דלא איעכול ניבי' דמאן דמכשיר לקמן שמוטה היינו דוקא בדלא איעכול ניבי' אבל בדאיעכול ניבי' כ"ע מורו דטריפה. אפי' בבהמה היא טריפה. דמסתמא הא דפרקי' לעיל דבהמה טריפה בשמוטת ירך בדאיעכול ניבי' מתוקמא לכ"ע. ומ"ד שמוטת ירך בעוף כשירה היינו בדלא איעכול ניבי' יכול לסבור דבבהמה נמי כשירה ופליג אדרב מתנא דאמר בוקא דאטמא דשף מדוכת' טריפה כי אין סברא דבבהמה יטרוף ויחמיר יותר. ובבהמה טריפה מיירי נמי איעכול ניבי' דומיא דעוף וסבר לה כרב מתנא. מיהו קשה דר' יוחנן אדר' יוחנן. דהא ר' יוחנן קאמר לקמן דשמוטת ירך בעוף טריפה. ואי מיירי בדלא איעכול ניבי' הא ר' יוחנן גופא פסק לעיל הלכה כמשנתינו גבי כבד לפי שהיא סתם משנה ואיהו גופיה קאמר לעיל דמתני' ממעטא לההיא דרב מתנא דסביר' לי' שהיא כשירה. וכי תימא שיטרוף בעוף יותר מבבהמה א"כ תקשי אתנא דבי לוי דלא חשיב ליה. מיהו איכא למימר דתני ושייר כמו ששייר בטרפחת. למאי דפרי' לעיל כי שמא שייר הרבה טריפות בעוף שאינו מונה. ומהאי טעמא נמי מצינן למימר דרב יהודה אמר רב שמוטת ירך בעוף טריפה מיירי שפיר בדאיעכול ניבי' דוקא אבל בדלא איעכול ניבי' כשרה וטורף בעוף יותר מבבהמה כי אין להקשו' מתנא דבי לוי כדפרי'. ומיהו אי הוה מפרשי לאידך גיסא. נוכל לפרש כך דשמוטת ירך בעוף מיירי דוקא בדאיעכול ניבי' אבל בלא איעכול ניבי' כ"ע מודו דכשירה. והשתא לא הוה קשיא מידי דר' יוחנן דאמר טריפה דאיכ' לאוקמי' בדאיעכול ניבי' וההיא דלעיל בדלא איעכול ניבי'. אבל לא מסתבר הכי דמאן דמכשיר אפי' בדאיעכול ניבי' דפסקי' לעיל דהלכתא דהיכא דאיעכול ניבי' טריפה. משמע שכל העולם מודים בדבר ואין אדם חולק על אותו פסק. ועוד ק"ל דא"כ כי קאמר לקמן רבה לרב הונא דאמר שמוטת ירך בעוף כשירה והא רבנן דאתו מפומבדיתא אמרי שמוטת ירך בעוף טריפה ומאי קשיא לישני לי' כי קאמינא אנא בדלא איעכול ניבי' כי קאמרי אינהו בדאיעכול ניבי'. וי"ל שהי' יודע שאותה שמוטה שמכשיר רב הונא טורף רב יהודה. ע"כ נראה יותר כמו שפירשנו דבדלא איעכול ניבי' מיירי הכא ואפי' הכי טריפה כדפסקי' לקמן שמוטת ירך בעוף טריפה ומיירי אפי' בדלא איעכול ניבי. וכן נראה עיקר להחמיר. ולית הלכת' ככל הני שמעתתא דמכשרי שמוטת ירך בעוף. דלכך הכי קיי"ל דשמוטת ירך בעוף טריפה אפי' לא איעכול ניבי'. ושמוטת גף בעוף דהיינו פרק עליון המחובר בגבה אמר רב יהודה אמר רב דטריפה דחיישי' שמא ניקבה הריאה לפי שהריא' (נמצאת) [נחבא'] בצלעות וקרום הבשר רך ודק בין צלע לצלע וכששומט' גפה מנתקת הריאה עם הגף וחיישי' שמא ניקבה וטרפינן לה מספק. ושמואל אמר תיבדק הריאה מכניס קנה דק בגרגרת ונופח בריאה אם הרוח יוצא טריפה ואם לאו כשירה. וכן אמר ר' יוחנן תיבדק וכן הלכה. דכל רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן וכש"כ הכא דשמואל קאי כוותי' ולקמן שלהי פרקין גמ' נשבר העצם פירשתי יותר. ואין ריאה לעוף לא לחמר לא לינפל דאם נפלה מן הגג דאמרן דצריכה בדיקה אין צריך לבדוק בריאה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |