פני משה/בבא מציעא/ח/ה

גרסה מ־20:44, 22 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




פני משה TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המוכר זיתיו לעצים. שיקוץ אותם לשריפה והשהא אותם בקרקע ועשו זיתים רעים שאין בסאה שלהם רביעית שמן:

הרי הן לבעל הזיתים. דבפחות מרביעית לא קפדי אינשי ורביעית שאמרו חוץ מההוצאה שהוא מוציא במסיקתן ובעצירתן ומתני' בסתם אבל אמר לו לקוץ מיד אפילו בפחות מרביעית הרי הן לבעל הקרקע ואם אמר לקוץ כל זמן שירצה אפילו עשו יותר מרביעית הרי הן לבעל הזיתים:

עשו רביעית לסאה. חוץ מן ההוצאה:

יחלוקו. לפי שההנאה לשניהם ביחד:

שטף הנהר את זיתיו. ומוקי לה בגמ' כגון ששטפן הנהר בגושיהן דהיינו עם הקרקע שסביבותיהן שהן יכולין לחיות על ידה ופטורין הן מערלה ובשלש שנים הראשונים הוא דיחלוקו דאע"ג דקרקע של זה מגדלן מ"מ אי לאו גושיהן לא הוו מצי למיכל מינייהו משום ערלה אבל לאחר ג' שנים הכל לבעל הקרקע דאמר ליה אי אנא נטעי מי לא הוה אכילנא לאחר שלש:

גמ' ר' יוחנן בעי. הא דקתני שטף נהר זיתיו וכו' יחלוקו ואם הרטיבו מחמת קרקע של זה מה הן דינם ומאי קאמרת בהא וכלומר דאמאי קתני יחלוקו סתם הא בעל הקרקע מצי למימ' אי אנא נטעי מי לא אכילנא וכדמפרש ר' יוסי בן חנינה דברי ר' יוחנן לקמיה:

כששטפן בגושיהן. ואהנו גושיהן של בעל הזיתים:

שני ערלה ביניהן. כלומר דלא תימא לפרש דברי ר' יוחנן דאיהו לא מוקי לה בששטפן בגושיהן הא ודאי ליתא דאי ליכא גושיהן א"כ מאי אית ליה לבעל הזיתים דלימא ליה זיתי גדלו (לימא) ליה עקור אילנך וזיל ועוד דהא בתוך ג' מי מצי אכיל מינייהו אלא ודאי ר' יוחנן נמי מוקי לה בששטפן בגושיהן ושני ערלה איכא בינייהו דר' יוחנן ס"ל דאפי' כשנעקרו בגושיהן אין לבעל הזיתים חלק בהן אלא בתוך שני ערלה דאי לאו גושיהן לא הוי מצי למיכל אבל לאחר שני ערלה לא אהני ליה ולא מידי והיינו דמדייק ר' יוחנן הרטיבו מחמת הקרקע מפני מה הן כדין דחלוקה ומפרש להמתני' דבאמת דוקא בתוך שני ערלה הוא דיחלוקו אבל לאחר מכאן הכל לבעל הקרקע ורב הונא לא ס"ל הכי אלא מכיון שנעקרו בגושיהן מצי למימר זיתי גדלו ולאחר שלש יחלוקו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף