רש"ש/בבא בתרא/ד/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא דכתיב ונהרו אליו כה"ג. מהמהרש"א בח"א משמע דסמיך אקרא דבתריה כי מציון תצא תורה ודוחק. ויותר נראה דדריש ונהרו מל' ואל תופע עליו נהרה (איוב ג):
שם פשיטא. עפרש"י ותוס' לעיל במשנה. ומשמע דאפילו אם היה טוען האחד כולו שלי והב' חציו שלי דבכה"ג איתא בריש ב"מ דזה נוטל ג' חלקים וז"נ רביע. או דאפי' הא' היה טוען ודאי והב' ספק כגון יורש היה הדין דיחלוקו בשוה כיון דהם בחזקת שניהם:
שם אמר אביי ה"ק כו' ובמקום שנהגו לגדור בבקעה כו'. ללישנא דמחיצה גודא ה"נ יותר לפרש ובמקום שנהגו לגדור בחצר דאיירי ביה מלאוקמי בבקעה דלא נזכר כלל. ועוד דע"ז לא הוה רבא מקשה מידי. אלא ע"כ דס"ל לישנא דחלוקה וסייעתא להפוס' שתפסו לשון זה להלכה:
שם א"ל רבא א"כ מאי אבל. עמש"כ בזה במהדורות לס' נת"ע (קי"ג ב) בס"ד:
רש"י ד"ה ודפנא. ערמונים שקורין לו"ר כו'. סותר א"ע למה שפי' בר"ה (כ"ג) ד"ה ערי וד"ה דולבי וע' סוכה (ל"ב ב) בפירושו ד"ה דולבא:
רש"י ד"ה מכפייה. וכן מחזה אל מחזה כו'. כצ"ל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |