ספר האגור/א'צט
|
< הקודם · הבא > |
(אצ"ט) השוחט בהמות או חיות או עופו' וסח בינתי' בדבר שאינו מענין השחיט' כתב בספר התרומה שספק הוא אם צריך לחזור ולברך על השחיט' כמו מי שסח בין תפילין או שמא כמו מי שסח באמצע אכילתו שאין צריך לחזור לברך המוציא ומאחר שספק הוא אסור להסיח בנתיים ובה"ג פסק שאם סח בין עוף לעוף מכסה אותו ששחט ואח"כ יברך וישחוט האחר ואין לנטות מקבלתם כל זמן שאין ראיה ברורה לסתור דבריהם ספר המצות. וראבי"ה מצא בתשובות הגאונים שצריך לברך על כל שחיטה ושחיטה שמא שכח וידבר בינתים דבר שאינו מענין השחיט'. ואין טעם זה נראה לי דאטו משום שמא ישכח יברך ברכה שאינה צריכה. וכן כתב רבינו שמואל בן חפני ור' קלונימוס מרומ"י לברך על כל שחיטה ושחיטה. וכתב באור זרוע נראה לי לקיים דברים בשני מינים כגון חיה ועוף שאז צריך לברך על כל שחיטה ושחיטה. מיהו נראה בעיני לפי האמת דאפי' בהמה וחיה עוף ברכה אחת לכולן הואיל וברכותיהן שוות, מרדכי וכן המנהג.
עוד מצא ראבי"ה בתשובות הגאוני' מי ששחט והזיד ולא ברך על כסוי הדם אסור לו לאכול ממנו אבל לאחרים מותר והוא חייב מלקות מרדכי.
פירש רבינו חננאל שור הבר שקורין בופיל"ו רבותינו הגאונים נמנו עליו שמכסין את דמו. ולא אפשיטא אי חיה היא אי בהמה וחלבו אסור מספק וכן הלכה. מרדכ"י.
אני המחוקק מצאתי בשם המחבר (בדף התיקונים) וז"ל. אמת הוא כי הערוך פירש כן בערך שור. אבל רבינו ישעיה האחרון כתב שהבופל"ו הוא מריא בלשון הקדש. ולפי פירושו אין לספקו בחיה. וכן מנהג שאין לכסות דם שחיטתו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |