שו"ת רדב"ז/ז/סו
שו"ת רדב"ז 
ז סו
|
< הקודם · הבא > |
שו"ת לשונות הרמב"ם ז"ל<\big>[א]
שאלת ממני אודיעך דעתי במ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ט מה' עבדים וז"ל אחד מן האומות שבא על שפחה כנענית שלנו הרי הבן עבד כנעני שנאמר אשר הולידו בארצכם אבל העבד שבא על אחת מן האומות אין הבן עבד שנאמר אשר הולידו בארצכם ועבד אין לו יחס עכ"ל. וקשיא לך איך מתפרשת הסוגיא דקידושין פ' החומר לפי זה:
תשובה כבר השיג עליו הראב"ד ז"ל והעלה כי יש טעות בדברי הרב ז"ל ותורה חדשה ובמה שאכתוב לך בס"ד יתבאר שאין כאן טעות ולא תורה חדשה דר"י וברייתא שבסוגיא איירו לענין לא תחיה כל נשמה כדפירש"י ז"ל והראב"ד ושאר המפרשים ז"ל וגם הרב ז"ל הכי מפרש לה אלא דהוא ז"ל איירי בדין אחר לדעת אם הבן היא עבד וחייב במקצת מצות כדין שאר העבדים או אם הוא נכרי ולא קאי עלה דהך ברייתא ואמר אחד מן האימות שבא על השפחה דכיון דנכרי אית ליה יחס שפיר קרינן ביה אשר הולידו בארצכם והיה מן הדין דשלהי פ' האומר דגרסינן עלה דמתני' ר' שיהיה אחר אביו דהא למשפחותם לבית אבותם כתיב ויהיה נכרי ולא עבד אלא משום דכתיב קרא אחרינא האשה וילדיה תהיה לאדוניה משמע דהולד כמוה עבד. ומ"ש הרב ז"ל שנא' אשר הולידו בארצכם לאפוקי בבא דסיפא לא להביא ראיה על הרישא וזאת הבבא הראשונה מייתי בירושלמי בהדיא א"ר זעירא הדא אמרה נכרי שבא על השפחה והוליד בן הולד עבד עכ"ל אבל העבד שבא על אחת מן האומות אין הבן עבד דאע"ג דהוה מן הדין שיהיה נגרר אחר אביו דלמשפחותם לבית אבותם כתיב ויהיה עבד ולא גוי עבד אין לו יחם ואינו נגרר אחר אביו שנא' אשר הולידו בארצכם וזו לא נקראת הולדתו של עבד לפיכך אין הבן עבד אלא נכרי כאמו ואפשר שלמדוה מהסוגיא טרפון אומר יכולין ממזרים לטהר עצמם, ואיבעיא לן עלה ר"ט לכתחילה קאמר או בדיעבד קאמר ואתיא למפשטה מדאמרו ליה לר"ט טהרת הזכרים כלומר שיכולים לגלות למקום אחר וישאו שפחה ולא טהרת הנקבות שאין דרך לגלות ואי אמרת לכתחילה קאמר ממזרת נמי תנסיב לעבדא ומשני עבד אין לו יחס כלומר ואינו נגרר אחר אביו אלא אחר אמו שהיא ממזרת ואין לה תקנה הרי לך בהדיא דממזר נושא שפחה והולד עבד דאע"ג דהו"ל למימר למשפחותם לבית אבותם מ"מ האשה וילדיה תהיה לאדוניה כתיב ומש"ה הולד עבד כעוה ועבד שנשא ממזרת כיון דעבד אין לו יחס ולא משפחה הולד הולך אחר אמו לגבי נכרי שנשא שפחה שלנו או עבד שלנו שנשא גויה נמי לא שנא דתרווייהו חד טעמא אית להו ומפני שראה הראב"ד ז"ל דנקט לישנא דברייתא אחד מן האומות ונקט קרא דברייתא אשר הולידו בארצכם חשב דאיירי הרב בדינא דברייתא ומשו"ה השיג עליו אבל לעניות דעתי לא איירי בדינא דברייתא לענין לא תחיה כל נשמה אלא לענין או הבן הוי עבד או נכרי אבל מודה הרב ז"ל דאי הוי עבד כנעני מותר לקיימו ואם הוא כנעני חפשי אסור לקיימו שהרי הוא בכלל לא תחיה כל נשמה ואם אביו משאר אומות הולך אחר הזכר ומותר לקיימו ואם אביו כנעני אעפ"י שאמו משאר האומות אסור לקיימו דהלך אחר הזכר ובמה שכתבתי אין בדברי הרב ז"ל טעות ולא תורה חדשה. הנלע"ד דוד ן' זמרא:
- ↑ אמר הכותב ה' בחסדיו אינה לידי עוד כמה שו"ת לשונות ש"ס ולשונות הרמב"ם ז"ל מרבינו הרדב"ז זיע"א ואולם לשונות הש"ס כעת אינם תחת ידי ומטעם זה לא העלתים על מזבח הדפוס ואשר נמצא אתי על לשונות הרמב"ם ז"ל לו הביאותיו אליך והצגתיו לפניך ה' יזכני ויעזרני ע"ד כבוד שמו. וכשם שזכיתי להדפיס תשובות אלו של מו"ר הגאון מוהרדב"ז כן זכותו יעמוד לי ואזכה להדפיס ספרו הנורא שהוא ח"ב מיקר תפארת והוא חידושים על הרמב"ם ח"ג וח"ד יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי כיר"א. הגהות הון יוסף.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |