כף החיים/אורח חיים/תרא
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א
א) [סעיף א'] ביום השני מתפללים וכו'. וקורין מוהאלהים נסה את אברהם וכו' עיין לעיל סי' תקפ"ד או' ט"ז ואו' י"ט ואו' ך' כי שם כתבנו ע"ז:
ב
ב) שם ומפטיר בירמיה כה אמר ה' מצא חן וכו'. מפני שחובת היום להזכיר זכרונות וכתיב בההוא קרא זכור אזכרנו. ב"י בשם הר"ן. לבוש:
ג
ג) שם ובמוצאי ר"ה מבדילין וכו'. פי' מבדילין בין בתפלה בין בכוס. ב"י לבוש:
ד
ד) שם אלא שאין מברכין על הבשמים וכו'. שהרי אין בו נשמה יתירה ביו"ט וגם על האש אין מברכין שהרי מיתר להבעיר ביו"ט את האש לצורך. לבוש. ועיין לעיל סי' תצ"א ובדברינו לשם בס"ד. ושאר דיני הבדלה הלא הם כתובים לעיל בה' שבת ובדברינו לשם בס"ד:
ה
ה) [סעיף ב'] אף בא"י עושין ר"ה שני ימים. לפי שגם בזמן שבהמ"ק קיים היו נוהגין לפעמים שני ימים קודש כשנשתהו העדים ובאו מן המנחה ולמעלה כמ"ש במס' ר"ה ל' ע"ב. ומבואר בב"י ולבוש בסי' הקודם. וכ"כ מ"א בסי' זה סק"א ושאר האחרונים. ובשער הכוו' דף צ"א ע"ד נתן טעם בסוד למה שנוהגים לעשות ב' ימים דר"ה גם עתה בא"י משא"כ בשאר יו"ט לפי שקודם החורבן היה כח ויכולת בתפלתנו להעלות הפנימיות והחיצוניות ביום אחד בלבד ולא היו עושין רק יום א' בלבד זולתי כשלא באו העדים אלא מן המנחה ולמעלה אבל אחר החרבן הוא בהכרח לעשות ב' ימים של ר"ה דביום הראשון עולה בחי' הפנימיות והנשמות וביום הב' עולה אף בחי' החיצוניות וזהו הטעם שאמרו בזוהר פ' פנחס דף רל"א ע"ב דיום א' הוא דינא קשיא והב' הוא דינא רפיא והטעם הוא כי ביום א' עדיין לא נתבסמו העולמות עד יום ב' יעו"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |