ערך/תנא ופליג
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי תנא ופליג
תנא ופליג מופיע בתלמוד בדרך כלל כתשובה לסתירה בין דעתו של אחד האמוראים לבין דין המבואר במשנה או בברייתא. יישוב זה בא לשלול את הנחת הייסוד לפיה במצב של סתירה כזו, דבריו של האמורא הם שעומדים בתמיהה מאחר שאמורא אין בכוחו לחלוק על דברי תנאים. תנא ופליג מגדיר מחדש את מעמדו של אותו אמורא כך שדבריו יוכלו לעמוד כדעתו גם נגד דעת תנאים.
מצאנו דיונים לגבי הגדרת מעמדם של כמה מחכמי התלמוד, אם חשובים כאמורא או כתנא:
רב
בכמה מקומות בש"ס מוזכר שרב תנא הוא ופליג[1].
רבי יוחנן לא היה מחזיק את רב לתנא, ולכן חלק עליו[2].
שמואל
שמואל אם הוא תנא ופליג, ראה *שמואל.
רבי יוחנן
תוספות בכתובות (ח. ד"ה רב) מוכיחים שרבי יוחנן היה אמורא ולא תנא[3].
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
---|---|
| |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |