שו"ת מבי"ט/א/ס

שו"ת מבי"ט א ס

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סימן ס

שאלה ילמדנו רבינו גוי שהיה מסיח לפי תומו ואמר העני אברהם אל שראני שהיה מוכר בגדים פה בהר נטבע אמר לו היהודי מאין אתה מכירו אמר שהיה אוכל ושותה עמי ואח"כ נמצאנו בדמייאט והיינו ג' ספינות והספינה שהיה בה אברהם הנז' נטבעה בים ועיני רואות מהספינה שהייתי בה שנטבע אברהם ומת שאל לו היהודי אתה ראית אותו שמה אמר הישמעאל בעיני ראיתי אותו מת צף על פני המים יורינו אם אשתו מותרת או לא:

תשובה איפליגו רבואתא ז"ל על בעיין דריש פרק האשה שלום עד אחד במלחמה מהו וכו' אי אפשיטא הך בעיא או לא דהרי"ף והרמב"ם ז"ל מפרשי בעיין כשלא אמר מת וקברתיו אבל אמר מת וקברתיו לא איבעיא להו וכמו שכתוב הרב בעל מגיד משנה פרק י"ג מהלכות גירושי' וכו' דאי נמי דבעיין בכל גוונא איירי מיהו כי אמר מת וקברתיו לא חיישינן ליה מהנך עובדי דלקמן אבל כי לא אמר קברתיו הויא ליה בעיא ולא איפשיטא והראב"ד ז"ל כתב דעד אחד במלחמה לא בעי מת וקברתיו מההיא עובדא דחסא דפ' בתרא דאי נסיבא אפומא דחד וכו' אלמא במים שיש להם סוף אפילו לכתחילה מינסבא לה ואפילו לא אמר קברתיו וכמו שכתב הרא"ש ז"ל פ' האשה וא"כ להרי"ף והרמב"ם ז"ל אין שום היתר לזאת האשה שהרי כתב הרמב"ם עד אחד אומר ראיתיו שמת במלחמה או במפולת או שטבע בים הגדו' ומת וכיוצא בדברים אלו שרובן למיתה אם אמר קברתיו נאמן ותנשא על פיו ואם לא אמר קברתיו לא תנשא ואם נשאת לא תצא ע"כ והרי"ף ז"ל ג"כ כתב וה"ה לעד אחד במלחמה היכא דאמר מת וקברתיו וכו' ועד אחד במים שאין להם סוף כעד אחד במלחמה דמי דאמר בדדמי דמאי דכתב התם הר"ף ז"ל דעד א' במים שאין להם סוף נאמן הא קא מסיים דדוקא היכא דאמר אסקוה לקמאי וחזיתוה לאלתר ואישתמודענא ליה דאיהו פלוני כדמסיק בעובדא דב' תלמידי חכם שהיו עם אבא יוסי בן סימאי וכולי דמשמע דהא דעסקוה וכולי ונתעסקו בטלטולו ממקום למקום כדרך המתים הוי כקברתיו הא לאו הכי בעי קברתיו ובסמ"ג נמי הביא דברי הרמב"ם ז"ל שצ"ל קברתיו וכן כתב הרשב"א ז"ל ג"כ בתשובה סי' תתק"ף דעד א' צריך לומר מת וקברתיו במלחמה או בים ויש מי שהתיר דלא אמר קברתיו וראשון עיקר עכ"ל ובספר אדם וחוה כתב הפוסקים הסכימו דעד א' אינו נאמן עד שיאמ' מת וקברתיו ע"כ ואם כן למ"ד דבעי' קברתיו אין התר לאשה זו כיון שלא אמר אלא שראהו מת ואפילו לפוסקים שלא הזכירו קברתיו בעד אחד במלחמה או במים שאין להם סוף אין התר לאשה זו שהרי כתב הרא"ש ז"ל ויראה דהא דבעי' ואסוקינהו קמן וחזינהו לאלתר היינו לאותם שראו הטביע' דהנהו אמרי בדדמי דכיון שראו שנפלו למים בדבר מועט יאמרו שאלו הם שנפלו למים אבל מי שלא ראה הטביעה בטביעות עין לחודיה נאמן וכן פי' ר"י ז"ל הא דבעי' הכא סימנין ולא סגי בטביעו' עין לחודיה היינו משו' שראו הטביע' ואמרו בדדמי וכן כתב הר"ז הלוי ז"ל ור"ח פי' מדבעי' סימנים שמעי' דאשה ועד אחד בספינה שטבעה והכירוהו מת לא מהימני וכו' ובנדון דידן אמר הגוי שנטבעה הספינה לעיניו ואם כן מה שאמר שראהו מת צף על פני המים דאמר בדדמי דאיפשר שאחר היה מאותם שנטבעו בספינה כת' באבן העזר סי' י"ז ואם עד אחד מעיד ראיתיו אחד שהועלה והכרתיו על ידי סימני' שהיו לו בגופו נאמן וע"י טביע' עין אינו נאמן בד"א שראהו העד שנפל שם דאומר בדדמי ואומר שהוא הוא אפי' אינו ברור לו לפיכך אינו נאמן אבל אחר שלא ראהו שטבע וכו' ע"כ משמע דמי שראהו שטבע כנדון דידן אינו נאמן בטביעות עין כי אם על ידי סימנין ומה שכתב הרא"ש ז"ל ונהגו האידנא להתיר נשי אנשים שטבעו על ידי הכרת טביעו' העין בלא סימנים הא מסיק בתר הכי ולמאי דפי' דיש חילוק בין אותם שראו הטביעה לאחרים ניחא ע"כ דמשמע דלא נהגו להתיר שלא על ידי סימנין אלא באותם שלא ראו הטביעה אבל אותם שראו הטביעה אמר בדדמי וכדאמ' וכמו שכתב בתרומת הדשן ומה שכתב הרשב"א ז"ל בחידושי יבמות שאין גוי מסיח לפי תומו צ"ל קברתיו והרב' ראיות על זה ותמה על הרמב"ם ז"ל שכתב שצ"ל קברתיו היינו בגוי מל"ת שאמר ראיתיו מת וכיוצא בזה דליכא בדדמי אבל אי אמר טבע בים וראיתיו אחר כך מת דאיכא למיתלי דאמ' בדדמי פשי' דצ"ל קברתיו וכמו שכתוב בתשוב' דצ"ל וקברתיו והריב"ש ז"ל בס"א תשוב' י"ח כתב שנדחו דברי הרי"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל במה שאמרו דבעי' מת וקברתיו ואפ"ה כתב דראוי לחוש לדבריהם וכמו שכתב הרשב"א ז"ל וכתב עוד בתשובה ב' דלדעת הרי"ף ז"ל דבעי למימר וקברתיו אם לא אמר אלא מת ונשא' לא תצא שלא כדעת הרמב"ם ז"ל דכתב ואם נשאת תצא מכל זה נר' דאין שום היתר לאשה זו ואיני יודע על מה סמכו המתירי' כי אם על מה שכתב הרא"ש ז"ל בשם ר"ת ונהגו האידנא להתיר נשי אנשים שטבעו על ידי הכרת טביעות עין וכו' היכא דנמצא גופו שלם ומשמע אפילו באות' שראו הטביע' אך מסקנת הרא"ש ז"ל דלא סגי טביעו' עין אלא באותם שלא ראו הטביע' כדאמ' לעיל ואפילו למה שנהגו כשנמצא גופו שלם אפילו באותם שראו הטביעה נראה דאינו אלא בעד שמתכוין להעיד אבל בגוי מל"ת לא סגי טביעות עין דכיון שאינו מתכוון להעיד היאך יתן טביעות עין במים וכמו שכתוב בהגהות הרמב"ם ז"ל פי"ג והמורה להתיר לא ימצא ידיו ורגליו בבית המדרש והנראה לי כתבתי וחתמתי נאם הצעיר מצעירי הצאן משה ב"ר יוסף זלה"ה מטראני יצ"ו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >