רש"י/בבא קמא/טו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול והוספת קישורים בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הקטנת סוגריים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''בני חורין.''' שיהו העדים בני חורין ובני ברית: | '''בני חורין.''' שיהו העדים בני חורין ובני ברית: | ||
'''עבד אין לו יחס.''' דאמרינן בפרק הבא על יבמתו | '''עבד אין לו יחס.''' דאמרינן בפרק הבא על יבמתו {{ממ|[[בבלי/יבמות/סב/א|יבמות דף סב.]]}} הכל מודים בעבד שאין לו יחס כדכתיב עם החמור עם הדומין לחמור: | ||
'''נכרי יש לו יחס.''' כדמפרש התם דכתיב הדרימון בן טברימון בן חזאל: עבד כנעני שייך במצות שהנשים חייבות בהן דגמר לה לה מאשה: לפניהם כולן בכלל: | '''נכרי יש לו יחס.''' כדמפרש התם דכתיב הדרימון בן טברימון בן חזאל: עבד כנעני שייך במצות שהנשים חייבות בהן דגמר לה לה מאשה: לפניהם כולן בכלל: | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
'''הא תנא ליה רישא.''' חבתי בתשלומי נזקו וקתני עלה תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלים בנבילה ואמרינן לא נצרכא אלא לפחת נבילה: | '''הא תנא ליה רישא.''' חבתי בתשלומי נזקו וקתני עלה תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלים בנבילה ואמרינן לא נצרכא אלא לפחת נבילה: | ||
'''מגופו.''' ואם אינו שוה חצי נזק מפסיד הניזק כדכתיב | '''מגופו.''' ואם אינו שוה חצי נזק מפסיד הניזק כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#|שמות כא]]}} וחצו את כספו: | ||
'''מן העלייה.''' אם אינו שוה כנגד כל הנזק נוטל נכסים מביתו: | '''מן העלייה.''' אם אינו שוה כנגד כל הנזק נוטל נכסים מביתו: | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
'''חצי כופר.''' מועד שהמית את האדם משלם כופר ליורשים ותם אפילו חצי כופר לא משלם: | '''חצי כופר.''' מועד שהמית את האדם משלם כופר ליורשים ותם אפילו חצי כופר לא משלם: | ||
'''רבי יוסי הגלילי היא דאמר.''' בפרק שור שנגח את הפרה | '''רבי יוסי הגלילי היא דאמר.''' בפרק שור שנגח את הפרה {{ממ|[[בבלי/בבא קמא/מב/א|לקמן דף מב.]]}} תם משלם חצי כופר וליכא שיורא דאי משום דהאי משלם כופר שלם והאי לא משלם אלא פלגא כופר לאו שיורא הוא דהא תני לה תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם וכופר בכלל: | ||
גרסה מ־21:14, 5 בפברואר 2019
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בני חורין. שיהו העדים בני חורין ובני ברית:
עבד אין לו יחס. דאמרינן בפרק הבא על יבמתו (יבמות דף סב.) הכל מודים בעבד שאין לו יחס כדכתיב עם החמור עם הדומין לחמור:
נכרי יש לו יחס. כדמפרש התם דכתיב הדרימון בן טברימון בן חזאל: עבד כנעני שייך במצות שהנשים חייבות בהן דגמר לה לה מאשה: לפניהם כולן בכלל:
קמייתא. איש או אשה כי יעשו דמשתעי בקרבן:
התם הוא דחס רחמנא עלה. דתיהוי כאיש לענין כפרה:
כי היכי דתיהוי לה חיותא. דאי לא הואי בכלל דינין הוי פרשי תגרי מינה:
איש דבר מצות. משלם בעל השור כופר ליורשים משום דבטליה ממצות:
ממונא. דין הוא שישלמנו ואינו קנס ונפקא מינה דאי מודה מקמי דאתו סהדי לא מיפטר:
לאו בחזקת שימור קיימי. שרגילין בנגיחה וצריכין שמירה:
בתשלומין. משמע דשניהן מפסדי ממון בתשלומין שזה משלם מחצה וזה מפסיד מחצה:
דשייך ניזק בתשלומין. כלומר מפסיד ממה שהיה ראוי לו דבעי למשקל כוליה שזה פשע בשורו שלא שמרו:
בתשלומין איתיה. בתמיה דמשמע שמפסיד מדינו:
לפחת נבילה. דכל פחת נבילה דניזק הוא והיינו דשייך ניזק בתשלומין שאפילו אותו קנס שזיכתה לו תורה אינו נוטל כולו:
הא תנא ליה רישא. חבתי בתשלומי נזקו וקתני עלה תשלומי נזק מלמד שהבעלים מטפלים בנבילה ואמרינן לא נצרכא אלא לפחת נבילה:
מגופו. ואם אינו שוה חצי נזק מפסיד הניזק כדכתיב (שמות כא) וחצו את כספו:
מן העלייה. אם אינו שוה כנגד כל הנזק נוטל נכסים מביתו:
ואם איתא. דקנסא:
ליתני נמי הא. שחצי נזקו של תם קנס ואינו משלם ע"פ עצמו ומועד הוי ממון ומשלם ע"פ עצמו:
חצי כופר. מועד שהמית את האדם משלם כופר ליורשים ותם אפילו חצי כופר לא משלם:
רבי יוסי הגלילי היא דאמר. בפרק שור שנגח את הפרה (לקמן דף מב.) תם משלם חצי כופר וליכא שיורא דאי משום דהאי משלם כופר שלם והאי לא משלם אלא פלגא כופר לאו שיורא הוא דהא תני לה תם משלם חצי נזק ומועד נזק שלם וכופר בכלל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |