עץ יוסף על בראשית רבה/מד/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''ממספוטמיא.''' | '''ממספוטמיא.''' ארם נהרים וע' לעיל פ' ל' ודורש על אברהם שהחזיק בו מקצות הארץ מבבל שהיא רחוקה. וזה שאמר מאציליה קראתיך פי' מגדולי הארץ כמ"ש ואל אצילי בני ישראל: | ||
'''קראתיך זמנתיך.''' | '''קראתיך זמנתיך.''' שאמר תחילה החזקתיך ואח"כ קראתיך דקשה ע"כ דרש זמנתיך. שאחר שמחזיקים באדם מזמינים אותו לסעודה כמ"ש ותחזק בו לאכול לחם: | ||
'''בחרתיך באברם.''' | '''בחרתיך באברם.''' כמ"ש אשר בחרת באברם. וכמ"ש בברכות פ"א שבחר בו בעת שהיה שמו אברם: | ||
'''ולא מאסתיך באברהם.''' | '''ולא מאסתיך באברהם.''' שאע"פ שאז היה כבר זקן. אבל עוד ינובון בשיבה: | ||
'''אל תירא כו' אל תשתע. כשעוה.''' | '''אל תירא כו' אל תשתע. כשעוה.''' כצ"ל וחוזר לדרוש על יעקב שכל הפסוק מדבר ביעקב שכל כוונת השי"ת באברהם הוא על יעקב: | ||
'''נשפכו מים על שוקיו.''' | '''נשפכו מים על שוקיו.''' כדרך המתפחדים שמעיהם מתרפים: | ||
'''והיה לבו רפה.''' | '''והיה לבו רפה.''' פן יכיר בו ויקללנו. ומה שנתקררה דעתו תחילה בלבישת העורות היינו משום דלא ס"ד שיכוין יצחק להבחין בדבר כדפירש הרמב"ן ז"ל: | ||
'''כשעוה.''' | '''כשעוה.''' דריש תשתע לשון שעוה: | ||
'''ב' מלאכים.''' | '''ב' מלאכים.''' מדכפל אמצתיך אף עזרתיך. ובילקוט הביא אמצתיך במיכאל. אף עזרתיך בגבריאל. ונקט ב' אלה. שדרכם להיות שלוחי ה' לשמירת הצדיקים {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''במרפקו.''' | '''במרפקו.''' אצילי ידיו: | ||
'''לא תשוע.''' | '''לא תשוע.''' לשון שעוה. וכתב תשתע שכל תיבה שתחלת יסודה שי"ן כשבא לדבר בלשון מתפעל התי"ו נכנסת בין ב' אותיות שרשי התיבה כמ"ש רש"י ז"ל: | ||
'''אף תמכתיך בימין צדקי.''' | '''אף תמכתיך בימין צדקי.''' שכאשר נודע אח"כ הדבר ליצחק בא לקללו. וה' השיבו אחור והפך הקללה לברכה שאמר גם ברוך יהיה כדאי' לקמן פ' ס"ז. ודבר זה נעשה ע"י הקב"ה בעצמו. ועל זה אמר אף תמכתיך בימין צדקי {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''הן יבושו ויכלמו.''' | '''הן יבושו ויכלמו.''' כל הנחרים בך: | ||
'''שהם שוטנים בך.''' | '''שהם שוטנים בך.''' שאינם מריבים עמך ממש אבל חורקים שן עליך: | ||
'''עושים עמך מריבה.''' | '''עושים עמך מריבה.''' פי' מריבה ממש בדברים וכיוצא בו בעניני רשע: | ||
'''עושין מצות עמך.''' | '''עושין מצות עמך.''' דהיינו ששולחים בך יד ממש כמכת חרב וכיוצא בו {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''אל תירא שנא' אל תירא אברם.''' | '''אל תירא שנא' אל תירא אברם.''' כלו' מ"ש לאברהם אל תירא לא נאמר אלא כלפי זרעו לבל יירא שיפלו זרעו ביד שונאיהם {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־13:17, 19 בינואר 2021
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ממספוטמיא. ארם נהרים וע' לעיל פ' ל' ודורש על אברהם שהחזיק בו מקצות הארץ מבבל שהיא רחוקה. וזה שאמר מאציליה קראתיך פי' מגדולי הארץ כמ"ש ואל אצילי בני ישראל:
קראתיך זמנתיך. שאמר תחילה החזקתיך ואח"כ קראתיך דקשה ע"כ דרש זמנתיך. שאחר שמחזיקים באדם מזמינים אותו לסעודה כמ"ש ותחזק בו לאכול לחם:
בחרתיך באברם. כמ"ש אשר בחרת באברם. וכמ"ש בברכות פ"א שבחר בו בעת שהיה שמו אברם:
ולא מאסתיך באברהם. שאע"פ שאז היה כבר זקן. אבל עוד ינובון בשיבה:
אל תירא כו' אל תשתע. כשעוה. כצ"ל וחוזר לדרוש על יעקב שכל הפסוק מדבר ביעקב שכל כוונת השי"ת באברהם הוא על יעקב:
נשפכו מים על שוקיו. כדרך המתפחדים שמעיהם מתרפים:
והיה לבו רפה. פן יכיר בו ויקללנו. ומה שנתקררה דעתו תחילה בלבישת העורות היינו משום דלא ס"ד שיכוין יצחק להבחין בדבר כדפירש הרמב"ן ז"ל:
כשעוה. דריש תשתע לשון שעוה:
ב' מלאכים. מדכפל אמצתיך אף עזרתיך. ובילקוט הביא אמצתיך במיכאל. אף עזרתיך בגבריאל. ונקט ב' אלה. שדרכם להיות שלוחי ה' לשמירת הצדיקים (יפה תואר):
במרפקו. אצילי ידיו:
לא תשוע. לשון שעוה. וכתב תשתע שכל תיבה שתחלת יסודה שי"ן כשבא לדבר בלשון מתפעל התי"ו נכנסת בין ב' אותיות שרשי התיבה כמ"ש רש"י ז"ל:
אף תמכתיך בימין צדקי. שכאשר נודע אח"כ הדבר ליצחק בא לקללו. וה' השיבו אחור והפך הקללה לברכה שאמר גם ברוך יהיה כדאי' לקמן פ' ס"ז. ודבר זה נעשה ע"י הקב"ה בעצמו. ועל זה אמר אף תמכתיך בימין צדקי (נזר הקודש):
הן יבושו ויכלמו. כל הנחרים בך:
שהם שוטנים בך. שאינם מריבים עמך ממש אבל חורקים שן עליך:
עושים עמך מריבה. פי' מריבה ממש בדברים וכיוצא בו בעניני רשע:
עושין מצות עמך. דהיינו ששולחים בך יד ממש כמכת חרב וכיוצא בו (נזר הקודש):
אל תירא שנא' אל תירא אברם. כלו' מ"ש לאברהם אל תירא לא נאמר אלא כלפי זרעו לבל יירא שיפלו זרעו ביד שונאיהם (נזר הקודש):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |