מתנות כהונה על שמות רבה/יב/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''ושחין ע"י כולם.''' | '''ושחין ע"י כולם.''' כדלעיל פר' י"א: | ||
'''הוא ובית דינו.''' | '''הוא ובית דינו.''' ובמדרש חזית (א' י"ד) דייק לה מדכתיב וה' דבר עליך רעה והלא ה' הוא מדת הרחמים. אלא הוא ובית דינו. וכן הוא במ"ר פ"ג והוא בירושלמי דברכות: | ||
'''סנקליטון.''' | '''סנקליטון.''' פירש הערוך שרי יועציו: | ||
'''היה יושב.''' | '''היה יושב.''' המצרי כן הוא בתנחומא בהדיא: | ||
'''היה יושב כו'.''' | '''היה יושב כו'.''' שהברד היה למטה והאש למעלה שנאמר והאש מתלקחת בתוך הברד וכ"ה בתנחומא: | ||
'''כפרנותא דרומנא כו'.''' | '''כפרנותא דרומנא כו'.''' כקליפה של רמון שהגרעין נראית מבפנים. ועיין במדרש חזית בפסוק צאינה ובפרשת נשא פ' י"ב פירשתיו: | ||
'''צהובין.''' | '''צהובין.''' נראין בפנים רגזניות זה לזה: | ||
[ה"ג שלום ביניהם והכו במצרים]: | [ה"ג שלום ביניהם והכו במצרים]: | ||
'''מת לקחת.''' | '''מת לקחת.''' בתוך האש לקחו והלקהו לאחר שמת כבר במכת הברד. [במדרש תהלים מזמור ק"ה]: | ||
'''אנבטאות.''' | '''אנבטאות.''' הבנתי בילקוט תהלים שהוא גדר וכותל: | ||
'''ולא היו יכולין.''' | '''ולא היו יכולין.''' הבהמות לצאת: | ||
'''ושוחטה.''' | '''ושוחטה.''' כדי להאכילו לבני ביתו. כ"ה בילקוט תהלים: | ||
'''בא נח מל.''' | '''בא נח מל.''' בא בנחת וכרת הכל ובשו"ט גרס בא חן מל ור' פנחס סבר שירד בחזקה: | ||
'''כפילקין.''' | '''כפילקין.''' דבר הכורת ועושה בחזקה וע"ע פלק. ובתנחומא ובערוך גרס פילכין. ופירש בו גרזן בל' יון. ובילקוט תהלים (חת"ך) משמע שדברי ר' פנחס מפרש דברי ר' יודא. אך בשו"ט מזמור ק"ה איתא שעל הגפנים ירד בחזקה כפילקין על ידי שהם רכים ועל האילנות בא בנחת: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:25, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ושחין ע"י כולם. כדלעיל פר' י"א:
הוא ובית דינו. ובמדרש חזית (א' י"ד) דייק לה מדכתיב וה' דבר עליך רעה והלא ה' הוא מדת הרחמים. אלא הוא ובית דינו. וכן הוא במ"ר פ"ג והוא בירושלמי דברכות:
סנקליטון. פירש הערוך שרי יועציו:
היה יושב. המצרי כן הוא בתנחומא בהדיא:
היה יושב כו'. שהברד היה למטה והאש למעלה שנאמר והאש מתלקחת בתוך הברד וכ"ה בתנחומא:
כפרנותא דרומנא כו'. כקליפה של רמון שהגרעין נראית מבפנים. ועיין במדרש חזית בפסוק צאינה ובפרשת נשא פ' י"ב פירשתיו:
צהובין. נראין בפנים רגזניות זה לזה:
[ה"ג שלום ביניהם והכו במצרים]:
מת לקחת. בתוך האש לקחו והלקהו לאחר שמת כבר במכת הברד. [במדרש תהלים מזמור ק"ה]:
אנבטאות. הבנתי בילקוט תהלים שהוא גדר וכותל:
ולא היו יכולין. הבהמות לצאת:
ושוחטה. כדי להאכילו לבני ביתו. כ"ה בילקוט תהלים:
בא נח מל. בא בנחת וכרת הכל ובשו"ט גרס בא חן מל ור' פנחס סבר שירד בחזקה:
כפילקין. דבר הכורת ועושה בחזקה וע"ע פלק. ובתנחומא ובערוך גרס פילכין. ופירש בו גרזן בל' יון. ובילקוט תהלים (חת"ך) משמע שדברי ר' פנחס מפרש דברי ר' יודא. אך בשו"ט מזמור ק"ה איתא שעל הגפנים ירד בחזקה כפילקין על ידי שהם רכים ועל האילנות בא בנחת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |