שיחה:אור החיים (מיכל)/1210: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
:מעניין מאד, {{א|שלמה מרלר}}, תודה על הערתך. {{א|ביבליוגרף}}, התכוונת לתקן, או להציע שהמחבר התכוון לשילוב כלשהו של שני המושגים? [[משתמש:מהדורה קמא|מהדורה קמא]] ([[שיחת משתמש:מהדורה קמא|שיחה]]) 23:30, 7 באוגוסט 2022 (IDT) | :מעניין מאד, {{א|שלמה מרלר}}, תודה על הערתך. {{א|ביבליוגרף}}, התכוונת לתקן, או להציע שהמחבר התכוון לשילוב כלשהו של שני המושגים? [[משתמש:מהדורה קמא|מהדורה קמא]] ([[שיחת משתמש:מהדורה קמא|שיחה]]) 23:30, 7 באוגוסט 2022 (IDT) | ||
::אכן. לא חידשתי כלום ולא הגהתי כלום. המחבר משתמש בפתיח 'הי ניהו...' שסיומו בגמרא ...מילי דבדיאי, ומסיים 'מילי דכדי'. המשמעות בסופו של דבר די קרובה וברור שהוא התכוון לשילוב של המשמעויות. [[משתמש:ביבליוגרף|ביבליוגרף]] ([[שיחת משתמש:ביבליוגרף|שיחה]]) 09:54, 8 באוגוסט 2022 (IDT) | ::אכן. לא חידשתי כלום ולא הגהתי כלום. המחבר משתמש בפתיח 'הי ניהו...' שסיומו בגמרא ...מילי דבדיאי, ומסיים 'מילי דכדי'. המשמעות בסופו של דבר די קרובה וברור שהוא התכוון לשילוב של המשמעויות. [[משתמש:ביבליוגרף|ביבליוגרף]] ([[שיחת משתמש:ביבליוגרף|שיחה]]) 09:54, 8 באוגוסט 2022 (IDT) | ||
אם כן {{א|ביבליוגרף}} הלשון 'כוונת המחבר' אינו מדוקדק כלל שהרי ברור לנו שכיון לצחות הלשון ולא ללשון הגמרא ויותר נכון להעיר: ציחצוח לשון ע"פ הגמ' בבכורות ובסנהדרין | אם כן {{א|ביבליוגרף}} הלשון 'כוונת המחבר' אינו מדוקדק כלל שהרי ברור לנו שכיון לצחות הלשון ולא ללשון הגמרא ויותר נכון להעיר: ציחצוח לשון ע"פ הגמ' בבכורות ובסנהדרין | ||
ברגע שאתה כותב 'כוונת המחבר' הקורא התמים יבין שיש כאן הערה מסויימת בדבריו, ולדבריך פה אין כאן כל הערה אלא רק הזדמנות לציין שיש ב' לשונות בגמ' [[משתמש:שלמה מרלר|שלמה מרלר]] ([[שיחת משתמש:שלמה מרלר|שיחה]]) 10:34, 8 באוגוסט 2022 (IDT) | ברגע שאתה כותב 'כוונת המחבר' הקורא התמים יבין שיש כאן הערה מסויימת בדבריו, ולדבריך פה אין כאן כל הערה אלא רק הזדמנות לציין שיש ב' לשונות בגמ' [[משתמש:שלמה מרלר|שלמה מרלר]] ([[שיחת משתמש:שלמה מרלר|שיחה]]) 10:34, 8 באוגוסט 2022 (IDT) | ||
גרסה מ־10:35, 8 באוגוסט 2022
מניין לך שזו כוונת המחבר? אני חושב שאדרבה כוונתו בדיוק למה שכתב, ואבאר: בודדים המה מחדשי מליצות הלשון כמו היעב"ץ החיד"א ועוד. רוב המחברים יורשים את המליצות המקובלות, תיקון מליצת לשון היא סוג של הלחנה... ורוב המחברים אינם מלחינים אלא מלחימים [או מדביקים בשפת העם] חיפוש קליל באוצר החכמה אחר שתי מטבעות הלשון גילה כי המטבע בה השתמש המחבר כאן מופיע לפחות 4 פעמים בספרים בהקשרים שונים, לעומת ה"תיקון" אותו אתה מציע אשר מופיע רק פעם אחת. שלמה מרלר (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה
- מעניין מאד, שלמה מרלר, תודה על הערתך. ביבליוגרף, התכוונת לתקן, או להציע שהמחבר התכוון לשילוב כלשהו של שני המושגים? מהדורה קמא (שיחה) 23:30, 7 באוגוסט 2022 (IDT)
אם כן ביבליוגרף הלשון 'כוונת המחבר' אינו מדוקדק כלל שהרי ברור לנו שכיון לצחות הלשון ולא ללשון הגמרא ויותר נכון להעיר: ציחצוח לשון ע"פ הגמ' בבכורות ובסנהדרין ברגע שאתה כותב 'כוונת המחבר' הקורא התמים יבין שיש כאן הערה מסויימת בדבריו, ולדבריך פה אין כאן כל הערה אלא רק הזדמנות לציין שיש ב' לשונות בגמ' שלמה מרלר (שיחה) 10:34, 8 באוגוסט 2022 (IDT)