שו"ת מהרי"ל דיסקין/פסקים/ו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
סימן ו.
· הבא > מעבר לתחילת הדף
(פסקים סי' ו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | |||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{מרכז|{{גופן|4||'''סימן ו.'''}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||'''סימן ו.'''}}}} | ||
'''נסתפקתי''', בהא דקיי"ל דפסיק רישיה אסור, מהו אם יש ב' אופנים איך שיפול דבר, אבל בין כו"כ יעשה איסור, אלא שהם מב' אבות מלאכות, והא הא אינו מתכוין לשתיהם, אולי כל כה"ג לא חשיב פסיק רישיה. - וקצת נראה להביא ראיה ממ"ש הב"י ב[[בית יוסף/אורח חיים/שכג|או"ח ססי' שכ"ג]] דמש"כ המרדכי לאסור לחוף במלח כלי כסף, האי כלי כסף לאו דוקא, ולפי המבואר לעיל הוי אתי שפיר, דהא ספק הוא אם ימחה המלח, או יגרוד מעט מן הכסף, לפי שהוא רך, ואז לא ימחה המלח כלל, ושפשוף הכסף חיובו משום ממחק, והמקת המלח משום מוליד, (לא ידעתי לע"ע לאיזה מלאכה, עי' לעיל [[בית יוסף/אורח חיים/שכ|סי' ש"ך]]) וה"א דשרי, קמ"ל המרדכי דאפ"ה אסור. - אלא דאפילו נתרץ בזה קושיית הב"י, אפ"ה אין ראיה לדינא דנ"ד, דאולי קמ"ל המרדכי דברור אצלינו שיומק המלח ולא ישופשף מן הכסף. | '''נסתפקתי''', בהא דקיי"ל דפסיק רישיה אסור, מהו אם יש ב' אופנים איך שיפול דבר, אבל בין כו"כ יעשה איסור, אלא שהם מב' אבות מלאכות, והא הא אינו מתכוין לשתיהם, אולי כל כה"ג לא חשיב פסיק רישיה. - וקצת נראה להביא ראיה ממ"ש הב"י ב[[בית יוסף/אורח חיים/שכג|או"ח ססי' שכ"ג]] דמש"כ המרדכי לאסור לחוף במלח כלי כסף, האי כלי כסף לאו דוקא, ולפי המבואר לעיל הוי אתי שפיר, דהא ספק הוא אם ימחה המלח, או יגרוד מעט מן הכסף, לפי שהוא רך, ואז לא ימחה המלח כלל, ושפשוף הכסף חיובו משום ממחק, והמקת המלח משום מוליד, (לא ידעתי לע"ע לאיזה מלאכה, עי' לעיל [[בית יוסף/אורח חיים/שכ|סי' ש"ך]]) וה"א דשרי, קמ"ל המרדכי דאפ"ה אסור. - אלא דאפילו נתרץ בזה קושיית הב"י, אפ"ה אין ראיה לדינא דנ"ד, דאולי קמ"ל המרדכי דברור אצלינו שיומק המלח ולא ישופשף מן הכסף. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:שו"ת מהרי"ל דיסקין: פסקים]] | [[קטגוריה:שו"ת מהרי"ל דיסקין: פסקים]] | ||
[[קטגוריה:פסיק רישיה]]</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־18:11, 5 בפברואר 2023
|
< הקודם · הבא > |
נסתפקתי, בהא דקיי"ל דפסיק רישיה אסור, מהו אם יש ב' אופנים איך שיפול דבר, אבל בין כו"כ יעשה איסור, אלא שהם מב' אבות מלאכות, והא הא אינו מתכוין לשתיהם, אולי כל כה"ג לא חשיב פסיק רישיה. - וקצת נראה להביא ראיה ממ"ש הב"י באו"ח ססי' שכ"ג דמש"כ המרדכי לאסור לחוף במלח כלי כסף, האי כלי כסף לאו דוקא, ולפי המבואר לעיל הוי אתי שפיר, דהא ספק הוא אם ימחה המלח, או יגרוד מעט מן הכסף, לפי שהוא רך, ואז לא ימחה המלח כלל, ושפשוף הכסף חיובו משום ממחק, והמקת המלח משום מוליד, (לא ידעתי לע"ע לאיזה מלאכה, עי' לעיל סי' ש"ך) וה"א דשרי, קמ"ל המרדכי דאפ"ה אסור. - אלא דאפילו נתרץ בזה קושיית הב"י, אפ"ה אין ראיה לדינא דנ"ד, דאולי קמ"ל המרדכי דברור אצלינו שיומק המלח ולא ישופשף מן הכסף.