ביאור הגר"א/יורה דעה/רכו

ביאור הגר"א ‏ יורה דעה רכו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) עד שיחלקו כו'. עיין ר"נ מ"ו ב' ד"ה אבל כו':

(ב) בין כו'. דמש"ש הלכה כראב"י אכולה קאי וכן מש"ש מחלוקת כו' אכולה קאי וכ"ה בטור:

(ג) הדירו כו'. אע"ג דשם איבעיא להו בנדרו כו' סוניא דב"ק נ"א ב' דאין חילוק וערא"ש שם בפסקיו:

(ד) ודוקא כו'. דהא קי"ל בדאורייתא אין ברירה אלא דכאן אמרי' ברירה דע"ד כן קנו החצר תחלה כו' כמ"ש הרא"ש והרשב"א בשם הרשב"א הצרפתי ולכן דוקא בכה"ג וער"ג שם ד"ה היה אחד כו' ועמ"ש בא"ח סי' תי"ג בליקוטים:

(ה) וכן הדין כו'. היינו במקום שיש בו דין חלוקה כנ"ל:

(ו) ואמר א' כו'. זהו לא תליא בהנ"ל דאף בכולו שלו הדין כן ועט"ז:

(ז) אבל אם כו'. דסתם הקדש בזה"ז לעניים וכמש"ש י"ח ב' רי"א כו' בגליל מותרת כו' משא"כ ברישא דודאי דעתו לאסור דאל"כ הא הקדש לעניים מותר ליהנות ומה הועיל וז"ש במתני' הנ"ל הריני עליך חרם אסור לכ"ע ולא חילק בין יהודה לגליל וכתב ואע"ג דאין מעילה במחובר מ"מ איסורא איכא ועוד דאפשר דתליש ולבסוף חיברו ובטלו לענין הקדש כתלוש דמי ועמ"ש בח"מ סי' צ"ה סס"א. ולשון הרב כך הוא וכן הדין כו' ואמר כו' דחילוק בין יש דין חלוקה או לא אבל אם כו' מותר בכ"ע ועב"י ס"ס רכ"א בשם הרשב"א:

(ח) וכן אם כו'. עמ"ש בא"ה סי' תרנ"ח ס"ז בהג"ה:

(ט) היה אחד כו'. טור וכמו בשניהם נודרין. ב"י:

(י) ואסור כו'. כנ"ל ס"א:

(יא) וכופין הנודר כו'. סתם כדעת הרא"ש בין בנודר בין במדיר אבל דעת הרמב"ם דוקא במדירו חבירו והרמב"ן והרשב"א והר"נ השיגוהו וכתבו להיפך וכמש"ש בגמ' ה"נ מסתברא כו' אלא שהרמב"ם סמך על הירושלמי כדרכו וער"נ שם ד"ה אי כו' והרא"ש בפסקיו:

(יב) בעל כו'. עבה"ג:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---