רש"י/ערכין/יז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:10, 5 במאי 2021

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומשני חדא אמצורע עני ומדירו עני וחדא למעוטי מצורע עשיר ומדירו עני. כלומר ודאי חדא מהנך מילי דמתני' דהיינו הך דקתני אם היה מצורע עני מביא קרבן עני ודאי במדירו עני קמיירי וכדאוקימנא ומאידך מילתא נפקא לן דבקרבנות אינו כן דקתני אם היה מצורע עשיר מביא קרבן עשיר ואע"ג דמדירו עני והיינו למעוטי מדיר מדין ערכין דלא אזלינן בתר נודר:

ס"ד אמינא כו'. כלומר ואיצטריך לאשמועינן אבל בקרבנות אינו כן לאשמועינן דהיכא דמצורע עשיר ומדירו עני מביא קרבן עשיר דסד"א הואיל ואיתרבי נודר מואין ידו משגת דחס רחמנא עליה כי הוי איהו עני ומצורע עני אתרבי נמי אפילו היכא דמצורע עשיר הואיל והוא עני קמ"ל. לי נראה ועיקר דה"ג אם כן מאי אבל בקרבנות אינו כן אחדא אמצורע עשיר ומדירו עני סד"א כו' ואני שמעתיה כמות שהיא כתובה בספרים ופירושה כמו שפירשתיה ואין כן שיטת הש"ס:

יכול אף זה כן. עני שאמר קרבן מצורע עשיר זה עלי:

אם דל הוא. חס רחמנא עליה ולא על מדירו:

ולרבי דאמר אף בערכין כן. דאי הוי עשיר מחוייב ערך ואמר עני מה שאמר זה עלי נותן ערך עשיר אלמא בתר חיובא דגברא דנערך אזלינן היכא דהוא חייב כלום דומיא דמצורע והא דמצורע עשיר ומדירו עני לא צריכא למעוטי דמערכין נפקא לן דמייתי בעשירות:

למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר. דמייתי בעשירות ולרבנן לא איצטריך למעוטי דהואיל דבערכין אזלינן בתר נודר במצורע נמי אזלינן בתר נודר אבל לרבי איצטריך להכי:

מתני' היה עני והעשיר. קודם נתינה או עשיר והעני קודם נתינה נותן ערך עשיר:

אבל בקרבנות אינו כן. שאם היה מצורע עשיר והעני או עני והעשיר הכל הולך אחר הבאת קרבנותיו כדאמר בברייתא בגמ' מצורע שהביא קרבנותיו כו' טעמא דאיקבע בקרא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אבל מדברי כולן נלמד דבתר הבאת קרבנותיו אזלינן:

אפי' מת אביו כו'. אערכין קאי ומלתא באפי נפשיה היא. אפי' מת אביו של מעריך זה בשעה שהכהן מעריכו והניח לו ריבוא מנה או ספינתו כו'. ובגמ' מפרש לה:

גמ' עשיר והעני אשר תשיג יד הנודר. דמשמע בתר שעת נדר אזלינן:

שהביא קרבנותיו. קצת קרבנותיו:

הכל הולך אחר חטאת. אם הביא חטאת בהמה בעשירות מביא נמי עולת בהמה ואם הביא חטאת העוף בעניות אע"פ שהעשיר מביא נמי עולה בעניות:

אחר צפורין. שתי צפורין חיות שהוא מביא לצורך הזאה קודם תגלחת אם בשעה שהזו עליו הוי עני מביא בעניות קרבנותיו ואם באותה שעה היה עשיר מביא כל קרבנותיו בעשירות:

מקרא אחד דרשו. דגזירת הכתוב היא:

דבר המכפר. דהכי כתיב במצורע עני (ויקרא י״ד:ל״ב) וכפר עליו הכהן וסמיך ליה האי קרא דזאת תורת אשר בו נגע צרעת וגו' דמשמע אשר לא תשיג ידו בשעת כפרה יהא לו תורה זו של דלות ואף על פי שהשיגה ידו אחר כך:

דבר המכשיר. דהכי משמע אשר לא תשיג ידו בשעת טהרה תהא לו תורת עניות וטהרה זהו אשם המכשירו לבא במקדש ולאכול בקדשים שמדם האשם הוא נותן על בהונות ותנוך אזנים:

צפרין גורמין לו טהרה שכל זמן שאינו מביא צפרין אינו יכול לגלח:

לרבי כדאית ליה כו'. כדדרשינן לעיל:

סומא פסול לעדות דבעינן או ראה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
 {{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
-'''גמ' פתח בבור.''' סמוך לבורו של חבירו והדר סיים אלא אם כן הרחיק מכותל הוה ליה למיתני אלא אם כן הרחיק מבורו דאילו מכותלו כותל הבנוי על גבי קרקע הוא:
+'''ומשני חדא אמצורע עני ומדירו עני וחדא למעוטי מצורע עשיר ומדירו עני.''' כלומר ודאי חדא מהנך מילי דמתני' דהיינו הך דקתני אם היה מצורע עני מביא קרבן עני ודאי במדירו עני קמיירי וכדאוקימנא ומאידך מילתא נפקא לן דבקרבנות אינו כן דקתני אם היה מצורע עשיר מביא קרבן עשיר ואע"ג דמדירו עני והיינו למעוטי מדיר מדין ערכין דלא אזלינן בתר נודר:
-'''מכותל בורו שנינו.''' כלומר האי כותל דקתני מכותל בורו קאמר שאף הוא קרוי כותל:
+'''ס"ד אמינא כו'.''' כלומר ואיצטריך לאשמועינן אבל בקרבנות אינו כן לאשמועינן דהיכא דמצורע עשיר ומדירו עני מביא קרבן עשיר דסד"א הואיל ואיתרבי נודר מואין ידו משגת דחס רחמנא עליה כי הוי איהו עני ומצורע עני אתרבי נמי אפילו היכא דמצורע עשיר הואיל והוא עני קמ"ל. לי נראה ועיקר דה"ג אם כן מאי אבל בקרבנות אינו כן אחדא אמצורע עשיר ומדירו עני סד"א כו' ואני שמעתיה כמות שהיא כתובה בספרים ופירושה כמו שפירשתיה ואין כן שיטת הש"ס:
-'''וליתני מבורו של חבירו.''' ואנא ידענא דמכותל קאמר דאי מחלל בורו קאמר אין זה כונס לתוך שלו כלום ופעמים שהוא סותר אף כותל חבירו אם הוא רחב משלשה:
+'''יכול אף זה כן.''' עני שאמר קרבן מצורע עשיר זה עלי:
-'''הא קא משמע לן.''' במאי דתניא מכותל בורו למדנו בה שהכותל בורו של ראשון מילא כל שלשה טפחים שהוזקק גם הוא להרחיק מן המיצר וממאי מדקתני שהחפירות חללו של זה אינה מופלגת מכותלו של זה אלא שלשה טפחים שהוא כונס לתוך שלו נמצא ששלשת הטפחים שכנס גם זה לתוך שלו הכותל מלאם ואשמועינן שיעור רוחב כותלי בור:
+'''אם דל הוא.''' חס רחמנא עליה ולא על מדירו:
-'''ונפקא מינה למקח וממכר.''' וא"ת מנלן שהכותל הראשון הוא הוי שיעור הרחקה מן המיצר והלא לא היה לחבירו בור סמוך למיצר ופליגי בה אביי ורבא ושמעינן ליה לאביי דאמר ראשון אינו צריך להרחיק תריץ הא שמעינן ליה לאביי גופיה דאוקמה כשבאו לחפור בבת אחת ששניהן הוזקקו להרחיק כל אחד ואחד שלשה טפחים:
+'''ולרבי דאמר אף בערכין כן.''' דאי הוי עשיר מחוייב ערך ואמר עני מה שאמר זה עלי נותן ערך עשיר אלמא בתר חיובא דגברא דנערך אזלינן היכא דהוא חייב כלום דומיא דמצורע והא דמצורע עשיר ומדירו עני לא צריכא למעוטי דמערכין נפקא לן דמייתי בעשירות:
-'''הבא לסמוך.''' בורו תחילה בצד המיצר ולחבירו אין שם בור:
+'''למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר.''' דמייתי בעשירות ולרבנן לא איצטריך למעוטי דהואיל דבערכין אזלינן בתר נודר במצורע נמי אזלינן בתר נודר אבל לרבי איצטריך להכי:
-'''העשוייה לבורות.''' כגון בית השלחין שצריכה להשקות תדיר:
+'''מתני' היה עני והעשיר.''' קודם נתינה או עשיר והעני קודם נתינה נותן ערך עשיר:
-'''אפי' לרבנן דאמרי כו'.''' דשמעינן מינה אדם צריך לכנוס לתוך שלו כדי שלא יזיק את חבירו ולא אמרינן זה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו:
+'''אבל בקרבנות אינו כן.''' שאם היה מצורע עשיר והעני או עני והעשיר הכל הולך אחר הבאת קרבנותיו כדאמר בברייתא בגמ' מצורע שהביא קרבנותיו כו' טעמא דאיקבע בקרא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה אבל מדברי כולן נלמד דבתר הבאת קרבנותיו אזלינן:
-'''ליתנהו לשרשים.''' אלא סופן שיתפשטו עשרים וחמשה אמה ויזיקו את כותלי הבור:
+'''אפי' מת אביו כו'.''' אערכין קאי ומלתא באפי נפשיה היא. אפי' מת אביו של מעריך זה בשעה שהכהן מעריכו והניח לו ריבוא מנה או ספינתו כו'. ובגמ' מפרש לה:
-'''מרפית לי.''' שהיא מרעדת ונדה מחמת המכה:
+'''גמ' עשיר והעני אשר תשיג יד הנודר.''' דמשמע בתר שעת נדר אזלינן:
-Line 10
+'''שהביא קרבנותיו.''' קצת קרבנותיו:
-'''הא איתמר עלה מכותל בורו שנינו.''' ולמדנו בה שאף הראשון הוזקק להרחיק כדי כותל שהוא שלשה טפחים כדאמרן:
+'''הכל הולך אחר חטאת.''' אם הביא חטאת בהמה בעשירות מביא נמי עולת בהמה ואם הביא חטאת העוף בעניות אע"פ שהעשיר מביא נמי עולה בעניות:
-Line 11
+'''אחר צפורין.''' שתי צפורין חיות שהוא מביא לצורך הזאה קודם תגלחת אם בשעה שהזו עליו הוי עני מביא בעניות קרבנותיו ואם באותה שעה היה עשיר מביא כל קרבנותיו בעשירות:
-Line 12
+'''מקרא אחד דרשו.''' דגזירת הכתוב היא:
-'''אלא לאביי קשיא.''' דהוא גופיה אוקים דמכותל בורו שנינו ועל כרחך לא הוזכר שם כותל אלא ללמדנו ששיעור כותל כדי הרחקת המיצר הוא אלמא אף הראשון הוזקק להרחיק:
+'''דבר המכפר.''' דהכי כתיב במצורע עני {{ממ|ויקרא י״ד:ל״ב}} וכפר עליו הכהן וסמיך ליה האי קרא דזאת תורת אשר בו נגע צרעת וגו' דמשמע אשר לא תשיג ידו בשעת כפרה יהא לו תורה זו של דלות ואף על פי שהשיגה ידו אחר כך:
-Line 13
+'''דבר המכשיר.''' דהכי משמע אשר לא תשיג ידו בשעת טהרה תהא לו תורת עניות וטהרה זהו אשם המכשירו לבא במקדש ולאכול בקדשים שמדם האשם הוא נותן על בהונות ותנוך אזנים:
-Line 14
+צפרין גורמין לו טהרה שכל זמן שאינו מביא צפרין אינו יכול לגלח:
-'''הבא בידים.''' קרקע רך מתכתש מאיליו:
+'''לרבי כדאית ליה כו'.''' כדדרשינן לעיל:
-'''זה וזה מרחיק.''' אלמא אף על הראשון להרחיק:
+סומא פסול לעדות דבעינן או ראה:
-Line 15
-ה"ג בא בידים שאני ודקארי לה מאי קארי לה בא בידים איצטריך סד"א כו'. כלומר הוא הדין אע"ג דלא בא בידים והאי דנקט בידים רבותא אשמעינן דאף על גב דבא בידים אין צריך להרחיק אלא שלשה טפחים:
 <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
 {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

רש"י/ערכין/יז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־02:10, 5 במאי 2021

תפריט ניווט

חיפוש