ערך/תשמיש המיטה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(יישובי הגור אריה) |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
* הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תקעד#א|שם סק"א]]}} יישב{{הערה|וכן יישבו מגלה עמוקות בהגהות על הר"ן שעל הרי"ף{{דיוק מקור}} ושל"ה {{ממ|שער האותיות אות קו"ף קדושת הזווג אות תכה}} בשם הגאון מהר"ר פאלק כ"ץ.}} שאשתו של לוי נתעברה בליל טבילה שאז מותר לשמש כמבואר בירושלמי{{הערה|הו"ד לעיל.}}. ואין להקשות שעדיין לא נצטוו אדין נדה, שהרי קיימו את כל התורה שאם לא כן למה לא שימש יוסף בשני רעבון. | * הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/תקעד#א|שם סק"א]]}} יישב{{הערה|וכן יישבו מגלה עמוקות בהגהות על הר"ן שעל הרי"ף{{דיוק מקור}} ושל"ה {{ממ|שער האותיות אות קו"ף קדושת הזווג אות תכה}} בשם הגאון מהר"ר פאלק כ"ץ.}} שאשתו של לוי נתעברה בליל טבילה שאז מותר לשמש כמבואר בירושלמי{{הערה|הו"ד לעיל.}}. ואין להקשות שעדיין לא נצטוו אדין נדה, שהרי קיימו את כל התורה שאם לא כן למה לא שימש יוסף בשני רעבון. | ||
:אמנם בשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה/אורח חיים/רמ#|או"ח סימן רמ סק"ד]]}} הקשה על הבית יוסף הלומד בדברי הירושלמי שליל טבילה מותר, שאם כן מה הקשו התוס' מלוי והרי אפשר להעמיד בפשטות שנתעברה בליל טבילה. | :אמנם בשיירי כנסת הגדולה {{ממ|[[שיירי כנסת הגדולה/אורח חיים/רמ#|או"ח סימן רמ סק"ד]]}} הקשה על הבית יוסף הלומד בדברי הירושלמי שליל טבילה מותר, שאם כן מה הקשו התוס' מלוי והרי אפשר להעמיד בפשטות שנתעברה בליל טבילה. | ||
* המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} מיישב שכיון שלא היה ללוי בת ועדיין לא קיים פריה ורביה הותר לו כמבואר בגמרא שחשוכי בנים מותרים לשמש בשני רעבון | * המזרחי {{ממ|[[מזרחי/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} מיישב שכיון שלא היה ללוי בת ועדיין לא קיים פריה ורביה הותר לו כמבואר בגמרא שחשוכי בנים מותרים לשמש בשני רעבון. | ||
::הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מקשה על יישוב המזרחי, שאם כן אף ליוסף היה מותר לשמש כיון שאף לו לא היתה בת, שאם היתה לו היתה נמנית במנין שבעים נפש שירדו למצרים{{הערה|עי' לעיל בדברי הקרבן נתנאל שביאר בדעת התוס' שבאמת יוסף ולוי היו מותרים לשמש כיון שלא קיימו פו"ר וכדברי המזרחי, אלא שמכל מקום יוסף נהג מידת חסידות בעצמו. אך במזרחי לא הזכיר זאת.}}. | ::הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מקשה על יישוב המזרחי, שאם כן אף ליוסף היה מותר לשמש כיון שאף לו לא היתה בת, שאם היתה לו היתה נמנית במנין שבעים נפש שירדו למצרים{{הערה|וכן הקשה הגור אריה {{ממ|[[גור אריה/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}}.}}{{הערה|עי' לעיל בדברי הקרבן נתנאל שביאר בדעת התוס' שבאמת יוסף ולוי היו מותרים לשמש כיון שלא קיימו פו"ר וכדברי המזרחי, אלא שמכל מקום יוסף נהג מידת חסידות בעצמו. אך במזרחי לא הזכיר זאת.}}. | ||
:::העין יעקב {{ממ|תענית שם}}{{דיוק מקור}} יישב קושיית הבית יוסף על יישוב המזרחי שבאמת היה ליוסף בת כמבואר במדרש {{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/צג/ח|ב"ר צג ח]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מד#יט|בראשית מד יט]]}} 'אדני שאל את עבדיו', שאמרו ליוסף 'וכי בתך היינו מבקשים' מבואר שהיה לו בת ולכן היה אסור לשמש, ומה שלא נמנתה במנין שבעים נפש צ"ל שמתה קודם לכן. וכן יישב הגור אריה {{ממ|[[גור אריה/בראשית/מא#נ|שם מא נ]]}}. | :::העין יעקב {{ממ|תענית שם}}{{דיוק מקור}} יישב קושיית הבית יוסף על יישוב המזרחי שבאמת היה ליוסף בת כמבואר במדרש {{ממ|[[מדרש רבה/בראשית/צג/ח|ב"ר צג ח]]}} על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/מד#יט|בראשית מד יט]]}} 'אדני שאל את עבדיו', שאמרו ליוסף 'וכי בתך היינו מבקשים' מבואר שהיה לו בת ולכן היה אסור לשמש, ומה שלא נמנתה במנין שבעים נפש צ"ל שמתה קודם לכן. וכן יישב הגור אריה {{ממ|[[גור אריה/בראשית/מא#נ|שם מא נ]]}}. | ||
::::הכלי חמדה {{ממ|[[כלי חמדה/מקץ/א|מקץ אות א]]}} מקשה על יישוב העין יעקב, שאם היתה לו בת היה לפסוק לומר 'וליוסף יולד שני בנים ובת בטרם תבוא שנת הרעב' ועל כרחך שלא היתה לו בת | ::::הכלי חמדה {{ממ|[[כלי חמדה/מקץ/א|מקץ אות א]]}} מקשה על יישוב העין יעקב, שאם היתה לו בת היה לפסוק לומר 'וליוסף יולד שני בנים ובת בטרם תבוא שנת הרעב' ועל כרחך שלא היתה לו בת. ואין לומר שמתה קודם לכן שהרי קיימא לן שמי שהיו לו בנים ומתו לא קיים פריה ורביה {{ממ|כמבואר ביבמות [[בבלי/יבמות/סב/א|סב.]] וברמב"ם [[רמב"ם/אישות/טו#טו|אישות פט"ו הט"ו]]}} ואם כן שוב יכל לשמש בשני רעבון כיון שחשוך בנים הוא שהרי לא קיים מצות פו"ר בשני בניו ובבתו שמתה. | ||
:::::הכלי חמדה מיישב את דברי העין יעקב ע"פ פלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/סב/א|שם]]}} בהיו לו בנים ונתגייר אם קיים בכך מצות פריה ורביה, שדעת ר"ל שלא קיים כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ודעת רבי יוחנן שקיים, ובביאור דעת רבי יוחנן צריך לומר שמצוות 'לשבת יצרה' האמורה בדברי קבלה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מה#יח|ישעיה מה יח]]}} היא הסבר וביאור למצוות פריה ורביה, וכיון שעיקר ענינה ליישב את העולם לכן קיים המצווה אף שאין יחס בינו לבין בנו כיון שסוף סוף הוא גרם{{הערה|ומכח זה למד הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/אישות/טו#י|אישות פט"ו ה"י]]}} שדווקא כשנתגיירו בניו עמו קיים, כיון שהמכוון ב'לשבת' הוא ריבוי אוכלסי ישראל דווקא.}}. ואם כן ר"ל שחולק וסובר שלא קיים מצוותו ע"כ ס"ל שמצוות 'לשבת' היא מצווה אחרת ולפי זה גם בהיו לו בנים ומתו יסבור כדעת רב הונא החולק על רבי יוחנן שם וסובר שקיים בכך מצוות פריה ורביה ואם כן ר"ל לשיטתו אומר שיוסף לא שימש מיטתו בשני רעבון, כיון שלשיטתו כבר קיים יוסף מצות פריה ורביה בבתו שמתה קודם לכן כיון שעדיין לא נצטוו במצוות 'לשבת' ויש איסור לשמש בשני רעבון. | :::::הכלי חמדה מיישב את דברי העין יעקב ע"פ פלוגתת רבי יוחנן וריש לקיש ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/סב/א|שם]]}} בהיו לו בנים ונתגייר אם קיים בכך מצות פריה ורביה, שדעת ר"ל שלא קיים כיון שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ודעת רבי יוחנן שקיים, ובביאור דעת רבי יוחנן צריך לומר שמצוות 'לשבת יצרה' האמורה בדברי קבלה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מה#יח|ישעיה מה יח]]}} היא הסבר וביאור למצוות פריה ורביה, וכיון שעיקר ענינה ליישב את העולם לכן קיים המצווה אף שאין יחס בינו לבין בנו כיון שסוף סוף הוא גרם{{הערה|ומכח זה למד הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/אישות/טו#י|אישות פט"ו ה"י]]}} שדווקא כשנתגיירו בניו עמו קיים, כיון שהמכוון ב'לשבת' הוא ריבוי אוכלסי ישראל דווקא.}}. ואם כן ר"ל שחולק וסובר שלא קיים מצוותו ע"כ ס"ל שמצוות 'לשבת' היא מצווה אחרת ולפי זה גם בהיו לו בנים ומתו יסבור כדעת רב הונא החולק על רבי יוחנן שם וסובר שקיים בכך מצוות פריה ורביה ואם כן ר"ל לשיטתו אומר שיוסף לא שימש מיטתו בשני רעבון, כיון שלשיטתו כבר קיים יוסף מצות פריה ורביה בבתו שמתה קודם לכן כיון שעדיין לא נצטוו במצוות 'לשבת' ויש איסור לשמש בשני רעבון. | ||
:::::עוד יישב הכלי חמדה כעין זה את דברי העין יעקב, שאף לדעת רבי יוחנן הסובר שאינו מקיים מצות פו"ר בהיו לו בנים ומתו היינו רק אחר מתן תורה שנתחדש חיוב 'לשבת יצרה' והרי הוא ביאור למצות פריה ורביה שעניינה יישוב הארץ{{הערה|ואף שגם אחר מתן תורה לא נכתב הדבר אלא בדברי קבלה, אך הרי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה {{ממ|[[בבלי/מגילה/ג/א|מגילה ג.]]}} ועל כרחך שהיה להם גם קבלה בהלכה למשה מסיני שכן הוא ביאור המצווה.}}. אך קודם מתן תורה שלא נצטוו אלא במצוות פריה ורביה מודה רבי יוחנן שאף בהיו לו בנים ומתו קיים מצות פריה ורביה, ולכן לא יכול היה יוסף לשמש בשני רעבון כיון שכבר יצא ידי חובת פו"ר בבתו שמתה. | :::::עוד יישב הכלי חמדה כעין זה את דברי העין יעקב, שאף לדעת רבי יוחנן הסובר שאינו מקיים מצות פו"ר בהיו לו בנים ומתו היינו רק אחר מתן תורה שנתחדש חיוב 'לשבת יצרה' והרי הוא ביאור למצות פריה ורביה שעניינה יישוב הארץ{{הערה|ואף שגם אחר מתן תורה לא נכתב הדבר אלא בדברי קבלה, אך הרי אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה {{ממ|[[בבלי/מגילה/ג/א|מגילה ג.]]}} ועל כרחך שהיה להם גם קבלה בהלכה למשה מסיני שכן הוא ביאור המצווה.}}. אך קודם מתן תורה שלא נצטוו אלא במצוות פריה ורביה מודה רבי יוחנן שאף בהיו לו בנים ומתו קיים מצות פריה ורביה, ולכן לא יכול היה יוסף לשמש בשני רעבון כיון שכבר יצא ידי חובת פו"ר בבתו שמתה. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
:::עוד יישב הכלי חמדה, שליוסף היו ב' בנים וקיימא לן לענין הרבה דברים ששנים הוה חזקה, ולכן היה סבור שלא יהיו לו אחר כך רק בנים{{הערה|והביא מהקדמה לשאלת יעב"ץ ח"א{{דיוק מקור}} בשם החכם צבי שחשב דבר זה לחזקה}} ולא יקיים בכך פריה ורביה ולכן לא שימש בשני רעבון. | :::עוד יישב הכלי חמדה, שליוסף היו ב' בנים וקיימא לן לענין הרבה דברים ששנים הוה חזקה, ולכן היה סבור שלא יהיו לו אחר כך רק בנים{{הערה|והביא מהקדמה לשאלת יעב"ץ ח"א{{דיוק מקור}} בשם החכם צבי שחשב דבר זה לחזקה}} ולא יקיים בכך פריה ורביה ולכן לא שימש בשני רעבון. | ||
:::האור החיים שאף הוא יישב כיישוב המזרחי, מוסיף שבאמת אף יוסף היה לו לשמש בשני רעבון כיון שעדיין לא קיים פריה ורביה, והלימוד הוא באם אינו ענין ליוסף. | :::האור החיים שאף הוא יישב כיישוב המזרחי, מוסיף שבאמת אף יוסף היה לו לשמש בשני רעבון כיון שעדיין לא קיים פריה ורביה, והלימוד הוא באם אינו ענין ליוסף. | ||
:::העמר נקא {{ממ|[[עמר נקא/בראשית/מא#נ|שם]]}} מיישב שנחלקו לוי ויוסף בעיקר הדין שחשוכי בנים משמשים מטתן בשני רעבון, שלוי שמיע ליה ולכן שימש מטתו כיון שלא קיים עדיין פריה ורביה ויוסף לא שמיע ליה. | |||
:::הגור אריה {{ממ|[[גור אריה/בראשית/מא#נ|שם]]}} מיישב שיוסף שידע שהרעב קצוב לז' שנים לא היה רשאי לשמש מטתו כיון שכל ההתר לחשוכי בנים הוא מכיון שאין קצבה לרעב ויהיה עומד בלי בנים, אבל כשיש קצבה אסור. ולוי שלא ידע על קצבה זו הותר לו. | |||
:::עוד יישב הגור אריה, שבאמת אף יוסף היה מותר לו לשמש כיון שלא קיים פריה ורביה אלא שהיה הדבר גנאי לאפרים ומנשה שנולדו על ידי דחיית איסור{{הערה|וכמו שמצינו בגמרא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קנו/א|קנו.]]}} שמי שנולד בשבת סופו למות בשבת כיון שהתחללה שבת על ידיו ואע"ג שלא הוא עשה זאת מכל מקום גנאי הוא לו שעל ידו התחללה שבת. ולכאורה כוונתו שהלימוד הוא ממה שפרסמה התורה שנולדו לו קודם שתבא שנת הרעב כדי שלא יהיה להם גנאי, ומזה נדע שבשנת הרעב אסור ורק משום פו"ר נדחה האיסור, ובאמת יוסף שימש מטתו בשני הרעב כיון שלא נולדה לו בת.}}. | |||
* הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מיישב, שקודם מתן תורה לא היה איסור לשמש בשני רעבון, והגמרא שמביאה ראיה מהפסוק האמור אצל יוסף אמסכתא בעלמא, והדיוק הוא מייתור הלשון ש'בטרם תבוא שנת הרעב' משמע שאחר שבא אסור לשמש מטתו אך זו הוראה רק לזמן שאחר מתן תורה{{הערה|מה שכתב אסמכתא בעלמא לכאורה כוונתו שאין הלימוד מהמעשה של יוסף אלא מייתור שבכתיבת התורה כפי שמבואר בהמשך דבריו, ולא שאין האיסור מדאורייתא ועי' לעיל [[#אם איסור זה מדאורייתא|אם איסור זה מדאורייתא]].}}.{{ש}} | * הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תקעד|או"ח סימן תקעד]]}} מיישב, שקודם מתן תורה לא היה איסור לשמש בשני רעבון, והגמרא שמביאה ראיה מהפסוק האמור אצל יוסף אמסכתא בעלמא, והדיוק הוא מייתור הלשון ש'בטרם תבוא שנת הרעב' משמע שאחר שבא אסור לשמש מטתו אך זו הוראה רק לזמן שאחר מתן תורה{{הערה|מה שכתב אסמכתא בעלמא לכאורה כוונתו שאין הלימוד מהמעשה של יוסף אלא מייתור שבכתיבת התורה כפי שמבואר בהמשך דבריו, ולא שאין האיסור מדאורייתא ועי' לעיל [[#אם איסור זה מדאורייתא|אם איסור זה מדאורייתא]].}}.{{ש}} | ||
:והוכיח כן, שהרי חשוכי בנים מותרים לשמש ואם כן איך יתבאר המבואר בפסוק שב' בני יוסף נולדו קודם שבאה שנת הרעב, והלא בלא אותם בנים היה חשוך בנים והיה מותר לו לשמש בשני רעבון וע"כ שאסמכתא בעלמא היא{{הערה|ועי' לעיל בדברי הב"ח {{ממ|[[ב"ח/אורח חיים/תקעד#ד|שם סק"ד]]}} בביאור דברי התוס' ותתיישב אף קושיא זו שבאמת יוסף נהג בעצמו מידת חסידות שלא לשמש אף שהיה חשוך בנים אך מכך נלמד אנו שעכ"פ מי שיש לו בנים אסור לשמש דאם לא כן אין כאן דררא דאיסורא ואין מקום למידת חסידות. וע"ע לשון האור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} שיוסף עדיין לא קיים פו"ר ולא מצינו ליוסף בנים קודם אפרים ומנשה, ומשמע כראיית הבית יוסף שלשון הפסוק מורה שאף בנים אלו לא יכל להולידם בשני רעבון, אך עי"ש שהוא הוכיח מכח זה שבאמת הלימוד מיוסף הוא בדרך של 'אם אינו ענין'.}}. | :והוכיח כן, שהרי חשוכי בנים מותרים לשמש ואם כן איך יתבאר המבואר בפסוק שב' בני יוסף נולדו קודם שבאה שנת הרעב, והלא בלא אותם בנים היה חשוך בנים והיה מותר לו לשמש בשני רעבון וע"כ שאסמכתא בעלמא היא{{הערה|ועי' לעיל בדברי הב"ח {{ממ|[[ב"ח/אורח חיים/תקעד#ד|שם סק"ד]]}} בביאור דברי התוס' ותתיישב אף קושיא זו שבאמת יוסף נהג בעצמו מידת חסידות שלא לשמש אף שהיה חשוך בנים אך מכך נלמד אנו שעכ"פ מי שיש לו בנים אסור לשמש דאם לא כן אין כאן דררא דאיסורא ואין מקום למידת חסידות. וע"ע לשון האור החיים {{ממ|[[אור החיים/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}} שיוסף עדיין לא קיים פו"ר ולא מצינו ליוסף בנים קודם אפרים ומנשה, ומשמע כראיית הבית יוסף שלשון הפסוק מורה שאף בנים אלו לא יכל להולידם בשני רעבון, אך עי"ש שהוא הוכיח מכח זה שבאמת הלימוד מיוסף הוא בדרך של 'אם אינו ענין'.}}. | ||
* כעין זה יישב העמר נקא, שהואיל ולא נתנה תורה לא היה לוי מקפיד על כך ויוסף היה מקפיד, ויש לנו ללמוד עתה אחר מתן תורה איסור בדבר ממעשה יוסף ולא היתר ממעשה לוי כיון שמעשהו של יוסף נכתב בפירוש אך לא מעשהו של לוי{{הערה|שהרי לידת יוכבד רק נרמזה בפסוק ולא נכתבה בפירוש.}}, ופרסם הכתוב מעשה יוסף כדי שנלמד עתה אחר מתן תורה שיש בכך איסור ולא פירסם מעשה לוי כדי שלא נלמד ממנו היתר בדבר אף אחר מתן תורה | * כעין זה יישב העמר נקא {{ממ|[[עמר נקא/בראשית/מא#נ|בראשית מא נ]]}}, שהואיל ולא נתנה תורה לא היה לוי מקפיד על כך ויוסף היה מקפיד, ויש לנו ללמוד עתה אחר מתן תורה איסור בדבר ממעשה יוסף ולא היתר ממעשה לוי כיון שמעשהו של יוסף נכתב בפירוש אך לא מעשהו של לוי{{הערה|שהרי לידת יוכבד רק נרמזה בפסוק ולא נכתבה בפירוש.}}, ופרסם הכתוב מעשה יוסף כדי שנלמד עתה אחר מתן תורה שיש בכך איסור ולא פירסם מעשה לוי כדי שלא נלמד ממנו היתר בדבר אף אחר מתן תורה. | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||