תשואת חן/מח: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הערות)
שורה 5: שורה 5:
אי הלכה כמאן דאמר קריאת שמע דאורייתא או לא{{הערה|עוד בנדון זה עי' שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/א|סימן א]]}}, קרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/ברכות/ג/א|ברכות ג.]]}} ותומת ישרים {{ממ|[[תומת ישרים/יג|סימן יג]]}}.}}
אי הלכה כמאן דאמר קריאת שמע דאורייתא או לא{{הערה|עוד בנדון זה עי' שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/א|סימן א]]}}, קרן אורה {{ממ|[[קרן אורה/ברכות/ג/א|ברכות ג.]]}} ותומת ישרים {{ממ|[[תומת ישרים/יג|סימן יג]]}}.}}
</center>
</center>
'''הנה''' דבר זה מחלוקת שמואל ור' אלעזר בברכות דף ך"א {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|ע"א]]}} בספק קרא קריאת שמע דסבירא ליה לשמואל דאינו חוזר דקריאת שמע דרבנן ור' אלעזר סבירא ליה דחוזר דקריאת שמע דאורייתא. ופסק הרי"ף {{ממ|[[רי"ף/ברכות/יב/ב|ברכות יב: מדפי הרי"ף]]}} והרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/ב#יג|פ"ב מקריאת שמע הי"ג]]}} והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/ג#טו|ברכות פ"ג סימן ט"ו]]}} כר' אלעזר וכן פסקו רוב הפוסקים [זולת התוס' במנחות מ"ג {{ממ|[[תוספות/מנחות/מג/ב|ע"ב ד"ה ואיזו]]}}{{הערה|וכן דעתם בסוטה {{ממ|[[תוספות/סוטה/לב/א|לב. ד"ה קרית]]}} הביאם הפר"ח שמזכיר רבינו בסמוך. עוד ציין הפר"ח שם לדברי התוס' בסוטה {{ממ|[[תוספות/סוטה/לב/ב|שם ע"ב ד"ה ורבי]]}} שכתבו על זה בארוכה ולא העלו כלום אלא הניחו הדבר בתימה.}} והרא"ש בתשובה כלל ד' {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/ד/כא|סימן כא]]}} הביאו הפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/סז#א|או"ח סימן סז ס"א]]}}{{הערה|ועיין שם שתמה שסתר דבריו שהרי בפסקיו {{ממ|[[רא"ש/ברכות/ג#טו|ברכות פ"ג סימן ט"ו]]}} פסק דקריאת שמע דאורייתא וכמו שהביא רבינו בתחילת דבריו.}}, ור' אחאי גאון הביאו בספר תומת ישרים סימן י"ג].
'''הנה''' דבר זה מחלוקת שמואל ור' אלעזר בברכות דף ך"א {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|ע"א]]}} בספק קרא קריאת שמע דסבירא ליה לשמואל דאינו חוזר דקריאת שמע דרבנן ור' אלעזר סבירא ליה דחוזר דקריאת שמע דאורייתא. ופסק הרי"ף {{ממ|[[רי"ף/ברכות/יב/ב|ברכות יב: מדפי הרי"ף]]}} והרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/ב#יג|פ"ב מקריאת שמע הי"ג]]}} והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/ברכות/ג#טו|ברכות פ"ג סימן ט"ו]]}} כר' אלעזר וכן פסקו רוב הפוסקים [זולת התוס' במנחות מ"ג {{ממ|[[תוספות/מנחות/מג/ב|ע"ב ד"ה ואיזו]]}}{{הערה|וכן דעתם בסוטה {{ממ|[[תוספות/סוטה/לב/א|לב. ד"ה קרית]]}} הביאם הפר"ח שמזכיר רבינו בסמוך. עוד ציין הפר"ח שם לדברי התוס' בסוטה {{ממ|[[תוספות/סוטה/לב/ב|שם ע"ב ד"ה ורבי]]}} שכתבו על זה בארוכה ולא העלו כלום אלא הניחו הדבר בתימה. ועי' שאגת אריה {{ממ|[שאגת אריה/ג|גימן ג]]}} שלמד כן אף בדעת ר"ת בריש ברכות {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א#מאימתי|ב. ד"ה מאימתי]]}} ועוד כתב שם בהמשך דבריו שאי אפשר לומר כדעת ר"י בתוס' שם אלא למ"ד קריאת שמע דרבנן, ואם כן אף ר"י סבירא ליה הכי כמו שהביא הרא"ש בתשובה {{ממ|הביא רבינו דבריו בסמוך}}.}} והרא"ש בתשובה כלל ד' {{ממ|[[שו"ת הרא"ש/ד/כא|סימן כא]]}} הביאו הפרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/סז#א|או"ח סימן סז ס"א]]}}{{הערה|ועיין שם שתמה שסתר דבריו שהרי בפסקיו {{ממ|[[רא"ש/ברכות/ג#טו|ברכות פ"ג סימן ט"ו]]}} פסק דקריאת שמע דאורייתא וכמו שהביא רבינו בתחילת דבריו. ובתשובה שם הביא כן הרא"ש בשם ר"י וכתב בשו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/טו|ח"א סימן טו]]}} שדברי ר"י שהביא הרא"ש נמצאים לפנינו בדברי התוס' במגילה {{ממ|[[תוספות/מגילה/כד/א|כד. ד"ה מי]]}} ושם לא אמרו כן אלא לענין פריסת שמע ומשמע שקריאת שמע עצמה מדאורייתא.}}, ור' אחאי גאון {{ממ|שאילתות, פרשת יתרו}} הביאו בספר תומת ישרים [[תומת ישרים/יג|סימן י"ג]]{{הערה|אמנם דעת רב אחאי שם שאף רבי אלעזר סבירא ליה שקריאת שמע דרבנן ומה שצריך לחזור ולקרות הוא משום כבוד מלכות שמים.}}].


וכתב הגאון בעל המחבר שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/א|סימן א]]}} שלא ביארו דבריהם אמאי לא קיימא לן כשמואל לגבי ר' אלעזר דהוי כתלמיד במקום הרב{{הערה|כדאיתא בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/סו/א|סו.]]}} ובכ"ד.}}, והכסף משנה בפ"ב מהלכות קריאת שמע {{ממ|[[כסף משנה/קריאת שמע/ב#יג|הי"ג]]}} כתב ונ"ל מדאשכחן כמה ברייתות דילפינן דיני קריאת שמע מקראי משמע דראיות גמורות נינהו ולשמואל צריך לומר דאסמכתות הם עכ"ל, ואין בדבריו טעם וכי נתחכם יותר משמואל דוודאי ידע כל הני ברייתות וגם מתני' היא דף (י"א) [[בבלי/ברכות/י/ב|[י:]]] שנאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבין כו'.
וכתב הגאון בעל המחבר שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/א|סימן א]]}} שלא ביארו דבריהם אמאי לא קיימא לן כשמואל לגבי רבי אלעזר דהוי כתלמיד במקום הרב{{הערה|כדאיתא בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/סו/א|סו.]]}} ובכ"ד.}}, והכסף משנה בפ"ב מהלכות קריאת שמע {{ממ|[[כסף משנה/קריאת שמע/ב#יג|הי"ג]]}} כתב ונ"ל מדאשכחן כמה ברייתות דילפינן דיני קריאת שמע מקראי משמע דראיות גמורות נינהו ולשמואל צריך לומר דאסמכתות הם עכ"ל, ואין בדבריו טעם וכי נתחכם יותר משמואל דוודאי ידע כל הני ברייתות וגם מתני' היא דף (י"א) [[בבלי/ברכות/י/ב|[י:]]] שנאמר ובשכבך ובקומך בשעה שבני אדם שוכבין כו'.


אבל ראיות הפוסקים דהנה באותו סוגיא {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|כא.]]}} מתיב ר' יוסף בשכבך ובקומך ומשני אביי האי בדברי תורה כתיב ובמסכת נדרים ד"ח {{ממ|[[בבלי/נדרים/ח/א|ע"א]]}} אמר רב האומר אשנה פרק זה נדק גדול נדר לאלקי' ופריך הא מושבע ועומד מהר סיני ומשני כאן דאבעי פטר נפשיה בקריאת שמע שחרית וערבית שמע מינה דקרא לאו בדברי תורה כתיב אלא בקריאת שמע איירי, וכיון דרב פליג הלכתא כוותיה דרב לגבי שמואל באיסורי'{{הערה|ועוד כתב השאגת אריה שם דהו"ל שמואל יחידאה לגבי ר' אלעזר ורב.}}.
אבל ראיות הפוסקים דהנה באותו סוגיא {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|כא.]]}} מתיב ר' יוסף בשכבך ובקומך ומשני אביי האי בדברי תורה כתיב[ ובמסכת נדרים ד"ח {{ממ|[[בבלי/נדרים/ח/א|ע"א]]}} אמר רב האומר אשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלקים. ופריך הא מושבע ועומד מהר סיני, ומשני כאן דאבעי פטר נפשיה בקריאת שמע שחרית וערבית. שמע מינה דקרא לאו בדברי תורה כתיב אלא בקריאת שמע איירי, וכיון דרב פליג הלכתא כוותיה דרב לגבי שמואל באיסורי'{{הערה|ועוד כתב השאגת אריה שם דהו"ל שמואל יחידאה לגבי ר' אלעזר ורב ויחיד ורבים הלכה כרבים.}}.


אבל התוס' במנחות מ"ג פסקו כשמואל ונ"ל דהא דמשני האי בדברי תורה היינו כמו שלמאן דאמר קריאת שמע דאורייתא אין צריך לקרות רק פעם אחת בזמן שכיבה ופעם אחת בזמן קימה, הכי נמי לשמואל הקרא דבשכבך אתי שחייב לקרות איזה דבר מדברי תורה פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה רק שיהא בזמן שכיבה וקימה למאן דאמר דאורייתא צריך לקרות פרשת שמע דוקא אבל לשמואל בשאר דברי תורה נמי סגי והיו הדברים האלה כו' ודברת בם בשבתך כו' דכ' בקרא לאו אפרשת שמע קיימי אלא אדברי תורה והרי בפרשה שניה נמי כתיב לדבר בם ולא אפרשה זו קאי דהא פרשה שניה לכולי עלמא לאו דאורייתא כמש"ל והאי לדבר בם דפרשה שניה מפרש בגמרא דהכי קאמר אגמרי בנייכו תורה כהיכא דלגרסי' בהוא והכי נמי לשמואל בפרשה ראשונה אלא דתקנו חכמים פרשת שמע והיה אם שמוע. נמצא דלשמואל מצי מקיים מצות עשה של תורה כמו לר' אלעזר והוא הדין דיכול למפטר נפשיה בקריאת שאר דברי תורה בזמן קימה ושכיבה ולא נקט שם קריאת שמע אלא לבתר דתקנו רבנן יע"ש שהביא ראיות ואכתבם לקמן בס"ד.
אבל התוס' במנחות מ"ג פסקו כשמואל ונ"ל דהא דמשני האי בדברי תורה היינו כמו שלמאן דאמר קריאת שמע דאורייתא אין צריך לקרות רק פעם אחת בזמן שכיבה ופעם אחת בזמן קימה, הכי נמי לשמואל הקרא דבשכבך אתי שחייב לקרות איזה דבר מדברי תורה פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה רק שיהא בזמן שכיבה וקימה למאן דאמר דאורייתא צריך לקרות פרשת שמע דוקא אבל לשמואל בשאר דברי תורה נמי סגי והיו הדברים האלה כו' ודברת בם בשבתך כו' דכ' בקרא לאו אפרשת שמע קיימי אלא אדברי תורה והרי בפרשה שניה נמי כתיב לדבר בם ולא אפרשה זו קאי דהא פרשה שניה לכולי עלמא לאו דאורייתא כמש"ל והאי לדבר בם דפרשה שניה מפרש בגמרא דהכי קאמר אגמרי בנייכו תורה כהיכא דלגרסי' בהוא והכי נמי לשמואל בפרשה ראשונה אלא דתקנו חכמים פרשת שמע והיה אם שמוע. נמצא דלשמואל מצי מקיים מצות עשה של תורה כמו לר' אלעזר והוא הדין דיכול למפטר נפשיה בקריאת שאר דברי תורה בזמן קימה ושכיבה ולא נקט שם קריאת שמע אלא לבתר דתקנו רבנן יע"ש שהביא ראיות ואכתבם לקמן בס"ד.