ביאור הגר"א/אבן העזר/עג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט() |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''בימות הגשמים כו'.''' שם במתני' כו'): | |||
{{עוגןמ|ב}} '''בפחות כו'.''' כמש"ש וכלים של כו' והוא שיעור שלם עני' כמש"ש במתני' ס"ז א' המשיא כו' וכמש"ל סי' נ"ח ס"א וזש"ש במתני' בד"א בעני שבישראל כו' וכמ"ש בס"ד: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''בפחות כו'.''' | |||
{{עוגןמ|ג}} '''ואם באותו מקום כו'.''' | {{עוגןמ|ג}} '''ואם באותו מקום כו'.''' הרמב"ם שם הלכה י"א וכ' המ"מ כבר כתב למעלה שהכל לפי מנהג המקום ולא הוצרך לפרוט זה אלא אף ע"פ שא"צ אלא לשוק מ"מ כיון שצריכה לילך לבית אביה ולבית האבל ולבית המשתה וכמ"ש בפ' המדיר חייב ליתן לה ועבה"ג ס"ק א' וז"ל שם בד"א בא"י ובאותן הימים אבל בשאר מקומו' ושאר זמנים אין הדמים עיקר יש מקומות שיהיו שם הבגדים ביוקר הרבה או נזול הרבה אלא העיקר כו' וכתב המ"מ כמש"ש ס"ה ב' תנא במקום הרים כו': | ||
{{עוגןמ|ד}} '''ואשה לא כו'.''' | {{עוגןמ|ד}} '''ואשה לא כו'.''' יבמות ע"ז א' יערש"י שם ד"ה הנה כולי ובב"ר ספ"ח וכבשה כתיב האיש כובש את אשתו שלא תצא לשוק שכל אשה כו' ושם פי"ח ויבן כתיב התבונן כו' ובספרי פ' תצא ומצאה איש בעיר אילו לא יצתה בעיר לא הי' מסתפק בה ושכב עמה מלמד שהפירצה קוראה לגנב ובש"ע אשתו כגפן פוריה אימתי כשהיא צנוע בירכתי ביתך אז בניך כשתילי כו' וכה"א בשרה ויאמר הנה כו': | ||
{{עוגןמ|ה}} '''ובכלל כו'.''' | {{עוגןמ|ה}} '''ובכלל כו'.''' כמש"ו ומה הן כלי כו' שם במתני': | ||
{{עוגןמ|ו}} '''ומדור כו'.''' | {{עוגןמ|ו}} '''ומדור כו'.''' שם ק"ג א' משתמשת במדור כולו. מ"מ: | ||
{{עוגןמ|ז}} '''ומחויבין כו'.''' | {{עוגןמ|ז}} '''ומחויבין כו'.''' עבה"ג וע"ל סימן ע' ס"ו: | ||
{{עוגןמ|ח}} '''אם קצרה כולי.''' | {{עוגןמ|ח}} '''אם קצרה כולי.''' שם ט"ז א' דנחלקו רב ושמואל באומר כו' הא בעני שא"י לכופו לזון כופין אותו להוציא לד"ה. מ"מ: | ||
{{עוגןמ|ט}} '''בניו כו'.''' | {{עוגןמ|ט}} '''בניו כו'.''' כמ"ש בס"ז כל מי כו' ועבה"ג ס"ק ל' וכמש"ש ס"פ א' בירושלמי הביאו הרא"ש רפי"א ירושלמי תמן תנינן כו' ותני עלה ומתכסן בכסותו: | ||
{{עוגןמ|י}} '''מי שמשכן כו'.''' | {{עוגןמ|י}} '''מי שמשכן כו'.''' עב"ש: (ליקוט) דמאן לימא לן שאין הבעל יכול למכור ולמשכן כסות אשתו ובניו שלא מדעתם דמ"ש א' המקדיש כו' דלמא טעמא כדר' אבא בפ"ט דב"ק דכל המקדיש אין דעתו כו' אלא שבפ"ד דכתובות: מ' דלא כרבי אבא דקאמר אר"ג אע"ג דתנן כו' דתנן א' המעריך כו' וא' כדר' אבא לא שייכא לשם וכן בפ"א דב"ק האחין שחלקו כו' אלמא לחלוטין נקנה ומדברי הרי"ף נראה שאף בע"כ אינו גובה אותן שכתב בפ' המקבל להא מתניתין א' המקדיש כו' ולמאי כתבה אלא משום דנ"מ לבע"ח ועבח"מ סי' צ"ז ס' כ"ו אלא דמאן לימא לן דלא אפקה מדעתה ועוד משום תקנת השוק דאפילו במשכנתא דגזלן עשו תקנת השוק וב"ש בעל באשתו תה"א סרפ"ו: | ||
גרסה אחרונה מ־00:51, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בימות הגשמים כו'. שם במתני' כו'):
(ב) בפחות כו'. כמש"ש וכלים של כו' והוא שיעור שלם עני' כמש"ש במתני' ס"ז א' המשיא כו' וכמש"ל סי' נ"ח ס"א וזש"ש במתני' בד"א בעני שבישראל כו' וכמ"ש בס"ד:
(ג) ואם באותו מקום כו'. הרמב"ם שם הלכה י"א וכ' המ"מ כבר כתב למעלה שהכל לפי מנהג המקום ולא הוצרך לפרוט זה אלא אף ע"פ שא"צ אלא לשוק מ"מ כיון שצריכה לילך לבית אביה ולבית האבל ולבית המשתה וכמ"ש בפ' המדיר חייב ליתן לה ועבה"ג ס"ק א' וז"ל שם בד"א בא"י ובאותן הימים אבל בשאר מקומו' ושאר זמנים אין הדמים עיקר יש מקומות שיהיו שם הבגדים ביוקר הרבה או נזול הרבה אלא העיקר כו' וכתב המ"מ כמש"ש ס"ה ב' תנא במקום הרים כו':
(ד) ואשה לא כו'. יבמות ע"ז א' יערש"י שם ד"ה הנה כולי ובב"ר ספ"ח וכבשה כתיב האיש כובש את אשתו שלא תצא לשוק שכל אשה כו' ושם פי"ח ויבן כתיב התבונן כו' ובספרי פ' תצא ומצאה איש בעיר אילו לא יצתה בעיר לא הי' מסתפק בה ושכב עמה מלמד שהפירצה קוראה לגנב ובש"ע אשתו כגפן פוריה אימתי כשהיא צנוע בירכתי ביתך אז בניך כשתילי כו' וכה"א בשרה ויאמר הנה כו':
(ה) ובכלל כו'. כמש"ו ומה הן כלי כו' שם במתני':
(ו) ומדור כו'. שם ק"ג א' משתמשת במדור כולו. מ"מ:
(ז) ומחויבין כו'. עבה"ג וע"ל סימן ע' ס"ו:
(ח) אם קצרה כולי. שם ט"ז א' דנחלקו רב ושמואל באומר כו' הא בעני שא"י לכופו לזון כופין אותו להוציא לד"ה. מ"מ:
(ט) בניו כו'. כמ"ש בס"ז כל מי כו' ועבה"ג ס"ק ל' וכמש"ש ס"פ א' בירושלמי הביאו הרא"ש רפי"א ירושלמי תמן תנינן כו' ותני עלה ומתכסן בכסותו:
(י) מי שמשכן כו'. עב"ש: (ליקוט) דמאן לימא לן שאין הבעל יכול למכור ולמשכן כסות אשתו ובניו שלא מדעתם דמ"ש א' המקדיש כו' דלמא טעמא כדר' אבא בפ"ט דב"ק דכל המקדיש אין דעתו כו' אלא שבפ"ד דכתובות: מ' דלא כרבי אבא דקאמר אר"ג אע"ג דתנן כו' דתנן א' המעריך כו' וא' כדר' אבא לא שייכא לשם וכן בפ"א דב"ק האחין שחלקו כו' אלמא לחלוטין נקנה ומדברי הרי"ף נראה שאף בע"כ אינו גובה אותן שכתב בפ' המקבל להא מתניתין א' המקדיש כו' ולמאי כתבה אלא משום דנ"מ לבע"ח ועבח"מ סי' צ"ז ס' כ"ו אלא דמאן לימא לן דלא אפקה מדעתה ועוד משום תקנת השוק דאפילו במשכנתא דגזלן עשו תקנת השוק וב"ש בעל באשתו תה"א סרפ"ו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |