גליוני הש"ס/יבמות/קיד/א

גליוני הש"ס יבמות קיד א

דף קי"ד ע"א

דבר טלי וטליא כו'. נ"ב לכאורה הי' לו לפרש טלי וטליא קטנים דל' טלי וטליא לחוד הא גם גדולים בני עונשין קרוין כן, עיין בבא בתרא צ"א ב' וא"ר יוחנן נהירנא כד הוו מטיילן טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה כו' וי"ל דסתם טלי וטליא היינו קטנים ושאני התם דמפרש כבר שית עשרה כו' ואם הם גדולים צריך להתפרש אבל סתמא קאי רק אקטנים ואולם נזכרתי עוד גמ' ב"ב קמ"ב ב' אית חולק לטליא במקום בניא ע"ש ברשב"ם דפי' טליא תינוק גדול והביא גמ' דשם צ"א ב' הנ"ל ושם נאמר טליא סתם ואפ"ה הכוונה אגדול:

ר' יוחנן ספוקי מספקא ליה. נ"ב עיין ספר יושר לבב בית שני חדר ד' פרק ז' וצ"ע:

לא צריכא דאיכא צערא כו'. נ"ב אי יש לדון מכאן אשאר צער, עיין שו"ת חות יאיר סי' קצ"א ועיין שו"ת רד"ך בית כ"ב חדר ב' ע"ש שכ' דרק כשבשעת עקירת השבות מקבל המצטער הנאה הוא דשרינן שבות משום צערא אבל כשעקירת השבות הוא בהכשר סילוק הצער לא ע"ש דמדמי ליה לדין עידנא דבעי' בדחיית עשה לל"ת עש"ה ועיין רוקח סי' ק"ט ועמ"ש על הגליון כתובות ס' א':

להזהיר הגדולים כו'. נ"ב כזה בילקוט שלח רמז תשמ"ה בשם הסיפרי זוטא עש"ה וע"ש עוד כזה רמז תשמ"ז ד"ה וידבר ועוד שם כזה רמז תש"נ ד"ה דבר ורמז תשנ"ט ד"ה וידבר ורמז תש"פ ד"ה צו ועיין ח"א למהרש"א חגיגה ג' א' ד"ה טף למה כו' ע"ש עניין חינוך מדאוריתא בקטן שהגיע לחינוך עש"ה:

דלא ליספו להו בידים. נ"ב עיין תה"ד ח"ב סי' ס"ב וז"ל והא דאייתי קרא דאסרה תורה דלא ליספו ליה בידים י"ל הטעם דקפיד רחמנא שלא ירגיל אותו לעבור עבירות וכשיגדל יבקש לימודו עכ"ל ושוב ראיתי שכבר הביאו הח"ס חאו"ח סי' פ"ג וע"ש אריכות ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קל"ט דכ' דחייבין להתאבל על בן מומר שמת בקטנותו וז"ל שם ואם אביו חטא הוא לא חטא שהרי עדיין לא הוזהר וקטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו עכ"ל ומשמע מדבריו דלסברא דב"ד מצווין להפרישו נחשבת האכילה חטא לקטן עצמו ועבור זה הוא דצריך להפרישו ודו"ק והאחרונים כבר הביאו הך דסנהדרין נ"ה ב' דקטן אית בעבירתו תקלה וקלון ורחמנא הוא דחס עליה ועמש"ש על הגליון:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף