רש"י/מנחות/פט/ב

רש"י מנחות פט ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכן נמי מערבין נסכי כבשים של היום בנסכי כבשים של אמש כדאמרינן (דף טו:) מביא אדם זבחו היום ונסכיו מכאן עד י' ימים:

אבל אין מערבין וכו'. משום דהללו בלילתן רכה והללו בלילתן עבה:

בללן. לנסכי פרים בפני עצמן ולנסכי כבשים בפני עצמן ושוב נתערבו כשרין ואם נתערבו עד שלא בלל פסולה:

גמ' שלא יערב חלבים. הכי נמי לא יערב נסכים:

אמר רבי יוחנן. לא תימא מערבין לכתחלה אלא אם נתערבו קאמר והא דקתני והקטירו שלא יערב לכתחלה מיירי:

אי הכי. דקתני במתניתין אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים דאפי' נתערבו דיעבד נמי לא:

והא מדקתני סיפא נתערבו כשרות. דהיינו דיעבד:

מכלל דרישא אין מערבין לכתחלה. וה"ה רישא דרישא נמי מערבין לכתחלה והדר קשיא לדוכתי' שלא יערב חלבים בחלבים:

אמר אביי. ודאי רישא דמתניתין דתני מערבין לכתחילה היא ולא תיקשי לך דנתערבו נסכים דמתני' ביינות קמיירי והכי קאמר מערבין יינן של נסכים פרים ואילים לכתחלה אם נתערב כבר סלתן ושמנן מאיליהן הואיל והתחיל לערב ליכא משום לא יערב חלבים והא דתני אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים אפי' היכא דנתערב סלתן ושמנן:

ויין לכתחלה לא. אפי' דאילים ופרים אם לא נתערב סלתן ושמנן והא תניא בד"א דאין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים בסלת ושמן אבל יין מערבין לכתחילה בין נתערב סלתו ושמנו בין לא נתערב:

אלא אמר אביי היכא דהוקטר כבר סלתן ושמנן. של פרים ואילים כמצותן:

מערב נמי יין. לכתחלה דליכא למיחש דילמא אתי לערובי סלתן ושמנן דבני הקטרה נינהו ואיכא משום והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים שהרי כבר מעורבין ועומדין ואם לאו דלא הוקטר סלתן ושמנן אין מערבין דחיישינן דלמא אתי לעירובי סלת ושמן לכתחלה דאסור שלא יערב חלבים בחלבים והא דקתני ברייתא אבל יין מערבין היינו אם הוקטר סלתן ושמנן והא דקתני מציעתא דמתניתין אבל אין מערבין היינו בשלא נתערבו סלתן ושמנן:

אע"פ שמנחתו כפולה. דכתיב ומנחתם שני עשרונים ושאר כבשים אין להם אלא עשרון לכבש:

לא היו נסכיו כפולים. אלא ג' לוגין יין וג' לוגין שמן:

לימד על כבש. כלומר דלימד בזבח זה מה שלא לימד בכל הזבחים:

שנבלל עם מנחתו. וסלתו כפולה היא כך יהא שמנו כפול:

מאי תלמודא. היכי משמע מן ונסכו שאין שמנו כפול:

נסכה של מנחה. דהיינו שמן כנסכו של כבש דהיינו יין:

טעון נסכים. כמו שאם שחטו לשמן ולהכי נקט אשם מצורע דאילו אשם דעלמא אם שחטו שלא לשמן קרב בלא נסכים כדמעיקרא אבל אשם מצורע דטעון נסכים איצטריך למימר דכי שחטו שלא לשמן טעון נסכים:

שאם אי אתה אומר כן. דטעון נסכים אלא יקריב בלא נסכים:

פסלתו. מליקרב ע"ג המזבח דלמצורע לא חזי שהרי נשחט שלא לשמו ולעולה לא חזי שהרי לא ניתק לרעייה ואין ראוי לנדבה דאשם לא אתי בנדבה אבל נסכים אתו למזבח ואשם לכהנים וצריך אשם אחר להכשירו:

כבש הבא עם העומר. דומיא דאשם מצורע דכי היכי דאשם מצורע טעון נסכים ואין שאר אשמות טעונין נסכים כך כבש הבא עם העומר נשתנית מנחתו משאר מנחות כבשים דאילו שאר כבשים אין טעונין אלא עשרון וזה טעון ב' עשרונות להכי נקט כבש הבא עם העומר:

תמיד של שחר יהא טעון ב' גזירין בכהן אחד. כדמפרש במסכת יומא (דף כו:) ובער עליה הכהן עצים אבל בין הערבים ב' גזירין בב' כהנים כדכתיב ובער וערכו:

אין הכי נמי. דצריך למיעבד להו דינייהו כאילו נשחטו לשמן כמו אשם מצורע:

אלא אמר אביי. הא דלא אמרי אלא באשם מצורע חדא מינייהו נקט:

בשלמא הנך. כבשים דעומר ותמיד ששחטן שלא לשמן לעולם אימא לך דלא צריכי הלכתייהו כדמעיקרא לא גזירין ולא מנחה כפולה ואפילו הכי לא מיפסלו למיקרב למזבח משום דעולות נינהו ואי לא חזו כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף