מגן אברהם/אורח חיים/קנב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר) |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''שמא יארע.''' וכן אפילו יש להם שני בה"כ אסור כ"מ בגמרא: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''ואחר כך סותרין.''' וזה אפילו בכרכים שרי דגם כל העולם מרוצים כיון שבונין להם בה"כ אחרת עסי' קנ"ג ס"ז (מ"ב סי' ל"ג ומ"ש י"ו) עמ"ש סי' קנ"ג ס"ד: | |||
{{עוגןמ| | |||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ג}} '''דינא הכי.''' שבונין תחילה הכותל החדשה ואח"כ סותרין הראשונה: | ||
{{עוגןמ| | {{עוגןמ|ד}} '''במהרה.''' ואמרינן בגמרא דעיילי לפוריא להתם כדי שלא יתעצלו מלבנות ומיירי שהכניסו סמוך לבה"כ עסי' קנ"א סי"א: | ||
{{עוגןמ|ה}} '''ואסור ליקח.''' כתב הב"ח דאם הישן עומד באמצע בנין החדש דליכא למיחש לפשיעות' וגם יש להם מקום להתפלל בו שרי עכ"ל וצ"ע מנ"ל הא דבגמ' פירש"י דהאיבעי' היתה שהתחיל לבנות החדש והיה רוצה לסתור א' לא' מן הישן לבנות בחדש מיד דליכא למיחש לפשיעות ופשטו ליה לאיסורא וטעמא שמא יארע להם אונס וישארו שניהם חרבים כמ"ש ריש הסי' וא"כ אפי' עומד באמצע ב"ה אסור מטעם זה ואפי' איכא דוכתא לצלויי. ועוד דלמה לית לן למיחש לפשיעותא כשעומד באמצע אי משום שלא יוכלו להתפלל הלא אפי' אינו עומד באמצע כשסותרים אותה אין להם מקום להתפלל ואפ"ה אסור. ועוד כי פריך בגמרא מאי בינייהו ה"ל לתרץ איכא בינייהו בעומד באמצע אלא ע"כ בכל גווני איכא למיחש לפשיעות' ולכן שינו הפוסקים לשון הגמרא וכתבו שמא יארע להם אונס ולכן לא כתב רמ"א סוף לשונו של הג"א שמשמע כי איכא דוכת' לצלויי שרי דאנן קי"ל כמ"ד משום פשיעותא שמא יארע אונס ובכל ענין אסור{{הערה|עי' מש"כ מחצית השקל {{ממ|[[מחצית השקל/אורח חיים/קנב#ה|כאן]]}} בעיקר הקושיא והסכים על ידו בשו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/לד#|חאו"ח סי' לד]]}}.}}: | |||
{{עוגןמ|ה}} '''ואסור ליקח.''' | |||
{{ | |||
{{עוגןמ|ו}} '''ואסור לסתור.''' דהוי כנותץ אבן מן ההיכל (שם) הא דאסור לנתוץ דוקא דבר מחובר (מהר"מ פדואה סי' ס"ה): | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:מגן אברהם]] | [[קטגוריה:מגן אברהם]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:25, 5 בספטמבר 2024
|
< הקודם · הבא >
פרי מגדים ♦ מחצית השקל טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שמא יארע. וכן אפילו יש להם שני בה"כ אסור כ"מ בגמרא:
(ב) ואחר כך סותרין. וזה אפילו בכרכים שרי דגם כל העולם מרוצים כיון שבונין להם בה"כ אחרת עסי' קנ"ג ס"ז (מ"ב סי' ל"ג ומ"ש י"ו) עמ"ש סי' קנ"ג ס"ד:
(ג) דינא הכי. שבונין תחילה הכותל החדשה ואח"כ סותרין הראשונה:
(ד) במהרה. ואמרינן בגמרא דעיילי לפוריא להתם כדי שלא יתעצלו מלבנות ומיירי שהכניסו סמוך לבה"כ עסי' קנ"א סי"א:
(ה) ואסור ליקח. כתב הב"ח דאם הישן עומד באמצע בנין החדש דליכא למיחש לפשיעות' וגם יש להם מקום להתפלל בו שרי עכ"ל וצ"ע מנ"ל הא דבגמ' פירש"י דהאיבעי' היתה שהתחיל לבנות החדש והיה רוצה לסתור א' לא' מן הישן לבנות בחדש מיד דליכא למיחש לפשיעות ופשטו ליה לאיסורא וטעמא שמא יארע להם אונס וישארו שניהם חרבים כמ"ש ריש הסי' וא"כ אפי' עומד באמצע ב"ה אסור מטעם זה ואפי' איכא דוכתא לצלויי. ועוד דלמה לית לן למיחש לפשיעותא כשעומד באמצע אי משום שלא יוכלו להתפלל הלא אפי' אינו עומד באמצע כשסותרים אותה אין להם מקום להתפלל ואפ"ה אסור. ועוד כי פריך בגמרא מאי בינייהו ה"ל לתרץ איכא בינייהו בעומד באמצע אלא ע"כ בכל גווני איכא למיחש לפשיעות' ולכן שינו הפוסקים לשון הגמרא וכתבו שמא יארע להם אונס ולכן לא כתב רמ"א סוף לשונו של הג"א שמשמע כי איכא דוכת' לצלויי שרי דאנן קי"ל כמ"ד משום פשיעותא שמא יארע אונס ובכל ענין אסור[1]:
(ו) ואסור לסתור. דהוי כנותץ אבן מן ההיכל (שם) הא דאסור לנתוץ דוקא דבר מחובר (מהר"מ פדואה סי' ס"ה):
- ↑ עי' מש"כ מחצית השקל (כאן) בעיקר הקושיא והסכים על ידו בשו"ת חתם סופר (חאו"ח סי' לד).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |