שולחן ערוך/יורה דעה/סח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (←‏top: סידור)
שורה 1: שורה 1:
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
{{עוגןמ|א}} {{מרכז|{{גופן|4||דיני מליגת הראש והעופות. ובו ט"ו סעיפים:}}}} {{ש}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} הטומן {{טז|א}} הראש {{באר היטב|א}} לצלותו צריך שיכוין שיהא בית השחיטה למטה כדי שיזוב הדם דרך שם ואם הניחו על הצדדים {{טז|ב}} {{שך|א}} {{ביאור הגר"א|ב}} {{כרתי|א}} המוח והקרום {{באר היטב|ב}} אסורים {{שך|ב}} {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר הגולה|ב}} אא"כ {{כרתי|ב}} נקב {{באר היטב|ג}} עצם המוח והיה הנקב למטה לפי שהדם זב דרך שם: <small>הגה {{טז|ג}} ולכתחלה {{שך|ג}} {{באר היטב|ד}} נהגו להחמיר שלא לצלות שום ראש שלם אפילו רוצה להניחו אבית השחיטה דחיישינן שמא יתהפך אצדדיו (תשובת רא"ש כלל כ' ומביאו ב"י סי' ע"א):</small>
{{אות סעיף|א}} {{מרכז|{{גופן|4||דיני מליגת הראש והעופות. ובו ט"ו סעיפים:}}}} {{ש}} {{ביאור הגר"א|א}} {{באר הגולה|א}} הטומן {{טז|א}} הראש {{באר היטב|א}} לצלותו צריך שיכוין שיהא בית השחיטה למטה כדי שיזוב הדם דרך שם ואם הניחו על הצדדים {{טז|ב}} {{שך|א}} {{ביאור הגר"א|ב}} {{כרתי|א}} המוח והקרום {{באר היטב|ב}} אסורים {{שך|ב}} {{ביאור הגר"א|ג}} {{באר הגולה|ב}} אא"כ {{כרתי|ב}} נקב {{באר היטב|ג}} עצם המוח והיה הנקב למטה לפי שהדם זב דרך שם: <small>הגה {{טז|ג}} ולכתחלה {{שך|ג}} {{באר היטב|ד}} נהגו להחמיר שלא לצלות שום ראש שלם אפילו רוצה להניחו אבית השחיטה דחיישינן שמא יתהפך אצדדיו (תשובת רא"ש כלל כ' ומביאו ב"י סי' ע"א):</small>


{{עוגןמ|ב}} {{באר הגולה|ג}} הניחו על נחיריו {{שך|ד}} אם {{באר היטב|ה}} נעץ בו קנה או דבר אחר מותר ואם לאו אסור {{באר הגולה|ד}} המוח והקרום:
{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ג}} הניחו על נחיריו {{שך|ד}} אם {{באר היטב|ה}} נעץ בו קנה או דבר אחר מותר ואם לאו אסור {{באר הגולה|ד}} המוח והקרום:


{{עוגןמ|ג}} {{ביאור הגר"א|ד}}{{באר הגולה|ה}} יש מי שכתב דלהסיר את השיער בלבד {{פלתי|א}} אפי' [אם] הניחו על הצדדין מותר {{ביאור הגר"א|ה}} {{באר הגולה|ו}} ויש מי שאוסר <small>(רשב"א בשם י"א): הגה {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ו}} והסברא הראשונה היא עיקר וכן נוהגין לחרוך הראש {{כרתי|ג}} להסיר השיער וכן עופות משיורי נוצות שעליהם דהואיל ואינו מונח על מקום אחד אלא מעבירו הנה והנה לא חיישינן שנבלע בו הדם ואינו אסור אלא הטמנה {{באר היטב|ו}} ושמונח תמיד במקום אחד (ר"ן ור' ירוחם והארוך כלל י"ז) ונוהגין לחרוך על קש ותבן שאין להם חמימות כל כך לבשל הדם (בא"ו הארוך) ומכל מקום יעבירם על האש תמיד שלא ישהה במקום אחד הרבה:</small>
{{אות סעיף|ג}} {{ביאור הגר"א|ד}}{{באר הגולה|ה}} יש מי שכתב דלהסיר את השיער בלבד {{פלתי|א}} אפי' [אם] הניחו על הצדדין מותר {{ביאור הגר"א|ה}} {{באר הגולה|ו}} ויש מי שאוסר <small>(רשב"א בשם י"א): הגה {{שך|ה}} {{ביאור הגר"א|ו}} והסברא הראשונה היא עיקר וכן נוהגין לחרוך הראש {{כרתי|ג}} להסיר השיער וכן עופות משיורי נוצות שעליהם דהואיל ואינו מונח על מקום אחד אלא מעבירו הנה והנה לא חיישינן שנבלע בו הדם ואינו אסור אלא הטמנה {{באר היטב|ו}} ושמונח תמיד במקום אחד (ר"ן ור' ירוחם והארוך כלל י"ז) ונוהגין לחרוך על קש ותבן שאין להם חמימות כל כך לבשל הדם (בא"ו הארוך) ומכל מקום יעבירם על האש תמיד שלא ישהה במקום אחד הרבה:</small>


{{עוגןמ|ד}} {{ביאור הגר"א|ז}}{{באר הגולה|ז}}{{פלתי|ב}} אם בישל הראש שלם הכל אסור {{ביאור הגר"א|ח}} אלא אם כן יש ס' {{שך|ו}} כנגד {{באר היטב|ז}} המוח וקרומו <small>(ה"ה בשם הרמב"ם ורמב"ן ור' ירוחם וע"פ): הגה {{שך|ז}} {{ביאור הגר"א|ט}} ואם צלאו כך שלם ולא אותביה אבית השחיטה או אנחיריו ודץ ביה מידי הקרום והמוח אסור והשאר מותר (המ"מ בשם הרמב"ן) ולכתחלה נוהגין ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגלגולת ולחתוך הגלגולת שתי וערב שאז מתחתך הקרום היטב ויש מסירים הקרום {{שך|ח}} ובדיעבד אם חתכו שתי או ערב סגי אפילו לא הסיר המוח קודם המליחה ואפילו בשלו כך (ועיין לקמן סי' ע"א וסי' ע"ב וצ"ב) {{ביאור הגר"א|י}} אם הראש נאסר {{שך|ט}} אי אמרינן {{באר היטב|ח}} חתיכה {{כרתי|ד}} נעשית נבילה דהוי בזה {{כרתי|ה}} כשאר איסורין (הגהת ש"ד):</small>
{{אות סעיף|ד}} {{ביאור הגר"א|ז}}{{באר הגולה|ז}}{{פלתי|ב}} אם בישל הראש שלם הכל אסור {{ביאור הגר"א|ח}} אלא אם כן יש ס' {{שך|ו}} כנגד {{באר היטב|ז}} המוח וקרומו <small>(ה"ה בשם הרמב"ם ורמב"ן ור' ירוחם וע"פ): הגה {{שך|ז}} {{ביאור הגר"א|ט}} ואם צלאו כך שלם ולא אותביה אבית השחיטה או אנחיריו ודץ ביה מידי הקרום והמוח אסור והשאר מותר (המ"מ בשם הרמב"ן) ולכתחלה נוהגין ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגלגולת ולחתוך הגלגולת שתי וערב שאז מתחתך הקרום היטב ויש מסירים הקרום {{שך|ח}} ובדיעבד אם חתכו שתי או ערב סגי אפילו לא הסיר המוח קודם המליחה ואפילו בשלו כך (ועיין לקמן סי' ע"א וסי' ע"ב וצ"ב) {{ביאור הגר"א|י}} אם הראש נאסר {{שך|ט}} אי אמרינן {{באר היטב|ח}} חתיכה {{כרתי|ד}} נעשית נבילה דהוי בזה {{כרתי|ה}} כשאר איסורין (הגהת ש"ד):</small>


{{עוגןמ|ה}} {{ביאור הגר"א|יא}}{{באר הגולה|ח}} הבא למלוג הראש {{שך|י}} {{כרתי|ו}} צריך {{באר היטב|ט}} לחתוך חוטין שבלחי קודם מליגה {{ביאור הגר"א|יב}} {{באר הגולה|ט}} וכן צריך להדיח בית השחיטה כדי שלא יהא שם שום דם וכן כשמולגי' העוף (הר"ן): <small>הגה {{שך|יא}} ואפילו {{כרתי|ז}} אם {{באר היטב|י}} חורך רק להסיר השיער דינו הכי (בארוך כלל י"ז) ומכל מקום בדיעבד אינו נאסר בחרוך בעלמא אם לא הסיר החוטין ולא הדיחום:</small>
{{אות סעיף|ה}} {{ביאור הגר"א|יא}}{{באר הגולה|ח}} הבא למלוג הראש {{שך|י}} {{כרתי|ו}} צריך {{באר היטב|ט}} לחתוך חוטין שבלחי קודם מליגה {{ביאור הגר"א|יב}} {{באר הגולה|ט}} וכן צריך להדיח בית השחיטה כדי שלא יהא שם שום דם וכן כשמולגי' העוף (הר"ן): <small>הגה {{שך|יא}} ואפילו {{כרתי|ז}} אם {{באר היטב|י}} חורך רק להסיר השיער דינו הכי (בארוך כלל י"ז) ומכל מקום בדיעבד אינו נאסר בחרוך בעלמא אם לא הסיר החוטין ולא הדיחום:</small>


{{עוגןמ|ו}} {{ביאור הגר"א|יג}} כשמולגים ראש או רגלים (א"צ) <small>(מרדכי ר"פ ג"ה) </small>למלחם תחילה: <small>הגה ומולחם אחר כך אבל אם רוצה למלחם תחילה קודם המליגה סגי ליה בהכי ואין השערות מעכבין הדם לפלוט (טור סי' ע"א בשם הרשב"א) {{שך|יב}} ואין צריך לחזור ולמלחם {{באר היטב|יא}} אחר המליגה וכן נוהגין ועיין לקמן סימן ע"א:</small>
{{אות סעיף|ו}} {{ביאור הגר"א|יג}} כשמולגים ראש או רגלים (א"צ) <small>(מרדכי ר"פ ג"ה) </small>למלחם תחילה: <small>הגה ומולחם אחר כך אבל אם רוצה למלחם תחילה קודם המליגה סגי ליה בהכי ואין השערות מעכבין הדם לפלוט (טור סי' ע"א בשם הרשב"א) {{שך|יב}} ואין צריך לחזור ולמלחם {{באר היטב|יא}} אחר המליגה וכן נוהגין ועיין לקמן סימן ע"א:</small>


{{עוגןמ|ז}} {{ביאור הגר"א|יד}}{{באר הגולה|י}} המשימין רגלי הבהמה על האש {{טז|ד}} להסיר הטלפים ולחרוך השיער בלא מליחה תחלה מותר {{ביאור הגר"א|טו}} {{באר הגולה|יא}} ויש מחמירין וחותכין ראשי הטלפים מעט ומניחים החתך למטה כדי שיזוב הדם <small>(והכי נהוג):</small>
{{אות סעיף|ז}} {{ביאור הגר"א|יד}}{{באר הגולה|י}} המשימין רגלי הבהמה על האש {{טז|ד}} להסיר הטלפים ולחרוך השיער בלא מליחה תחלה מותר {{ביאור הגר"א|טו}} {{באר הגולה|יא}} ויש מחמירין וחותכין ראשי הטלפים מעט ומניחים החתך למטה כדי שיזוב הדם <small>(והכי נהוג):</small>


{{עוגןמ|ח}} {{ביאור הגר"א|טז}}{{באר הגולה|יב}} פרסות הרגל שנמלחו בקליפתן ולא חתך ראשן לא נאסרו: <small>הגה {{ביאור הגר"א|יז}} ויש אוסרים מה שבתוך הקליפה דהיינו {{באר היטב|יב}} הטלפים {{שך|יג}} {{ביאור הגר"א|יח}} {{כרתי|ח}} אבל השאר מותר (הגה' מי"י בשם סמ"ק והגה' ש"ד והארוך) והכי נהוג והוא הדין אם הטמינם ברמץ {{שך|יד}} אבל {{באר היטב|יג}} בחרוך שער בעלמא שמעבירו על האש ומשנה מקומו תמיד {{שך|טו}} {{כרתי|ט}} הכל מותר (ארוך ומהרי"ל):</small>
{{אות סעיף|ח}} {{ביאור הגר"א|טז}}{{באר הגולה|יב}} פרסות הרגל שנמלחו בקליפתן ולא חתך ראשן לא נאסרו: <small>הגה {{ביאור הגר"א|יז}} ויש אוסרים מה שבתוך הקליפה דהיינו {{באר היטב|יב}} הטלפים {{שך|יג}} {{ביאור הגר"א|יח}} {{כרתי|ח}} אבל השאר מותר (הגה' מי"י בשם סמ"ק והגה' ש"ד והארוך) והכי נהוג והוא הדין אם הטמינם ברמץ {{שך|יד}} אבל {{באר היטב|יג}} בחרוך שער בעלמא שמעבירו על האש ומשנה מקומו תמיד {{שך|טו}} {{כרתי|ט}} הכל מותר (ארוך ומהרי"ל):</small>


{{עוגןמ|ט}} {{טז|ה}}{{שך|טז}}{{ביאור הגר"א|יט}}{{באר הגולה|יג}} מותר למלוג {{כרתי|י}} תרנגולת {{פתחי תשובה|א}} ברמץ <small>(פי' אפר חם) </small>או להבהב באור {{שך|יז}} {{ביאור הגר"א|כ}} {{באר הגולה|יד}} והוא {{באר היטב|יד}} {{כרתי|יא}} שידיח {{שך|יח}} בית השחיטה תחלה יפה יפה <small>(וכן שאר דם אם דבק בו בעין) (ב"י בשם רבינו ירוחם) {{ביאור הגר"א|כא}} </small>ואם היא לקדרה יזהר שלא ישהנה כל כך באש כדי שיוכל הלב והכבד להתחמם ולהפליט <small>(רשב"א בתה"א דף ע"ה ור"ן): הגה {{שך|יט}} {{ביאור הגר"א|כב}} {{כרתי|יב}} ולא נהגו עכשיו למלוג כלל ברמץ אפילו תרנגולת (ת"ה סי' קמ"ח) מיהו אם עבר ועשאו בעוף {{שך|כ}} {{ביאור הגר"א|כג}} {{באר היטב|טו}} הראש כולו אסור והשאר מותר (מרדכי פג"ה והארוך כלל י"ו ורשב"א שם וש"ד) {{ביאור הגר"א|כד}} ובבהמה לא נאסר הראש כולו רק הקרום והמוח אם לא הניחו על בית השחיטה או אנחיריו ולא דץ ביה מידי {{ביאור הגר"א|כה}} ואם לא הדיח בית השחיטה או שאר דם בעין שעליו {{שך|כא}} צריך {{שך|כב}} {{באר היטב|טז}} {{כרתי|יג}} ליטול או לקלוף מקום הדם והשאר שרי:</small>
{{אות סעיף|ט}} {{טז|ה}}{{שך|טז}}{{ביאור הגר"א|יט}}{{באר הגולה|יג}} מותר למלוג {{כרתי|י}} תרנגולת {{פתחי תשובה|א}} ברמץ <small>(פי' אפר חם) </small>או להבהב באור {{שך|יז}} {{ביאור הגר"א|כ}} {{באר הגולה|יד}} והוא {{באר היטב|יד}} {{כרתי|יא}} שידיח {{שך|יח}} בית השחיטה תחלה יפה יפה <small>(וכן שאר דם אם דבק בו בעין) (ב"י בשם רבינו ירוחם) {{ביאור הגר"א|כא}} </small>ואם היא לקדרה יזהר שלא ישהנה כל כך באש כדי שיוכל הלב והכבד להתחמם ולהפליט <small>(רשב"א בתה"א דף ע"ה ור"ן): הגה {{שך|יט}} {{ביאור הגר"א|כב}} {{כרתי|יב}} ולא נהגו עכשיו למלוג כלל ברמץ אפילו תרנגולת (ת"ה סי' קמ"ח) מיהו אם עבר ועשאו בעוף {{שך|כ}} {{ביאור הגר"א|כג}} {{באר היטב|טו}} הראש כולו אסור והשאר מותר (מרדכי פג"ה והארוך כלל י"ו ורשב"א שם וש"ד) {{ביאור הגר"א|כד}} ובבהמה לא נאסר הראש כולו רק הקרום והמוח אם לא הניחו על בית השחיטה או אנחיריו ולא דץ ביה מידי {{ביאור הגר"א|כה}} ואם לא הדיח בית השחיטה או שאר דם בעין שעליו {{שך|כא}} צריך {{שך|כב}} {{באר היטב|טז}} {{כרתי|יג}} ליטול או לקלוף מקום הדם והשאר שרי:</small>


{{עוגןמ|י}} {{ביאור הגר"א|כו}}{{באר הגולה|טו}} אין מולגין גדיים וטלאים ועופות {{שך|כג}} {{כרתי|יד}} בכלי ראשון אלא אם כן {{באר היטב|יז}} ניקר את החלב ומלחם {{שך|כד}} {{ביאור הגר"א|כז}} {{באר הגולה|טז}} {{כרתי|טו}} וכן לא יערה עליהם מכלי ראשון {{ביאור הגר"א|כח}} {{באר הגולה|יז}} ואם עירה די {{שך|כה}} {{כרתי|טז}} בקליפת העור {{ביאור הגר"א|כט}} ואם ראש העוף {{באר היטב|יח}} למעלה כשמערה עליו {{שך|כו}} {{כרתי|יז}} אין צריך קליפה: <small>הגה {{ביאור הגר"א|ל}} ולא מקרי עירוי אלא כשלא פסק הקלוח מכלי הראשון כשנגע למטה אבל אם פסק כבר לא מיקרי עירוי ואינו אוסר (ר"ן ושאר פוסקים וע"ל סימן ק"ה סק"ד):</small>
{{אות סעיף|י}} {{ביאור הגר"א|כו}}{{באר הגולה|טו}} אין מולגין גדיים וטלאים ועופות {{שך|כג}} {{כרתי|יד}} בכלי ראשון אלא אם כן {{באר היטב|יז}} ניקר את החלב ומלחם {{שך|כד}} {{ביאור הגר"א|כז}} {{באר הגולה|טז}} {{כרתי|טו}} וכן לא יערה עליהם מכלי ראשון {{ביאור הגר"א|כח}} {{באר הגולה|יז}} ואם עירה די {{שך|כה}} {{כרתי|טז}} בקליפת העור {{ביאור הגר"א|כט}} ואם ראש העוף {{באר היטב|יח}} למעלה כשמערה עליו {{שך|כו}} {{כרתי|יז}} אין צריך קליפה: <small>הגה {{ביאור הגר"א|ל}} ולא מקרי עירוי אלא כשלא פסק הקלוח מכלי הראשון כשנגע למטה אבל אם פסק כבר לא מיקרי עירוי ואינו אוסר (ר"ן ושאר פוסקים וע"ל סימן ק"ה סק"ד):</small>


{{עוגןמ|יא}} {{ביאור הגר"א|לא}}{{באר הגולה|יח}}{{כרתי|יח}} אפילו בכלי שני {{שך|כז}} י"א שלא ימלוג {{ביאור הגר"א|לב}} {{באר הגולה|יט}} ואם מלג מותר: <small>הגה {{טז|ו}} דקיימא לן כלי שני {{שך|כח}} {{כרתי|יט}} אינו מבשל {{ביאור הגר"א|לג}} אפילו היד סולדת בו (מרדכי פ' השוכר) ובדיעבד שרי {{שך|כט}} {{ביאור הגר"א|לד}} אבל {{באר היטב|יט}} לכתחלה אסור (הגהת ש"ד שער י"ד) ולכן נהגו באלו המדינות שלא למלוג שום דבר רק אחר מליחה מיהו לכבוד אורחים או צורך שבת {{שך|ל}} {{באר היטב|כ}} מותר להניח בכלי שני אפילו לכתחלה {{שך|לא}} חתיכה מלאה קרח וכפור כדי למהר מליחתו (שם) {{שך|לב}} וטוב {{באר היטב|כא}} ליזהר לכתחלה שלא להניחו רק במים שאין היד סולדת בהם {{שך|לג}} {{ביאור הגר"א|לה}} {{כרתי|כ}} ואין חלוק בין כלי חרס או {{פתחי תשובה|ב}} כלי {{באר היטב|כב}} נחשת או שאר כלים לענין כלי שני (כן משמע לו מדברי הפוסקים):</small>
{{אות סעיף|יא}} {{ביאור הגר"א|לא}}{{באר הגולה|יח}}{{כרתי|יח}} אפילו בכלי שני {{שך|כז}} י"א שלא ימלוג {{ביאור הגר"א|לב}} {{באר הגולה|יט}} ואם מלג מותר: <small>הגה {{טז|ו}} דקיימא לן כלי שני {{שך|כח}} {{כרתי|יט}} אינו מבשל {{ביאור הגר"א|לג}} אפילו היד סולדת בו (מרדכי פ' השוכר) ובדיעבד שרי {{שך|כט}} {{ביאור הגר"א|לד}} אבל {{באר היטב|יט}} לכתחלה אסור (הגהת ש"ד שער י"ד) ולכן נהגו באלו המדינות שלא למלוג שום דבר רק אחר מליחה מיהו לכבוד אורחים או צורך שבת {{שך|ל}} {{באר היטב|כ}} מותר להניח בכלי שני אפילו לכתחלה {{שך|לא}} חתיכה מלאה קרח וכפור כדי למהר מליחתו (שם) {{שך|לב}} וטוב {{באר היטב|כא}} ליזהר לכתחלה שלא להניחו רק במים שאין היד סולדת בהם {{שך|לג}} {{ביאור הגר"א|לה}} {{כרתי|כ}} ואין חלוק בין כלי חרס או {{פתחי תשובה|ב}} כלי {{באר היטב|כב}} נחשת או שאר כלים לענין כלי שני (כן משמע לו מדברי הפוסקים):</small>


{{עוגןמ|יב}} {{ביאור הגר"א|לו}}{{באר הגולה|כ}} ואם מלג עובד כוכבים או שפחה שבבית ישראל עופות ולא ראה הישראל אם בכלי ראשון או בכלי שני אם העובד כוכבים יודע בטיב יהודים ויש שם נער או נערה {{באר היטב|כג}} שיודעים בטיב הענין {{שך|לד}} {{כרתי|כא}} מותר <small>(ועיין לקמן סימן ס"ט מדין זה):</small>
{{אות סעיף|יב}} {{ביאור הגר"א|לו}}{{באר הגולה|כ}} ואם מלג עובד כוכבים או שפחה שבבית ישראל עופות ולא ראה הישראל אם בכלי ראשון או בכלי שני אם העובד כוכבים יודע בטיב יהודים ויש שם נער או נערה {{באר היטב|כג}} שיודעים בטיב הענין {{שך|לד}} {{כרתי|כא}} מותר <small>(ועיין לקמן סימן ס"ט מדין זה):</small>


{{עוגןמ|יג}} {{ביאור הגר"א|לז}}{{באר הגולה|כא}} תרנגולות שנמלגו יחד בכלי שני ונמצאת אחת מהן טריפה לא נאסרו האחרות:
{{אות סעיף|יג}} {{ביאור הגר"א|לז}}{{באר הגולה|כא}} תרנגולות שנמלגו יחד בכלי שני ונמצאת אחת מהן טריפה לא נאסרו האחרות:


{{עוגןמ|יד}} {{ביאור הגר"א|לח}}{{באר הגולה|כב}} מים שמלגו בהם יש ליזהר {{טז|ז}} שלא להחזירם להרתיחם כדי למלוג בהם שנית או כדי להדיח בהם קערות (ונהגו שלא להשתמש במי מליגה כלל אפילו אינם רק צוננים) (הגהות מרדכי וש"ד וארוך):
{{אות סעיף|יד}} {{ביאור הגר"א|לח}}{{באר הגולה|כב}} מים שמלגו בהם יש ליזהר {{טז|ז}} שלא להחזירם להרתיחם כדי למלוג בהם שנית או כדי להדיח בהם קערות (ונהגו שלא להשתמש במי מליגה כלל אפילו אינם רק צוננים) (הגהות מרדכי וש"ד וארוך):


{{עוגןמ|טו}} {{ביאור הגר"א|לט}}{{באר הגולה|כג}} אם נמלגה תרנגולת בכלי שני במחבת חולבת אפילו היא בת יומא הכלי והתרנגולת מותרים אם עירו המים תחלה {{טז|ח}} {{שך|לה}} אבל אם עירו מים על התרנגולת אם הראש למטה {{ביאור הגר"א|מ}} {{באר הגולה|כד}} יש מי {{באר היטב|כד}} שאוסר {{טז|ט}} {{באר הגולה|כה}} {{כרתי|כב}} ויש מי שמתיר {{באר הגולה|כה}} :
{{אות סעיף|טו}} {{ביאור הגר"א|לט}}{{באר הגולה|כג}} אם נמלגה תרנגולת בכלי שני במחבת חולבת אפילו היא בת יומא הכלי והתרנגולת מותרים אם עירו המים תחלה {{טז|ח}} {{שך|לה}} אבל אם עירו מים על התרנגולת אם הראש למטה {{ביאור הגר"א|מ}} {{באר הגולה|כד}} יש מי {{באר היטב|כד}} שאוסר {{טז|ט}} {{באר הגולה|כה}} {{כרתי|כב}} ויש מי שמתיר {{באר הגולה|כה}} :


<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה מ־06:06, 12 במרץ 2021

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שולחן ערוךTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png סח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א
דיני מליגת הראש והעופות. ובו ט"ו סעיפים:

הטומן הראש לצלותו צריך שיכוין שיהא בית השחיטה למטה כדי שיזוב הדם דרך שם ואם הניחו על הצדדים המוח והקרום אסורים אא"כ נקב עצם המוח והיה הנקב למטה לפי שהדם זב דרך שם: הגה ולכתחלה נהגו להחמיר שלא לצלות שום ראש שלם אפילו רוצה להניחו אבית השחיטה דחיישינן שמא יתהפך אצדדיו (תשובת רא"ש כלל כ' ומביאו ב"י סי' ע"א):

ב הניחו על נחיריו אם נעץ בו קנה או דבר אחר מותר ואם לאו אסור המוח והקרום:

ג יש מי שכתב דלהסיר את השיער בלבד אפי' [אם] הניחו על הצדדין מותר ויש מי שאוסר (רשב"א בשם י"א): הגה והסברא הראשונה היא עיקר וכן נוהגין לחרוך הראש להסיר השיער וכן עופות משיורי נוצות שעליהם דהואיל ואינו מונח על מקום אחד אלא מעבירו הנה והנה לא חיישינן שנבלע בו הדם ואינו אסור אלא הטמנה ושמונח תמיד במקום אחד (ר"ן ור' ירוחם והארוך כלל י"ז) ונוהגין לחרוך על קש ותבן שאין להם חמימות כל כך לבשל הדם (בא"ו הארוך) ומכל מקום יעבירם על האש תמיד שלא ישהה במקום אחד הרבה:

ד אם בישל הראש שלם הכל אסור אלא אם כן יש ס' כנגד המוח וקרומו (ה"ה בשם הרמב"ם ורמב"ן ור' ירוחם וע"פ): הגה ואם צלאו כך שלם ולא אותביה אבית השחיטה או אנחיריו ודץ ביה מידי הקרום והמוח אסור והשאר מותר (המ"מ בשם הרמב"ן) ולכתחלה נוהגין ליטול המוח קודם המליחה מתוך הגלגולת ולחתוך הגלגולת שתי וערב שאז מתחתך הקרום היטב ויש מסירים הקרום ובדיעבד אם חתכו שתי או ערב סגי אפילו לא הסיר המוח קודם המליחה ואפילו בשלו כך (ועיין לקמן סי' ע"א וסי' ע"ב וצ"ב) אם הראש נאסר אי אמרינן חתיכה נעשית נבילה דהוי בזה כשאר איסורין (הגהת ש"ד):

ה הבא למלוג הראש צריך לחתוך חוטין שבלחי קודם מליגה וכן צריך להדיח בית השחיטה כדי שלא יהא שם שום דם וכן כשמולגי' העוף (הר"ן): הגה ואפילו אם חורך רק להסיר השיער דינו הכי (בארוך כלל י"ז) ומכל מקום בדיעבד אינו נאסר בחרוך בעלמא אם לא הסיר החוטין ולא הדיחום:

ו כשמולגים ראש או רגלים (א"צ) (מרדכי ר"פ ג"ה) למלחם תחילה: הגה ומולחם אחר כך אבל אם רוצה למלחם תחילה קודם המליגה סגי ליה בהכי ואין השערות מעכבין הדם לפלוט (טור סי' ע"א בשם הרשב"א) ואין צריך לחזור ולמלחם אחר המליגה וכן נוהגין ועיין לקמן סימן ע"א:

ז המשימין רגלי הבהמה על האש להסיר הטלפים ולחרוך השיער בלא מליחה תחלה מותר ויש מחמירין וחותכין ראשי הטלפים מעט ומניחים החתך למטה כדי שיזוב הדם (והכי נהוג):

ח פרסות הרגל שנמלחו בקליפתן ולא חתך ראשן לא נאסרו: הגה ויש אוסרים מה שבתוך הקליפה דהיינו הטלפים אבל השאר מותר (הגה' מי"י בשם סמ"ק והגה' ש"ד והארוך) והכי נהוג והוא הדין אם הטמינם ברמץ אבל בחרוך שער בעלמא שמעבירו על האש ומשנה מקומו תמיד הכל מותר (ארוך ומהרי"ל):

ט מותר למלוג תרנגולת ברמץ (פי' אפר חם) או להבהב באור והוא שידיח בית השחיטה תחלה יפה יפה (וכן שאר דם אם דבק בו בעין) (ב"י בשם רבינו ירוחם) ואם היא לקדרה יזהר שלא ישהנה כל כך באש כדי שיוכל הלב והכבד להתחמם ולהפליט (רשב"א בתה"א דף ע"ה ור"ן): הגה ולא נהגו עכשיו למלוג כלל ברמץ אפילו תרנגולת (ת"ה סי' קמ"ח) מיהו אם עבר ועשאו בעוף הראש כולו אסור והשאר מותר (מרדכי פג"ה והארוך כלל י"ו ורשב"א שם וש"ד) ובבהמה לא נאסר הראש כולו רק הקרום והמוח אם לא הניחו על בית השחיטה או אנחיריו ולא דץ ביה מידי ואם לא הדיח בית השחיטה או שאר דם בעין שעליו צריך ליטול או לקלוף מקום הדם והשאר שרי:

י אין מולגין גדיים וטלאים ועופות בכלי ראשון אלא אם כן ניקר את החלב ומלחם וכן לא יערה עליהם מכלי ראשון ואם עירה די בקליפת העור ואם ראש העוף למעלה כשמערה עליו אין צריך קליפה: הגה ולא מקרי עירוי אלא כשלא פסק הקלוח מכלי הראשון כשנגע למטה אבל אם פסק כבר לא מיקרי עירוי ואינו אוסר (ר"ן ושאר פוסקים וע"ל סימן ק"ה סק"ד):

יא אפילו בכלי שני י"א שלא ימלוג ואם מלג מותר: הגה דקיימא לן כלי שני אינו מבשל אפילו היד סולדת בו (מרדכי פ' השוכר) ובדיעבד שרי אבל לכתחלה אסור (הגהת ש"ד שער י"ד) ולכן נהגו באלו המדינות שלא למלוג שום דבר רק אחר מליחה מיהו לכבוד אורחים או צורך שבת מותר להניח בכלי שני אפילו לכתחלה חתיכה מלאה קרח וכפור כדי למהר מליחתו (שם) וטוב ליזהר לכתחלה שלא להניחו רק במים שאין היד סולדת בהם ואין חלוק בין כלי חרס או כלי נחשת או שאר כלים לענין כלי שני (כן משמע לו מדברי הפוסקים):

יב ואם מלג עובד כוכבים או שפחה שבבית ישראל עופות ולא ראה הישראל אם בכלי ראשון או בכלי שני אם העובד כוכבים יודע בטיב יהודים ויש שם נער או נערה שיודעים בטיב הענין מותר (ועיין לקמן סימן ס"ט מדין זה):

יג תרנגולות שנמלגו יחד בכלי שני ונמצאת אחת מהן טריפה לא נאסרו האחרות:

יד מים שמלגו בהם יש ליזהר שלא להחזירם להרתיחם כדי למלוג בהם שנית או כדי להדיח בהם קערות (ונהגו שלא להשתמש במי מליגה כלל אפילו אינם רק צוננים) (הגהות מרדכי וש"ד וארוך):

טו אם נמלגה תרנגולת בכלי שני במחבת חולבת אפילו היא בת יומא הכלי והתרנגולת מותרים אם עירו המים תחלה אבל אם עירו מים על התרנגולת אם הראש למטה יש מי שאוסר ויש מי שמתיר  :

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף