ריטב"א/נדה/כא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
כך הגרסא בכל הספרים שרוני נדון ככרמלי חי ויש גורסין כשרוני נדון הכרמלי וגרס' זו יותר נכונה כי הכרמלי החי הוא שבא ללמוד ולדון מן השרוני המזוג שהוא שנוי במשנתינו: | |||
'''פרק שלישי המפלת חתיכה ''' | |||
'''המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה וכו'.''' אסיק' בגמ' דקמפלגי דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם דרבנן סברי אפשר ור' יהוד' סבר אי אפשר ונראין דברי' כדברי רש"י ז"ל דבתולין וטומאה ודאי קמפלגי דר' יהודה משוי ליה ודאי ורבנן תולין והכי מוכח פ' כל היד גבי ההיא דא"ר יוחנן בג' מקומות שורפין את התרומ' ואמרינן למעוטי הא דר' יהודה דלרבנן לא שרפי' עלי' תרומה מכלל דתולין ואע"ג דההיא לפום לישנא קמא דלק' אמרי' לה לא מסתברא דפליגי לישנא קמא ולישנא בתרא בהא וכ"ש למה שפרש"י ז"ל התם דההיא אפי' ללישנא בתרא דלק' אמרינן לה ותדע דע"כ לא אמר דרבנן סברי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ומיהו דכיון דאפשר לא סגיא דלא להוי ספק דאורייתא ואי משום חזקה האשה דקיימא בחזקת טהרה הורעה חזקתה כיון דהפילה ופעמים דאיכא דם וכההיא דפרישנא גבי שליה בבית והא דקתני טהורה איידי דנקט לר' יהודה טמאה נקט הכי והא אשכחן גבי ההיא דתינוקת בצד העיסה דקתני מטהרין ופי' תולין כדברירנא התם ודכותה טובא ולזה הסכים מורי הרשב"א נר"ו. | |||
'''המפלת כמין קליפה וכו' עד טהורה.''' | '''המפלת כמין קליפה וכו' עד טהורה.''' נראין דברים דאפילו רב יהודה מודה בה דבהכי לא שייך לומר דאין פתיחת הקבר בלא דם ותדע דשקלי וטרי בגמ' אסיפא דהמפלת כמין דגים אי אתיא כר' יהודה או לא ובהא לא אמרי' ולא מידי. | ||
'''גמרא ותו לר' יוחנן וכו'.''' | '''גמרא ותו לר' יוחנן וכו'.''' נ"ה הישנים וכ"ת כי פליגי רבנן אירוקה ולבנה הא אמר של שאר מיני דמים ד"ה טהורה והלשון הזה עמום דמאי קושיא היא זו לומר דאדומה ושחורה פליגי רבנן ורש"י גורס וכ"ת כי פליגי רבנן אירוקה ולבנה ואלא אדומה ושחורה למאן ה"ג לה דאי לר' יהודה אפי' בירוקה ולבנה נמי פליגי אלא לאו לרבנן ופליגי והקשו על גירסא זו דדילמא רישא ד"ה וה"ק המפלת חתיכה אדומה ושחורה ד"ה טמאה אבל ירוקה ולבנה אם יש בה דם וכו' לכך פי' הרמב"ן ז"ל הגרסא הא' דה"פ וכ"ת כי פליגי רבנן אירוקה ולבנה כלומר דנדחוק לו' דרישא ד"ה היא וכדפרישנא סוף סוף תיקשי לך ברית' מיהת מירוקה ולבנה דמשמע הכא דפליגי כדאמ' ואת אמרת כי לד"ה טהורה וכיון דכן לית לן לדחוקי מתני' דאידך פירוקא אלא דנשבקה כפשוטא ופליגי רבנן אף באדומה ושחורה וקשיא לר' יוחנן בתרתי ומדנקטי' בכולה סוגיין ירוקה ולבנה בחדא ש"מ דס"ל דדם ירוק טהור לגמרי ובחזרה דעקביא במס' עדיות וכדיתיבנא בפ' דלעיל ונקטי' בכולה סוגייא ד' מיני דמים משום בכלל אדום כדאיתא לעיל. | ||
גרסה אחרונה מ־19:07, 22 ביולי 2020
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רי"ד רמב"ן רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כך הגרסא בכל הספרים שרוני נדון ככרמלי חי ויש גורסין כשרוני נדון הכרמלי וגרס' זו יותר נכונה כי הכרמלי החי הוא שבא ללמוד ולדון מן השרוני המזוג שהוא שנוי במשנתינו:
פרק שלישי המפלת חתיכה
המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה וכו'. אסיק' בגמ' דקמפלגי דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם דרבנן סברי אפשר ור' יהוד' סבר אי אפשר ונראין דברי' כדברי רש"י ז"ל דבתולין וטומאה ודאי קמפלגי דר' יהודה משוי ליה ודאי ורבנן תולין והכי מוכח פ' כל היד גבי ההיא דא"ר יוחנן בג' מקומות שורפין את התרומ' ואמרינן למעוטי הא דר' יהודה דלרבנן לא שרפי' עלי' תרומה מכלל דתולין ואע"ג דההיא לפום לישנא קמא דלק' אמרי' לה לא מסתברא דפליגי לישנא קמא ולישנא בתרא בהא וכ"ש למה שפרש"י ז"ל התם דההיא אפי' ללישנא בתרא דלק' אמרינן לה ותדע דע"כ לא אמר דרבנן סברי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם ומיהו דכיון דאפשר לא סגיא דלא להוי ספק דאורייתא ואי משום חזקה האשה דקיימא בחזקת טהרה הורעה חזקתה כיון דהפילה ופעמים דאיכא דם וכההיא דפרישנא גבי שליה בבית והא דקתני טהורה איידי דנקט לר' יהודה טמאה נקט הכי והא אשכחן גבי ההיא דתינוקת בצד העיסה דקתני מטהרין ופי' תולין כדברירנא התם ודכותה טובא ולזה הסכים מורי הרשב"א נר"ו.
המפלת כמין קליפה וכו' עד טהורה. נראין דברים דאפילו רב יהודה מודה בה דבהכי לא שייך לומר דאין פתיחת הקבר בלא דם ותדע דשקלי וטרי בגמ' אסיפא דהמפלת כמין דגים אי אתיא כר' יהודה או לא ובהא לא אמרי' ולא מידי.
גמרא ותו לר' יוחנן וכו'. נ"ה הישנים וכ"ת כי פליגי רבנן אירוקה ולבנה הא אמר של שאר מיני דמים ד"ה טהורה והלשון הזה עמום דמאי קושיא היא זו לומר דאדומה ושחורה פליגי רבנן ורש"י גורס וכ"ת כי פליגי רבנן אירוקה ולבנה ואלא אדומה ושחורה למאן ה"ג לה דאי לר' יהודה אפי' בירוקה ולבנה נמי פליגי אלא לאו לרבנן ופליגי והקשו על גירסא זו דדילמא רישא ד"ה וה"ק המפלת חתיכה אדומה ושחורה ד"ה טמאה אבל ירוקה ולבנה אם יש בה דם וכו' לכך פי' הרמב"ן ז"ל הגרסא הא' דה"פ וכ"ת כי פליגי רבנן אירוקה ולבנה כלומר דנדחוק לו' דרישא ד"ה היא וכדפרישנא סוף סוף תיקשי לך ברית' מיהת מירוקה ולבנה דמשמע הכא דפליגי כדאמ' ואת אמרת כי לד"ה טהורה וכיון דכן לית לן לדחוקי מתני' דאידך פירוקא אלא דנשבקה כפשוטא ופליגי רבנן אף באדומה ושחורה וקשיא לר' יוחנן בתרתי ומדנקטי' בכולה סוגיין ירוקה ולבנה בחדא ש"מ דס"ל דדם ירוק טהור לגמרי ובחזרה דעקביא במס' עדיות וכדיתיבנא בפ' דלעיל ונקטי' בכולה סוגייא ד' מיני דמים משום בכלל אדום כדאיתא לעיל.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |