טור/יורה דעה/רפו: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןד|ואלו הן המקומות|'''ואלו''' הן המקומות}} שחייבים במזוזה אחד שערי בתים ושערי חצירות מדינות ועיירות ורפת בקר ולולין ומתבן ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפין כולן חייבין ובית התבן ובית העצים ובית הבקר סתמא חייבין [א*] אא"כ הנשים רוחצות בהן אז הן פטורין והרמב"ם כתב שאין חייבין אא"כ הנשים יושבות בו להתקשט אבל סתמא פטורין וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה בית הכנסת של כפרים סתם חייבין דמסתמא דרים בה ושל כרכים אם יש בה בית דירה לחזן חייב ואם לאו פטור אבל בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה וב"ה שאין בה בית דירה להזן פטורין כיון שאין בהם בית דירה אבל כ"מ שהוא לדירה חייב אף על פי שהוא במקום הטינופת וטוב לכסותה כדי שלא תהא נראית אכסדרה שיש לה ג' מחיצות ופרוצה ברביעית פטורה אע"פ שיש לה פצימין ברוח הרביעי' כצורת הפתח אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הד' אף ע"פ שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות חייבת מדפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית שער והגינה פטורין ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב אף במקום שנכנסין לו מרה"ר חוץ מהמקום שנכנסין לו מחבית ור"י פי' דבית שעד חייב מדרבנן אפי' אין בית פתוח לו. בית שער שפתוח לבית ולחצר חייב בב' מזוזות אחד במקום שפתוח לבית ואחד במקום שפתוח לחצר חוץ מהמקום שנכנסין לו מר"ה בית שער העומד בין הנינה לבית חייב בב' מזוזות אחד במקום שפתוח לבית ואחד במקום שפתוח לגינה בית המדרש פטור מהמזוזה ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו חייב אבל עיקר הפתח העשוי לכל לכניסה ויציאה פטור ירושלמי בי מדרשו דר' חנינא הוי ליה מזוזתא וכן עשה הר"מ מרוטנבור"ק מזוזה לפתה בית מדרשו ואומר כשהיה ישן בו שינת הצהרים היה רוח רעה מבעתתו קודם שתקן בו מזוזה סוכת החג בחג והבית שבספינה והחניות שבשווקים פטורים ב' סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית חייב והחיצונה פטור בית שאינו מקורה או שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטורה וכתב הרמב"ם יש בו לרבע ארבע על ארבע אף על פי שהוא עגול או בעל ה' זויות חייב וא"צ לומר שאם ארכו יותר על רחבו שהוא חייב כיון שיש לו לרבע ד' על ד' וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאינו חייב אא"כ הוא מרובע ד' על ד' בית שאינו מקורה פטור ואם מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה כתב הרמב"ם אם הקירוי אצל הפתח חייב ואם לאו פטור וכתב עוד שאין הבית חייב במזוזה אא"כ העמיד בו דלתות לפיכך צריך להעמיד הדלתות קודם שיקבענה ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל שאין חיוב המזוזה תלוי בדלתות יש בבית הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבין במזוזה וכן אם יש בבית הרבה פתחים פתיחים לחצר או לר"ה ונעשו כולם לכניסת ויציאת בני הבית כולם חייבין אפילו נתמעטו הדיורין שאינן רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהן אבל מי שיש לו פתח קטן לצאת בו לבדו למדרשו וכיוצא בו שאין בני הבית רגילין לצאת בו פטור: ארובה שבין בית לעלייה ועולין לה בסולם ועושין סביב הסולם היקף מחיצות פעמים למטה ברגלי סולם ופעמים למעלה בראשו ויש בו צורת הפתח במקום שעושין אותו חייב ואם עשאו למעלה וגם לממה חייב בשתים תנא פתח שאחורי הדלת אם יש לו פצים טפה חייב במזוזה פירש"י כגון שיש במקצוע חבית פצים קבוע לב' פתחין מחותכין בו אחד לצפון ואחד למערב וקבע מזוזה בפצים בחלל הפתח הצפוני וכשהדלת פתוח הוי אחורי הדלת אם יש בעובי הפצים עובי הדלת טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי הואיל ואין המזוזה בחללה ואם לאו א"צ מזוזה אחרת שהרי היא כמונחת בחללו עצמו ע"כ ויראה מכאן אותם פתחים שהם חלוקים ועמוד באמצע די להם במזוזה אחת אפי' אם יש בעובי העמוד טפח דלא חייב בשתים כשיש בעובי העמוד טפח אלא כשאחר בצפון ואחד למערב אבל כששני הפתחים ברוח אחד אפילו אם יש בעובי הפצים טפח חשוב הכל כפתח אחד ואפילו לפירוש השני שפירש"י כמו שדרך לעשות פתח קטן אצל שער הגדול שאין פותחים תמיד השער הגדול ופותחים הקטן ואם יש פצים רוחב טפח ביניהם צריך מזוזה אחרת אפי' לפ"ז נראה שפתח החלוק א"צ דשאני התם שפתח הקטן נבדל משער גדול לגמרי שהרי נפתה ונסגר כל אחד בלא חבירו אבל הכא שאינן נבדלין זה מזה דכשזה נפתח גם זה נפתח וכן נסגרים ביחד ואין העמוד נעשה אלא לנוי ודאי כחד חשיבי השוכר בית בח"ל והדר בפונדקי בארץ ישראל פטור מהמזוזה שלשים יום והשוכר בית בא"י חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ ישראל: | {{עוגןד|ואלו הן המקומות|'''ואלו''' הן המקומות}} שחייבים במזוזה אחד שערי בתים ושערי חצירות מדינות ועיירות ורפת בקר ולולין ומתבן ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפין כולן חייבין ובית התבן ובית העצים ובית הבקר סתמא חייבין [א*] אא"כ הנשים רוחצות בהן אז הן פטורין והרמב"ם כתב שאין חייבין אא"כ הנשים יושבות בו להתקשט אבל סתמא פטורין וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה בית הכנסת של כפרים סתם חייבין דמסתמא דרים בה ושל כרכים אם יש בה בית דירה לחזן חייב ואם לאו פטור אבל בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה וב"ה שאין בה בית דירה להזן פטורין כיון שאין בהם בית דירה אבל כ"מ שהוא לדירה חייב אף על פי שהוא במקום הטינופת וטוב לכסותה כדי שלא תהא נראית אכסדרה שיש לה ג' מחיצות ופרוצה ברביעית פטורה אע"פ שיש לה פצימין ברוח הרביעי' כצורת הפתח אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הד' אף ע"פ שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות חייבת מדפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית שער והגינה פטורין ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב אף במקום שנכנסין לו מרה"ר חוץ מהמקום שנכנסין לו מחבית ור"י פי' דבית שעד חייב מדרבנן אפי' אין בית פתוח לו. בית שער שפתוח לבית ולחצר חייב בב' מזוזות אחד במקום שפתוח לבית ואחד במקום שפתוח לחצר חוץ מהמקום שנכנסין לו מר"ה בית שער העומד בין הנינה לבית חייב בב' מזוזות אחד במקום שפתוח לבית ואחד במקום שפתוח לגינה בית המדרש פטור מהמזוזה ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו חייב אבל עיקר הפתח העשוי לכל לכניסה ויציאה פטור ירושלמי בי מדרשו דר' חנינא הוי ליה מזוזתא וכן עשה הר"מ מרוטנבור"ק מזוזה לפתה בית מדרשו ואומר כשהיה ישן בו שינת הצהרים היה רוח רעה מבעתתו קודם שתקן בו מזוזה סוכת החג בחג והבית שבספינה והחניות שבשווקים פטורים ב' סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית חייב והחיצונה פטור בית שאינו מקורה או שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטורה וכתב הרמב"ם יש בו לרבע ארבע על ארבע אף על פי שהוא עגול או בעל ה' זויות חייב וא"צ לומר שאם ארכו יותר על רחבו שהוא חייב כיון שיש לו לרבע ד' על ד' וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאינו חייב אא"כ הוא מרובע ד' על ד' בית שאינו מקורה פטור ואם מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה כתב הרמב"ם אם הקירוי אצל הפתח חייב ואם לאו פטור וכתב עוד שאין הבית חייב במזוזה אא"כ העמיד בו דלתות לפיכך צריך להעמיד הדלתות קודם שיקבענה ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל שאין חיוב המזוזה תלוי בדלתות יש בבית הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבין במזוזה וכן אם יש בבית הרבה פתחים פתיחים לחצר או לר"ה ונעשו כולם לכניסת ויציאת בני הבית כולם חייבין אפילו נתמעטו הדיורין שאינן רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהן אבל מי שיש לו פתח קטן לצאת בו לבדו למדרשו וכיוצא בו שאין בני הבית רגילין לצאת בו פטור: ארובה שבין בית לעלייה ועולין לה בסולם ועושין סביב הסולם היקף מחיצות פעמים למטה ברגלי סולם ופעמים למעלה בראשו ויש בו צורת הפתח במקום שעושין אותו חייב ואם עשאו למעלה וגם לממה חייב בשתים תנא פתח שאחורי הדלת אם יש לו פצים טפה חייב במזוזה פירש"י כגון שיש במקצוע חבית פצים קבוע לב' פתחין מחותכין בו אחד לצפון ואחד למערב וקבע מזוזה בפצים בחלל הפתח הצפוני וכשהדלת פתוח הוי אחורי הדלת אם יש בעובי הפצים עובי הדלת טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי הואיל ואין המזוזה בחללה ואם לאו א"צ מזוזה אחרת שהרי היא כמונחת בחללו עצמו ע"כ ויראה מכאן אותם פתחים שהם חלוקים ועמוד באמצע די להם במזוזה אחת אפי' אם יש בעובי העמוד טפח דלא חייב בשתים כשיש בעובי העמוד טפח אלא כשאחר בצפון ואחד למערב אבל כששני הפתחים ברוח אחד אפילו אם יש בעובי הפצים טפח חשוב הכל כפתח אחד ואפילו לפירוש השני שפירש"י כמו שדרך לעשות פתח קטן אצל שער הגדול שאין פותחים תמיד השער הגדול ופותחים הקטן ואם יש פצים רוחב טפח ביניהם צריך מזוזה אחרת אפי' לפ"ז נראה שפתח החלוק א"צ דשאני התם שפתח הקטן נבדל משער גדול לגמרי שהרי נפתה ונסגר כל אחד בלא חבירו אבל הכא שאינן נבדלין זה מזה דכשזה נפתח גם זה נפתח וכן נסגרים ביחד ואין העמוד נעשה אלא לנוי ודאי כחד חשיבי השוכר בית בח"ל והדר בפונדקי בארץ ישראל פטור מהמזוזה שלשים יום והשוכר בית בא"י חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ ישראל: | ||
גרסה אחרונה מ־14:57, 21 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואלו הן המקומות שחייבים במזוזה אחד שערי בתים ושערי חצירות מדינות ועיירות ורפת בקר ולולין ומתבן ואוצרות יין ושמן ובית האשה ובית השותפין כולן חייבין ובית התבן ובית העצים ובית הבקר סתמא חייבין [א*] אא"כ הנשים רוחצות בהן אז הן פטורין והרמב"ם כתב שאין חייבין אא"כ הנשים יושבות בו להתקשט אבל סתמא פטורין וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה בית הכנסת של כפרים סתם חייבין דמסתמא דרים בה ושל כרכים אם יש בה בית דירה לחזן חייב ואם לאו פטור אבל בית הכסא ובית המרחץ ובית הבורסקי ובית הטבילה וב"ה שאין בה בית דירה להזן פטורין כיון שאין בהם בית דירה אבל כ"מ שהוא לדירה חייב אף על פי שהוא במקום הטינופת וטוב לכסותה כדי שלא תהא נראית אכסדרה שיש לה ג' מחיצות ופרוצה ברביעית פטורה אע"פ שיש לה פצימין ברוח הרביעי' כצורת הפתח אבל אם יש לה מחיצה גם ברוח הד' אף ע"פ שהיא נמוכה או שעשויה חלונות חלונות חייבת מדפסת שהיא דרך לעלות בה לעליות ובית שער והגינה פטורין ואם בית פתוח לאחד מאלו חייב אף במקום שנכנסין לו מרה"ר חוץ מהמקום שנכנסין לו מחבית ור"י פי' דבית שעד חייב מדרבנן אפי' אין בית פתוח לו. בית שער שפתוח לבית ולחצר חייב בב' מזוזות אחד במקום שפתוח לבית ואחד במקום שפתוח לחצר חוץ מהמקום שנכנסין לו מר"ה בית שער העומד בין הנינה לבית חייב בב' מזוזות אחד במקום שפתוח לבית ואחד במקום שפתוח לגינה בית המדרש פטור מהמזוזה ואם יש בו פתח שרגיל לצאת בו לביתו חייב אבל עיקר הפתח העשוי לכל לכניסה ויציאה פטור ירושלמי בי מדרשו דר' חנינא הוי ליה מזוזתא וכן עשה הר"מ מרוטנבור"ק מזוזה לפתה בית מדרשו ואומר כשהיה ישן בו שינת הצהרים היה רוח רעה מבעתתו קודם שתקן בו מזוזה סוכת החג בחג והבית שבספינה והחניות שבשווקים פטורים ב' סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית חייב והחיצונה פטור בית שאינו מקורה או שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטורה וכתב הרמב"ם יש בו לרבע ארבע על ארבע אף על פי שהוא עגול או בעל ה' זויות חייב וא"צ לומר שאם ארכו יותר על רחבו שהוא חייב כיון שיש לו לרבע ד' על ד' וא"א הרא"ש ז"ל כתב שאינו חייב אא"כ הוא מרובע ד' על ד' בית שאינו מקורה פטור ואם מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה כתב הרמב"ם אם הקירוי אצל הפתח חייב ואם לאו פטור וכתב עוד שאין הבית חייב במזוזה אא"כ העמיד בו דלתות לפיכך צריך להעמיד הדלתות קודם שיקבענה ולא נהירא לא"א הרא"ש ז"ל שאין חיוב המזוזה תלוי בדלתות יש בבית הרבה חדרים זה לפנים מזה כולם חייבין במזוזה וכן אם יש בבית הרבה פתחים פתיחים לחצר או לר"ה ונעשו כולם לכניסת ויציאת בני הבית כולם חייבין אפילו נתמעטו הדיורין שאינן רגילין עתה לצאת ולבא אלא באחד מהן אבל מי שיש לו פתח קטן לצאת בו לבדו למדרשו וכיוצא בו שאין בני הבית רגילין לצאת בו פטור: ארובה שבין בית לעלייה ועולין לה בסולם ועושין סביב הסולם היקף מחיצות פעמים למטה ברגלי סולם ופעמים למעלה בראשו ויש בו צורת הפתח במקום שעושין אותו חייב ואם עשאו למעלה וגם לממה חייב בשתים תנא פתח שאחורי הדלת אם יש לו פצים טפה חייב במזוזה פירש"י כגון שיש במקצוע חבית פצים קבוע לב' פתחין מחותכין בו אחד לצפון ואחד למערב וקבע מזוזה בפצים בחלל הפתח הצפוני וכשהדלת פתוח הוי אחורי הדלת אם יש בעובי הפצים עובי הדלת טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי הואיל ואין המזוזה בחללה ואם לאו א"צ מזוזה אחרת שהרי היא כמונחת בחללו עצמו ע"כ ויראה מכאן אותם פתחים שהם חלוקים ועמוד באמצע די להם במזוזה אחת אפי' אם יש בעובי העמוד טפח דלא חייב בשתים כשיש בעובי העמוד טפח אלא כשאחר בצפון ואחד למערב אבל כששני הפתחים ברוח אחד אפילו אם יש בעובי הפצים טפח חשוב הכל כפתח אחד ואפילו לפירוש השני שפירש"י כמו שדרך לעשות פתח קטן אצל שער הגדול שאין פותחים תמיד השער הגדול ופותחים הקטן ואם יש פצים רוחב טפח ביניהם צריך מזוזה אחרת אפי' לפ"ז נראה שפתח החלוק א"צ דשאני התם שפתח הקטן נבדל משער גדול לגמרי שהרי נפתה ונסגר כל אחד בלא חבירו אבל הכא שאינן נבדלין זה מזה דכשזה נפתח גם זה נפתח וכן נסגרים ביחד ואין העמוד נעשה אלא לנוי ודאי כחד חשיבי השוכר בית בח"ל והדר בפונדקי בארץ ישראל פטור מהמזוזה שלשים יום והשוכר בית בא"י חייב במזוזה מיד משום ישוב ארץ ישראל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |