ב"ח/אבן העזר/פט: הבדלים בין גרסאות בדף
חיים טוביאס (שיחה | תרומות) (תיקון לחלוקת הפרקים בדף, ועיצוב סוגריים) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | |||
{{עוגןד|מתה האשה וכו'|'''מתה''' האשה וכו'}} ולהספידה אפילו עני שבישראל לא יפחות לה משני חלילין ומקוננת אחת משנה פרק נערה {{ממ|דף מו}} קאמר ת"ק דחייב בקבורתה אבל אינו חייב בהספידה רבי יהודה אומר אפילו עני בישראל חייב בהספידה ולא יפחות וכו' ובגמרא {{ממ|דף מח}} מפרש דהיכא דאורחא דאשה בכך דדרך בנות משפחתה להספידם ת"ק נמי מודה דחייב להספידה אפילו אין כך דרך בנות משפחתו ואם שתי המשפחות אין דרכם בכך אף רבי יהודה מודה דאינו חייב להספידה כי פליגי כגון דאורחיה דידיה להספידה בכך ולאו אורחא דידה ת"ק סבר כי אמרינן עולה ואינה יורדת עמו ה"מ מחיים אבל לאחר מיתה לא ור"י סבר אפילו לאחר מיתה ובתר הכי גרסינן א"ר הונא מי שהלך למ"ה ומת אשתו ב"ד יורדין לנכסיו וקוברין אותה לפי כבודו ומקשינן לפי כבודו ולא לפי כבודה בתמיה ומשני אימא אף לפי כבודו והא קמל"ן עולה ואינה יורדת עמו ואפי' לאחר מיתה כך הוא גירסת רש"י וכ"כ התוס' בשם ר"ת וכתבו עוד התוספות אית דגרסי קוברין אותה לפי כבודה לפי כבודה ולא לפי כבודו אימא אף לפי כבודה ודחו אותה גירסא מכמה קושיות אבל בדברי רבינו איכא לתמוה טובא דתחלה כתב דעשיר קובר את אשתו לפי כבודה ואם היה כבודו גדול מכבודה צריך לעשות לפי כבודו ואח"כ כתב מי שהלך למ"ה דקוברין אותה לפי כבודה דמשמע אבל לא לפי כבודו אם הוא גדול מכבודה ועוד דכיון דעשה מדין זה שתי בבות אלמא דאין דין מי שהלך למ"ה כדין מי שהוא בביתו כשמתה אשתו והא ליתא לכאורה דלשתי הגירסאות משמע דצריך לקבר' בכבוד היותר גדול בין כשכבודו יותר גדול ובין כשכבודה יותר גדול ולכן נראה דרבינו היה גורס כגירסא שדחו התוספות ולפעד"נ דכך הוא גי' הרי"ף והרא"ש אלא דצריך להגיה בדבריהם כי עכ"פ איכא ט"ס בדבריהם ע"ש וכדי לתרץ כל הקושיות שהקשו התוספות על גירסא זאת היה מפרש רבינו דכך הוא ההצעה דמקשינן היאך אמר רב הונא במי שהלך למ"ה דקוברין אותה לפי כבודה דמשמע ולא לפי כבודו כשהוא יותר גדול בתמיה והלא במשנה דפליגי ת"ק ור"י והלכה כר' יהודה שמעינן דצריך לקוברה לפי כבודו כשהוא יותר גדול ופרקינן אימא אף לפי כבודה פירוש דלא לבד דצריך לקוברה לפי כבודו כשהוא יותר גדול דהא ודאי אם הוא בביתו כשמתה אשתו דעולה עמו אפילו לאחר מיתה וצריך לקוברה לפי כבודו היותר גדול וכרבי יהודה במשנה כדקאמרת אלא דקאמר דאשכחן נמי אף לפי כבודה דכיון שהלך למ"ה ואינו עמה כשמתה אין צריכין לקוברה אלא לפי כבודה בין כשגדול כבודה מכבודו ובין כשכבודו גדול מכבודה אין צריך לקוברה אלא לפי כבודה ולפי זה ניחא הא דעשה רבינו בדין זה שתי בבות לפי שאין דין מי שהלך למ"ה ומתה אשתו כדין מי שהוא בביתו כשמתה אשתו אבל הרמב"ם בסוף פרק י"ד לא ס"ל דאיכא לחלק בין אם הוא בביתו כשמתה אשתו ובין כשהלך למ"ה אלא בין כך ובין כך קוברין אותה לפי ממון הבעל ולפי כבודו ולפי כבודה עכ"ל: | {{עוגןד|מתה האשה וכו'|'''מתה''' האשה וכו'}} ולהספידה אפילו עני שבישראל לא יפחות לה משני חלילין ומקוננת אחת משנה פרק נערה {{ממ|דף מו}} קאמר ת"ק דחייב בקבורתה אבל אינו חייב בהספידה רבי יהודה אומר אפילו עני בישראל חייב בהספידה ולא יפחות וכו' ובגמרא {{ממ|דף מח}} מפרש דהיכא דאורחא דאשה בכך דדרך בנות משפחתה להספידם ת"ק נמי מודה דחייב להספידה אפילו אין כך דרך בנות משפחתו ואם שתי המשפחות אין דרכם בכך אף רבי יהודה מודה דאינו חייב להספידה כי פליגי כגון דאורחיה דידיה להספידה בכך ולאו אורחא דידה ת"ק סבר כי אמרינן עולה ואינה יורדת עמו ה"מ מחיים אבל לאחר מיתה לא ור"י סבר אפילו לאחר מיתה ובתר הכי גרסינן א"ר הונא מי שהלך למ"ה ומת אשתו ב"ד יורדין לנכסיו וקוברין אותה לפי כבודו ומקשינן לפי כבודו ולא לפי כבודה בתמיה ומשני אימא אף לפי כבודו והא קמל"ן עולה ואינה יורדת עמו ואפי' לאחר מיתה כך הוא גירסת רש"י וכ"כ התוס' בשם ר"ת וכתבו עוד התוספות אית דגרסי קוברין אותה לפי כבודה לפי כבודה ולא לפי כבודו אימא אף לפי כבודה ודחו אותה גירסא מכמה קושיות אבל בדברי רבינו איכא לתמוה טובא דתחלה כתב דעשיר קובר את אשתו לפי כבודה ואם היה כבודו גדול מכבודה צריך לעשות לפי כבודו ואח"כ כתב מי שהלך למ"ה דקוברין אותה לפי כבודה דמשמע אבל לא לפי כבודו אם הוא גדול מכבודה ועוד דכיון דעשה מדין זה שתי בבות אלמא דאין דין מי שהלך למ"ה כדין מי שהוא בביתו כשמתה אשתו והא ליתא לכאורה דלשתי הגירסאות משמע דצריך לקבר' בכבוד היותר גדול בין כשכבודו יותר גדול ובין כשכבודה יותר גדול ולכן נראה דרבינו היה גורס כגירסא שדחו התוספות ולפעד"נ דכך הוא גי' הרי"ף והרא"ש אלא דצריך להגיה בדבריהם כי עכ"פ איכא ט"ס בדבריהם ע"ש וכדי לתרץ כל הקושיות שהקשו התוספות על גירסא זאת היה מפרש רבינו דכך הוא ההצעה דמקשינן היאך אמר רב הונא במי שהלך למ"ה דקוברין אותה לפי כבודה דמשמע ולא לפי כבודו כשהוא יותר גדול בתמיה והלא במשנה דפליגי ת"ק ור"י והלכה כר' יהודה שמעינן דצריך לקוברה לפי כבודו כשהוא יותר גדול ופרקינן אימא אף לפי כבודה פירוש דלא לבד דצריך לקוברה לפי כבודו כשהוא יותר גדול דהא ודאי אם הוא בביתו כשמתה אשתו דעולה עמו אפילו לאחר מיתה וצריך לקוברה לפי כבודו היותר גדול וכרבי יהודה במשנה כדקאמרת אלא דקאמר דאשכחן נמי אף לפי כבודה דכיון שהלך למ"ה ואינו עמה כשמתה אין צריכין לקוברה אלא לפי כבודה בין כשגדול כבודה מכבודו ובין כשכבודו גדול מכבודה אין צריך לקוברה אלא לפי כבודה ולפי זה ניחא הא דעשה רבינו בדין זה שתי בבות לפי שאין דין מי שהלך למ"ה ומתה אשתו כדין מי שהוא בביתו כשמתה אשתו אבל הרמב"ם בסוף פרק י"ד לא ס"ל דאיכא לחלק בין אם הוא בביתו כשמתה אשתו ובין כשהלך למ"ה אלא בין כך ובין כך קוברין אותה לפי ממון הבעל ולפי כבודו ולפי כבודה עכ"ל: | ||
| שורה 11: | שורה 8: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{שולי הגליון}} | |||
[[קטגוריה:ב"ח: אבן העזר]] | [[קטגוריה:ב"ח: אבן העזר]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:38, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתה האשה וכו' ולהספידה אפילו עני שבישראל לא יפחות לה משני חלילין ומקוננת אחת משנה פרק נערה (דף מו) קאמר ת"ק דחייב בקבורתה אבל אינו חייב בהספידה רבי יהודה אומר אפילו עני בישראל חייב בהספידה ולא יפחות וכו' ובגמרא (דף מח) מפרש דהיכא דאורחא דאשה בכך דדרך בנות משפחתה להספידם ת"ק נמי מודה דחייב להספידה אפילו אין כך דרך בנות משפחתו ואם שתי המשפחות אין דרכם בכך אף רבי יהודה מודה דאינו חייב להספידה כי פליגי כגון דאורחיה דידיה להספידה בכך ולאו אורחא דידה ת"ק סבר כי אמרינן עולה ואינה יורדת עמו ה"מ מחיים אבל לאחר מיתה לא ור"י סבר אפילו לאחר מיתה ובתר הכי גרסינן א"ר הונא מי שהלך למ"ה ומת אשתו ב"ד יורדין לנכסיו וקוברין אותה לפי כבודו ומקשינן לפי כבודו ולא לפי כבודה בתמיה ומשני אימא אף לפי כבודו והא קמל"ן עולה ואינה יורדת עמו ואפי' לאחר מיתה כך הוא גירסת רש"י וכ"כ התוס' בשם ר"ת וכתבו עוד התוספות אית דגרסי קוברין אותה לפי כבודה לפי כבודה ולא לפי כבודו אימא אף לפי כבודה ודחו אותה גירסא מכמה קושיות אבל בדברי רבינו איכא לתמוה טובא דתחלה כתב דעשיר קובר את אשתו לפי כבודה ואם היה כבודו גדול מכבודה צריך לעשות לפי כבודו ואח"כ כתב מי שהלך למ"ה דקוברין אותה לפי כבודה דמשמע אבל לא לפי כבודו אם הוא גדול מכבודה ועוד דכיון דעשה מדין זה שתי בבות אלמא דאין דין מי שהלך למ"ה כדין מי שהוא בביתו כשמתה אשתו והא ליתא לכאורה דלשתי הגירסאות משמע דצריך לקבר' בכבוד היותר גדול בין כשכבודו יותר גדול ובין כשכבודה יותר גדול ולכן נראה דרבינו היה גורס כגירסא שדחו התוספות ולפעד"נ דכך הוא גי' הרי"ף והרא"ש אלא דצריך להגיה בדבריהם כי עכ"פ איכא ט"ס בדבריהם ע"ש וכדי לתרץ כל הקושיות שהקשו התוספות על גירסא זאת היה מפרש רבינו דכך הוא ההצעה דמקשינן היאך אמר רב הונא במי שהלך למ"ה דקוברין אותה לפי כבודה דמשמע ולא לפי כבודו כשהוא יותר גדול בתמיה והלא במשנה דפליגי ת"ק ור"י והלכה כר' יהודה שמעינן דצריך לקוברה לפי כבודו כשהוא יותר גדול ופרקינן אימא אף לפי כבודה פירוש דלא לבד דצריך לקוברה לפי כבודו כשהוא יותר גדול דהא ודאי אם הוא בביתו כשמתה אשתו דעולה עמו אפילו לאחר מיתה וצריך לקוברה לפי כבודו היותר גדול וכרבי יהודה במשנה כדקאמרת אלא דקאמר דאשכחן נמי אף לפי כבודה דכיון שהלך למ"ה ואינו עמה כשמתה אין צריכין לקוברה אלא לפי כבודה בין כשגדול כבודה מכבודו ובין כשכבודו גדול מכבודה אין צריך לקוברה אלא לפי כבודה ולפי זה ניחא הא דעשה רבינו בדין זה שתי בבות לפי שאין דין מי שהלך למ"ה ומתה אשתו כדין מי שהוא בביתו כשמתה אשתו אבל הרמב"ם בסוף פרק י"ד לא ס"ל דאיכא לחלק בין אם הוא בביתו כשמתה אשתו ובין כשהלך למ"ה אלא בין כך ובין כך קוברין אותה לפי ממון הבעל ולפי כבודו ולפי כבודה עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |