אור שמח/בכורות/ח: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (פרידברג-ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | |||
'''בין בטעות בין בכוונה.''' | |||
''' נ"ב ''' דרב נחמן נשאר בקושיא, ועוד יחיד הוא גבי רב חסדא ורבה בר הונא: | |||
== ב == | |||
'''ואינו עושה תמורה מפני שהוא עצמו כתמורה.''' | |||
''' | ''' לא ''' נתפרש בדברי רבינו אם היא בעל מום מי חלה עלה קדושה כיון דהיא כתמורה ותמורה חל על בע"מ ליקדש. ובסוף פ"ק דתמורה תמורת גופו חלה על דבר הראוי ועל דבר שאינו ראוי תמורת שמו אינה חלה אלא על דבר הראוי ופרש"י שהוא כשאר קדשים שאינן קדושים כשקדם להקדשן עיי"ש. אמנם לא מכרעא דלדעתי פירושו כמו מנין הראוי וזה שתמורת גופו חלה על שאינו נטבל למעשר הוא אפילו מטלאים שכבר נתעשרו או מיפטרי בלקוח ויתום, ותמורת שמו בעי להיות האחד עשר ראוי להיות מעשר כ"א מאותן טלאים שלא נתעשרו וחייבים במעשר וברור. ומש"כ רבינו וטעון נסכים נ"ב מנחות {{ממ|דף צ"א}} יעו"ש: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''מת העשירי בדיר כו' שהמנין הראוי פוטר.''' | '''מת העשירי בדיר כו' שהמנין הראוי פוטר.''' | ||
''' נראה ''' פשוט בהך דעשירי מאליו הוא קדוש דוקא דליכא רק חד כגון דלא הכניס רק י' טלאים בדיר דמבורר על העשירי מי הוא אבל אם נשתיירו הרבה בדיר ואינו מבורר מי הוא העשירי ואינו מתייחס מאליו להנך תשעה אם לא דיעבור בפתחם אחריהם ומבורר מי הוא העשירי. ובזה מיושב מה דמרבה הגמרא מקרא דקדוש יהיה אף אם לא קרא שמו עשירי, דהיינו בכה"ג דיש הרבה בדיר צריך שיעבור דיתברר מי הוא. ומסולק קושיית הלח"מ על רבינו יעו"ש דצריך להך טעמא אם נשתיירו הרבה בדיר ודוק: | |||
== יב == | == יב == | ||
'''היה מונה והוציא הטלה ראשו.''' | '''היה מונה והוציא הטלה ראשו.''' | ||
''' נ"ב ''' כן מפורש בתוספתא במקומו: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־11:43, 15 ביולי 2020
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
בין בטעות בין בכוונה.
נ"ב דרב נחמן נשאר בקושיא, ועוד יחיד הוא גבי רב חסדא ורבה בר הונא:
ב[עריכה]
ואינו עושה תמורה מפני שהוא עצמו כתמורה.
לא נתפרש בדברי רבינו אם היא בעל מום מי חלה עלה קדושה כיון דהיא כתמורה ותמורה חל על בע"מ ליקדש. ובסוף פ"ק דתמורה תמורת גופו חלה על דבר הראוי ועל דבר שאינו ראוי תמורת שמו אינה חלה אלא על דבר הראוי ופרש"י שהוא כשאר קדשים שאינן קדושים כשקדם להקדשן עיי"ש. אמנם לא מכרעא דלדעתי פירושו כמו מנין הראוי וזה שתמורת גופו חלה על שאינו נטבל למעשר הוא אפילו מטלאים שכבר נתעשרו או מיפטרי בלקוח ויתום, ותמורת שמו בעי להיות האחד עשר ראוי להיות מעשר כ"א מאותן טלאים שלא נתעשרו וחייבים במעשר וברור. ומש"כ רבינו וטעון נסכים נ"ב מנחות (דף צ"א) יעו"ש:
ח[עריכה]
מת העשירי בדיר כו' שהמנין הראוי פוטר.
נראה פשוט בהך דעשירי מאליו הוא קדוש דוקא דליכא רק חד כגון דלא הכניס רק י' טלאים בדיר דמבורר על העשירי מי הוא אבל אם נשתיירו הרבה בדיר ואינו מבורר מי הוא העשירי ואינו מתייחס מאליו להנך תשעה אם לא דיעבור בפתחם אחריהם ומבורר מי הוא העשירי. ובזה מיושב מה דמרבה הגמרא מקרא דקדוש יהיה אף אם לא קרא שמו עשירי, דהיינו בכה"ג דיש הרבה בדיר צריך שיעבור דיתברר מי הוא. ומסולק קושיית הלח"מ על רבינו יעו"ש דצריך להך טעמא אם נשתיירו הרבה בדיר ודוק:
יב[עריכה]
היה מונה והוציא הטלה ראשו.
נ"ב כן מפורש בתוספתא במקומו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |