בית שמואל/אבן העזר/קיא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה והדגשות בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''וי"א אף תוס' בכלל.''' משמע לדיעה קמיית' תוס' אינו בכלל ותימ' דהא אית' בש"ס ר"פ אף על פי תוספ' כתובה ככתובה ונ"מ אף לענין כב"ד וכ"כ הרי"ף ושאר פוסקים וכבר תמה ע"ז בח"מ: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''ונדוניית' ר' וכו'.''' ה"ה אם הנדוניו' שתיהן שוה נ"מ אם יש לאחד יותר בנים אלא לרבות' נקט דל"ח לאנצויי דיורשים של זו נוטלים יותר מירושה של זו: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''ונדוניית' ר' וכו'.''' | |||
{{עוגןמ|ג}} '''אפי' היה ראוי ליפול ירושה וכו'.''' | {{עוגןמ|ג}} '''אפי' היה ראוי ליפול ירושה וכו'.''' ה"ה שאר ראוי כמ"ש בסי' ק' ואם היה משועבד לכתובת אלמנת אבי אביו נמי הוי ראוי ועמ"ש שם בשם תוס' מהרי"ל ואפשר דמקילין כאן גם לענין מלוה ויש קול' של ירושת הבעל וקולא של כתובה ואין נגבה מפירות כמ"ש בס"ס: | ||
{{עוגןמ|ד}} '''אף על פי שנתרבו או נתמעטו.''' | {{עוגןמ|ד}} '''אף על פי שנתרבו או נתמעטו.''' דאזלינן אחר שעת מיתה ואם היו מרובים בשעת מיתה ונתמעטו כבר זכה בן הגדולה ואם נתמעט אח"כ ולא נשאר שיעור שתי כתובות חולקים ההפסד כפי הסך כב"ד כ"א לפי חלקו ואם כב"ד של זו כפל כשל שניה מגיע עליה שני חלקים הפסד: | ||
{{עוגןמ|ה}} '''אף על פי שיש עליו ש"ח.''' | {{עוגןמ|ה}} '''אף על פי שיש עליו ש"ח.''' כיון דיש כאן מותר דינר אף על גב דחייבים לשלם הדינר ואין מחלקין ביניה' מ"מ בפרעון של זה מקיים ירושה דאוריית' אבל אם לא נשאר מותר דינר אף על גב דמשלמים לב"ח מ"מ בעת המיתה לא היה יותר וב"ח מכאן ולהבא הוא גובה ומזה משמע ה"ה אם החוב שחייבי' הוא יותר מדינר מ"מ כיון בעת המיתה היה יותר מדינר שייך דין כב"ד וכבר תמה בח"מ על המחבר שכתב וי"א אפילו החוב יותר מהמותר משמע דאיכא פלוגת' בזה ולית': | ||
{{עוגןמ|ו}} '''אף על פי שלא הניח יותר.''' | {{עוגןמ|ו}} '''אף על פי שלא הניח יותר.''' ע' בסמוך סעיף ט' וה"ה אם לא הניח כדי שתי כתובות רק מותר דינר על כב"ד אף על פי כשיקחו בני אחת את הכתובה בתורת חוב לא ישאר כב"ד במלואו אפ"ה שייך כב"ד דגם לחצאין תקנו כב"ד וכ"כ המגיד: | ||
{{עוגןמ|ז}} '''אם נשבעה השניה.''' | {{עוגןמ|ז}} '''אם נשבעה השניה.''' אבל הראשונה אין עליה שבועה אא"כ טוען שהתפיס לה צררי כיון שהוא תוך הזמן אפי' שבועה שלא תפסה היא לא היה חל עליה כיון באותו פעם לא היה עת השבועה גם הוא היה בחייו: | ||
{{עוגןמ|ח}} '''בניה קודמת.''' | {{עוגןמ|ח}} '''בניה קודמת.''' שהיא ב"ח והראשונה באה מכח תקנות כב"ד וכתב בפרישה דשניה נוטלת מעידית נגד הראשונה כיון דראשונה אין לה שום חוב אלא מחמת התקנה ואם הניח בכור אינו נוטל פי שנים בכב"ד של אמו אלא רואים כאלו חלקו כל נכסי אביהם בין כל האחים ונוטל חלק בכורתו ש"ג פנ"ש: | ||
{{עוגןמ|ט}} '''והשאר חולקים בשוה.''' | {{עוגןמ|ט}} '''והשאר חולקים בשוה.''' אפשר אפילו אם ליכא כאן אלא כדי כתובה של הראשונה מכל מקום כשלא נשבעה השניה אז אמרינן שנטלה כתובתה והניח כדי שני כתובות מיהו יש לומר כיון כב"ד אינו אלא מצד התקנה וכאן איכא ספק שמא לא לקחה ולא הניח אלא כדי כתובה של הראשונה חולקים: | ||
{{עוגןמ|י}} '''והשניה קיימת.''' | {{עוגןמ|י}} '''והשניה קיימת.''' אף על גב דאיכ' חשש שמא אתי לאנצויי הואיל יורשי השניה לא לקחו כלום מ"מ תקנו חז"ל אף בזה התקנה של כב"ד: | ||
{{עוגןמ|יא}} '''אבל אם מחלה וכו'.''' | {{עוגןמ|יא}} '''אבל אם מחלה וכו'.''' אף על גב מזון בנות מבואר בסימן אח"ז דלא מהני מחילה שלה מ"מ כב"ד מהני מחילה שלה: | ||
{{עוגןמ|יב}} '''לפיכך אין הבנים יורשים כב"ד.''' | {{עוגןמ|יב}} '''לפיכך אין הבנים יורשים כב"ד.''' כ"כ הרמב"ם פי"ט וכן ס"ל באלמנה דאין לה מזונות כשאין הכתובה בידה שמא מחלה ובסי' צ"ג כתבתי רוב פוסקים חולקים עליו ולכאורה נראה להני פוסקים גם כאן לא חיישי' שמא מחלה מיהו י"ל שם טוענת ברי אבל כאן היורשים אין להם טענו' ברי גם לענין מזונות נכסים בחזקתם דהא בל"ז צ"ל כן לשיטות הני פוסקים דהא ס"ל אם אין השטר כתובה בידה אינם גובה הכתובה כמ"ש בסי' ק' ע"כ צ"ל משום לענין מזונות אמרינן הנכסים קיימא בחזקת' וכן בהרא"ש פ' שני דייני אפילו לשיטות הפוסקים דס"ל דגובה הכתובה אפילו אין שטר הכתובה בידו הואיל מעשה ב"ד הוא י"ל יורשים שאני כמ"ש: | ||
{{עוגןמ|יג}} '''לפיכך בנים יורשים.''' | {{עוגןמ|יג}} '''לפיכך בנים יורשים.''' עיין ס"ס בב"י מ"ש בשם הרשב"א /הרשב"ץ/ כב"ד לא תקנו אלא כשיש בנים לשתיהן ואם אין בנים לשתיהן לא שייך כב"ד ואינם אלא יורשים מ"ה אם נתן האב משכ"מ זכה המקבל מתנה אף על גב כב"ד כירוש' דמי ודוחה את משכ"מ מ"מ נגד יורשים ממש זכה מתנות ש"מ: | ||
{{עוגןמ|יד}} '''מהיום ולאחר מיתה.''' | {{עוגןמ|יד}} '''מהיום ולאחר מיתה.''' אז זכה בגוף מהיום אף על גב הפירות לא זכה עד אחר המיתה מ"מ כב"ד אין גובי' מפירות ק"ו מכתובה דאינה גובה מפירות כמ"ש בסי' ק' כ"כ המרד' פי"נ ובבדק הבית ובד"מ הביאו דבריו ושם במרד' ס"פ הנ"ל פסק אפילו אם נתן לאחר מתנה מהיום ולאחר מיתה ואמר שיטול כאחד מן הבנים מ"מ אין גובה בב"ד /כב"ד/ מטעם הנ"ל ובד"מ סי' ק' הקשה דסותרי' דברי המר' זא"ז דהא כתב שם ר"פ הנ"ל לענין כתובה גובה אפי' אם נתן במתנות בריא כיון שאמר כאחד מן הבנים לא עדיף מן היורשים וע"ש מ"ש: | ||
גרסה אחרונה מ־09:13, 15 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) וי"א אף תוס' בכלל. משמע לדיעה קמיית' תוס' אינו בכלל ותימ' דהא אית' בש"ס ר"פ אף על פי תוספ' כתובה ככתובה ונ"מ אף לענין כב"ד וכ"כ הרי"ף ושאר פוסקים וכבר תמה ע"ז בח"מ:
(ב) ונדוניית' ר' וכו'. ה"ה אם הנדוניו' שתיהן שוה נ"מ אם יש לאחד יותר בנים אלא לרבות' נקט דל"ח לאנצויי דיורשים של זו נוטלים יותר מירושה של זו:
(ג) אפי' היה ראוי ליפול ירושה וכו'. ה"ה שאר ראוי כמ"ש בסי' ק' ואם היה משועבד לכתובת אלמנת אבי אביו נמי הוי ראוי ועמ"ש שם בשם תוס' מהרי"ל ואפשר דמקילין כאן גם לענין מלוה ויש קול' של ירושת הבעל וקולא של כתובה ואין נגבה מפירות כמ"ש בס"ס:
(ד) אף על פי שנתרבו או נתמעטו. דאזלינן אחר שעת מיתה ואם היו מרובים בשעת מיתה ונתמעטו כבר זכה בן הגדולה ואם נתמעט אח"כ ולא נשאר שיעור שתי כתובות חולקים ההפסד כפי הסך כב"ד כ"א לפי חלקו ואם כב"ד של זו כפל כשל שניה מגיע עליה שני חלקים הפסד:
(ה) אף על פי שיש עליו ש"ח. כיון דיש כאן מותר דינר אף על גב דחייבים לשלם הדינר ואין מחלקין ביניה' מ"מ בפרעון של זה מקיים ירושה דאוריית' אבל אם לא נשאר מותר דינר אף על גב דמשלמים לב"ח מ"מ בעת המיתה לא היה יותר וב"ח מכאן ולהבא הוא גובה ומזה משמע ה"ה אם החוב שחייבי' הוא יותר מדינר מ"מ כיון בעת המיתה היה יותר מדינר שייך דין כב"ד וכבר תמה בח"מ על המחבר שכתב וי"א אפילו החוב יותר מהמותר משמע דאיכא פלוגת' בזה ולית':
(ו) אף על פי שלא הניח יותר. ע' בסמוך סעיף ט' וה"ה אם לא הניח כדי שתי כתובות רק מותר דינר על כב"ד אף על פי כשיקחו בני אחת את הכתובה בתורת חוב לא ישאר כב"ד במלואו אפ"ה שייך כב"ד דגם לחצאין תקנו כב"ד וכ"כ המגיד:
(ז) אם נשבעה השניה. אבל הראשונה אין עליה שבועה אא"כ טוען שהתפיס לה צררי כיון שהוא תוך הזמן אפי' שבועה שלא תפסה היא לא היה חל עליה כיון באותו פעם לא היה עת השבועה גם הוא היה בחייו:
(ח) בניה קודמת. שהיא ב"ח והראשונה באה מכח תקנות כב"ד וכתב בפרישה דשניה נוטלת מעידית נגד הראשונה כיון דראשונה אין לה שום חוב אלא מחמת התקנה ואם הניח בכור אינו נוטל פי שנים בכב"ד של אמו אלא רואים כאלו חלקו כל נכסי אביהם בין כל האחים ונוטל חלק בכורתו ש"ג פנ"ש:
(ט) והשאר חולקים בשוה. אפשר אפילו אם ליכא כאן אלא כדי כתובה של הראשונה מכל מקום כשלא נשבעה השניה אז אמרינן שנטלה כתובתה והניח כדי שני כתובות מיהו יש לומר כיון כב"ד אינו אלא מצד התקנה וכאן איכא ספק שמא לא לקחה ולא הניח אלא כדי כתובה של הראשונה חולקים:
(י) והשניה קיימת. אף על גב דאיכ' חשש שמא אתי לאנצויי הואיל יורשי השניה לא לקחו כלום מ"מ תקנו חז"ל אף בזה התקנה של כב"ד:
(יא) אבל אם מחלה וכו'. אף על גב מזון בנות מבואר בסימן אח"ז דלא מהני מחילה שלה מ"מ כב"ד מהני מחילה שלה:
(יב) לפיכך אין הבנים יורשים כב"ד. כ"כ הרמב"ם פי"ט וכן ס"ל באלמנה דאין לה מזונות כשאין הכתובה בידה שמא מחלה ובסי' צ"ג כתבתי רוב פוסקים חולקים עליו ולכאורה נראה להני פוסקים גם כאן לא חיישי' שמא מחלה מיהו י"ל שם טוענת ברי אבל כאן היורשים אין להם טענו' ברי גם לענין מזונות נכסים בחזקתם דהא בל"ז צ"ל כן לשיטות הני פוסקים דהא ס"ל אם אין השטר כתובה בידה אינם גובה הכתובה כמ"ש בסי' ק' ע"כ צ"ל משום לענין מזונות אמרינן הנכסים קיימא בחזקת' וכן בהרא"ש פ' שני דייני אפילו לשיטות הפוסקים דס"ל דגובה הכתובה אפילו אין שטר הכתובה בידו הואיל מעשה ב"ד הוא י"ל יורשים שאני כמ"ש:
(יג) לפיכך בנים יורשים. עיין ס"ס בב"י מ"ש בשם הרשב"א /הרשב"ץ/ כב"ד לא תקנו אלא כשיש בנים לשתיהן ואם אין בנים לשתיהן לא שייך כב"ד ואינם אלא יורשים מ"ה אם נתן האב משכ"מ זכה המקבל מתנה אף על גב כב"ד כירוש' דמי ודוחה את משכ"מ מ"מ נגד יורשים ממש זכה מתנות ש"מ:
(יד) מהיום ולאחר מיתה. אז זכה בגוף מהיום אף על גב הפירות לא זכה עד אחר המיתה מ"מ כב"ד אין גובי' מפירות ק"ו מכתובה דאינה גובה מפירות כמ"ש בסי' ק' כ"כ המרד' פי"נ ובבדק הבית ובד"מ הביאו דבריו ושם במרד' ס"פ הנ"ל פסק אפילו אם נתן לאחר מתנה מהיום ולאחר מיתה ואמר שיטול כאחד מן הבנים מ"מ אין גובה בב"ד /כב"ד/ מטעם הנ"ל ובד"מ סי' ק' הקשה דסותרי' דברי המר' זא"ז דהא כתב שם ר"פ הנ"ל לענין כתובה גובה אפי' אם נתן במתנות בריא כיון שאמר כאחד מן הבנים לא עדיף מן היורשים וע"ש מ"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |