הר המוריה/בכורות/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הר המוריה ‏ בכורות ח

א

כמו

שביארנו. לעיל פ"ז ה"א.

לשמיני

או וכו'. נזיר ל"א ב' בכורות ס' ב' תו"כ בחקותי פי"ג.

אם

קרא וכו'. שם ושם ושם וע"ע בכורות ל"ב א' נ"ט א' ס' א' ותוספתא פ"ז.

בין

בכוונה וכו'. כרב חסדא ורבה בר רב הונא בנזיר ל"ב א' ועיין במל"מ.

ב

אינו

קרב וכו'. שם ס' א' ובתוספתא פ"ז ובתו"כ שם ובפרשת ויקרא פט"ז פרשה י"ג יעו"ש.

וטעון

נסכים וכו'. מנחות צ"א ב' תוספתא דמנחות פ"י וספרי שלח פיסקא ק"ז.

ואינו

עושה וכו'. שם בבכורות ס' א' ס"א א' ובתוספתא שם פ"ז ובמנחות פ"י ובתו"כ בחקותי פי"ג יעו"ש.

העושה

שליח וכו'. בכורות ס"א א' וכרב פפא יעו"ש ומה שכתב מרן דהטעם דבכל מקום אמרינן לתקוני שדרתיך וכו' יעו"ש לפי מש"כ רש"י שם ובתוס' ד"ה לתשיעי וכו' ללישנא קמא דגם רב פפי ס"ל כן האי סברא לתקוני שדרתיך וכו' רק דס"ל כיון דתשיעי נאכל במומו א"כ לאו עיוות הוא יעו"ש א"כ אין ראיה מכאן כלום אבל יותר נ"ל לומר משום דרב פפא הוא מאריה דתלמודא טפי מרב פפי ועוד דהך סברא דקאמר אליבא דרב פפא כן איתא ג"כ בכתובות ק' א' יעו"ש להכי פסק כוותיה ועוד מדשקיל וטרי אליבא דרב פפא וק"ל.

ג

לעשירי

עשירי וכו'. בכורות נ"ט ב' ס' א' ב' ובתוספתא שם פ"ז ובתו"כ בחקותי פי"ג עי' תוספתא פ"ז דבכורות וז"ל קרא לתשיעי תשיעי לעשירי עשירי לי"א י"א תשיעי לחולין עשירי מעשר י"א חולין קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולי"א אחד עשר תשיעי נאכל במומו עשירי מעשר וי"א חולין. קרא לתשיעי ולעשירי תשיעי ולי"א עשירי תשיעי חולין ועשירי מעשר וי"א קרב שלמים. קרא לתשיעי עשירי לעשירי תשיעי ולי"א עשירי שלשתן מקודשין תשיעי נאכל במומו עשירי מעשר י"א קרב שלמים ועושה תמורה. קרא לתשיעי תשיעי ולעשירי עשירי ולי"א עשירי אין י"א מקודש זה הכלל כל זמן שלא נעקר שם עשירי הימנו אין י"א מקודש עד שישתוק בתשיעי ויקרא לעשירי תשיעי ולי"א עשירי עכ"ל והנה בודאי ט"ס כאן וצריך להגיה שכצ"ל אין י"א מקודש ראב"ש אומר לעולם אין י"א קדוש עד שישתוק בתשיעי ויקרא לעשירי תשיעי ולי"א עשירי עכ"ל וכדאיתא בש"ס ס' ב' וכ"כ שם המפרש ובתו"כ בחקותי פי"ג איתא כך וז"ל קרא לתשיעי עשירי ולעשירי עשירי ולי"א עשירי אין י"א מקודש קרא לתשיעי ולעשירי י"א עשירי רבי אומר אינו מקודש ר' יוסי בר' יהודה אומר מקודש זה הכלל שהיה רבי אומר כל שנעקר שם העשירי ממנו לפניו מקודש ולאחריו אינו מקודש עכ"ל והנה באמת אין הבנה לזה כלל ובילקוט הגירסא שם כך אין י"א מקודש קרא לתשיעי תשיעי ולעשירי י"א ולי"א עשירי רבי אומר אינו מקודש ור"י אומר מקודש וכו' וכן הגיה שם הק"א אמנם מ"מ סוף דברי התו"כ אינם מיושבים לכן נ"ל להגיה שכצ"ל בסופו זה הכלל שהיה רבי אומר כל שלא נעקר שם עשירי ממנו לפניו מקודש וכו' וכ"ה בבכורות ס' ב' וע"ש (ומזה תבין דהגהת הצ"ק שם בבכורות דהגיה שצ"ל והתניא אמר רבי וכו' לכאורה אינו צודק כ"כ דהש"ס מביא הברייתא דתו"כ כמו שהיא נשנית שם ויותר נראה למחוק שם הך אפילו תימא רבי כי אמר רבי היכא דאית ליה בהמות טובא דאמרינן חד עישורא קאמר הכא דלית ליה בהמות טפי כ"ז יש למחוק דבלא"ה לא אתי שפיר דמתחלה מביא הש"ס זה בסתם ואח"כ מייתי זה בשם רבא (הן אמת דלהצ"ק יש ליישב זה קצת) א"נ י"ל דהש"ס הוא דקמהדר למילתיה בקצרה ומייתי עלה מימרא דרבא דאיתמר לעיל (וקים ליה להש"ס דהך תירוצא אפי' תימא רבי וכו' רבא קאמר לה והבן) שוב מצאתי בעזר ה' באדרת אליהו כהגהתי על התו"כ (רק שמגיה שם ברישא ג"כ שכצ"ל קרא לתשיעי עשירי ולעשירי י"א יעו"ש אבל לענ"ד אין צורך לזה דלא מיירי כאן כלל מהתשיעי רק דמחלקותם כאן בי"א והבן) זהו מה שרציתי לבאר בעזר ה'.

יצא

העשירי וכו'. בכורות נ"ח ב' נ"ט א' ועיין תו"כ שם.

ד

תשיעי

ועשירי וכו'. עיין בכורות ס' ב' איתא שם אמר רבא יצאו שתיהם בתשיעי קראן תשיעי עשירי וחולין מעורבין זה בזה עשירי מאליו קדוש לתשיעי תשיעי קא קרי ליה קראן עשירי עשירי ותשיעי מעורבין זה בזה מ"ט עשירי קא קרי להו לתרווייהו יצאו שניהם בעשירי וקראן עשירי עשירי וי"א מעורבין זה בזה. קראן אחד עשר עשירי וחולין מעורבין זה בזה יעו"ש היטב. והנה לדעת רש"י ז"ל יש חילוק דין בכל אחד מהם בהא דחלוקה ראשונה דיצאו בתשיעי וקראן תשיעי דעשירי וחולין מעורבין זה בזה כתב דנאכלין במומן והגוזז והעובד אחד מהן אינו סופג את הארבעים יעו"ש ומינה דאם קראן עשירי דעשירי ותשיעי מעורבין זה בזה משמע דהגוזז והעובד סופג את הארבעים ממנ"פ. ובחלוקה השניה דיצאו שניהם בעשירי וקראן י"א דחולין ומעשר מעורבין זה בזה גם כן הדין דנאכלין במומן והגוזז והעובד באחד מהן אינו סופג הארבעים ובקראן עשירי דמעשר ואחד עשר מעורבין זה בזה כתב דיקרבו שניהם ויאכלו כחמור קדש שבהן דטעונין שתי מתנות והרמת חזה ושוק כמו שלמים יעו"ש והנה בהא דכתב רש"י דטעונין שתי מתנות יש לעיין לכאורה דהו"ל ליתן מתנה אחד כמו שמבואר לעיל סימן ס"ה סעיף י"א וכן כתב רש"י בזבחים ע"א ב' יעו"ש היטב וצ"ע בזה וצ"ל דדברי רש"י הם למ"ד מביאין קדשים לבית הפסול יעו"ש ס"א א' (ועיי"ש בתוס' ד"ה והא וכו' בסוה"ד יעו"ש היטב) דאל"ה א"א למקרבינהו כלל משום תנופת והרמת חזה ושוק יעו"ש היטב והבן ועיין עירובין נ' א' ברש"י ותוס' שם ד"ה עשירי וכו' ורש"י בקדושין נ"א א' יעו"ש היטב.
אמנם רבינו בפי' המשניות לבכורות כתב וז"ל ודע שאם יצא תשיעי ועשירי יחד ואמר עליהם תשיעי או אמר עליהן עשירי או אם יצא העשירי והי"א ואמר על השניהם ביחד עשירי או אמר עליהן י"א בכל הדינים הללו שניהם מקודשין ויאכלו במומן לבעלים יעו"ש היטב והנה כלל כולם שדין אחד להם ואין שום חילוק בינייהו וכאן שיכל ידיו בחלוקה הראשונה כלל יחד בין שקראן תשיעי בין שקראן עשירי ולא חילק בינייהו כלל ובדין יצאו שניהם בעשירי כתב דין קראן עשירי בפ"ע וקראן י"א לדין בפ"ע ותמוה הוא וכן תמה הלח"מ. והנ"ל כוונתו שרבינו לא מיירי כאן מדין הגוזז והעובד איך דינם לענין מלקות וכל עיקר כוונתו להורות לנו הדין איך יתנהג בהם ולכן ביצאו שניהם בתשיעי כתב שני הדינים יחד דהכל חד דין אית להו לענין זה דנאכלים במומן אבל ביצאו שניהם בעשירי חלק בינייהו דלא לטעות ולימא דשניהם יקרבו בקראן עשירי וכדעת רש"י וקמ"ל דלא רק יאכלו שניהן במומן ומ"מ לא שוה לנתערב חולין במעשר כי כאן בקראן עשירי צריך לפדות אחד מהן כשלמים שנתערב במעשר שהשלמים צריך פדיון משא"כ בקראן אחד עשר נאכלים במומן בלא שום פדיון ולכן חילק ביניהם כן נראה לענ"ד ברור.

כמו

שביארנו וכו'. בפ"ו הי"ד יעו"ש.

ה

ויצאו

תחלה וכו'. בכורות ס' א' יעו"ש ועיין לח"מ.

ו

בתחלה

שתים וכו'. בכורות ס' א' ומפרש כפי' שדחה רש"י ז"ל וכן דעת התוס' שם בד"ה יצאו וכו' אבל דעת רש"י ז"ל דהעשירי שקראו תשיעי הוא מעשר גמור והי"א שקראו עשירי הוא קרב שלמים יעו"ש היטב. ודע דשם איתא במשנה שבמשניות וז"ל יצאו תשיעי ועשירי כאחת תשיעי ועשירי מקולקלין יעו"ש ובמשנה שבש"ס ליתא זה וכבר נתבאר דין זה במימרא דרבא וכדאיתא לעיל הלכה ד' יעו"ש ומדברי התוס' יו"ט מבואר דזה איתא לגירסת התוס' י"ז ב' בד"ה איפשר וכו' יעו"ש (וכן הבין בהג"ה שעל גיליון הש"ס יעו"ש שהראה מקום להתוס' הזה) אולם כבר השיגו הגאון רעק"א דכוונת התוס' על הא דשם ס' ב' יעו"ש היטב.

ז

למפרע

כגון וכו'. בכורות ס' א' ובתוספתא פ"ז.

שהעשירי

מאליו וכו'. עיין לעיל הלכה ג' ואע"ג דפסק לעיל הלכה ה' דבתר מניין שלו אזלינן והוא קרא לו חד כבר הקשו זה בש"ס ותירצו משום דבמניינא דפרסאה עשירי חד קרי להו יעו"ש ולכאורה קיצר רבינו בזה ויש לעיין קצת בזה.

ח

לתשיעי

עשירי וכו'. בכורות נ"ט א' ברייתא שם.

מת

העשירי וכו'. שם.

שהמניין

הראוי וכו'. אע"ג דכאן יש לפטור מטעם דעשירי מאליו נתקדש מ"מ רבינו משמיענו דין דמנין הראוי פוטר ג"כ אבל טעם דעשירי מאליו נתקדש כבר השמיענו ואע"ג דכבר השמיענו דין דעשירי מאליו נתקדש לעיל הלכה ג' מ"מ השמיענו כאן בהלכה זו ברישא. דהתם אשמעינן ביצא לחוץ ונתברר מה שא"כ בדין זה השמיענו אע"ג דנשאר בדיר ולא יצא ופשוט לענ"ד לתרץ קושיית הלח"מ.

ט

עשרה

טלאים וכו'. בכורות שם נ"ט ב' ובתוספתא פ"ז.

י

שבתוך

הדיר וכו'. שם נ"ט ב' ותוספתא שם יעו"ש היטב.

י"ד

טלאים וכו'. זהו דין אמצעי של רבא שם נ"ט ב'.

ארבעה

מפתח וכו'. זהו דין האחרון של רבא שם ובש"ס שם איתא ואם לאו ארבעה פטורין וששה מצטרפין לגורן אחר יעו"ש והוא ט"ס וצ"ל ארבעה ארבעה פטורין וכו' (שוב מצאתי כן בהגהות הב"ח בש"ס החדשים) וקמ"ל דאע"ג דספק מנין הראוי ג"כ פוטר יעו"ש בש"ס (והא דהשמיט רבינו דין קמא דרבא י"ל דכל עיקר מימרא דרבא אתי לאשמעינן דספק מנין הראוי פוטר יעו"ש ובדין הראשון אדרבה קמ"ל דלא מיקרי זה מנין הראוי וארבעה ארבעה חייב יעו"ש והבן).

יא

י"ט

טלאים וכו'. בכורות ס' א' יעו"ש.

יב

ראשו

ורובו וכו'. עיי"ש ס' ב' דקדים חד מינייהו לרישיה כו' יעו"ש ובתוספתא פ"ז.

יג

והפסיק

המניין וכו'. תוספתא פ"ז דבכורות.

יד

היוצאין

אחד וכו'. בכורות נ"ח ב' נ"ט ב' ב"מ ו' ב' תוספתא פ"ז דבכורות.

טו

מן

העשיריים וכו'. בכורות נ"ח ב'.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.