המאיר לעולם/דרוש/יא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן " ==דרוש יא== אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק...") |
שואלין ודורשין (שיחה | תרומות) (הסרת תבנית בעבודה, והוספת קישורים פנימיים) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
==דרוש יא== | |||
אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות וכו', ועיין בסנהדרין ק ע"א כי אתא רב דימי אמר עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק מלא עומסו וכו' א"ל וכי אפשר לומר כן וכו' א"ל מ"ט לא שכיחת באגדתא דאמרי במערבא משמי' דרבה בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל לאוהבי יש, יש בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי. ועי' בהגהת ר' ישעיה ברלין שהקשה על המקשה והמתרץ וכי נעלם מהם ח"ו המשנה דסוף עוקצין ע"ש. | אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות וכו', ועיין בסנהדרין [[בבלי/סנהדרין/ק/א|ק ע"א]] כי אתא רב דימי אמר עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק מלא עומסו וכו' א"ל וכי אפשר לומר כן וכו' א"ל מ"ט לא שכיחת באגדתא דאמרי במערבא משמי' דרבה בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל לאוהבי יש, יש בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי. ועי' בהגהת ר' ישעיה ברלין שהקשה על המקשה והמתרץ וכי נעלם מהם ח"ו המשנה דסוף עוקצין ע"ש. | ||
ונראה לי ליישב, דהנה ההכרח שהוכרחו חז"ל להוציא הפסוק להנחיל אוהבי יש מפשוטו ולפרשו דרך גימטריא, הוא כמש"כ [[מהרש"א - חידושי אגדות/סנהדרין/ק/א|המהרש"א בחידושי אגדות]] שהיה קשה להם דקאמר להנחיל לאוהבי יש, ולא פירש לנו מה יש להנחילם ולכן הוציא קרא מפשוטו. | |||
והנה הרמב"ם בפירוש המשנה כתב על הך משנה דסוף עוקצים דלאו דוקא הוא החשבון של שי עולמות, אלא על דרך גוזמא וריבוי, ועיקר קרא לא בא רק לומר דעתיד הקב"ה להנחיל להם טובה נצחית דזהו נקרא יש, ע"ש. | והנה הרמב"ם בפירוש המשנה כתב על הך משנה דסוף עוקצים דלאו דוקא הוא החשבון של שי עולמות, אלא על דרך גוזמא וריבוי, ועיקר קרא לא בא רק לומר דעתיד הקב"ה להנחיל להם טובה נצחית דזהו נקרא יש, ע"ש. | ||
והנה בב"ב קל"ג ע"א דלשון ירושה מורה על שאין לה הפסק, לכן נקט לשון נחלה, שמורה על נצחית שאין לה הפסק כנ"ל. והתוי"ט דה"ה לכל וכו' נתקשה בלשון להנחיל דנחלה מאי עבדתי', לכן מפרש דקאי על כיבוש ארצות ע"ש. ולכאורה הלא משנה מפורשת | והנה בב"ב [[בבלי/בבא בתרא/קלג/א|קל"ג ע"א]] דלשון ירושה מורה על שאין לה הפסק, לכן נקט לשון נחלה, שמורה על נצחית שאין לה הפסק כנ"ל. והתוי"ט דה"ה לכל וכו' נתקשה בלשון להנחיל דנחלה מאי עבדתי', לכן מפרש דקאי על כיבוש ארצות ע"ש. ולכאורה הלא משנה מפורשת ב[[משנה/אבות/ה|פ"ה דאבות]] תלמידיו של א"א אוכלים בעוה"ז ונוחלים לעוה"ב שנאמר להנחיל לאוהבי יש וכו' הרי מבואר שחז"ל פירשו קרא דלהנחיל בשכר עוה"ב, ולפי הנ"ל ניחא דשפיר נופל על שכר עוה"ב לשון נחלה משום דשכר עוה"ב הוא נצחי ולשון ירושה מורה על נצחית כנ"ל: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה אחרונה מ־23:40, 6 באוקטובר 2019
|
< הקודם · הבא > |
דרוש יא[עריכה]
אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות וכו', ועיין בסנהדרין ק ע"א כי אתא רב דימי אמר עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק מלא עומסו וכו' א"ל וכי אפשר לומר כן וכו' א"ל מ"ט לא שכיחת באגדתא דאמרי במערבא משמי' דרבה בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל לאוהבי יש, יש בגימטריא תלת מאה ועשרה הוי. ועי' בהגהת ר' ישעיה ברלין שהקשה על המקשה והמתרץ וכי נעלם מהם ח"ו המשנה דסוף עוקצין ע"ש.
ונראה לי ליישב, דהנה ההכרח שהוכרחו חז"ל להוציא הפסוק להנחיל אוהבי יש מפשוטו ולפרשו דרך גימטריא, הוא כמש"כ המהרש"א בחידושי אגדות שהיה קשה להם דקאמר להנחיל לאוהבי יש, ולא פירש לנו מה יש להנחילם ולכן הוציא קרא מפשוטו.
והנה הרמב"ם בפירוש המשנה כתב על הך משנה דסוף עוקצים דלאו דוקא הוא החשבון של שי עולמות, אלא על דרך גוזמא וריבוי, ועיקר קרא לא בא רק לומר דעתיד הקב"ה להנחיל להם טובה נצחית דזהו נקרא יש, ע"ש.
והנה בב"ב קל"ג ע"א דלשון ירושה מורה על שאין לה הפסק, לכן נקט לשון נחלה, שמורה על נצחית שאין לה הפסק כנ"ל. והתוי"ט דה"ה לכל וכו' נתקשה בלשון להנחיל דנחלה מאי עבדתי', לכן מפרש דקאי על כיבוש ארצות ע"ש. ולכאורה הלא משנה מפורשת בפ"ה דאבות תלמידיו של א"א אוכלים בעוה"ז ונוחלים לעוה"ב שנאמר להנחיל לאוהבי יש וכו' הרי מבואר שחז"ל פירשו קרא דלהנחיל בשכר עוה"ב, ולפי הנ"ל ניחא דשפיר נופל על שכר עוה"ב לשון נחלה משום דשכר עוה"ב הוא נצחי ולשון ירושה מורה על נצחית כנ"ל: