https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_-_%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9F%2F%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D%2F%D7%90 2026-07-14T15:15:14Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.6 https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%AA%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_-_%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9F/%D7%96%D7%91%D7%97%D7%99%D7%9D/%D7%90&diff=119592&oldid=prev 2020-03-22T20:45:48Z

<p>יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{הועלה אוטומטית}}<br /> <br /> <br /> {{ניווט כללי עליון}}<br /> <br /> {{עוגןמ|א}} &#039;&#039;&#039;כל הזבחים&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; כל הקרבנות בין של יחיד בין של צבור [כרמב&quot;ם פט&quot;ו ממוקדשין, ודלא כר&quot;ב]:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|ב}} &#039;&#039;&#039;שנזבחו&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; עבודה קמייתא נקט לרבותא דאפילו היא כשהיתה שלא לשמה, כשר הקרבן וה&quot;ה קבלה, הולכה זריקה או מליקה, או מצוי בעולת העוף:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|ג}} &#039;&#039;&#039;שלא לשמן&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; כגון ששחט במזיד עולה לשם שלמים, או איפכא, וה&quot;ה כל הקרבנות. מיהו בשחט תודה לשם שלמים, עלתה לבעלים, דתודה נמי נקראת שלמים, אבל שלמים לשם תודה לא דלא נקראת תודה [ונ&quot;ל דלרמב&quot;ם דגם בשנוי שם בעלים בשחיטה, נמי לא עלה לשם חובה (דלא כתוס&#039; כאן ד&quot;ה כל), א&quot;כ האי שלא לשמן דנקט תנא, ר&quot;ל שלא לשם שהיו ראויין להשחט לו, בין בשנוי שם קרבן או בשנוי שם הבעלים]. אמנם לכ&quot;ע אין שנוי שם בעלים ריעותא בשל צבור, מדהכל בעליו, וגם בקרבן של יחיד אין שנוי בעלים ריעותא רק בעשה א&#039; מד&#039; עבודות, שחיטה קבלה הולכה זריקה, על מנת לזרוק דמן לשם מי שאינו בעליו (כרש&quot;י פסחים דס&quot;א א&#039;). וכ&quot;כ בטעה שחשב שהוא קרבן אחר, או קרבן של אחר, עקירה בטעות לא שמה עקירה. וכ&quot;כ בשחט קרבן סתם, סתמא לשמו ולשם בעליו קאי, וכשר. אבל בשחטו לשם חולין, הו&quot;ל כשחטו שלא לשמו במתני&#039;. [ולתוס&#039; ב&quot;מ (דמ&quot;ג ב&#039;) כל מחשבה בין להכשיר או לפסול הקרבן, צריך שיאמר כן בפירוש. אמנם לרש&quot;י (קדושין מ&quot;ב ב&#039; דה לחייב) רק בשליחות יד הוה מחשבה כדיבור, וכן כ&#039; רש&quot;י (פסחים דס&quot;ג א&#039; ד&quot;ה והכא) דבמחשבה דקדשים צריך דיבור ממש, אולם תוס&#039; (חולין דל&quot;ט א&#039; ד&quot;ה אלא) נראה שמסתפקין אם צריך דיבור במחשבה דקדשים (ועי&#039; רתוי&quot;ט פרה פ&quot;ט מ&quot;ד ד&quot;ה החושב) ובני הרב המופלג מו&quot;ה משה מרדכי שליט&quot;א הביא ראיה חזקה דצריך דיבור מפ&quot;ב דזבחים מ&quot;ד דתני שחט בשתיקה וכו&#039; ע&quot;ש, ובש&quot;ס (דמ&quot;ד ב&#039;) נמי אמרו&#039; האומר הריני שוחט וכו&#039;]:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|ד}} &#039;&#039;&#039;כשרים&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; שחייב לזרוק דמן ולהקטיר אימוריהן לשמן, ואפילו עשה כל ד&#039; העבודות הנ&quot;ל כולן שלא לשמן, הקרבן כשר ומותר לאכול נמי הבשר:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|ה}} &#039;&#039;&#039;אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; בין לשם הקרבן שהיה באמת, ובין לשם הקרבן ששינה אותו, לא עלה, וצריך להביא קרבן אחר:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|ו}} &#039;&#039;&#039;ומן החטאת&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; בין ששחט לשם קרבן אחר, או לשם איש אחר שאינו בעליו, או לשם חטא אחר כגון ששחט חטאת חלב לשם חטאת דם, וכדומה, בכל גוונא פסול לגמרי:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|ז}} &#039;&#039;&#039;הפסח בזמנו&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; לרמב&quot;ם בזמנו היינו כל יום י&quot;ד בניסן (כבן בתירא במ&quot;ג), ולראב&quot;ד דוקא בע&quot;פ אחר חצות (כר&#039; יהושע שם). אבל פסח שלא בזמנו, הו&quot;ל שלמים דכשר שלא לשמו:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|ח}} &#039;&#039;&#039;והחטאת בכל זמן&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; מיהו בשחטן לשם חולין, כולן כשרים, רק שלא עלו לשם חובה חוץ מפסח בזמנו דאפילו בכה&quot;ג פסול:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|ט}} &#039;&#039;&#039;החטאת בא על חטא&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; דאף חטאת יולדת ואשם מצורע באין על חטא (כנדה ל&quot;א ב&#039; וערכין ט&quot;ו א&#039;) משא&quot;כ עולה מכפרת אעשה רק מקופיא דהיינו בדרך אגב (כזבחים ד&quot;ז ב&#039;, ותוס&#039; ב&quot;ב מ&quot;ח א&#039;, ודלא כרמג&quot;א א&quot;ח סי&#039; א&#039; סק&quot;ח), ושאר קרבנות אין בהם כפרה כלל:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|י}} &#039;&#039;&#039;אף האשם פסול שלא לשמו&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; דפסח וחטאת מעטינהו קרא בהדיא וקאמר דפסילו שלא לשמן, ואשם הוקש לחטאת, דכתיב כחטאת כאשם, לומר דדינן שוה. ולרבנן הך היקישא צרכינן שיהיה צריך האשם סמיכה כחטאת. [ואף דאין היקש וג&quot;ש למחצה (ככריתות כ&quot;ב ב&#039; וזבחים דמ&quot;ח). הכא שאני דיש מיעוט בחטאת, ובכה&quot;ג ישנם למחצה (כמנחות ד&quot;ד א&#039;)]:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|יא}} &#039;&#039;&#039;יוסי בן חוני אומר הנשחטים&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; ר&quot;ל כל הקרבנות שנשחטו:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|יב}} &#039;&#039;&#039;לשם פסח&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; בזמנו:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|יג}} &#039;&#039;&#039;ולשם חטאת&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; בכל זמן:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|יד}} &#039;&#039;&#039;פסולים&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; כמו בנשחטו הם לשם אחרים:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|טו}} &#039;&#039;&#039;שמעון אחי עזריה&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; נקרא על שם אחיו ולא על שם אביו, דאביו הביאו רק לעוה&quot;ז, וזה אחיו הביאו לחיי עוה&quot;ב (עי&#039; ב&quot;מ פ&quot;ב מי&quot;א) מדהחזיקו בפרנסה שיהיה יכול לעסוק בתורה, והתנה עמו שיחלקו בשכר עוה&quot;ב שבעבור למודו (כסוטה דכ&quot;א א&#039;). [ומצאתי בס&#039; יוחסין שעזריה זה היה אביו של ר&quot;א בן עזרים, וא&quot;כ היה עזריה זה ג&quot;כ ת&quot;ח, דהרי אמר עליו ר&#039; דוסא יש לו בן לעזריה חברינו (כיבמות דט&quot;ז א&#039;)]:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|טז}} &#039;&#039;&#039;אומר שחטן&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; לשאר זבחים:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|יז}} &#039;&#039;&#039;לשם נמוך מהם פסולין&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; מפרש ואזיל:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|יח}} &#039;&#039;&#039;כיצד&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; שואל כיצד. כדי דלא תימא דרק אפסח וחטאת שנזכרו לעיל בסמוך לה קאי. א&quot;נ דלא תימא דגם בחטאת גופה איכא לאפלוגי גבוה ונמוך כגון פנימי וחיצון, וגם בפנימי גופיה יש גבוה ונמוך כפר משיח ופר העדה (כעדיות פ&quot;ג מ&quot;ו). קמ&quot;ל דבפסח ורטאת לא, דכולן פסולים שלא לשמן ועי&#039; עוד (פ&quot;י מ&quot;ב) ודו&quot;ק:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|יט}} &#039;&#039;&#039;קדשי קדשים&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; מפורשים לקמן (פ&quot;ה):<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|כ}} &#039;&#039;&#039;הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; דבכור ומעשר נמוכין משלמים, דשלמים טעונין מתנות ב&#039; שהן ד&#039;, וסמיכה, ונסכים, ותנופת חזה ושוק, משא&quot;כ מעשר ובכור, דמן טעון רק מתן א&#039; ואין בהן סמיכה ונסכים וכו&#039;. [ואע&quot;ג דבכור דנאכל רק לכהנים, ג&quot;כ גבוה ממעשר דכולו לבעלים (כלקמן פ&quot;י מ&quot;ג). נ&quot;ל דמדיליף מדכתיב אשר ירימו לה&#039; (כש&quot;ס די&quot;א ב&#039;), ש&quot;מ דוקא בגבוה מחבירו בדבר שהוא לה&#039;, דהיינו בעבודה]:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|כא}} &#039;&#039;&#039;הפסח ששחטו בשחרית בארבעה עשר שלא לשמו&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; דאז דינו כשלמים, דזמן שחיטת הפסח בי&quot;ד בניסן אחר חצות:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|כב}} &#039;&#039;&#039;בן בתירא פוסל כאילו נשחט בין הערבים&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; הואיל ומקצת היום ראוי להקרבת הפסח:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|כג}} &#039;&#039;&#039;אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; עי&#039; מ&quot;ש סנהדרין פ&quot;א סי&#039; מ&quot;ד:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|כד}} &#039;&#039;&#039;ולא הוסיף בן עזאי&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; לפסול יותר מחכמים:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|כה}} &#039;&#039;&#039;אלא העולה&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; מדקאמר הנאכלים:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|כו}} &#039;&#039;&#039;ולא הודו לו חכמים&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; הא דלא קאמר הכי גם לעיל (במ&quot;ב) שלא הודו להן. נ&quot;ל דהכא קמ&quot;ל דאף שאמר שהסכימו כל האסיפה הגדולה שם כך (כברכות כ&quot;ח א&#039;). אפ&quot;ה לא הודו לו:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|כז}} &#039;&#039;&#039;הפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; שאמרנו לעיל (במ&quot;א) דפסולים שלא לשמו:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|כח}} &#039;&#039;&#039;קבל&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; ר&quot;ל או קבל הדם במזרק:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|כט}} &#039;&#039;&#039;והלך&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; ר&quot;ל או הוליך הדם למזבח:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|ל}} &#039;&#039;&#039;וזרק&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; ר&quot;ל או זרק הדס במזבח, כל שהיה א&#039; מאלו שלא לשמן. ומשום דנקט הכא דין הפסולים, להכי נקט כולהו גוונא [ולא כבמשנה א&#039;], וזה כדי שלא נטעה הכא לומר דדוקא שחיטה שהיא עבודה ראשונה פוסלת של&quot;ש, קמ&quot;ל, ומדנקט תרי נקט כולהו:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|לא}} &#039;&#039;&#039;שלא לשמן&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; דבא&#039; מד&#039; עבודות הללו, כשהיה של&quot;ש, פסח וחטאת נפסלין לגמרי, ושאר קרבנות בכה&quot;ג עכ&quot;פ לא עלו לשם חובה:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|לב}} &#039;&#039;&#039;או שלא לשמן ולשמן&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; שעשה א&#039; מד&#039; העבודות הללו בב&#039; מחשבות אפילו הקדים מחשבת לשמן למחשבת של&quot;ש, או שחישב בשעת שחיטה ששוחט לשמה ע&quot;מ לזרוק דמה של&quot;ש:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|לג}} &#039;&#039;&#039;כיצד לשמן ושלא לשמן&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; [הא דנקט כיצד, והרי פשוט הוא מהו שלא לשמן. נ&quot;ל דקמ&quot;ל דאפילו בשחט הפשח לשם שלמים, דבת בוקתיה הוא דהרי פסח בכל ימות השנה שלמים הוא, אפ&quot;ה מחשב של&quot;ש]:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|לד}} &#039;&#039;&#039;שוחט בצד המזבח וזורק&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; וחכמים ס&quot;ל כיון דעכ&quot;פ פסול בזר, מחשבה פוסלת בה, ושחיטה אף דכשירה בזר, עכ&quot;פ עבודה שאי אפשר לבטלה היא, ורק באפשר לבטלה קאמרינן דכשר:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|לה}} &#039;&#039;&#039;המהלך במקום שהוא צריך להלך&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; שקבל הדם רחוק מהמזבח. ובהולכתו קרבו למזבח. ונ&quot;ל דאפילו עמד כל כך קרוב למזבח שהיה יכול לזרוק משם, ואעפ&quot;כ הלך וחשב, מקרי צריך לילך, דהרי אפילו היה נשאר עומד במקום הראשון וחשב מחשבתו פוסלתו:<br /> <br /> <br /> {{עוגןמ|לו}} &#039;&#039;&#039;ובמקום שאין צריך להלך&#039;&#039;&#039; &lt;br&gt; ששחטו קרוב למזבח, ובהולכתו הרתיקו מהמזבח:<br /> <br /> <br /> {{ניווט כללי תחתון}}<br /> {{פורסם בנחלת הכלל}}</div>

מהדורה קמא