https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A7%D7%A6%D7%93תורת השלמים/יורה דעה/קצד - היסטוריית גרסאות2026-07-05T03:02:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.6https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A7%D7%A6%D7%93&diff=514715&oldid=prevמערכת: נבדק טכנית2025-04-29T10:27:29Z<p>נבדק טכנית</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:27, 29 באפריל 2025</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הועלה אוטומטית</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><noinclude></ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניווט כללי עליון</ins>}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></noinclude></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עוגןמ|א}} '''ואין להתיר במקום שנהגו להחמיר.''' אע"ג דכן הדין בכל הדברים שנהנו בו איסור אי אתה רשאי להתיר מ"מ איצטריך לאשמועינן הכא דלא תימא דהוה מנהג בטעות וגם רבים קראו תגר על המנהג וקראו מנהג שטות וכמבואר בב"י לכך איצטריך לאשמועינן דאין להתיר ועיין בד"מ ובש"ך ובט"ז טעם המנהג וסיים הט"ז והמיקל בדבר חלילה לתת עליו שום עונש דאנו רואין שאין מנהג זה קבוע ואנו רואין בקהלות קדושות מעשה בכל יום בנשים הרבה כמעט רובן שמקילין בדבר ובאם מפלת נפל אין שום אחת שתמתין שמונים יום אלא טובלת כל זמן שתוכל עכ"ל וכן משמעות הרב שלא כתב גם כן מנהג זה בסמוך סעיף ג' אדין דמפלת וכ"כ הש"ך שם ס"ק ד' וז"ל ומשמע דבמפלת ליכא מאן דמחמיר להצריך פ"א יום וסגי לה בז' נקיים אחר י"ד יום עכ"ל והנה מ"ש להצריך ז' נקיים אחר י"ד יום לא ידעתי למה פסק בפשיטות נגד דעת רוב הפוסקים והש"ע בסעיף א' וג' דאף הי"ד ימים שלא ראתה בהם עולים לספירת הז' נקיים וכן הוא דעת הרב כאן בהג"ה דמ"ש הרב וספרה ז' נקיים היינו תוך ז' לזכר או י"ד לנקבה וכ"כ העט"ז ואף שדעת ר"ת כן הוא מ"מ באותן המקומות שאין נוהגין להמתין מ' לזכר ופ' לנקבה אין חוששין לדעת ר"ת דאל"כ תצטרך ב' טבילה לדעתו וכמבואר בד"מ מדברי הש"ך עצמו בס"ק א' וצ"ע וסיים עוד הש"ך ולענ"ד יחמיר לפרוש ממנה ליל מ"א וליל פ"א במפלת משום ספק זכר או נקבה ועיין בט"ז ס"ק ב' לית מאן דחש לה:</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניווט כללי עליון</del>}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוגןמ|ב</ins>}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''אינה חוששת לולד.''' אבל לאחר מ' חוששת לזכר ולנקבה וכן מבואר בש"ס פ' המפלת דהלכתא כחכמים דיצירת הזכר והנקבה לארבעים וכ"כ הטור אכן בשם הרמב"ם כתב דיצירת הזכר לארבעים ונקבה לשמונים וכרשב"ג וצ"ל דפסק כן משום דבפ"ב דכריתות {{ממ|[[בבלי/כריתות/י/א|דף י']]}} מוקי רבא דהוא בתרא סתמא דברייתא כוותי' מכלל דהלכתא הכי (ועפ"ז ישבתי ע"ד הדרשה מה שמקשים התוספות בקידושין [[תוספות/קידושין/לד/א#גברי|דף ל"ד ע"א]] ד"ה גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי וכו' והא דכתיב כי היא חייך דמשמע אשה נמי חייבת בת"ת מה"ט גברא בעי חיי ע"כ ואם אמרי' דיצירת הנקבה לשמונים לא קשה מידי דהא איתא בש"ס ובמדרש דלכך תלה הכתוב התורה בנר ה' נשמת אדם אמר הקב"ה התורה נתנה לארבעים ונשמה נוצרת למ' אם אתה משמר את נרי שנתנה למ' אני משמר את נשמתך וא"כ הנקבה שיצירתה לשמונים אינה חייבת בת"ת מטעם כי היא חייך וק"ל) וכן נראה מסוגיא דש"ס ריש סוטה ותוס' שם בהא דאמרינן מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא בת פלוני לפלוני וכתבו תוס' שם קודם יצירת הזכר כו' משמע דוקא קודם יצירת הזכר מכריזין מדקאמר מ' יום קודם משא"כ בנקבה דיצירתה לשמונים ומשמע דמיד באותה שעה שמזריע הבת קול יוצא וכ"כ הפרישה בס"ק י"ד אך שכתב להיפך וז"ל דהסוגיא זו דסוטה משמע להדיא דבמ' יום נגמר אפילו הנקבה דאי לפ' הל"ל פ' יום קודם יצירת הולד וא"ל דעיקר ההכרזה הוא על הזכר דז"א וכו' וא"א לומר שמכריזין בן פלוני בשעת יצירתו לבת פלוני שעדיין לא נזרע ונוצר וק"ל עכ"ל בודאי נתעלם ממנו דברי התוספות אלו דמבוארים להיפך ע"ש וכן מוכח שם להדיא בש"ס דאזכר קאי וכדקאמר שם שדה פלוני לפלוני וק"ל ועיין בב"י שכתב שהרמב"ן ג"כ פסק כהחכמים ושסופר מוטעה אטעיה לטור שכתב בשמו להיפך ובב"ח כתב שצ"ל הרמב"ם במקום רמב"ן ובאמת גם הרמב"ם פסק כחכמים וכמ"ש ג"כ הב"י:</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</del>}} '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין להתיר במקום שנהגו להחמיר.''' אע</del>"ג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דכן הדין בכל הדברים שנהנו בו איסור אי אתה רשאי להתיר מ"מ איצטריך לאשמועינן הכא דלא תימא דהוה מנהג בטעות וגם רבים קראו תגר על המנהג וקראו מנהג שטות וכמבואר בב"י לכך איצטריך לאשמועינן דאין להתיר ועיין בד"מ ובש"ך ובט"ז טעם המנהג וסיים הט"ז והמיקל בדבר חלילה לתת עליו שום עונש דאנו רואין שאין מנהג זה קבוע ואנו רואין בקהלות קדושות מעשה בכל </del>יום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנשים הרבה כמעט רובן שמקילין בדבר ובאם מפלת נפל אין שום אחת שתמתין שמונים יום אלא טובלת כל זמן שתוכל עכ"ל וכן משמעות הרב שלא כתב גם כן מנהג זה בסמוך סעיף ג</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדין דמפלת וכ"כ הש"ך שם ס"ק ד</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וז"ל ומשמע דבמפלת ליכא מאן דמחמיר להצריך פ"א יום וסגי לה בז</del>' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקיים אחר י"ד </del>יום <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עכ"ל והנה מ"ש להצריך ז' נקיים אחר י"ד יום לא ידעתי למה פסק בפשיטות נגד דעת רוב הפוסקים והש</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע בסעיף א' וג' דאף הי"ד ימים שלא ראתה בהם עולים לספירת הז' נקיים וכן הוא דעת הרב כאן בהג"ה דמ"ש הרב וספרה ז' נקיים היינו תוך ז' לזכר או </del>י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ד לנקבה וכ"כ העט"ז ואף שדעת ר"ת כן הוא מ"מ באותן המקומות שאין נוהגין להמתין מ' לזכר ופ' לנקבה אין חוששין לדעת ר"ת דאל"כ תצטרך ב' טבילה לדעתו וכמבואר בד"מ מדברי הש"ך עצמו בס"ק א' וצ"ע וסיים עוד הש"ך ולענ"ד יחמיר לפרוש ממנה ליל מ"א וליל פ"א במפלת משום ספק זכר או נקבה ועיין בט"ז ס"ק ב' לית מאן דחש לה</del>:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</ins>}} '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד כ</ins>"ג יום<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins>''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דהיינו בלא אותו </ins>יום <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של יציאת השליא. ב</ins>"י:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</del>}} '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינה חוששת לולד</del>.''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר מ' חוששת לזכר ולנקבה וכן מבואר בש"ס פ' המפלת דהלכתא כחכמים דיצירת הזכר והנקבה לארבעים וכ"כ הטור אכן בשם הרמב"ם כתב דיצירת הזכר לארבעים ונקבה לשמונים וכרשב"ג וצ"ל דפסק כן משום דבפ"ב דכריתות {{ממ|[[בבלי/כריתות/י/א|דף י']]}} מוקי רבא דהוא בתרא סתמא דברייתא כוותי' מכלל דהלכתא הכי (ועפ"ז ישבתי ע"ד הדרשה מה שמקשים התוספות בקידושין [[תוספות/קידושין/לד/א#גברי|דף ל"ד ע"א]] ד"ה גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי וכו' והא דכתיב כי היא חייך דמשמע אשה נמי חייבת בת"ת מה"ט גברא בעי חיי ע"כ ואם אמרי' דיצירת הנקבה לשמונים לא קשה מידי דהא איתא בש"ס ובמדרש דלכך תלה הכתוב התורה בנר ה' נשמת אדם אמר הקב"ה התורה נתנה לארבעים ונשמה נוצרת למ' אם אתה משמר את נרי שנתנה למ' אני משמר את נשמתך וא"כ הנקבה שיצירתה לשמונים אינה חייבת בת"ת מטעם כי היא חייך וק"ל) וכן נראה מסוגיא דש"ס ריש סוטה ותוס' שם בהא דאמרינן מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא בת פלוני לפלוני וכתבו תוס' שם קודם יצירת הזכר כו' משמע דוקא קודם יצירת הזכר מכריזין מדקאמר מ' יום קודם משא"כ בנקבה דיצירתה לשמונים ומשמע דמיד באותה שעה שמזריע הבת קול יוצא וכ"כ הפרישה בס"ק י"ד אך שכתב להיפך וז"ל דהסוגיא זו דסוטה משמע להדיא דבמ' יום נגמר אפילו הנקבה דאי לפ' הל"ל פ' יום קודם יצירת הולד וא"ל דעיקר ההכרזה הוא על הזכר דז"א וכו' וא"א לומר שמכריזין בן פלוני בשעת יצירתו לבת פלוני שעדיין לא נזרע ונוצר וק"ל עכ"ל בודאי נתעלם ממנו דברי התוספות אלו דמבוארים להיפך ע"ש וכן מוכח שם להדיא בש"ס דאזכר קאי וכדקאמר שם שדה פלוני לפלוני וק"ל ועיין בב"י שכתב שהרמב"ן ג"כ פסק כהחכמים ושסופר מוטעה אטעיה לטור שכתב בשמו להיפך ובב"ח כתב שצ"ל הרמב"ם במקום רמב"ן ובאמת גם הרמב"ם פסק כחכמים וכמ"ש ג"כ הב"י</del>:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</ins>}} '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד שיצא רובו</ins>.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומבואר מדברי הפוסקים דהיינו מדאורייתא </ins>אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדרבנן טמאה לידה</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</del>}} '''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עד כ"ג יום</del>.''' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> דהיינו בלא אותו יום של יציאת השליא. ב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י</del>:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>}} '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את ידו</ins>.''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאו דוקא ה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה אבר אחר</ins>:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוגןמ|ד</del>}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''עד שיצא רובו.''' ומבואר מדברי הפוסקים דהיינו מדאורייתא אבל מדרבנן טמאה לידה:</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><noinclude></ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פורסם בנחלת הכלל</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי תחתון}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></noinclude></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{עוגןמ|ה}} '''את ידו.''' לאו דוקא ה"ה אבר אחר:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי תחתון}}</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{פורסם בנחלת הכלל}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{שולי הגליון}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:תורת השלמים]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>מערכתhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A7%D7%A6%D7%93&diff=34517&oldid=prevמהדורה קמא: תוספת קישורים פנימיים ועוד2018-12-19T09:43:32Z<p>תוספת קישורים פנימיים ועוד</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:43, 19 בדצמבר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|א}} '''ואין להתיר במקום שנהגו להחמיר.''' אע"ג דכן הדין בכל הדברים שנהנו בו איסור אי אתה רשאי להתיר מ"מ איצטריך לאשמועינן הכא דלא תימא דהוה מנהג בטעות וגם רבים קראו תגר על המנהג וקראו מנהג שטות וכמבואר בב"י לכך איצטריך לאשמועינן דאין להתיר ועיין בד"מ ובש"ך ובט"ז טעם המנהג וסיים הט"ז והמיקל בדבר חלילה לתת עליו שום עונש דאנו רואין שאין מנהג זה קבוע ואנו רואין בקהלות קדושות מעשה בכל יום בנשים הרבה כמעט רובן שמקילין בדבר ובאם מפלת נפל אין שום אחת שתמתין שמונים יום אלא טובלת כל זמן שתוכל עכ"ל וכן משמעות הרב שלא כתב גם כן מנהג זה בסמוך סעיף ג' אדין דמפלת וכ"כ הש"ך שם ס"ק ד' וז"ל ומשמע דבמפלת ליכא מאן דמחמיר להצריך פ"א יום וסגי לה בז' נקיים אחר י"ד יום עכ"ל והנה מ"ש להצריך ז' נקיים אחר י"ד יום לא ידעתי למה פסק בפשיטות נגד דעת רוב הפוסקים והש"ע בסעיף א' וג' דאף הי"ד ימים שלא ראתה בהם עולים לספירת הז' נקיים וכן הוא דעת הרב כאן בהג"ה דמ"ש הרב וספרה ז' נקיים היינו תוך ז' לזכר או י"ד לנקבה וכ"כ העט"ז ואף שדעת ר"ת כן הוא מ"מ באותן המקומות שאין נוהגין להמתין מ' לזכר ופ' לנקבה אין חוששין לדעת ר"ת דאל"כ תצטרך ב' טבילה לדעתו וכמבואר בד"מ מדברי הש"ך עצמו בס"ק א' וצ"ע וסיים עוד הש"ך ולענ"ד יחמיר לפרוש ממנה ליל מ"א וליל פ"א במפלת משום ספק זכר או נקבה ועיין בט"ז ס"ק ב' לית מאן דחש לה:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|א}} '''ואין להתיר במקום שנהגו להחמיר.''' אע"ג דכן הדין בכל הדברים שנהנו בו איסור אי אתה רשאי להתיר מ"מ איצטריך לאשמועינן הכא דלא תימא דהוה מנהג בטעות וגם רבים קראו תגר על המנהג וקראו מנהג שטות וכמבואר בב"י לכך איצטריך לאשמועינן דאין להתיר ועיין בד"מ ובש"ך ובט"ז טעם המנהג וסיים הט"ז והמיקל בדבר חלילה לתת עליו שום עונש דאנו רואין שאין מנהג זה קבוע ואנו רואין בקהלות קדושות מעשה בכל יום בנשים הרבה כמעט רובן שמקילין בדבר ובאם מפלת נפל אין שום אחת שתמתין שמונים יום אלא טובלת כל זמן שתוכל עכ"ל וכן משמעות הרב שלא כתב גם כן מנהג זה בסמוך סעיף ג' אדין דמפלת וכ"כ הש"ך שם ס"ק ד' וז"ל ומשמע דבמפלת ליכא מאן דמחמיר להצריך פ"א יום וסגי לה בז' נקיים אחר י"ד יום עכ"ל והנה מ"ש להצריך ז' נקיים אחר י"ד יום לא ידעתי למה פסק בפשיטות נגד דעת רוב הפוסקים והש"ע בסעיף א' וג' דאף הי"ד ימים שלא ראתה בהם עולים לספירת הז' נקיים וכן הוא דעת הרב כאן בהג"ה דמ"ש הרב וספרה ז' נקיים היינו תוך ז' לזכר או י"ד לנקבה וכ"כ העט"ז ואף שדעת ר"ת כן הוא מ"מ באותן המקומות שאין נוהגין להמתין מ' לזכר ופ' לנקבה אין חוששין לדעת ר"ת דאל"כ תצטרך ב' טבילה לדעתו וכמבואר בד"מ מדברי הש"ך עצמו בס"ק א' וצ"ע וסיים עוד הש"ך ולענ"ד יחמיר לפרוש ממנה ליל מ"א וליל פ"א במפלת משום ספק זכר או נקבה ועיין בט"ז ס"ק ב' לית מאן דחש לה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|ב}} '''אינה חוששת לולד.''' אבל לאחר מ' חוששת לזכר ולנקבה וכן מבואר בש"ס פ' המפלת דהלכתא כחכמים דיצירת הזכר והנקבה לארבעים וכ"כ הטור אכן בשם הרמב"ם כתב דיצירת הזכר לארבעים ונקבה לשמונים וכרשב"ג וצ"ל דפסק כן משום דבפ"ב דכריתות דף י' מוקי רבא דהוא בתרא סתמא דברייתא כוותי' מכלל דהלכתא הכי (ועפ"ז ישבתי ע"ד הדרשה מה שמקשים התוספות בקידושין דף ל"ד ע"א ד"ה גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי וכו' והא דכתיב כי היא חייך דמשמע אשה נמי חייבת בת"ת מה"ט גברא בעי חיי ע"כ ואם אמרי' דיצירת הנקבה לשמונים לא קשה מידי דהא איתא בש"ס ובמדרש דלכך תלה הכתוב התורה בנר ה' נשמת אדם אמר הקב"ה התורה נתנה לארבעים ונשמה נוצרת למ' אם אתה משמר את נרי שנתנה למ' אני משמר את נשמתך וא"כ הנקבה שיצירתה לשמונים אינה חייבת בת"ת מטעם כי היא חייך וק"ל) וכן נראה מסוגיא דש"ס ריש סוטה ותוס' שם בהא דאמרינן מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא בת פלוני לפלוני וכתבו תוס' שם קודם יצירת הזכר כו' משמע דוקא קודם יצירת הזכר מכריזין מדקאמר מ' יום קודם משא"כ בנקבה דיצירתה לשמונים ומשמע דמיד באותה שעה שמזריע הבת קול יוצא וכ"כ הפרישה בס"ק י"ד אך שכתב להיפך וז"ל דהסוגיא זו דסוטה משמע להדיא דבמ' יום נגמר אפילו הנקבה דאי לפ' הל"ל פ' יום קודם יצירת הולד וא"ל דעיקר ההכרזה הוא על הזכר דז"א וכו' וא"א לומר שמכריזין בן פלוני בשעת יצירתו לבת פלוני שעדיין לא נזרע ונוצר וק"ל עכ"ל בודאי נתעלם ממנו דברי התוספות אלו דמבוארים להיפך ע"ש וכן מוכח שם להדיא בש"ס דאזכר קאי וכדקאמר שם שדה פלוני לפלוני וק"ל ועיין בב"י שכתב שהרמב"ן ג"כ פסק כהחכמים ושסופר מוטעה אטעיה לטור שכתב בשמו להיפך ובב"ח כתב שצ"ל הרמב"ם במקום רמב"ן ובאמת גם הרמב"ם פסק כחכמים וכמ"ש ג"כ הב"י:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|ב}} '''אינה חוששת לולד.''' אבל לאחר מ' חוששת לזכר ולנקבה וכן מבואר בש"ס פ' המפלת דהלכתא כחכמים דיצירת הזכר והנקבה לארבעים וכ"כ הטור אכן בשם הרמב"ם כתב דיצירת הזכר לארבעים ונקבה לשמונים וכרשב"ג וצ"ל דפסק כן משום דבפ"ב דכריתות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ממ|[[בבלי/כריתות/י/א|</ins>דף י'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]}} </ins>מוקי רבא דהוא בתרא סתמא דברייתא כוותי' מכלל דהלכתא הכי (ועפ"ז ישבתי ע"ד הדרשה מה שמקשים התוספות בקידושין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תוספות/קידושין/לד/א#גברי|</ins>דף ל"ד ע"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>ד"ה גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי וכו' והא דכתיב כי היא חייך דמשמע אשה נמי חייבת בת"ת מה"ט גברא בעי חיי ע"כ ואם אמרי' דיצירת הנקבה לשמונים לא קשה מידי דהא איתא בש"ס ובמדרש דלכך תלה הכתוב התורה בנר ה' נשמת אדם אמר הקב"ה התורה נתנה לארבעים ונשמה נוצרת למ' אם אתה משמר את נרי שנתנה למ' אני משמר את נשמתך וא"כ הנקבה שיצירתה לשמונים אינה חייבת בת"ת מטעם כי היא חייך וק"ל) וכן נראה מסוגיא דש"ס ריש סוטה ותוס' שם בהא דאמרינן מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא בת פלוני לפלוני וכתבו תוס' שם קודם יצירת הזכר כו' משמע דוקא קודם יצירת הזכר מכריזין מדקאמר מ' יום קודם משא"כ בנקבה דיצירתה לשמונים ומשמע דמיד באותה שעה שמזריע הבת קול יוצא וכ"כ הפרישה בס"ק י"ד אך שכתב להיפך וז"ל דהסוגיא זו דסוטה משמע להדיא דבמ' יום נגמר אפילו הנקבה דאי לפ' הל"ל פ' יום קודם יצירת הולד וא"ל דעיקר ההכרזה הוא על הזכר דז"א וכו' וא"א לומר שמכריזין בן פלוני בשעת יצירתו לבת פלוני שעדיין לא נזרע ונוצר וק"ל עכ"ל בודאי נתעלם ממנו דברי התוספות אלו דמבוארים להיפך ע"ש וכן מוכח שם להדיא בש"ס דאזכר קאי וכדקאמר שם שדה פלוני לפלוני וק"ל ועיין בב"י שכתב שהרמב"ן ג"כ פסק כהחכמים ושסופר מוטעה אטעיה לטור שכתב בשמו להיפך ובב"ח כתב שצ"ל הרמב"ם במקום רמב"ן ובאמת גם הרמב"ם פסק כחכמים וכמ"ש ג"כ הב"י:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|ג}} '''עד כ"ג יום.''' דהיינו בלא אותו יום של יציאת השליא. ב"י:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|ג}} '''עד כ"ג יום.''' דהיינו בלא אותו יום של יציאת השליא. ב"י:</div></td></tr>
</table>מהדורה קמאhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A7%D7%A6%D7%93&diff=34500&oldid=prevמהדורה קמא: יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול מתנדבי האוצר2018-12-19T08:36:11Z<p>יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול מתנדבי האוצר</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{הועלה אוטומטית}}<br />
<br />
<br />
{{ניווט כללי עליון}}<br />
<br />
{{עוגןמ|א}} '''ואין להתיר במקום שנהגו להחמיר.''' אע"ג דכן הדין בכל הדברים שנהנו בו איסור אי אתה רשאי להתיר מ"מ איצטריך לאשמועינן הכא דלא תימא דהוה מנהג בטעות וגם רבים קראו תגר על המנהג וקראו מנהג שטות וכמבואר בב"י לכך איצטריך לאשמועינן דאין להתיר ועיין בד"מ ובש"ך ובט"ז טעם המנהג וסיים הט"ז והמיקל בדבר חלילה לתת עליו שום עונש דאנו רואין שאין מנהג זה קבוע ואנו רואין בקהלות קדושות מעשה בכל יום בנשים הרבה כמעט רובן שמקילין בדבר ובאם מפלת נפל אין שום אחת שתמתין שמונים יום אלא טובלת כל זמן שתוכל עכ"ל וכן משמעות הרב שלא כתב גם כן מנהג זה בסמוך סעיף ג' אדין דמפלת וכ"כ הש"ך שם ס"ק ד' וז"ל ומשמע דבמפלת ליכא מאן דמחמיר להצריך פ"א יום וסגי לה בז' נקיים אחר י"ד יום עכ"ל והנה מ"ש להצריך ז' נקיים אחר י"ד יום לא ידעתי למה פסק בפשיטות נגד דעת רוב הפוסקים והש"ע בסעיף א' וג' דאף הי"ד ימים שלא ראתה בהם עולים לספירת הז' נקיים וכן הוא דעת הרב כאן בהג"ה דמ"ש הרב וספרה ז' נקיים היינו תוך ז' לזכר או י"ד לנקבה וכ"כ העט"ז ואף שדעת ר"ת כן הוא מ"מ באותן המקומות שאין נוהגין להמתין מ' לזכר ופ' לנקבה אין חוששין לדעת ר"ת דאל"כ תצטרך ב' טבילה לדעתו וכמבואר בד"מ מדברי הש"ך עצמו בס"ק א' וצ"ע וסיים עוד הש"ך ולענ"ד יחמיר לפרוש ממנה ליל מ"א וליל פ"א במפלת משום ספק זכר או נקבה ועיין בט"ז ס"ק ב' לית מאן דחש לה:<br />
<br />
{{עוגןמ|ב}} '''אינה חוששת לולד.''' אבל לאחר מ' חוששת לזכר ולנקבה וכן מבואר בש"ס פ' המפלת דהלכתא כחכמים דיצירת הזכר והנקבה לארבעים וכ"כ הטור אכן בשם הרמב"ם כתב דיצירת הזכר לארבעים ונקבה לשמונים וכרשב"ג וצ"ל דפסק כן משום דבפ"ב דכריתות דף י' מוקי רבא דהוא בתרא סתמא דברייתא כוותי' מכלל דהלכתא הכי (ועפ"ז ישבתי ע"ד הדרשה מה שמקשים התוספות בקידושין דף ל"ד ע"א ד"ה גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי וכו' והא דכתיב כי היא חייך דמשמע אשה נמי חייבת בת"ת מה"ט גברא בעי חיי ע"כ ואם אמרי' דיצירת הנקבה לשמונים לא קשה מידי דהא איתא בש"ס ובמדרש דלכך תלה הכתוב התורה בנר ה' נשמת אדם אמר הקב"ה התורה נתנה לארבעים ונשמה נוצרת למ' אם אתה משמר את נרי שנתנה למ' אני משמר את נשמתך וא"כ הנקבה שיצירתה לשמונים אינה חייבת בת"ת מטעם כי היא חייך וק"ל) וכן נראה מסוגיא דש"ס ריש סוטה ותוס' שם בהא דאמרינן מ' יום קודם יצירת הולד בת קול יוצא בת פלוני לפלוני וכתבו תוס' שם קודם יצירת הזכר כו' משמע דוקא קודם יצירת הזכר מכריזין מדקאמר מ' יום קודם משא"כ בנקבה דיצירתה לשמונים ומשמע דמיד באותה שעה שמזריע הבת קול יוצא וכ"כ הפרישה בס"ק י"ד אך שכתב להיפך וז"ל דהסוגיא זו דסוטה משמע להדיא דבמ' יום נגמר אפילו הנקבה דאי לפ' הל"ל פ' יום קודם יצירת הולד וא"ל דעיקר ההכרזה הוא על הזכר דז"א וכו' וא"א לומר שמכריזין בן פלוני בשעת יצירתו לבת פלוני שעדיין לא נזרע ונוצר וק"ל עכ"ל בודאי נתעלם ממנו דברי התוספות אלו דמבוארים להיפך ע"ש וכן מוכח שם להדיא בש"ס דאזכר קאי וכדקאמר שם שדה פלוני לפלוני וק"ל ועיין בב"י שכתב שהרמב"ן ג"כ פסק כהחכמים ושסופר מוטעה אטעיה לטור שכתב בשמו להיפך ובב"ח כתב שצ"ל הרמב"ם במקום רמב"ן ובאמת גם הרמב"ם פסק כחכמים וכמ"ש ג"כ הב"י:<br />
<br />
{{עוגןמ|ג}} '''עד כ"ג יום.''' דהיינו בלא אותו יום של יציאת השליא. ב"י:<br />
<br />
{{עוגןמ|ד}} '''עד שיצא רובו.''' ומבואר מדברי הפוסקים דהיינו מדאורייתא אבל מדרבנן טמאה לידה:<br />
<br />
{{עוגןמ|ה}} '''את ידו.''' לאו דוקא ה"ה אבר אחר:<br />
<br />
<br />
{{ניווט כללי תחתון}}<br />
{{פורסם בנחלת הכלל}}<br />
{{שולי הגליון}}<br />
[[קטגוריה:תורת השלמים]]</div>מהדורה קמא