https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94%2F%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%2F%D7%AA%D7%A4%D7%97 2026-06-24T23:30:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.6 https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%A4%D7%97&diff=319322&oldid=prev 2021-04-02T13:11:28Z

<p>יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;noinclude&gt;{{ניווט כללי עליון}}<br /> {{הועלה אוטומטית}}&lt;/noinclude&gt;<br /> {{עוגןמ|א}} &#039;&#039;&#039;לקרות,&#039;&#039;&#039; וע&#039; בשאגת ארי&#039; סי&#039; ס&quot;ט בספק אם אמר הלל ביו&quot;ט או לא אינו חוזר ואומר מספק דהלל דיו&quot;ט דרבנן ע&quot;ש:<br /> <br /> {{עוגןמ|ב}} &#039;&#039;&#039;בש&quot;ע ס&quot;ג מוציאין&#039;&#039;&#039; ב&#039; ספרים כו&#039; עיין מה שכתבתי בשערי אפרים שער ה&#039; באם טעם וקרא בפ&#039; שור או כשב ושאר דינים בטעות הקורא משם תדרשנו וכתב בר&quot;י באם סיים בפסוק ליל שמורים וכבר אמר העולה החמישי הברכה א&quot;צ לקרות עוד כ&quot;כ בספר בית דוד ע&quot;ש ובענין אמירת הי&quot;ג מדות בהרבש&quot;ע בשעת הוצאת הס&quot;ת כתב בפע&quot;ח וז&quot;ל מצאתי במחזור של מורי ז&quot;ל כתב מבחוץ מכת&quot;י מורי ז&quot;ל ביום א&#039; דשבועות יקרא י&quot;ג מדות ג&quot;פ ואח&quot;כ יאמר רבש&quot;ע מלא כל משאלות כו&#039; וכן יה&quot;ר ויחזור התפלה ג&quot;פ ואח&quot;כ יאמר ג&quot;פ ואני תפלתי וכן יעשה במוסף וביום ב&#039; ביוצר וכן דפסח וכן דסוכות כו&#039; ע&quot;ש ולא ראיתי נוהגין לו&#039; התפלה ג&quot;פ רק פעם אחת לבד ומ&quot;ש וכן יעשה במוסף כו&#039; פי&#039; הרמ&quot;ז באגרותיו סי&#039; י&quot;ר דהיינו כשאומר החזן כבודו מלא עולם וביום ב&#039; ביוצר בהוצאת ס&quot;ת וביוה&quot;כ במנחה גם הוא בשעת הוצאת ס&quot;ת ומזה יבין שבא&quot;י אין משלשים הטעם כי אין להם אלא י&quot;ט אחר ובמנחה אין ס&quot;ת כו&#039; ע&quot;ש וע&#039; בשערי אפרים שערי יו&quot;ד סעיף ה&#039; שכתבתי שיש נוהגין להתחיל הי&quot;ג מדות ויעבור כו&#039; ובפתחי שערים שם כתבתי שראיתי באיזה ספר שאין להתחיל ויעבור וכתבתי שאפשר הטעם לפי שאין אומרים דרך בקשה ועתה ראיתי כי דבר זה נשאל להרמ&quot;ז שם והוא ז&quot;ל השיב שאין לאומרו בתחלת י&quot;ט כלל כי אז הכוונה בבחינות עליונות והוא סוד אמירתן ג&quot;פ ואין בנו כח אפי&#039; ברבים לאומרם דרד תחנה רק ע&quot;ד שבח ע&quot;ד שאומרים י&quot;ג (מדות) של מי אל כמוך ומינה דעיקר אמירתן הוא כקורא בתורה ודוקא בי&quot;ט הראשונים כו&#039; ע&quot;ש והאידנא נהיג לו&#039; אף בימים אחרונים של יו&quot;ט וע&quot;ש שגם אם חל יו&quot;ט בשבת שאומרים בריך שמיה לא נדחה תפלה זו כי תפלת בריך שמיה אין עיקרה אלא במנחת שבת כו&#039; ע&quot;ש ומשמע דבשאר יו&quot;ט שאינו חל בשבת אין אומרים בריך שמיה והאידנא נהוג לו&#039; גם בריך שמיה בכל יום טוב אף שאינו חל בשבת וגם בחול בשעת הוצאת ס&quot;ת וכמש&quot;ל:<br /> <br /> &lt;noinclude&gt;{{פורסם בנחלת הכלל}}<br /> {{ניווט כללי תחתון}}&lt;/noinclude&gt;</div>

מהדורה קמא