https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A8%D7%9E%D7%95 2026-06-13T06:37:10Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.6 https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A8%D7%9E%D7%95&diff=442101&oldid=prev 2023-06-12T12:38:51Z

<p>העלאה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה לאוצר</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&lt;noinclude&gt;{{ניווט כללי עליון}}<br /> {{הועלה אוטומטית}}&lt;/noinclude&gt;<br /> {{מרכז|&#039;&#039;&#039;סימן רמו&#039;&#039;&#039;}}<br /> {{מרכז|{{גופן|4||&#039;&#039;&#039;שחייב כל אדם בתלמוד תורה והיאך לומדים בשכר.&#039;&#039;&#039; ובו כ&quot;ו סעיפים:}}}}<br /> <br /> {{אות סעיף|א}} {{ביהגרא|א}} {{באר הגולה|א}} כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו {{באר הגולה|ב}} בין בעל יסורים {{ביהגרא|ב}} בין בחור בין זקן גדול {{באר הגולה|ג}} אפי&#039; עני המחזר על הפתחים {{ביהגרא|ג}} אפילו בעל אשה ובנים {{ביהגרא|ד}} {{פתש|א}} חייב {{פתש|ב}} לקבוע לו זמן לתלמוד תורה {{ביהגרא|ה}} ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה. {{שך|א}} {{ביהגרא|ו}} &lt;small&gt;(ובשעת הדחק אפילו לא קרא רק {{באר היטב|א}} ק&quot;ש שחרית וערבית לא ימושו מפיך קרינן ביה) (הגהות מיימוני פ&quot;א וסמ&quot;ג עשין י&quot;ב) &lt;/small&gt;{{ביהגרא|ז}} {{באר הגולה|ד}} ומי שא&quot;א לו ללמוד מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו יספיק לאחרים הלומדים: &lt;small&gt;הגה ותחשב לו כאילו לומד בעצמו (טור) {{ביהגרא|ח}} ויכול אדם להתנות עם חבירו שהוא יעסוק בתורה והוא ימציא לו פרנסה {{שך|ב}} ויחלוק עמו בשכר {{שך|ג}} אבל {{טז|א}} אם כבר עסק בתורה אינו יכול למכור לו {{פתש|ג}} חלקו בשביל ממון שיתן לו (תא&quot;ו נתיב ב&#039; מש&quot;ס דסוטה)&lt;/small&gt;:<br /> <br /> {{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ה}} ילמוד אדם תורה {{שך|ד}} ואח&quot;כ ישא אשה שאם ישא אשה תחילה א&quot;א לו לעסוק בתורה {{ביהגרא|ט}} מאחר שרחיים בצוארו {{באר הגולה|ו}} ואם א&quot;א לו בלא אשה מפני שיצרו מתגבר עליו ישא אשה תחילה:<br /> <br /> {{אות סעיף|ג}} {{ביהגרא|י}} {{באר הגולה|ז}} עד אימתי חייב ללמוד עד יום מותו {{ביהגרא|יא}} שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך וכל זמן שלא יעסוק בתורה הוא שוכח:<br /> <br /> {{אות סעיף|ד}} {{באר הגולה|ח}} חייב אדם לשלש למודו שליש בתורה שבכתב {{ביהגרא|יב}} דהיינו הארבעה ועשרים שליש במשנה {{ביהגרא|יג}} דהיינו תורה שבעל פה ופי&#039; תורה שבכתב בכלל זה שליש בתלמוד {{ביהגרא|יד}} דהיינו שיבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו ויוציא דבר מתוך דבר וידמה דבר לדבר וידון במדות שהתורה נדרשת בהם עד שידע היאך עיקר המצות והיאך יוצא האסור והמותר וכיוצא בזה דברים שלמד מפי השמועה כיצד היה בעל אומנות ועוסק במלאכתו ג&#039; שעות ביום וט&#039; בתורה קורא ג&#039; מהם בתורה שבכתב ובג&#039; תורה שבעל פה ובג&#039; יבין דבר מתוך דבר {{ביהגרא|טו}} {{באר הגולה|ט}} במה דברים אמורים בתחילת לימודו של אדם אבל כשיגדיל בתורה ולא יהא צריך ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבעל פה כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לתלמוד בלבד לפי רוחב לבו וישוב דעתו: &lt;small&gt;הגה {{שך|ה}} {{ביהגרא|טז}} וי&quot;א שבתלמוד {{באר היטב|ב}} בבלי שהוא בלול במקרא במשנה וגמרא אדם יוצא ידי חובתו בשביל הכל (טור בשם ר&quot;ת וע&quot;פ ע&quot;ל סי&#039; רמ&quot;ה ס&quot;ו) {{ביהגרא|יז}} ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה {{טז|ב}} וגמרא והפוסקים הנמשכים אחריהם ובזה יקנה העולם הזה והעוה&quot;ב {{שך|ו}} אבל לא בלמוד {{פתש|ד}} שאר החכמות (ריב&quot;ש סי&#039; מ&quot;ה ותלמידי רשב&quot;א) {{ביהגרא|יח}} ומ&quot;מ מותר ללמוד באקראי בשאר חכמות {{ביהגרא|יט}} ובלבד שלא יהיו ספרי מינים וזהו נקרא בין החכמים טיול בפרדס ואין לאדם לטייל {{באר היטב|ג}} בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות (רמב&quot;ם סוף מדע ס&quot;פ ד&#039; מהל&#039; יסודי התורה)&lt;/small&gt;:<br /> <br /> {{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|י}} מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר מותר ללמד בשכר אבל תורה שבע&quot;פ אסור ללמד בשכר {{באר הגולה|יא}} לא מצא מי שילמדנו בחנם ילמוד בשכר ואע&quot;פ שהוצרך ללמוד בשכר לא יאמר כשם שלמדתי בשכר כך אלמד בשכר אלא ילמד לאחרים בחנם {{ביהגרא|כ}} {{באר הגולה|יב}} ומה שנהגו האידנא ללמד הכל בשכר אם אין לו במה להתפרנס שרי ואפי&#039; יש לו אם הוא שכר בטלה דמוכח שמניח כל עסקיו ומשאו ומתנו שרי {{ביהגרא|כא}} &lt;small&gt;(וכל חידושי סופרים דהיינו מה שנתקן מדרבנן מותר ליטול שכר ללמדו) (הגהות מיימוני פ&quot;א)&lt;/small&gt;:<br /> <br /> {{אות סעיף|ו}} {{ביהגרא|כב}} {{באר הגולה|יג}} אשה שלמדה תורה יש לה שכר {{ביהגרא|כג}} אבל לא כשכר האיש {{טז|ג}} {{שך|ז}} מפני שאינה מצווה ועושה ואע&quot;פ שיש לה שכר {{ביהגרא|כד}} צוו חז&quot;ל {{באר הגולה|יד}} שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות &lt;small&gt;(פי&#039; דבר עבירה) {{ביהגרא|כה}} &lt;/small&gt;בד&quot;א תורה שבע&quot;פ {{טז|ד}} אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם מלמדה אינו כמלמד&#039; תיפלות &lt;small&gt;(רמב&quot;ם וסמ&quot;ג ולא כמקצת ספרי הטור) &lt;/small&gt;: &lt;small&gt;הגה {{ביהגרא|כו}} ומ&quot;מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה (אגור בשם סמ&quot;ג) {{ביהגרא|כז}} ואשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה {{ביהגרא|כח}} ומ&quot;מ אם עוזרת לבנה או לבעלה שיעסקו בתורה חולקת שכר בהדייהו (הגהות מיי&#039; פ&quot;א דת&quot;ת וסמ&quot;ג)&lt;/small&gt;:<br /> <br /> {{אות סעיף|ז}} {{באר הגולה|טו}} אין מלמדין תורה לתלמיד שאינו הגון אלא מחזירין אותו למוטב ומנהיגין אותו בדרך ישרה ובודקין אותו ואח&quot;כ מכניסין אותו לבית המדרש ומלמדין אותו:<br /> <br /> {{אות סעיף|ח}} {{באר הגולה|טז}} הרב שאינו הולך בדרך טובה אע&quot;פ שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו {{שך|ח}} אין למדין ממנו עד שיחזור {{באר היטב|ד}} למוטב:<br /> <br /> {{אות סעיף|ט}} {{באר הגולה|יז}} כיצד מלמדין הרב יושב בראש והתלמידים לפניו מוקפים כעטרה {{ביהגרא|כט}} כדי שיהיו כולם רואים את הרב ושומעין דבריו {{ביהגרא|ל}} {{באר הגולה|יח}} ולא ישב הרב על הכסא ותלמידיו על הקרקע אלא או הכל על הארץ או הכל על הכסאות: &lt;small&gt;הגה {{שך|ט}} {{ביהגרא|לא}} וי&quot;א דוקא כשהגיעו התלמידים לכלל סמיכה (הר&quot;ן פ&quot;ב דמגילה) ורב הלומד על ידי מתורגמן ודיניו נתבארו בפנים {{שך|י}} ולא כתבן הרב כי אינן שכיחין&lt;/small&gt;:<br /> <br /> {{אות סעיף|י}} {{ביהגרא|לב}} {{באר הגולה|יט}} הרב שלימד ולא הבינו התלמידים לא יכעוס עליהם {{ביהגרא|לג}} אלא שונה וחוזר הדבר כמה פעמים עד שיבינו עומק ההלכה {{ביהגרא|לד}} ולא יאמר התלמיד הבנתי והוא לא הבין אלא שואל וחוזר ושואל כמה פעמים ואם יכעוס עליו רבו יאמר לו רבי תורה היא וללמוד אני צריך ודעתי קצרה:<br /> <br /> {{אות סעיף|יא}} {{ביהגרא|לה}} {{באר הגולה|כ}} ולא יהא התלמיד בוש מחבירו שלמד בפעם ראשונה או שניה והוא לא למד אפי&#039; אחר כמה פעמים שאם נתבייש מדבר זה נמצא נכנס ויוצא לבית המדרש והוא לא למד כלום {{באר הגולה|כא}} ועל כן אמרו לא הביישן למד ולא הקפדן מלמד {{ביהגרא|לו}} בד&quot;א שלא הבינו התלמידים הדבר מפני עמקו או מפני דעתן שהיא קצרה אבל אם ניכר לרב שהם מתרשלים בדברי תורה ומתרפים עליהם ולפיכך לא הבינו חייב לכעוס עליהם ולהכלימם בדברים כדי לחדדן ועל זה {{באר הגולה|כב}} אמרו זרוק מרה בתלמידים {{ביהגרא|לז}} לפיכך אין ראוי לרב לנהוג קלות ראש בפני התלמידים ולא לשחוק בפניהם ולא לאכול ולשתות עמהם כדי שתהא אימתו מוטלת עליהם וילמדו ממנו מהרה:<br /> <br /> {{אות סעיף|יב}} {{ביהגרא|לח}} {{באר הגולה|כג}} אין שואלין את הרב כשיכנס לבית המדרש מיד עד שתתישב דעתו עליו ואין התלמיד שואל כשיכנס עד [שיתיישב] וינוח ואין שואלים שנים כאחד {{ביהגרא|לט}} {{באר הגולה|כד}} ואין שואלים את הרב מענין אחר אלא מאותו ענין שהם עוסקים בו כדי שלא יתבייש {{ביהגרא|מ}} {{באר הגולה|כה}} ויש לרב להטעות את התלמידים בשאלותיו {{ביהגרא|מא}} ובמעשים שעושה לפניהם כדי לחדדם וכדי שידע אם הם זוכרים מה שלומדים ואין צריך לומר שיש לו רשות לשאול אותם בענין אחר שאין עוסקים בו כדי לזרזם:<br /> <br /> {{אות סעיף|יג}} {{ביהגרא|מב}} {{באר הגולה|כו}} אין שואלים מעומד ואין משיבים מעומד {{שך|יא}} {{ביהגרא|מג}} &lt;small&gt;(וי&quot;א כששואלים דבר הלכה צריך {{באר היטב|ה}} לעמוד) (תוספת פרק פסולי המוקדשין בשם הירושלמי) &lt;/small&gt;ולא מגבוה ולא מרחוק ולא מאחורי הזקנים ואין שואלים אלא {{באר הגולה|(°)}} בענין ואין שואלים אלא מיראה ולא ישאל בענין יותר מג&#039; הלכות:<br /> <br /> {{אות סעיף|יד}} {{באר הגולה|כז}} שנים ששאלו {{טז|ה}} אחד שאל כענין ואחד שאל שלא כענין נזקקים {{באר היטב|ו}} לכענין מעשה ושאינו מעשה נזקקים למעשה הלכה ומדרש נזקקין להלכה מדרש ואגדה נזקקין למדרש {{שך|יב}} אגדה וקל וחומר נזקקין {{באר היטב|ז}} לקל וחומר קל וחומר וגזרה שוה נזקקין לקל וחומר:<br /> <br /> {{אות סעיף|טו}} {{באר הגולה|כח}} היו השואלים אחד חכם ואחד ת&quot;ח נזקקין לחכם תלמיד חכם ועם הארץ נזקקין לת&quot;ח שניהם חכמים שניהם תלמידים שניהם עמי הארץ שאלו שנים בשתי הלכות או בשתי שאלות שתי תשובות שני מעשים הרשות ביד המשיב למי שירצה יקדים. {{שך|יג}} &lt;small&gt;(ממזר ת&quot;ח קודם {{שך|יד}} לכהן עם הארץ) (לשון הטור בשם {{באר הגולה|כט}} חז&quot;ל)&lt;/small&gt;:<br /> <br /> {{אות סעיף|טז}} {{שך|טו}} {{ביהגרא|מד}} {{באר הגולה|ל}} אין {{באר היטב|ח}} ישנים בבית המדרש {{באר הגולה|לא}} וכל המתנמנם בבית המדרש חכמתו נעשית קרעים שנאמר וקרעים תלביש נומה:<br /> <br /> {{אות סעיף|יז}} {{באר הגולה|לב}} אין משיחין בבית המדרש אלא בדברי תורה אפילו מי שנתעטש {{טז|ו}} {{שך|טז}} אין אומרים לו {{באר היטב|ט}} רפואה בבית המדרש {{שך|יז}} {{באר הגולה|לג}} וקדושת בית המדרש {{באר היטב|י}} חמורה מקדושת בית הכנסת:<br /> <br /> {{אות סעיף|יח}} {{ביהגרא|מה}} {{באר הגולה|לד}} ת&quot;ת {{באר היטב|יא}} שקול כנגד כל המצות {{שך|יח}} {{ביהגרא|מו}} {{באר הגולה|לה}} היה לפניו עשיית מצוה ות&quot;ת אם אפשר למצוה להעשות ע&quot;י אחרים לא יפסיק תלמודו ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתורתו:<br /> <br /> {{אות סעיף|יט}} {{באר הגולה|לו}} תחלת דינו של אדם על ת&quot;ת ואחר כך על שאר מעשיו:<br /> <br /> {{אות סעיף|כ}} {{באר הגולה|לז}} לעולם יעסוק אדם בתורה {{שך|יט}} אפי&#039; {{באר היטב|יב}} שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה:<br /> <br /> {{אות סעיף|כא}} {{ביהגרא|מז}} {{באר הגולה|לח}} אין דברי התורה מתקיימים במי שמתרפה עצמו עליהם {{ביהגרא|מח}} ולא בלומדים מתוך עידון {{ביהגרא|מט}} ומתוך אכילה ושתייה {{ביהגרא|נ}} אלא במי שממית עצמו עליה ומצער גופו תמיד {{ביהגרא|נא}} ולא יתן שנה לעיניו ותנומה לעפעפיו: &lt;small&gt;הגה {{ביהגרא|נב}} ולא יחשוב האדם לעסוק בתורה ולקנות עושר וכבוד עם הלמוד כי מי שמעלה מחשבה זו בלבו אינו זוכה לכתרה של תורה {{ביהגרא|נג}} אלא יעשה תורתו קבע ומלאכתו עראי וימעט בעסק ויעסוק בתורה {{ביהגרא|נד}} ויסיר תענוגי הזמן מלבו {{ביהגרא|נה}} ויעשה מלאכה כל יום כדי חייו אם אין לו מה יאכל ושאר היום והלילה יעסוק בתורה {{ביהגרא|נו}} ומעלה גדולה למי שמתפרנס ממעשה ידיו שנאמר יגיע כפיך כי תאכל וגו&#039; {{ביהגרא|נז}} כל המשים על לבו לעסוק בתורה ולא לעשות מלאכה להתפרנס מן הצדקה הרי זה מחלל השם ומבזה התורה {{ביהגרא|נח}} שאסור ליהנות מדברי תורה {{ביהגרא|נט}} וכל תורה שאין עמה מלאכה גוררת עון {{ביהגרא|ס}} וסופו ללסטם הבריות (לשון הטור) {{באר הגולה|(°)}} {{ביהגרא|סא}} וכל זה בבריא ויכול לעסוק במלאכתו או בדרך ארץ קצת ולהחיות עצמו (רבינו יונה ורבינו ירוחם נתיב ב&#039; וכ&quot;כ הרמ&quot;ה) אבל זקן או חולה מותר ליהנות מתורתו ושיספקו לו (לכ&quot;ע) {{שך|כ}} {{ביהגרא|סב}} ויש אומרים דאפילו בבריא מותר (בית יוסף בשם {{פתש|ה}} תשובת רשב&quot;ץ) ולכן נהגו בכל מקומות ישראל שהרב של עיר יש לו הכנסה וספוק מאנשי העיר כדי שלא יצטרך לעסוק במלאכה בפני הבריות ויתבזה התורה בפני ההמון (אברבנאל בפירוש מסכת אבות) {{ביהגרא|סג}} ודוקא חכם הצריך לזה אבל עשיר אסור {{ביהגרא|סד}} ויש מקילין עוד לומר דמותר לחכם ולתלמידיו לקבל הספקות מן הנותנים כדי להחזיק ידי לומדי תורה שעל ידי זה יכולין לעסוק בתורה בריוח {{ביהגרא|סה}} ומ&quot;מ מי שאפשר לו להתפרנס היטב ממעשה ידיו ולעסוק בתורה מדת חסידות הוא ומתת אלהים היא אך אין זה מדת כל אדם שא&quot;א לכל אדם לעסוק בתורה ולהחכים בה ולהתפרנס בעצמו (גם זה בתשובה הנזכרת) וכל זה דשרי היינו שנוטל פרס מן הצבור או הספקה קבועה {{שך|כא}} {{טז|ז}} {{ביהגרא|סו}} אבל אין לו לקבל {{פתש|ו}} דורונות מן הבריות {{ביהגרא|סז}} והא דאמרי&#039; כל המביא דורון לחכם כאלו מקריב בכורים היינו בדורונות קטנים שכן דרך בני אדם להביא דורון {{באר היטב|יג}} קטן לאדם חשוב אפי&#039; הוא עם הארץ (רבינו ירוחם בשם רבינו יונה) ושרי לתלמיד חכם למטעם מידי מהוראתו כדי לברר הוראתו {{ביהגרא|סח}} אבל ליקח מתנה דבר חשוב ממה שהתיר אסור (הגהות אשיר&quot;י פ&quot;ק דעבודת כוכבים) {{שך|כב}} {{ביהגרא|סט}} ודאשתמש {{באר היטב|יד}} בתגא חלף (הג&quot;מ וסמ&quot;ג) {{שך|כג}} {{ביהגרא|ע}} וי&quot;א דזהו {{פתש|ז}} המשתמש בשמות (שם בשם אבות דר&#039; נתן) {{ביהגרא|עא}} ומותר לצורבא מרבנן לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה {{באר הגולה|לט}} (בנדרים דף ס&quot;ב וסמ&quot;ג והג&quot;מ שם ות&#039; רשב&quot;א סי&#039; פ&quot;ד) אם צריך הוא לכך&lt;/small&gt;:<br /> <br /> {{אות סעיף|כב}} {{באר הגולה|מ}} ברית כרותה {{טז|ח}} {{שך|כד}} שכל הלומד בבית {{באר היטב|טו}} הכנסת לא במהרה הוא משכח {{באר הגולה|מא}} וכל היגע בתלמודו בצנעה מחכים שנא&#039; ואת צנועים חכמה {{באר הגולה|מב}} וכל המשמיע קולו בשעת תלמודו מתקיים בידו {{ביהגרא|עב}} אבל הקורא בלחש במהרה הוא שוכח:<br /> <br /> {{אות סעיף|כג}} {{ביהגרא|עג}} {{באר הגולה|מג}} מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה {{שך|כה}} יזהר בכל {{באר היטב|טז}} לילותיו ולא יאבד אפי&#039; אחת מהן בשינה באכילה ושתיה ושיחה וכיוצא בהם אלא בדברי חכמה ותלמוד תורה: &lt;small&gt;הגה כי אין אדם לומד רוב חכמתו כי אם בלילה (לשון הטור מרמב&quot;ם) ויש לאדם להתחיל ללמוד בלילה מט&quot;ו באב ואילך ומאן דלא מוסיף {{שך|כו}} {{באר היטב|יז}} יסיף (נ&quot;י פרק יש {{באר הגולה|מד}} נוחלין וש&quot;ס ורמב&quot;ם &lt;small&gt;[*ליתא ברמב&quot;ם]&lt;/small&gt; שם דף קכ&quot;א ע&quot;ב וסוף תענית ע&quot;ש)&lt;/small&gt;:<br /> <br /> {{אות סעיף|כד}} {{באר הגולה|מה}} כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה אש אוכלתו:<br /> <br /> {{אות סעיף|כה}} {{באר הגולה|מו}} כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק {{ביהגרא|עד}} או שקרא {{באר הגולה|מז}} ושנה ופירש להבלי העולם והניח תלמודו וזנחו הרי זה בכלל כי דבר ה&#039; בזה {{ביהגרא|עה}} &lt;small&gt;(ואסור לדבר בשיחת חולין (הגהות מיימוני פ&quot;ד בשם חז&quot;ל) ועיין בא&quot;ח סימן ש&quot;ז סעיף י&quot;ז)&lt;/small&gt;:<br /> <br /> {{אות סעיף|כו}} {{באר הגולה|מח}} כל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני וכל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר: &lt;small&gt;הגה {{שך|כז}} {{ביהגרא|עו}} כשמסיים מסכתא {{טז|ט}} מצוה {{באר היטב|יח}} לשמוח ולעשות סעודה {{פתש|ח}} ונקראת סעודת מצוה (נ&quot;י פ&#039; יש נוחלין ומימרא דאביי פ&#039; כל כתבי) {{ביהגרא|עז}} ואסור לעסוק בדברי תורה במקומות המטונפים {{ביהגרא|עח}} ולכן אמרו שאסור לתלמיד חכם לעמוד במקומות המטונפים מפני שלא יהרהר בדברי תורה (פשוט פ&#039; מי שמתו) {{שך|כח}} {{ביהגרא|עט}} ומ&quot;מ {{פתש|ט}} מותר ליכנס למרחץ אף מתוך הלכה שאינה פסוקה (ת&quot;ה סי&#039; ס&quot;א) ולא חיישינן {{פתש|י}} שיהרהר דבמרחץ שומר עצמו מהרהור תורה (סברת הרב דלא כמסקנת ת&quot;ה שמגמגם בזה)&lt;/small&gt;:<br /> &lt;noinclude&gt;{{פורסם בנחלת הכלל}}<br /> {{ניווט כללי תחתון}}&lt;/noinclude&gt;</div>

עמד