https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%A9%22%D7%A9_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94%2F%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90%2F%D7%90 2026-06-26T06:35:26Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.6 https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A8%D7%A9%22%D7%A9_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%91%D7%91%D7%90_%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%90/%D7%90&diff=311511&oldid=prev 2021-03-13T21:51:26Z

<p><a href="/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8:%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA" title="אוצר:העלאה אוטומטית">יצירה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה</a></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{ניווט כללי עליון}}<br /> {{הועלה אוטומטית}}<br /> == א ==<br /> &#039;&#039;&#039;במשנה בונין אה&quot;כ באמצע כו&#039; זה נותן ג&quot;ט כו&#039;. &#039;&#039;&#039;לכאורה ה&quot;נ דז&quot;א אלא כשחלקיהן שוין אבל כשחלק א&#039; גדול משל חבירו נותנין לפי הערך שיש לכאו&quot;א חלק בו. ודומה להא דלקמן (ז&#039; ב&#039;) דגובין לפי ממון וע&quot;ש בתד&quot;ה לפי קירוב. וזה אשמע לן התנא באמרו באמצע לומר דמיירי בחלקים שוים. אבל לא כן כתב הטוש&quot;ע בסי&#039; קנ&quot;ז ס&quot;ג. ועל ראיות הגר&quot;א ז&quot;ל שם אומר אני ערבך ערבא צריך:<br /> &#039;&#039;&#039;שם כפיסין לבנים. &#039;&#039;&#039;פי&#039; הרע&quot;ב דשיעור לבנה ג&#039; טפחים. ול&quot;ד במחכ&quot;ת דלפי המסקנא בגמרא משמע דמתני&#039; בזוטרי דעם סידן לא הוין אלא ג&quot;ט:<br /> &#039;&#039;&#039;שם וכן בגנה כו&#039;. &#039;&#039;&#039;עתוי&quot;ט העתקת פי&#039; הרמב&quot;ם בזה (ויש בו ט&quot;ס במש&quot;כ ולא זכר שהיא מעורבת עם גנת פלוני. דצ&quot;ל עם גנה פלונית וכ&quot;ה בפיה&quot;מ וכ&quot;מ להדיא מהה&quot;מ שם וע&#039; ש&quot;ך ר&quot;ס קנ&quot;ח). ושלזה כוון ג&quot;כ בחבורו ומ&quot;מ חלוקין הן דבפירושו כ&#039; דבבקעה סתם אין כופין כו&#039; ואפי&#039; במקום שנהגו לגדור. ובחבורו כ&#039; אלא במקום שנהגו. גם מהכ&quot;מ משמע שהיה גורס (בחבורו) בגנה סתם ואפי&#039; במקום שלא נהגו לגדור. ופי&#039; דבריו דהיינו סתם. ובפירושו כ&#039; ואפי&#039; במקום שנהגו שלא לגדור. אמת דבב&quot;י משמע דגם בחבורו גורס כן (וכגי&#039; שלפנינו) וכן העתיק בשו&quot;ע ואפ&quot;ה פרשהו דהיינו סתם ודוחק:<br /> &#039;&#039;&#039;שם בתוי&quot;ט ד&quot;ה כפיסין כו&#039; ותמיהני כו&#039; וקשה לר&quot;י כו&#039;. &#039;&#039;&#039;דכפיסין ארחי גמרא גמירי לה כו&#039;. ולנ&quot;פ דהא גם מקמי דשני ליה גמרא גמירי לה לא פריך אלא דילמא הם ליבני (כ&quot;ה גי&#039; רש&quot;י) דלא משפיין אבל דליהוי עץ לא הוי קס&quot;ד ולכן מקשה ר&quot;י שפיר:<br /> &#039;&#039;&#039;[שם תוי&quot;ט ד&quot;ה מחייבין וכו&#039; ואפי&#039; במקום שנהגו לגדור כו&#039; &#039;&#039;&#039;נ&quot;ב בחבורו כתב אבל אם מכר בקעה סתם אין מחייבין אותו לגדור אלא במקום שנהגו ע&quot;כ וכ&quot;ה מפורש בירושלמי ונ&quot;ל שבפי&#039; הוא ט&quot;ס ותחת תיבות &quot;ואפילו&quot; צ&quot;ל &quot;אלא&quot;:<br /> <br /> == ד ==<br /> &#039;&#039;&#039;בתוי&quot;ט סד&quot;ה מגלגלין כו&#039; והכי תני&#039; בתוספתא &#039;&#039;&#039;נ&quot;ב סוף פרק בתרא דב&quot;מ. מהגרמ&quot;ש]:<br /> <br /> == ו ==<br /> &#039;&#039;&#039;במשנה רע&quot;א בית רובע. &#039;&#039;&#039;מש&quot;כ התוי&quot;ט דרובע הוא ק&quot;ד אמות וחומש ל&quot;ד כי איננו אלא ק&quot;ד אמות ושתות כי הו&#039; הנשארים נצטרך לחלקם לל&quot;ו חלקים כמנין הרביעיות ויעלה שתות. ומש&quot;כ עוד דבעשר וחומש על עשר וחומש יעלה שטחו לק&quot;ד וחומש. שגה מאד דלא הוי רק ק&quot;ד ואחד מכ&quot;ה שהרי החומש הנשאר הוא ארכו כרחבו חומש על חומש וכשתרצה לעשותו רוחב אמה תצטרך לחתכו לה&#039; חלקים ותחבר אורך חלק לחלק ויהיה אמה על א&#039; מכ&quot;ה באמה:<br /> {{פורסם בנחלת הכלל}}<br /> {{ניווט כללי תחתון}}</div>

מושך בשבט