מהדורה קמא: יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר

2021-08-12T22:09:14Z

יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר

דף חדש

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
'''{{עוגן1|כשברח}}.''' המוכר שהדמים בידו:

'''{{עוגן1|ומתמהינן}} הא לא ברח קנסינן למוכר:

'''{{עוגן1|אלא}} חורא גנב.''' אלמלא חור שהעכבר מצניע גניבתו שם לא היה גונב:

'''{{עוגן1|חורא}} מנא ליה.''' מאין לו הגניבה:

'''{{עוגן1|מתני'}} {{עוגן1|המקדש}} בערלה כו'.''' דכולהו איסורי הנאה נינהו כדיליף לה בגמרא:

'''{{עוגן1|מכרן}} וקידש בדמיהם מקודשת.''' דאין הדמים נתפסין באיסור כדיליף לקמן:

'''{{עוגן1|גמ'}} {{עוגן1|מנלן}}.''' שאסורה בהנאה:

'''{{עוגן1|מנין}} שלא יהנה ממנו.''' כגון שלא יצטבע בו בפירי הראוי ליצטבע בו כגון קליפי אגוזין ושומר לפירי אסור כפירי:

'''{{עוגן1|ולא}} ידליק בו את הנר.''' כגון מן השמן:

'''{{עוגן1|אף}} כלאי הכרם תופס את דמיו.''' אלמה תנן במתני' מכרן וקידש בדמיהם מקודשת אלמא אין אוסרין את דמיהם:

'''{{עוגן1|שהוא}} נבלה.''' הואיל וסקלו ונבלה כבר למדנו מלא תאכלו כל נבלה {{ממ|דברים יד}} שאסורה באכילה:

'''{{עוגן1|מגיד}} דאם שחטו כו'.''' ותרתי אשמועינן קרא סקול יסקל השור ואם נשחט לא יאכל:

'''{{עוגן1|להיכא}} דסקליה מסקל.''' ולאסריה בהנאה אתא דלא יאכל משמע איסורי הנאה כדרבי אבהו דמנבילה נפקא לן בה איסור הנאה שהנבלה פרט בה הכתוב היתר הנאה ולהכי כתיב בדידיה בהדיא לא יאכל ולא פרט אחריו היתר ובעל השור נקי לדרשא אחרינא אתא לחצי כופר ודמי ולדות כדלקמן:

'''{{עוגן1|עד}} שיפרט לך הכתוב.''' דמדאיצטריך לפרש בנבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה למשרייה בהנאה ולא נכתב בו אלא לא תאכלו ש"מ לא תאכלו איסור הנאה הוא ובפסחים {{ממ|דף כב.}} פרכינן עלה טובא:

'''{{עוגן1|לגר}} בנתינה ולעובד כוכבים במכירה.''' ל"ג במילתיה דרבי אבהו דאי הוה סבירא ליה דברים ככתבן דוקא תו לא מצי יליף מיניה דהיכא דלא פרט היתר ליתסר דהאי דנבלה לאו אתא להיתר הנאה אלא לאשמועינן דחילופא אסור:

'''{{עוגן1|ה"מ}}.''' דשמעינן איסור הנאה מלשון אכילה היכא דנפקא לן איסור אכילה מיניה דכיון דמבעי ליה נמי לאזהורי אאכילה כלל כל הנאות בלשון אכילה דילפינן מנבילה התם דלא יאכל איסור הנאה נמי משמע אבל הכא דאיסור אכילה מקרא אחרינא נפיק ולא הוצרך זה אלא להנאה למה לי לאפוקי הנאה בלשון אכילה ליכתוב לא יהנה אלא ודאי לאכילה גופיה איצטריך ולהיכא דשחטיה:

'''{{עוגן1|אי}} נמי לכתוב לא יאכל.''' ולשתוק את בשרו למה לי:

'''{{עוגן1|כעין}} בשר.''' ששחטו:

'''{{עוגן1|ואימא}} ה"מ.''' דאשמעינן קרא דאפילו שחטו אסור היכא דבדק צור ושחט בה דסקילה היא דמנבלה לא מצי נפיק דלאו נבלה הוא אבל שחיטת סכין לא:

'''{{עוגן1|מידי}} סכין כתיבא באורייתא.''' אצל שחיטה וכיון דהכי הוא כי שחטה נמי בצור לאו סקילה היא אלא שחיטה ואסר לך הכתוב בשרו והוא הדין סכין:

'''{{עוגן1|ולהנך}} תנאי דמפקי ליה להאי ובעל השור נקי.''' בב"ק {{ממ|ד' מא:}}:

'''{{עוגן1|לחצי}} כופר.''' שאם הרג את האדם נקי מחצי כופר ואע"ג דמועד משלם כופר שלם לא אמרינן תם ישלם חצי כופר כי היכי דגבי נזקין משלם חצי נזק:

'''{{עוגן1|ולדמי}} ולדות.''' אם נגף אשה הרה ויצאו ילדיה אינו משלם דמי ולדות לבעל כמו שהאדם הנוגף משלם כדכתיב {{ממ|שמות כא}} ענוש יענש וגו':

<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

רש"י/קידושין/נו/ב - היסטוריית גרסאות

מהדורה קמא: יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר