אויצרניק: לע"נ מאב"ן זצ"ל

2020-08-14T12:07:45Z

לע"נ מאב"ן זצ"ל

דף חדש

{{ניווט כללי עליון}}
'''{{עוגן1|שלש}} על שלש חוצצות.''' ומשום יתור בגדים:

'''{{עוגן1|לימא}} פליגא.''' הא דרבא אדרב יהודה בריה דרבי חייא דחשיב צלצול קטן יתור בגדים:

'''{{עוגן1|שאני}} צלצול דחשיב.''' ואיכא למימר דמודה בה רבא אבל רבי יוחנן פליג עליה דהא עלה קאי ופליג:

'''{{עוגן1|ולרבי}} יוחנן.''' דאמר צלצול נמי שרי:

'''{{עוגן1|לישמעינן}}.''' תנא דמתניתין צלצול קטן דלא חייץ וכ"ש גמי:

'''{{עוגן1|דגמי}} מסי.''' משום שבת איצטריך למתני גמי דאף על גב דמסי שרי במקדש:

'''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|בוזקין}} מלח.''' מפזרין ומכתתין על הכבש מפני שחלק הוא וכשהגשמים נופלין עליו הוא מחליק. בוזקין לשון כיתות כדאמר בפרק ב' דיומא {{ממ|[[בבלי/יומא/כב/ב|דף כב:]]}} ממאי דהאי ויפקדם בבזק מידי דמיבזק הוא ועוד כמראה הבזק מפרש בחגיגה {{ממ|[[בבלי/חגיגה/יג/ב|דף יג:]]}} כאור היוצא בין החרסים שצורפין בהן זהב והם נקובים וסדוקים ולהב היוצא בנקב יש בו כמראה ירקרק או אדמדם:

'''{{עוגן1|וממלאין}} מבור הגדול כו'.''' כך שמן ושניהם בלשכת העזרה:

'''{{עוגן1|בגלגל}}.''' טור"ן בלע"ז אבל במדינה לא טעמא מפרש בגמרא משום שמא ימלא לגינתו ולחורבתו:

'''{{עוגן1|ומבאר}} הקר בי"ט.''' ולא בשבת ובגמרא מפרש מאי ניהו:

'''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big> {{עוגן1|מפשרוניא}}.''' מקום:

'''{{עוגן1|ומרדה}} בה.''' שוטח בה:

'''{{עוגן1|דלא}} מבטל ליה.''' וליכא משום אשוויי גומות דמלאכה הוא בשבת דהוי כבנין דמידי דחזי למאכל בהמה או לטיט החומות לא מבטיל ליה התם אבל מלח משנדרס ברגל לא חזי ומסתמא מבטיל ליה ובמדינה אסור:

'''{{עוגן1|קא}} מוסיף אבנין.''' ואפילו בחול אסור להוסיף על המזבח דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל שהבנין נמסר לדוד על ידי הנביאים שלא להוסיף ושלא לגרוע ואית דנקטי ליה משום שבת ולא היא דהא בכסוי הדם בשחיטת חולין ([[בבלי/חולין/פג/ב|חולין פג:]]}} דאיירי בחול הכי נמי פרכינן:

'''{{עוגן1|הא}} קא הוי חציצה.''' בין רגליהם לכבש וחציצה כי האי גוונא פסולה דתנן בשחיטת קדשים {{ממ|[[בבלי/זבחים/טו/ב|זבחים טו:]]}} כל הזבחים שקבל דמן זר ואונן וערל יושב ועומד על גבי כלי על גבי רגל בהמה וע"ג רגל חבירו פסול והתם יליף טעמא:

'''{{עוגן1|בהולכת}} אברים לכבש דלאו עבודה היא.''' לעולם לא מבטל ליה אלא לאחר דריסה מולחין ממנו עורות קדשים ודקשיא לך הא הוי חציצה לא תקשה דהא דקתני בוזקין מלח בהולכת אברים לכבש קאמר דלאו עבודה דקא ס"ד השתא דכיון דכל הכפרה תלויה בדם אע"ג דהקטר חלבים הוה עבודה הולכה דידהו מיהא לא חשיב:

'''{{עוגן1|והקריב}} את הכל.''' רישא דקרא והקרב והכרעים ירחץ במים אלמא באברים קמשתעי קרא ומדבעי כהונה שמע מינה עבודה היא:

'''{{עוגן1|ומרדה}} בה.''' לדרוס עליה:

'''{{עוגן1|לא}} בסל ולא בקופה.''' כדרך חול:

'''{{עוגן1|שולי}} הקופה.''' שנשתברה ונשארו השולים:

'''{{עוגן1|טרף}} אבבא.''' הקיש על הדלת באגרופו והשמיע קול:

'''{{עוגן1|דקא}} מחיל שבת.''' דקסבר כל אולודי קלא אסיר:

'''{{עוגן1|בקול}} של שיר.''' הנשמע כעין שיר בנעימה ובנחת:

'''{{עוגן1|מעלין}} בדיופי.''' מעלין יין מחבית לחבית ע"י שני קנים החתוכים באלכסון ומניח ראשין המשופעים זה כנגד זה ונותן אחד מן הקנים בחבית ומוצץ בפיו בראש הקנה האחר מעט מן היין אליו ומסלק משם והיין יוצא כולו מאליו דיופי שתי פיות:

'''{{עוגן1|ומטיפין}} מיארק לחולה.''' כלי הוא ופיו צר ושל מתכת הוא ומנוקב בתחתיתו נקבים נקבים דקין וממלא מים וסותם פיו העליון וכל זמן שפיו סתום אין המים יוצאין בנקבים התחתונים וכשרוצה נוטל פקק העליון והמים יוצאין בנקבים טיף אחר טיף ונותן כלי מתכת וכופהו תחתיו וקולן נשמע לחולה:

'''{{עוגן1|וקא}} בעי לאתעורי.''' ע"י קול זה ומתיראין להקיצו בידים שמא יבעית וכיון דלהקיץ הוא לא בנעימה ובנחת נשמע שהרי קול נעים מרדימו והולך אפ"ה לבריא לא:

'''{{עוגן1|זמזומי}}.''' צינב"ש:

'''{{עוגן1|לא}} יטפח.''' ידיו על לבו:

'''{{עוגן1|יספוק}}.''' כף אל כף:

'''{{עוגן1|ירקד}}.''' ברגל להשמיע קול להבעית העופות:

'''{{עוגן1|שמא}} יטול צרור.''' ויזרוק לרה"ר להבריח העופות:

'''{{עוגן1|משחקות}} באגוזים.''' לגלגלן דרך דף ומכות זו את זו כדרך שמשחקות הנשים:

'''{{עוגן1|לאשוויי}} גומות.''' להכין דרך לגלגל האגוז:

'''{{עוגן1|בתפוחים}}.''' נמי כה"ג:

'''{{עוגן1|אולודי}} קלא.''' שהגלגל משמיע קול:

'''{{עוגן1|גזרה}} שמא ימלא לגינתו.''' מתוך שממלאין בו בלא טורח אתי להשקות בו בגינתו וחורבתו בשבת:
{{שומר דף בבלי|תרו}}

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}

רש"י/עירובין/קד/א - היסטוריית גרסאות

אויצרניק: לע"נ מאב"ן זצ"ל