https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA%2F%D7%95קונטרס הספיקות/ו - היסטוריית גרסאות2026-06-26T04:55:54Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.6https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=433026&oldid=prevמהדורה קמא: מהדורה קמא העביר את הדף קונטרס הספקות/ו לשם קונטרס הספיקות/ו תוך דריסת הפניה: שיחה:קונטרס הספיקות2023-05-31T16:27:33Z<p>מהדורה קמא העביר את הדף <a href="/mediawiki/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95" class="mw-redirect" title="קונטרס הספקות/ו">קונטרס הספקות/ו</a> לשם <a href="/mediawiki/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95" title="קונטרס הספיקות/ו">קונטרס הספיקות/ו</a> תוך דריסת הפניה: <a href="/mediawiki/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA" title="שיחה:קונטרס הספיקות">שיחה:קונטרס הספיקות</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:27, 31 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>מהדורה קמאhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=432716&oldid=prevעמד: /* יב */2023-05-30T17:12:10Z<p><span class="autocomment">יב</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:12, 30 במאי 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הת"ה סי' ש"י בענין פלוגתא דרא"בן וראבי' במי שקנה סחורה בזול בחצירו של חבירו אי חצר אידך זוכה לו ואיתרחיש שקנה שמעון סחורה בחצירו של ראובן ואח"כ נזדמן שקנה ראובן בחצירו של שמעון ולא הספיק ראובן ליטול הסחורה לביתו וסגר שמעון דלתות ביתו ואמר שחצירו זכתה לו וטען ראובן עליו ממה נפשך אי חצירך זכתה לך גם חצירי זכתה לי ותן לי הריוח שהרווחת מהסחורה שקנית בחצירי. ופסק שדין זה נחלק על שני דרכים שאם לא תבע ראובן את שמעון לדין עד עכשיו שבא מכח ממ"נ ודאי צריך שמעון לתת הריוח מועט שבשתי סחורות האלו דממ"נ ריוח אחד שלו. אבל אם תבע ראובן את שמעון לדין תחילה ונפסק הדין דשמעון יחזיק דהממע"ה א"כ הוי המעשה שני לחוד והממע"ה דמשעה שעמד ראובן עם שמעון בתחילה וזכה שמעון כבר אסח לראובן דעתי' מיני' ונתייאש מאותו ריוח ונעשה כממונו של שמעון ותו לא יוכל לחזור עליו מכח ממ"נ ע"כ והביאו הרמ"א להלכה בח"מ סי' רס"ח. והנה הת"ה מביא ראי' להאי חילוקא מהאי דאמרינן בפ' החולץ {{ממ|ל"ז}} ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם בתר דפליג יבם בהדי ספק בנכסי מיתנא דקאתי ספק בהדייהו דבני יבם ממ"נ דאי בר יבם הוא א"כ אית לי' מנא בהדייכו ואי בר מיתנא א"כ האי פלגא דשקיל יבם כבר בנכסי' דמיתנא דילי' דהספק הוא וליתבי לי' הפחות שבשני חלקים האלו ממ"נ ופליגי בה התם אמוראי ר' אבא סבר קם דינא פי' שאין הס' יכול לחזור ולבוא מכח ממ"נ ור' ירמי' סבר הדר דינא וכתבו שם התו' דהא דסבר ר"א קם דינא דוקא לבתר דפליג יבם כבר בנכסי מיתנא אבל אי לא פליג עדיין מודה דשקיל ספק ממ"נ ופסקו רוב הפוסקים כר"א. ונראה הטעם דודאי סברא הוא דלעולם ישקול ספק אמ"נ אלא היכי דפליג כבר ע"פ הדין אסח דעתי' ונתייאש מאותו חלק דשקיל יבם בהדי' עכ"ד הת"ה ז"ל ואולם הרב ז"ל בסיום ספרו הזה נחלק עליו ועל ראיותו דלא דמי כלל להך דפ' החולץ ואדרבה משמע שם איפכ' דע"כ התם לא הוי טעמא משום שכבר נפסק הדין ואסח דעתי' מיני' דהא קאמר עלה בש"ס התם לימא בפלוגתא דאדמון ורבנן קמפלגי דתנן מי שהלך למדינת הים ואבדה לו דרך שדהו אדמון אומר ילך בקצרה וחכמים אומרים יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באויר ואוקימנא דפליגי בחד דאתי מכח ד' אדמון סבר מצי אמר לי' דרכי גבך ורבנן סברי דא"ל אי שתקית שתקית ואי לא מהדרנא שטר' למרייהו ולא מצית לאשתועי דינא בהדייהו לימא ר"א דאמר כרבנן ור' ירמי' כאדמון אמר לך ר"א כו' ואי איתא לדברי ת"ה מאי מייתי מהך דאדמון והרי לא דמי כלל להך דר"א דבהך דאדמון לא איפסק הדין בינתיי' ובפרט דפשט' דמתני' דאדמון משמע להדי' דהלך למד"ה ואח"כ בא ונמצ' שאבד דרכו וכשבא כבר מצא ד' שדות הללו ביד זה האחד ולא שייך כלל דנפסק הדין בתחלה ביניהם אלא ודאי הך דר"א אפי' לא נפסק הדין ביניהם בתחילה כגון שחלקו הספק עם היבם בנכסי מיתנא מעצמן בלא ב"ד נמי דינא הכי וקם דינא אין פירושו דין ב"ד אלא דין חלוקה ולא כתבו התו' אלא דבעי חלוקה מתחילה אבל ב"ד לא בעינן וכן כל הפוסקים לא הזכירו בהאי מילתא דר"א ב"ד. וטעמא דר"א הוא דס"ל דלעולם אין אומרין בממ"נ על הנכסים אלא היכי שהם של איש אחד משא"כ הכא שכבר זכה היבם בנכסים ואח"כ הם ביד איש אחר אע"ג דהאי בתרא קאתי מכח ראשון אפ"ה א"א ממ"נ כיון דתרי גברי נינהו ור' ירמי' סובר כיון דמ"מ נכסים מכח חד אתי שפיר אמרינן בממ"נ על הנכסים זהו דבריו וטעמו והועד בבעליו מהרב עצמו ז"ל שהוא ענין נפלא. ודבר אמת בפיו דהתם ע"כ לאו מטעם דנפסק הדין ביניהם בתחילה הוא שהרי בהאי דאדמון לא נפסק הדין כלל וע"כ דהתם משום דבתרי גברי לא מהני בממ"נ וכמ"ש הרב ז"ל והרב האורו"ת החזיק בדעת הת"ה וכתב קושיות הרב מהאי דאדמון כבר הקשה הרשב"א בחידושיו ליבמות כך על דעת התו' דסברי דבעינן דוקא חלוקה בחיי היבם ותי' ז"ל הואיל והשדות מוחלטין ביד בעלים ומוחזקין בהם בודאי הוי לי' כאלו כבר עמד בדין וזכו בהן משא"כ בנכסי היבם דהם מופקדין בידו עד עת חלוקה ולכך בעי חלוקה ע"כ. ואני אומר שמדברי הרשב"א אלה ראי' לדעת הרב ז"ל שהרי בנידון דהת"ה נמי הסחורה אשר קנה שמעון מוחזקת ומוחלטת בידו ותו דסיים ולכך בעי חלוקה משמע דביבם וספק חלוקה לחודי' בעי ולא העמדה בדין אלמא דהרשב"א נמי סובר דלא בעי העמדה בדין אלא דחלוקה לחוד בעי משום דבלא חלוקה כלל לא חשיב כבא מכח תרי גברי שהרי היבם עדיין לא החזיק כלל בנכסים משא"כ בהאי דאדמון דכבר הוחזקו אותן השדו' ביד ארבעתן טרם בואן ליד זה הבא מכוחן תו לא אמרינן בממ"נ נגד תרי גברי וז"ב בכוונת הרשב"א ז"ל:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב הת"ה סי' ש"י בענין פלוגתא דרא"בן וראבי' במי שקנה סחורה בזול בחצירו של חבירו אי חצר אידך זוכה לו ואיתרחיש שקנה שמעון סחורה בחצירו של ראובן ואח"כ נזדמן שקנה ראובן בחצירו של שמעון ולא הספיק ראובן ליטול הסחורה לביתו וסגר שמעון דלתות ביתו ואמר שחצירו זכתה לו וטען ראובן עליו ממה נפשך אי חצירך זכתה לך גם חצירי זכתה לי ותן לי הריוח שהרווחת מהסחורה שקנית בחצירי. ופסק שדין זה נחלק על שני דרכים שאם לא תבע ראובן את שמעון לדין עד עכשיו שבא מכח ממ"נ ודאי צריך שמעון לתת הריוח מועט שבשתי סחורות האלו דממ"נ ריוח אחד שלו. אבל אם תבע ראובן את שמעון לדין תחילה ונפסק הדין דשמעון יחזיק דהממע"ה א"כ הוי המעשה שני לחוד והממע"ה דמשעה שעמד ראובן עם שמעון בתחילה וזכה שמעון כבר אסח לראובן דעתי' מיני' ונתייאש מאותו ריוח ונעשה כממונו של שמעון ותו לא יוכל לחזור עליו מכח ממ"נ ע"כ והביאו הרמ"א להלכה בח"מ סי' רס"ח. והנה הת"ה מביא ראי' להאי חילוקא מהאי דאמרינן בפ' החולץ {{ממ|ל"ז}} ספק ובני יבם שבאו לחלוק בנכסי יבם בתר דפליג יבם בהדי ספק בנכסי מיתנא דקאתי ספק בהדייהו דבני יבם ממ"נ דאי בר יבם הוא א"כ אית לי' מנא בהדייכו ואי בר מיתנא א"כ האי פלגא דשקיל יבם כבר בנכסי' דמיתנא דילי' דהספק הוא וליתבי לי' הפחות שבשני חלקים האלו ממ"נ ופליגי בה התם אמוראי ר' אבא סבר קם דינא פי' שאין הס' יכול לחזור ולבוא מכח ממ"נ ור' ירמי' סבר הדר דינא וכתבו שם התו' דהא דסבר ר"א קם דינא דוקא לבתר דפליג יבם כבר בנכסי מיתנא אבל אי לא פליג עדיין מודה דשקיל ספק ממ"נ ופסקו רוב הפוסקים כר"א. ונראה הטעם דודאי סברא הוא דלעולם ישקול ספק אמ"נ אלא היכי דפליג כבר ע"פ הדין אסח דעתי' ונתייאש מאותו חלק דשקיל יבם בהדי' עכ"ד הת"ה ז"ל ואולם הרב ז"ל בסיום ספרו הזה נחלק עליו ועל ראיותו דלא דמי כלל להך דפ' החולץ ואדרבה משמע שם איפכ' דע"כ התם לא הוי טעמא משום שכבר נפסק הדין ואסח דעתי' מיני' דהא קאמר עלה בש"ס התם לימא בפלוגתא דאדמון ורבנן קמפלגי דתנן מי שהלך למדינת הים ואבדה לו דרך שדהו אדמון אומר ילך בקצרה וחכמים אומרים יקח לו דרך במאה מנה או יפרח באויר ואוקימנא דפליגי בחד דאתי מכח ד' אדמון סבר מצי אמר לי' דרכי גבך ורבנן סברי דא"ל אי שתקית שתקית ואי לא מהדרנא שטר' למרייהו ולא מצית לאשתועי דינא בהדייהו לימא ר"א דאמר כרבנן ור' ירמי' כאדמון אמר לך ר"א כו' ואי איתא לדברי ת"ה מאי מייתי מהך דאדמון והרי לא דמי כלל להך דר"א דבהך דאדמון לא איפסק הדין בינתיי' ובפרט דפשט' דמתני' דאדמון משמע להדי' דהלך למד"ה ואח"כ בא ונמצ' שאבד דרכו וכשבא כבר מצא ד' שדות הללו ביד זה האחד ולא שייך כלל דנפסק הדין בתחלה ביניהם אלא ודאי הך דר"א אפי' לא נפסק הדין ביניהם בתחילה כגון שחלקו הספק עם היבם בנכסי מיתנא מעצמן בלא ב"ד נמי דינא הכי וקם דינא אין פירושו דין ב"ד אלא דין חלוקה ולא כתבו התו' אלא דבעי חלוקה מתחילה אבל ב"ד לא בעינן וכן כל הפוסקים לא הזכירו בהאי מילתא דר"א ב"ד. וטעמא דר"א הוא דס"ל דלעולם אין אומרין בממ"נ על הנכסים אלא היכי שהם של איש אחד משא"כ הכא שכבר זכה היבם בנכסים ואח"כ הם ביד איש אחר אע"ג דהאי בתרא קאתי מכח ראשון אפ"ה א"א ממ"נ כיון דתרי גברי נינהו ור' ירמי' סובר כיון דמ"מ נכסים מכח חד אתי שפיר אמרינן בממ"נ על הנכסים זהו דבריו וטעמו והועד בבעליו מהרב עצמו ז"ל שהוא ענין נפלא. ודבר אמת בפיו דהתם ע"כ לאו מטעם דנפסק הדין ביניהם בתחילה הוא שהרי בהאי דאדמון לא נפסק הדין כלל וע"כ דהתם משום דבתרי גברי לא מהני בממ"נ וכמ"ש הרב ז"ל והרב האורו"ת החזיק בדעת הת"ה וכתב קושיות הרב מהאי דאדמון כבר הקשה הרשב"א בחידושיו ליבמות כך על דעת התו' דסברי דבעינן דוקא חלוקה בחיי היבם ותי' ז"ל הואיל והשדות מוחלטין ביד בעלים ומוחזקין בהם בודאי הוי לי' כאלו כבר עמד בדין וזכו בהן משא"כ בנכסי היבם דהם מופקדין בידו עד עת חלוקה ולכך בעי חלוקה ע"כ. ואני אומר שמדברי הרשב"א אלה ראי' לדעת הרב ז"ל שהרי בנידון דהת"ה נמי הסחורה אשר קנה שמעון מוחזקת ומוחלטת בידו ותו דסיים ולכך בעי חלוקה משמע דביבם וספק חלוקה לחודי' בעי ולא העמדה בדין אלמא דהרשב"א נמי סובר דלא בעי העמדה בדין אלא דחלוקה לחוד בעי משום דבלא חלוקה כלל לא חשיב כבא מכח תרי גברי שהרי היבם עדיין לא החזיק כלל בנכסים משא"כ בהאי דאדמון דכבר הוחזקו אותן השדו' ביד ארבעתן טרם בואן ליד זה הבא מכוחן תו לא אמרינן בממ"נ נגד תרי גברי וז"ב בכוונת הרשב"א ז"ל:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </del>וכן נראה בעיני להביא ראיה מדברי טור ח"מ סימן ר' בענין כליו של לוקח ברשות מוכר וכן להיפוך דתרווייהו ספיקי הוי אי כליו מיבטלין גבי רשות או רשות מיבטל גבי כלי וכתב הטור וז"ל וכתב הרמ"ה כיון דתרווייהו ספקי נינהו אי איתרמי תרווייהו גבי חד לוקח וחד מוכר חד כליו של לוקח ברשות מוכר וחד כליו של מוכר ברשות לוקח דינ' הוא דאתי לוקח עליו ממ"נ ומפיק מיניה חד מינייהו כו' וה"ה נמי בתרי תובעין וחד נתבע היכי דכתבו הרשאה זה לזה גבי חד מינייהו ממ"נ עכ"ל ומדלא חילק הטור דהיכא דעמד בדין במכירה הראשונה תו לא מצי ליתי עליו מכח ממ"נ משמע דאין לחלק בכך ע"כ נראה בעיני עיקר לדינא כדעת הרב ז"ל ודלא כת"ה:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== </ins>יג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן נראה בעיני להביא ראיה מדברי טור ח"מ סימן ר' בענין כליו של לוקח ברשות מוכר וכן להיפוך דתרווייהו ספיקי הוי אי כליו מיבטלין גבי רשות או רשות מיבטל גבי כלי וכתב הטור וז"ל וכתב הרמ"ה כיון דתרווייהו ספקי נינהו אי איתרמי תרווייהו גבי חד לוקח וחד מוכר חד כליו של לוקח ברשות מוכר וחד כליו של מוכר ברשות לוקח דינ' הוא דאתי לוקח עליו ממ"נ ומפיק מיניה חד מינייהו כו' וה"ה נמי בתרי תובעין וחד נתבע היכי דכתבו הרשאה זה לזה גבי חד מינייהו ממ"נ עכ"ל ומדלא חילק הטור דהיכא דעמד בדין במכירה הראשונה תו לא מצי ליתי עליו מכח ממ"נ משמע דאין לחלק בכך ע"כ נראה בעיני עיקר לדינא כדעת הרב ז"ל ודלא כת"ה:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד נראה בעיני דגם הת"ה לא אמר למילתי' אלא משום דאיהו ז"ל ס"ל דלא מהני תפיסה בפ"ד וכמ"ש בכלל ה' משמו מש"ה מדמה לנדון דידיה להאי דספק ובני יבם אבל לפי מה דאנן קי"ל דבפ"ד מהני ת' וכמו שנתבאר לעיל ראוי דלעולם יוכל לחזור ולבא עליו מכח ממ"נ אפילו אם נאמר דר' אבא משום יאוש בעלים נגע ביה זה לא שייך אלא התם דלכתחלה כשחלק היבם עם הספק בנכסי מיתנא נתייאש מהמחצה דהתם ודאי לא מהני תפיסה אבל בפ"ד דמהני ת' אפילו עמד בדין לא מתייאש דמימר אמר למחר אתפוס הימנו ולא יכול להוציא מידי כיון דמהני ת' ואם שזו סברא ישרה מצד עצמה עוד יש להביא ראיה ממ"ש הרא"ש בפ"ב דב"מ והטור ח"מ סי' שס"ב גבי ראה סלע שנפל משנים דחייב להחזיר כתבו משום דמימר אמר אינש אחריני לא הוי בהדאי היום וליומא אוחרא אתפוס הימנו ולא מצי מפיק מינאי אלמא דהיכי דמצי זכי ע"י תפיסה לא מייאש מיניה מיהו לפ"ז לא אתי שפיר מ"ש בכלל ב' בישוב דברי הרא"ש דס"פ המניח וכל זה כתבתי לפי מי שירצה להחזיק בדעת הת"ה וטעמו דבהא דר' אבא משום יאוש בעלים הוא אבל לדעתי העיקר בזה דלא כטעמא דת"ה אלא כדעת הרב וראייתו ברורה דבהאי דאדמון לא שייכא כלל תורת יאוש ותו דהא לא עדיפא מיאוש שלא מדעת דקיי"ל דלא מהני:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועוד נראה בעיני דגם הת"ה לא אמר למילתי' אלא משום דאיהו ז"ל ס"ל דלא מהני תפיסה בפ"ד וכמ"ש בכלל ה' משמו מש"ה מדמה לנדון דידיה להאי דספק ובני יבם אבל לפי מה דאנן קי"ל דבפ"ד מהני ת' וכמו שנתבאר לעיל ראוי דלעולם יוכל לחזור ולבא עליו מכח ממ"נ אפילו אם נאמר דר' אבא משום יאוש בעלים נגע ביה זה לא שייך אלא התם דלכתחלה כשחלק היבם עם הספק בנכסי מיתנא נתייאש מהמחצה דהתם ודאי לא מהני תפיסה אבל בפ"ד דמהני ת' אפילו עמד בדין לא מתייאש דמימר אמר למחר אתפוס הימנו ולא יכול להוציא מידי כיון דמהני ת' ואם שזו סברא ישרה מצד עצמה עוד יש להביא ראיה ממ"ש הרא"ש בפ"ב דב"מ והטור ח"מ סי' שס"ב גבי ראה סלע שנפל משנים דחייב להחזיר כתבו משום דמימר אמר אינש אחריני לא הוי בהדאי היום וליומא אוחרא אתפוס הימנו ולא מצי מפיק מינאי אלמא דהיכי דמצי זכי ע"י תפיסה לא מייאש מיניה מיהו לפ"ז לא אתי שפיר מ"ש בכלל ב' בישוב דברי הרא"ש דס"פ המניח וכל זה כתבתי לפי מי שירצה להחזיק בדעת הת"ה וטעמו דבהא דר' אבא משום יאוש בעלים הוא אבל לדעתי העיקר בזה דלא כטעמא דת"ה אלא כדעת הרב וראייתו ברורה דבהאי דאדמון לא שייכא כלל תורת יאוש ותו דהא לא עדיפא מיאוש שלא מדעת דקיי"ל דלא מהני:</div></td></tr>
</table>עמדhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=432500&oldid=prevעמד ב־13:33, 30 במאי 20232023-05-30T13:33:31Z<p></p>
<a href="//wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=432500&oldid=432497">הצגת שינויים</a>עמדhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=432497&oldid=prevעמד בוט: מ"מ (דרך JWB)2023-05-30T13:31:16Z<p>מ"מ (דרך <a href="/mediawiki/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:JWB" title="עזרה:JWB">JWB</a>)</p>
<a href="//wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=432497&oldid=432490">הצגת שינויים</a>עמד בוטhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=432490&oldid=prevעמד: הרחבה (גרסה ראשונית מתוך דיקטה)2023-05-30T13:14:28Z<p>הרחבה (גרסה ראשונית מתוך דיקטה)</p>
<a href="//wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=432490&oldid=331954">הצגת שינויים</a>עמדhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=331954&oldid=prevמהדורה קמא: מהדורה קמא העביר את הדף קונטרס הספיקות/ו לשם קונטרס הספקות/ו: ספקות מלשון ספק, אין מקום לי' - ובכל זאת אשאיר הפניה2021-05-05T19:39:23Z<p>מהדורה קמא העביר את הדף <a href="/mediawiki/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95" title="קונטרס הספיקות/ו">קונטרס הספיקות/ו</a> לשם <a href="/mediawiki/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95" class="mw-redirect" title="קונטרס הספקות/ו">קונטרס הספקות/ו</a>: ספקות מלשון ספק, אין מקום לי' - ובכל זאת אשאיר הפניה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:39, 5 במאי 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>מהדורה קמאhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=217794&oldid=prevNeriah ב־11:51, 19 ביולי 20202020-07-19T11:51:05Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:51, 19 ביולי 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט כללי עליון}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חלקי}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{חלקי}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מרכז|'''כלל ו'''}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מרכז|'''כלל ו'''}}</div></td></tr>
</table>Neriahhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=134944&oldid=prevלמדן: /* א */2020-05-13T15:37:53Z<p><span class="autocomment">א</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:37, 13 במאי 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== א ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== א ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נקטינן דאין הולכין בממון אחר הרוב דאיתמר בריש המוכר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוח </del>(ב״ב צב) המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר הרי זה מקח טעות ושמואל אומר יכול לומר לשחיטה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכרחתיו </del>לך רב אמר הרי זה מקח טעות דרובא לרדיא זבני ושמואל אמר לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא אבל בממונא לא וקי"ל הלכתא כשמואל בדינא וכ"פ כל הפוסקים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נקטינן דאין הולכין בממון אחר הרוב דאיתמר בריש המוכר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירות </ins>(ב״ב צב) המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר הרי זה מקח טעות ושמואל אומר יכול לומר לשחיטה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מכרתיו </ins>לך רב אמר הרי זה מקח טעות דרובא לרדיא זבני ושמואל אמר לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא אבל בממונא לא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>וקי"ל הלכתא כשמואל בדינא וכ"פ כל הפוסקים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל דע שהתוס׳ בריש סנהדרין כתבו דגם שמואל לא פליג אלא ברובא לרדיא דלאו רוב מעליא אבל בתר רוב מעליא גם שמואל מודה דאזלינן בתרה. דעל מה דמשני הש״ס התם דר׳ יאשיה מייתי בק"ו דניזל בדיינים בדיני ממונות בתר רובא דמה דיני נפשות דחמירי אמרה רחמנא זיל בתר רובא ד"מ לא כ"ש כתבו ז״ל ותימה דבריש המוכר פירות קאמר שמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב ואמאי לא יליף בק"ו מד"נ כדאמר הכא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא"ל </del>דדיני נפשות גופייהו לא אזלינן [בתר] רובא ברובא דליתא קמן דהא בריש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ' </del>בן סורר ומורה משמע דבכל דוכתא אזלינן בתר רובא בד"נ כגון רוב נשים ילדין לט' ורובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וצ"ל </del>דרובא לרדיא זבני לא חשיב כהנך רובא עכ״ד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל דע שהתוס׳ בריש סנהדרין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ג:) </ins>כתבו דגם שמואל לא פליג אלא ברובא לרדיא דלאו רוב מעליא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>אבל בתר רוב מעליא גם שמואל מודה דאזלינן בתרה. דעל מה דמשני הש״ס התם דר׳ יאשיה מייתי בק"ו דניזל בדיינים בדיני ממונות בתר רובא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>דמה דיני נפשות דחמירי אמרה רחמנא זיל בתר רובא ד"מ לא כ"ש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>כתבו ז״ל ותימה דבריש המוכר פירות קאמר שמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב ואמאי לא יליף בק"ו מד"נ כדאמר הכא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ואין לומר </ins>דדיני נפשות גופייהו לא אזלינן [בתר] רובא ברובא דליתא קמן דהא בריש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרק </ins>בן סורר ומורה משמע דבכל דוכתא אזלינן בתר רובא בד"נ כגון רוב נשים ילדין לט' ורובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וצריך לומר </ins>דרובא לרדיא זבני לא חשיב כהנך רובא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>עכ״ד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מיהו דבריהם קשין בעניותי לשמוע שכתבו דרובא דרדיא לא חשיב כאינך רובא ולא השמיעונו ריעותא דהאי רובא מה הוא ונמצא דנפל האי כללא דשמואל דאמר א"ה בממון אחר הרוב בבירא:</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מיהו דבריהם קשין בעניותי לשמוע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>שכתבו דרובא דרדיא לא חשיב כאינך רובא ולא השמיעונו ריעותא דהאי רובא מה הוא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ונמצא דנפל האי כללא דשמואל דאמר א"ה בממון אחר הרוב בבירא:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''וראיתי''' בב״ח לחו״מ סימן רל״ב שהביא שם דברי תוס׳ הללו וביאר דבריהם דמש"ה רובא לרדיא לאו רוב מעליא לפי שכנגד אדם א' שקונה מאה שורים לרדיא יש מאה בני אדם שקונין עשרה שורים לשחיטה וכן פירש עד"ז האי דזרעוני פשתן דמדמה להו התם בש״ס אהדדי משום דהתם נמי כנגד אדם א' שקונה עשרה סאין לזריעה יש מאה בני אדם שקונין מיהת סאה א׳ לאכילה ע״ש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''וראיתי''' בב״ח לחו״מ סימן רל״ב שהביא שם דברי תוס׳ הללו וביאר דבריהם דמש"ה רובא לרדיא לאו רוב מעליא לפי שכנגד אדם א' שקונה מאה שורים לרדיא יש מאה בני אדם שקונין עשרה שורים לשחיטה וכן פירש עד"ז האי דזרעוני פשתן דמדמה להו התם בש״ס אהדדי משום דהתם נמי כנגד אדם א' שקונה עשרה סאין לזריעה יש מאה בני אדם שקונין מיהת סאה א׳ לאכילה ע״ש.</div></td></tr>
</table>למדןhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=134854&oldid=prevלמדן: אות ב2020-05-13T11:09:49Z<p>אות ב</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:09, 13 במאי 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא ע"כ הא דקרו התוס׳ לרובא דלרדיא רוב גרוע לאו מטעם הב״ח הוא וגם לאו מטעם רובא דליתא קמן שהרי התוס׳ הוכיחו דבד"נ אזלינן אפילו ברובא דליתא קמן והלכך לא ידעתי ריעותא דידיה במה תליא ומה היא וע"כ אפילו רובא דמהני באיסורי לא מהני בממונא דהא אמרינן בריש המוכר פירות ושמואל אמר לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא בממונא לא:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אלא ע"כ הא דקרו התוס׳ לרובא דלרדיא רוב גרוע לאו מטעם הב״ח הוא וגם לאו מטעם רובא דליתא קמן שהרי התוס׳ הוכיחו דבד"נ אזלינן אפילו ברובא דליתא קמן והלכך לא ידעתי ריעותא דידיה במה תליא ומה היא וע"כ אפילו רובא דמהני באיסורי לא מהני בממונא דהא אמרינן בריש המוכר פירות ושמואל אמר לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא בממונא לא:</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== ב ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''אמנם''' דע שבריש המניח {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/כז/ב|בבא קמא כז:]]}} תירצו התוס׳ לקושיא הנזכרת באופן אחר אבל גם הוא קושי הבנה ז״ל שם וי״ל דהתם גבי דיינים שאני דחשיב מיעוט דידהו כמי שאינו וליכא למימר התם אוקי ממונא בחזקת מריה דהא ב"ד מפקי מיניה אבל גבי שאר רובא דאיכא מיעוטא וחזקה לא אזלינן בתר רובא עכ״ל.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודבריהם סתומין דמ"ש דגבי דיינים חשיב מיעוט דידהו כמי שאינו צריך טעם מ"ט האי מיעוטא גרע משאר מיעוטא. גם מ"ש וליכא למימר התם אוקי ממונא בחזקת מריה דהא ב"ד מפקי מיניה דבר זה לא מתבאר מידי. ותו נהי דתירצו דגבי דיינים ראוי דניזול בתר רובא מטעם שאמרו עדיין לא תירצו על האי דפרק בן סורר ומורה דמשמע שם דאפילו </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ברובא דליתא קמן אזלינן בד"נ וניליף בק"ו לדיני ממונות כמו שהתחילו קושיתם בזה. וכבר נתחבט בדיבור זה מוהרא"ש ז״ל בתשובותיו סימן ר״ז והתחיל לפרק ולא פירק והניח בצ״ע:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''ומצאתי''' את שאהבה נפשי בסוף ספר ג"פ למוהר״מ חביב ז״ל שהאריך בביאור דבריהם וז״ל ויש להתבונן מהו כוונתם במ"ש דגבי דיינים חשיב מיעוט דידהו כמי שאינו. ויראה דה"ק כיון שאמרה התורה אחרי רבים להטות מיעוט הדיינים מבטלין דעתן מפני סברת הרוב ואין יכולין להורות אלא כסברת הרבים כדאיתא בהנחנקים גבי זקן ממרא ואף בב"ד של שלשה אם רבו המזכים על המחייבים או איפכא ודאי אין ה״נ מי שלא הסכים עם הרוב אינו יכול להורות כסברתו נגד חבריו הרבים וכו'. וזהו כוונת התוס' דגבי דיינים לא שייך למימר א"ה בממון אחר הרוב ויאמר המוחזק קים לי כמיעוט הדיינים דאותו המיעוט כיון שנחלקו עליהם הרבים הוי ליה כמאן דליתא והיינו דסיימו דהא ב"ד מפקי' מיני' כלומר כל כללות ב"ד והמיעוט שהיו מסייעין אותו מבטלין דעתן ומצטרפין עם הרוב להוציא הממון מידו משא"כ במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן א"מ מהמוחזק כיון דיש לו מיעוט על מה לסמוך ובהאי תירוצא תירצו נמי להאי דבן סורר ומורה באחד אומר בשנים בחודש ואחד אומר בשלשה עדותן קיימת ותלינן דביום אחד קמסהדי משום דרובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא והורגין או מחייבין ממון ע"פ עדותן דאזלינן בתר רובא ה"נ טעמא דהתם דלא מצי הנידון להציל עצמו ולומר קי"ל בהני עדות שהם מהמיעוט דלא טעו בעיבורא דירחא ודוקא קמסהדי ואכחושי מכחשי אהדדי משום דהרי העדים העומדין לפנינו שמעידין עליו אומרים דביום אחד קמסהדי והם מרובא דעלמא דטעו בעיבורא דירחא ונמצא דאין כאן מיעוט שיסמוך עליו הנידון. וע"ד דברי התוס׳ הללו יתבארו ג״כ דברי התוס׳ דריש סנהדרין שתירצו וצ"ל דרובא לרדיא לא חשיב כהנך רובא ר״ל דברובא לרדיא איכא מיהת מיעוט דזבני לנכסתא משא"כ בהנך ליכא מיעוטא כלל וכמ״ש עכ״ל בשינוי קצת לאהבת הקיצור.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודבריו אהובים וחביבים אבל עדיין צריכין נגר להולמן דנהי דבהאי דרובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא כתב דליכא מיעוטא שיסמוך בו הנידון לפי שהעדים מעידין על יום א' אבל מה יענה באותה סוגיא דפ"ק דחולין (י"א) דיליף התם דאזלינן בתר רובא ממכה אביו ואמו דדלמא לאו אביו הוא ומרוצח דלמא טרפה הוא והרי התם איכא שפיר מיעוטא שיסמוך בו הנידון ולומר דלמא טרפה הוא או לאו אביו הוא ואפ"ה אזלינן בתר רובא ונילף מהתם ק"ו לדיני ממונות דניזל בתר רובא אפילו היכי דאיכא מיעוטא כמו במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ודבר זה שאלתי מאת רב אחי ומורי ש״ן והשיב לי דיש לחלק בין היכא דבא הרוב קודם המעשה ובין שבא בשעת מעשה דהיכי דבא קודם המעשה כיון דהוקבע האיסור ע"י הרוב הוקבע ואע״פ שיש אח״כ נפקותא לענין ד"נ לית לן בה. וכיוצא בזה כתב הרמב"ם לענין ע"א בפט״ז מעדות וז"ל א"צ שני עדים למלקות אלא בשעת מעשה אבל האיסור עצמו בע"א יוחזק כיצד אמר ע"א חלב כליות הוא זה וכו' גרושה או זונה אשה זו ואכל או בעל בעדים אחר שהתרה בו ה"ז לוקה אע״פ שעיקר האיסור בע"א ע״כ. ומש"ה לא הוי קשה להו אלא מרובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא דהתם לא בא הרוב קודם המעשה ואפ"ה אזלינן בתריה בד"נ וע״ז פירש מוהר״מ חביב ז״ל הטעם דליכא מיעוטא להנידון שיסמוך עליו. אבל בהאי דפ"ק דחולין מעיקרא ל"ק דהתם כבר הוחזק האיסור ע"י הרוב קודם המעשה שזה הוחזק לאביו וזה לשלם ולא לטרפה משום הכי אזלינן בתריה אף שיש אח"כ נפקותא בד"נ, ושפתים ישק משיב דברים נכוחים:</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי תחתון}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי תחתון}}</div></td></tr>
</table>למדןhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/%D7%95&diff=134844&oldid=prevלמדן: קונטרס הספיקות כלל ו אות א2020-05-13T10:52:56Z<p>קונטרס הספיקות כלל ו אות א</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{חלקי}}<br />
{{מרכז|'''כלל ו'''}}<br />
<br />
{{מרכז|ישא מדברותיו בענין אין הולכין בממון אחר הרוב ומה"ט לעולם מצי המוחזק למימר קים לי אפילו כמיעוט נגד רבים ובו יבואר עוד איזה כללים נאותים בדיני קים לי:}}<br />
<br />
== א ==<br />
נקטינן דאין הולכין בממון אחר הרוב דאיתמר בריש המוכר פירוח (ב״ב צב) המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר הרי זה מקח טעות ושמואל אומר יכול לומר לשחיטה מכרחתיו לך רב אמר הרי זה מקח טעות דרובא לרדיא זבני ושמואל אמר לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא אבל בממונא לא וקי"ל הלכתא כשמואל בדינא וכ"פ כל הפוסקים.<br />
<br />
אבל דע שהתוס׳ בריש סנהדרין כתבו דגם שמואל לא פליג אלא ברובא לרדיא דלאו רוב מעליא אבל בתר רוב מעליא גם שמואל מודה דאזלינן בתרה. דעל מה דמשני הש״ס התם דר׳ יאשיה מייתי בק"ו דניזל בדיינים בדיני ממונות בתר רובא דמה דיני נפשות דחמירי אמרה רחמנא זיל בתר רובא ד"מ לא כ"ש כתבו ז״ל ותימה דבריש המוכר פירות קאמר שמואל דאין הולכין בממון אחר הרוב ואמאי לא יליף בק"ו מד"נ כדאמר הכא וא"ל דדיני נפשות גופייהו לא אזלינן [בתר] רובא ברובא דליתא קמן דהא בריש פ' בן סורר ומורה משמע דבכל דוכתא אזלינן בתר רובא בד"נ כגון רוב נשים ילדין לט' ורובא דאינשי טעו בעיבורא דירחא וצ"ל דרובא לרדיא זבני לא חשיב כהנך רובא עכ״ד.<br />
<br />
מיהו דבריהם קשין בעניותי לשמוע שכתבו דרובא דרדיא לא חשיב כאינך רובא ולא השמיעונו ריעותא דהאי רובא מה הוא ונמצא דנפל האי כללא דשמואל דאמר א"ה בממון אחר הרוב בבירא:<br />
<br />
'''וראיתי''' בב״ח לחו״מ סימן רל״ב שהביא שם דברי תוס׳ הללו וביאר דבריהם דמש"ה רובא לרדיא לאו רוב מעליא לפי שכנגד אדם א' שקונה מאה שורים לרדיא יש מאה בני אדם שקונין עשרה שורים לשחיטה וכן פירש עד"ז האי דזרעוני פשתן דמדמה להו התם בש״ס אהדדי משום דהתם נמי כנגד אדם א' שקונה עשרה סאין לזריעה יש מאה בני אדם שקונין מיהת סאה א׳ לאכילה ע״ש.<br />
<br />
ודבריו אלה תמוהין בעיני שהרי בש״ס פריך התם על רב מהאשה שנתארמלה דנימא הלך אחר רוב נשים ורוב נשים בתולות נשאת ומשור שנגח את הפרה נימא הלך אחר רוב פרות ורוב פרות מתעברות ויולדות ובהנך רובא ליכא לפרושי ע"ד שפירש הב״ח.<br />
<br />
ותו שהרי התם בשלהי האי שמעתא דמוקי מילתא דשמואל ורב כתנאי קאמר הש״ס התם מאן תנאי אילימא ר' יוסי ואמרו לו תרוייהו בתר רובא אזלי מר אזיל בתר רובא דאינשי ומר אזיל בתר רובא דזריעה ולדברי הב״ח הרי בהאי טעמא גופא קמפלגי רב ושמואל וטעמיה דשמואל הוא דאזיל בתר רובא דאינשי.<br />
<br />
אלא ע"כ הא דקרו התוס׳ לרובא דלרדיא רוב גרוע לאו מטעם הב״ח הוא וגם לאו מטעם רובא דליתא קמן שהרי התוס׳ הוכיחו דבד"נ אזלינן אפילו ברובא דליתא קמן והלכך לא ידעתי ריעותא דידיה במה תליא ומה היא וע"כ אפילו רובא דמהני באיסורי לא מהני בממונא דהא אמרינן בריש המוכר פירות ושמואל אמר לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא בממונא לא:<br />
<br />
<br />
{{ניווט כללי תחתון}}</div>למדן