https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%9C%D7%AA%D7%99%2F%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94%2F%D7%A7פלתי/יורה דעה/ק - היסטוריית גרסאות2026-07-11T16:05:59Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.6https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A4%D7%9C%D7%AA%D7%99/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A7&diff=218027&oldid=prevמושך בשבט: /* top */סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)2020-07-19T12:55:37Z<p><span class="autocomment">top: </span>סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:55, 19 ביולי 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט כללי עליון}}</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הועלה אוטומטית}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הועלה אוטומטית}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ניווט כללי עליון}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{OCR|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|א}} בריה הפר"ח האריך בזה דמוסכם ממש מכל הפוסקים וכן מבואר בגמ' דגיטן פרק נזיקין דכל הני דלא בטילה ברי' ודבר חשוב אינו אלא דרבנן. איברא דמהרי"ל בתשובה דייק מתוס' דב"מ דהקשו בקפץ א' לתוך המנוי' וכו' דלבטלן ברובא ויהי' חייב במעשר ודבר שבמנין לא הוי דאינו אלא מדרבנן וברי' נמילא הוי כדפרישית והיינו דלא נאסר מתחלת ברייתו וכו' מכח דברי' הוי דאורייתא וכ"כ דייק מתוס' דמעילה דהקשו דהאומר פרוטה בכיס הקדש דמעל והקשו ליבטל ברובא ול"ל דהוי דשיל"מ דהא אינו אלא דרבנן ותי' לחד תי' דהוי דבר חשוב וזה כמעט מוכרח דס"ל דבר חשוב מהתורה לא בטיל. וביותר יש לתמוה דהרמב"ם פסק להך משנה והכ"מ כ' דהוי דבר שיש לו מתירין והקושיא במקומו דזה ודאי דרבנן והדברים צ"ע: ומה שנ"ל כי באסיפת זקנים לב"מ הביא בשם תוס' גופי' כי י"ל אף דרק מדרבנן לא בטיל מ"מ כיון דרבנן עשהו יש בידם לבטל ד"ת ועיין יבמות די"ל אפי' בקום ועשה אם מצאו דבר הדומה לד"ת יש בידם לעקור רק התוס' והרא"ש בס' הנ"ל חששו אולי לא אמרו החכמים רק להחמיר ולא להקל. ונראה דאם חכמים קבעוהו לודאי יתד שלא תמוט עד שאפילו לבטל ד"ת יהו כך א"כ פשיטא דאף באיסור דרבנן אמרינן לא בטיל דהא קבעו דבריהם לודאי עד שביטלו ד"ת ואיך לא יהי' באיסור דרבנן אבל אם חזינן דלא החמירו באיסור דרבנן ושם אמרו דבטיל ש"מ דלא קבעו לודאי רק חששו להחמיר ולכך באיסור דרבנן לא החמירו והרי זה דומה לספיקא דאסור בשל תורה ומותר בדרבנן וא"כ דהוא רק חומרא איך נקל לבטל עי"כ איסר ומצוה של תורה. וזה ברור בסברא וא"כ נחזה אנן בבריה לא מצינו חילוק בין של תורה לדבריהם ואבר מן החי שאינו בו רק מצות פי' ג"כ ברי' מקרי וכמו כן גיד הנשה אפי' בגיד שאינו אסור מתורה כמבואר סי' ס"ה הוי ברי' כמבואר אבל בדבר שבמנין בזה מצינו בגמ' דיבמות להדיא פרק הערל אני שונה עגול בעגולי' עולה משום תרומה דרבנן הרי הך דבר שבמנין הוא רק באיסור תורה ולא בשל דרבנן וא"כ א"ש דברי התוס' דהקשה זה דיבטל ברוב ואי דהוי דבר שבמנין הא אינו רק מדרבנן וצ"ל דחז"ל קבעו לד"ת דהא אפי' במילתא דרבנן בטיל ש"מ דלא עשהו כוודאי וזהו שכתבו וברי' לא הוי דזהו אף באיסור דרבנן לא בטיל וא"כ שפיר י"ל. דחכמים עקרו ד"ת וע"ז כתבו דהא לא הוי ברי' הואיל ואינו אסור מתחילת ברייתו והא דלא כתבו דהוי חה"ל דזה אפי' מדרבנן לא בטיל כמ"ש גבי גבינות של גוים דס"ל לתוס' בב"מ הך דקפץ הוי כבש בעורן דלא הוי חה"ל וגם ב"ח דחשיבי לא כתבו דא"כ יקשה הך משנה לר"פ בזבחים פרק תערובות דלא ס"ל הך דב"ח דחשיבי: ומעתה גם הך דמעילה ניחא דעל דבר שיש לו מתירין שפיר כתבו דהוי דרבנן דל"ל כהנ"ל דחכמים עקרהו דס"ל לתוס' שם בריש ביצה הני תי' דמשני דהוי דבר שבמנין לא ס"ל דדבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן לא בטיל וכדפריך בעצים שנשרו מדקל מרב' עליהן ומבטלן ולר"א דאמר אפילו בדרבנן דשיל"מ לא בטיל ולפי' רשב"א שם אין הקושי' מהך דביטול איסור רק הקושי' מה יועיל ביטול הלא דשיל"מ לא בטיל ומדפריך לר"א ש"מ דאינך ס"ל דשיל"מ בדרבנן בטול וכן מורה פשטן של גמ' ואם כן יקשה להו להנך מ"ד הך משנה דמעילה דהא דכיון דבדרבנן בטיל אף לעקור ד"ת אינו מועיל ולזה כתבו התוס' דהוו דבר חשוב כמטבע א"כ אף בדרבנן לא בטיל ושפיר י"ל דעקרהו חכמים אך זהו כתבו התוס' ליישב המשנה לכל אמוראי אבל קושטא דמילתא כיון דקיי"ל כר"א דאף בדרבנן דשיל"מ לא בטיל א"כ שפיר י"ל אף בדשיל"מ חכמים קבעהו לודאי ועקרו ד"ת וא"כ שפיר כתב הכ"מ ברמב"ם דהוי דשיל"מ אפי' במטבע שאינו חשוב ולית לי' צורתא דמ"מ חשיב כהנ"ל מחמת דשיל"מ לדידן וא"ש: והנה הרב בעל משנה למלך טען בהא דאמרו במס' שקלים הכהנים דורשים מקרא לעצמן לפטור משקלים דכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה ואיך יהי' עומר משלהם נאכלת והקשה המ"ל הא שקליהם בטל ברוב שקלי ישראל ומותר להביא עומר ולהיות נאכל דכבר נתבטל וצ"ל פי' לקושיתו אף דמשנה שם ר"י כמבואר בירושלמי דקאמר וכי מתיבין לר"י מחטאת שמתו בעלים וכו' ור"י ס"ל מין במינו לא בטיל די"ל דהא העלו התוס' יבש ביבש אף לר' יהודא בטל וזו הוי יבש ביבש. ואפשר לומר אדרבה מכאן ראיי' דיש להבין מה קושי' מגזירת הכתוב התורה אמרה שמנחת עומר אף שיש לכהנים חלק בו יאכל אלא שכך הוכחות הכהנים ע"כ אין מחויבים בשקלים כי כל העובר פי' פקודי' כמ"ש בירושלמי דאי חייבים דכל עובר פי' בימא א"כ איך תקנו חז"ל דמטבע לא יתבטל ויתנו מכשול דא"כ לא יתבטיל שקלים ויהי' עומר נאכל שלא כדת והא דתורה צותה היינו דד"ת בטילים שקלים ואין כאן חשש אבל הם איך תקנו שלא יתבטל ולא חששו שעי"כ יהי' איסור ומבוכה בקרבנות וע"כ צ"ל דקים להו דבלא"ה אין חיוב שקלים על דעבר בימא ובזה מיושב לפי מ"ש רמב"ן בתורה דעד מנין השני בשנה שניי' היה כהנים בכלל נותנים שקלים וקשה איך הי' לחם פנים שבת בשבתו מן ניסן עד אייר נאכל לשיטת החולקים האיש לכהנים חלק בו ולפ"ז לק"מ דקודם שתקנו חכמים דמטבע לא יתבטל אין כאן מקום קושי' דנתבטל ודו"ק וא"ש והלשון במשנה דוקדק: וזהו אם תקנת חכמים היה מוחלט לבל יתבטל בשום צד אבל אם תקנה הי' רק להחמיר ולא להקל אין כאן טענה מהך לחם פנים דלעורר עי"כ מבוכה בקדשים לא תקנו ובזה י"ל עו' תי' אחר על מ"ש מהרי"ל דמוכח מתוס' מקפץ וכו' דבריה מתורה לא בטיל דלק"מ דהא בס"ד לא ס"ל לתוס' דתקנו' חכמים לבטל ד"ת רק ס"ל רק להחמיר תקנו וא"כ קשה מהך דשקלים וצ"ל כקו' המ"ל דמתורה לא בטיל ושפיר י"ל דבריה מן התורה לא בטל אבל למסקנא כתי' האס"ז אין כאן הוכחה ממשנה דשקלים כמ"ש וברי' ד"ת בטל. ואין שיור רק הקושי' במה דאמרו בכמה דוכתי' בש"ס לא אמרה תורה שלח לתקלה דהא תיכף לא ניכר ובטל בחד בתרי בכל עופות וחוזר איסור להיות היתר ואפי' למ"ד אין מבטלין איסור מהתורה אסור כאן הא לא נתכווין לבטל ובאמת קושי' זו דדבר שבמנין לכ"ע מדרבנן כמ"ש התוס' יקשה מהך דשלח לתקלה לר"פ דלא ס"ל ב"ח חשיבי. וצריך לומר. דס"ל דכבר נתבאר לקמן בשמעת' דקבוע בסי' ק"י דאם א' יודע ומכיר האיסור אף דאנן לא ידעינן לא שייך שם ביטול וא"כ יש לחוש א' יעמוד בהר גבוה ויראה הצפור משתלח וכל זמן שרואהו לא חל עליו שם ביטול ואת יבוא ולא ידע שזה רואה מראש ההר ויצוד העוף ויאכלנו והוי תקלה דהא אוכל דבר שלא נתבטל כיון דידע הוא העומד בראש ההר ודוחק: </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|א}} בריה הפר"ח האריך בזה דמוסכם ממש מכל הפוסקים וכן מבואר בגמ' דגיטן פרק נזיקין דכל הני דלא בטילה ברי' ודבר חשוב אינו אלא דרבנן. איברא דמהרי"ל בתשובה דייק מתוס' דב"מ דהקשו בקפץ א' לתוך המנוי' וכו' דלבטלן ברובא ויהי' חייב במעשר ודבר שבמנין לא הוי דאינו אלא מדרבנן וברי' נמילא הוי כדפרישית והיינו דלא נאסר מתחלת ברייתו וכו' מכח דברי' הוי דאורייתא וכ"כ דייק מתוס' דמעילה דהקשו דהאומר פרוטה בכיס הקדש דמעל והקשו ליבטל ברובא ול"ל דהוי דשיל"מ דהא אינו אלא דרבנן ותי' לחד תי' דהוי דבר חשוב וזה כמעט מוכרח דס"ל דבר חשוב מהתורה לא בטיל. וביותר יש לתמוה דהרמב"ם פסק להך משנה והכ"מ כ' דהוי דבר שיש לו מתירין והקושיא במקומו דזה ודאי דרבנן והדברים צ"ע: ומה שנ"ל כי באסיפת זקנים לב"מ הביא בשם תוס' גופי' כי י"ל אף דרק מדרבנן לא בטיל מ"מ כיון דרבנן עשהו יש בידם לבטל ד"ת ועיין יבמות די"ל אפי' בקום ועשה אם מצאו דבר הדומה לד"ת יש בידם לעקור רק התוס' והרא"ש בס' הנ"ל חששו אולי לא אמרו החכמים רק להחמיר ולא להקל. ונראה דאם חכמים קבעוהו לודאי יתד שלא תמוט עד שאפילו לבטל ד"ת יהו כך א"כ פשיטא דאף באיסור דרבנן אמרינן לא בטיל דהא קבעו דבריהם לודאי עד שביטלו ד"ת ואיך לא יהי' באיסור דרבנן אבל אם חזינן דלא החמירו באיסור דרבנן ושם אמרו דבטיל ש"מ דלא קבעו לודאי רק חששו להחמיר ולכך באיסור דרבנן לא החמירו והרי זה דומה לספיקא דאסור בשל תורה ומותר בדרבנן וא"כ דהוא רק חומרא איך נקל לבטל עי"כ איסר ומצוה של תורה. וזה ברור בסברא וא"כ נחזה אנן בבריה לא מצינו חילוק בין של תורה לדבריהם ואבר מן החי שאינו בו רק מצות פי' ג"כ ברי' מקרי וכמו כן גיד הנשה אפי' בגיד שאינו אסור מתורה כמבואר סי' ס"ה הוי ברי' כמבואר אבל בדבר שבמנין בזה מצינו בגמ' דיבמות להדיא פרק הערל אני שונה עגול בעגולי' עולה משום תרומה דרבנן הרי הך דבר שבמנין הוא רק באיסור תורה ולא בשל דרבנן וא"כ א"ש דברי התוס' דהקשה זה דיבטל ברוב ואי דהוי דבר שבמנין הא אינו רק מדרבנן וצ"ל דחז"ל קבעו לד"ת דהא אפי' במילתא דרבנן בטיל ש"מ דלא עשהו כוודאי וזהו שכתבו וברי' לא הוי דזהו אף באיסור דרבנן לא בטיל וא"כ שפיר י"ל. דחכמים עקרו ד"ת וע"ז כתבו דהא לא הוי ברי' הואיל ואינו אסור מתחילת ברייתו והא דלא כתבו דהוי חה"ל דזה אפי' מדרבנן לא בטיל כמ"ש גבי גבינות של גוים דס"ל לתוס' בב"מ הך דקפץ הוי כבש בעורן דלא הוי חה"ל וגם ב"ח דחשיבי לא כתבו דא"כ יקשה הך משנה לר"פ בזבחים פרק תערובות דלא ס"ל הך דב"ח דחשיבי: ומעתה גם הך דמעילה ניחא דעל דבר שיש לו מתירין שפיר כתבו דהוי דרבנן דל"ל כהנ"ל דחכמים עקרהו דס"ל לתוס' שם בריש ביצה הני תי' דמשני דהוי דבר שבמנין לא ס"ל דדבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן לא בטיל וכדפריך בעצים שנשרו מדקל מרב' עליהן ומבטלן ולר"א דאמר אפילו בדרבנן דשיל"מ לא בטיל ולפי' רשב"א שם אין הקושי' מהך דביטול איסור רק הקושי' מה יועיל ביטול הלא דשיל"מ לא בטיל ומדפריך לר"א ש"מ דאינך ס"ל דשיל"מ בדרבנן בטול וכן מורה פשטן של גמ' ואם כן יקשה להו להנך מ"ד הך משנה דמעילה דהא דכיון דבדרבנן בטיל אף לעקור ד"ת אינו מועיל ולזה כתבו התוס' דהוו דבר חשוב כמטבע א"כ אף בדרבנן לא בטיל ושפיר י"ל דעקרהו חכמים אך זהו כתבו התוס' ליישב המשנה לכל אמוראי אבל קושטא דמילתא כיון דקיי"ל כר"א דאף בדרבנן דשיל"מ לא בטיל א"כ שפיר י"ל אף בדשיל"מ חכמים קבעהו לודאי ועקרו ד"ת וא"כ שפיר כתב הכ"מ ברמב"ם דהוי דשיל"מ אפי' במטבע שאינו חשוב ולית לי' צורתא דמ"מ חשיב כהנ"ל מחמת דשיל"מ לדידן וא"ש: והנה הרב בעל משנה למלך טען בהא דאמרו במס' שקלים הכהנים דורשים מקרא לעצמן לפטור משקלים דכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה ואיך יהי' עומר משלהם נאכלת והקשה המ"ל הא שקליהם בטל ברוב שקלי ישראל ומותר להביא עומר ולהיות נאכל דכבר נתבטל וצ"ל פי' לקושיתו אף דמשנה שם ר"י כמבואר בירושלמי דקאמר וכי מתיבין לר"י מחטאת שמתו בעלים וכו' ור"י ס"ל מין במינו לא בטיל די"ל דהא העלו התוס' יבש ביבש אף לר' יהודא בטל וזו הוי יבש ביבש. ואפשר לומר אדרבה מכאן ראיי' דיש להבין מה קושי' מגזירת הכתוב התורה אמרה שמנחת עומר אף שיש לכהנים חלק בו יאכל אלא שכך הוכחות הכהנים ע"כ אין מחויבים בשקלים כי כל העובר פי' פקודי' כמ"ש בירושלמי דאי חייבים דכל עובר פי' בימא א"כ איך תקנו חז"ל דמטבע לא יתבטל ויתנו מכשול דא"כ לא יתבטיל שקלים ויהי' עומר נאכל שלא כדת והא דתורה צותה היינו דד"ת בטילים שקלים ואין כאן חשש אבל הם איך תקנו שלא יתבטל ולא חששו שעי"כ יהי' איסור ומבוכה בקרבנות וע"כ צ"ל דקים להו דבלא"ה אין חיוב שקלים על דעבר בימא ובזה מיושב לפי מ"ש רמב"ן בתורה דעד מנין השני בשנה שניי' היה כהנים בכלל נותנים שקלים וקשה איך הי' לחם פנים שבת בשבתו מן ניסן עד אייר נאכל לשיטת החולקים האיש לכהנים חלק בו ולפ"ז לק"מ דקודם שתקנו חכמים דמטבע לא יתבטל אין כאן מקום קושי' דנתבטל ודו"ק וא"ש והלשון במשנה דוקדק: וזהו אם תקנת חכמים היה מוחלט לבל יתבטל בשום צד אבל אם תקנה הי' רק להחמיר ולא להקל אין כאן טענה מהך לחם פנים דלעורר עי"כ מבוכה בקדשים לא תקנו ובזה י"ל עו' תי' אחר על מ"ש מהרי"ל דמוכח מתוס' מקפץ וכו' דבריה מתורה לא בטיל דלק"מ דהא בס"ד לא ס"ל לתוס' דתקנו' חכמים לבטל ד"ת רק ס"ל רק להחמיר תקנו וא"כ קשה מהך דשקלים וצ"ל כקו' המ"ל דמתורה לא בטיל ושפיר י"ל דבריה מן התורה לא בטל אבל למסקנא כתי' האס"ז אין כאן הוכחה ממשנה דשקלים כמ"ש וברי' ד"ת בטל. ואין שיור רק הקושי' במה דאמרו בכמה דוכתי' בש"ס לא אמרה תורה שלח לתקלה דהא תיכף לא ניכר ובטל בחד בתרי בכל עופות וחוזר איסור להיות היתר ואפי' למ"ד אין מבטלין איסור מהתורה אסור כאן הא לא נתכווין לבטל ובאמת קושי' זו דדבר שבמנין לכ"ע מדרבנן כמ"ש התוס' יקשה מהך דשלח לתקלה לר"פ דלא ס"ל ב"ח חשיבי. וצריך לומר. דס"ל דכבר נתבאר לקמן בשמעת' דקבוע בסי' ק"י דאם א' יודע ומכיר האיסור אף דאנן לא ידעינן לא שייך שם ביטול וא"כ יש לחוש א' יעמוד בהר גבוה ויראה הצפור משתלח וכל זמן שרואהו לא חל עליו שם ביטול ואת יבוא ולא ידע שזה רואה מראש ההר ויצוד העוף ויאכלנו והוי תקלה דהא אוכל דבר שלא נתבטל כיון דידע הוא העומד בראש ההר ודוחק: </div></td></tr>
</table>מושך בשבטhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A4%D7%9C%D7%AA%D7%99/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A7&diff=164191&oldid=prevמושך בשבט: /* top */הוספת קישור להגהה מול טקסט הספר המקורי- כרגע מקשר לשער הספר. אם למשהו יהיה זמן לקשר לעמוד הספציפי זה יהיה יותר נוח.2020-06-27T18:17:33Z<p><span class="autocomment">top: </span>הוספת קישור להגהה מול טקסט הספר המקורי- כרגע מקשר לשער הספר. אם למשהו יהיה זמן לקשר לעמוד הספציפי זה יהיה יותר נוח.</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:17, 27 ביוני 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי עליון}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי עליון}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{OCR}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{OCR<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|קישור=https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8189&st=&pgnum</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|א}} בריה הפר"ח האריך בזה דמוסכם ממש מכל הפוסקים וכן מבואר בגמ' דגיטן פרק נזיקין דכל הני דלא בטילה ברי' ודבר חשוב אינו אלא דרבנן. איברא דמהרי"ל בתשובה דייק מתוס' דב"מ דהקשו בקפץ א' לתוך המנוי' וכו' דלבטלן ברובא ויהי' חייב במעשר ודבר שבמנין לא הוי דאינו אלא מדרבנן וברי' נמילא הוי כדפרישית והיינו דלא נאסר מתחלת ברייתו וכו' מכח דברי' הוי דאורייתא וכ"כ דייק מתוס' דמעילה דהקשו דהאומר פרוטה בכיס הקדש דמעל והקשו ליבטל ברובא ול"ל דהוי דשיל"מ דהא אינו אלא דרבנן ותי' לחד תי' דהוי דבר חשוב וזה כמעט מוכרח דס"ל דבר חשוב מהתורה לא בטיל. וביותר יש לתמוה דהרמב"ם פסק להך משנה והכ"מ כ' דהוי דבר שיש לו מתירין והקושיא במקומו דזה ודאי דרבנן והדברים צ"ע: ומה שנ"ל כי באסיפת זקנים לב"מ הביא בשם תוס' גופי' כי י"ל אף דרק מדרבנן לא בטיל מ"מ כיון דרבנן עשהו יש בידם לבטל ד"ת ועיין יבמות די"ל אפי' בקום ועשה אם מצאו דבר הדומה לד"ת יש בידם לעקור רק התוס' והרא"ש בס' הנ"ל חששו אולי לא אמרו החכמים רק להחמיר ולא להקל. ונראה דאם חכמים קבעוהו לודאי יתד שלא תמוט עד שאפילו לבטל ד"ת יהו כך א"כ פשיטא דאף באיסור דרבנן אמרינן לא בטיל דהא קבעו דבריהם לודאי עד שביטלו ד"ת ואיך לא יהי' באיסור דרבנן אבל אם חזינן דלא החמירו באיסור דרבנן ושם אמרו דבטיל ש"מ דלא קבעו לודאי רק חששו להחמיר ולכך באיסור דרבנן לא החמירו והרי זה דומה לספיקא דאסור בשל תורה ומותר בדרבנן וא"כ דהוא רק חומרא איך נקל לבטל עי"כ איסר ומצוה של תורה. וזה ברור בסברא וא"כ נחזה אנן בבריה לא מצינו חילוק בין של תורה לדבריהם ואבר מן החי שאינו בו רק מצות פי' ג"כ ברי' מקרי וכמו כן גיד הנשה אפי' בגיד שאינו אסור מתורה כמבואר סי' ס"ה הוי ברי' כמבואר אבל בדבר שבמנין בזה מצינו בגמ' דיבמות להדיא פרק הערל אני שונה עגול בעגולי' עולה משום תרומה דרבנן הרי הך דבר שבמנין הוא רק באיסור תורה ולא בשל דרבנן וא"כ א"ש דברי התוס' דהקשה זה דיבטל ברוב ואי דהוי דבר שבמנין הא אינו רק מדרבנן וצ"ל דחז"ל קבעו לד"ת דהא אפי' במילתא דרבנן בטיל ש"מ דלא עשהו כוודאי וזהו שכתבו וברי' לא הוי דזהו אף באיסור דרבנן לא בטיל וא"כ שפיר י"ל. דחכמים עקרו ד"ת וע"ז כתבו דהא לא הוי ברי' הואיל ואינו אסור מתחילת ברייתו והא דלא כתבו דהוי חה"ל דזה אפי' מדרבנן לא בטיל כמ"ש גבי גבינות של גוים דס"ל לתוס' בב"מ הך דקפץ הוי כבש בעורן דלא הוי חה"ל וגם ב"ח דחשיבי לא כתבו דא"כ יקשה הך משנה לר"פ בזבחים פרק תערובות דלא ס"ל הך דב"ח דחשיבי: ומעתה גם הך דמעילה ניחא דעל דבר שיש לו מתירין שפיר כתבו דהוי דרבנן דל"ל כהנ"ל דחכמים עקרהו דס"ל לתוס' שם בריש ביצה הני תי' דמשני דהוי דבר שבמנין לא ס"ל דדבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן לא בטיל וכדפריך בעצים שנשרו מדקל מרב' עליהן ומבטלן ולר"א דאמר אפילו בדרבנן דשיל"מ לא בטיל ולפי' רשב"א שם אין הקושי' מהך דביטול איסור רק הקושי' מה יועיל ביטול הלא דשיל"מ לא בטיל ומדפריך לר"א ש"מ דאינך ס"ל דשיל"מ בדרבנן בטול וכן מורה פשטן של גמ' ואם כן יקשה להו להנך מ"ד הך משנה דמעילה דהא דכיון דבדרבנן בטיל אף לעקור ד"ת אינו מועיל ולזה כתבו התוס' דהוו דבר חשוב כמטבע א"כ אף בדרבנן לא בטיל ושפיר י"ל דעקרהו חכמים אך זהו כתבו התוס' ליישב המשנה לכל אמוראי אבל קושטא דמילתא כיון דקיי"ל כר"א דאף בדרבנן דשיל"מ לא בטיל א"כ שפיר י"ל אף בדשיל"מ חכמים קבעהו לודאי ועקרו ד"ת וא"כ שפיר כתב הכ"מ ברמב"ם דהוי דשיל"מ אפי' במטבע שאינו חשוב ולית לי' צורתא דמ"מ חשיב כהנ"ל מחמת דשיל"מ לדידן וא"ש: והנה הרב בעל משנה למלך טען בהא דאמרו במס' שקלים הכהנים דורשים מקרא לעצמן לפטור משקלים דכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה ואיך יהי' עומר משלהם נאכלת והקשה המ"ל הא שקליהם בטל ברוב שקלי ישראל ומותר להביא עומר ולהיות נאכל דכבר נתבטל וצ"ל פי' לקושיתו אף דמשנה שם ר"י כמבואר בירושלמי דקאמר וכי מתיבין לר"י מחטאת שמתו בעלים וכו' ור"י ס"ל מין במינו לא בטיל די"ל דהא העלו התוס' יבש ביבש אף לר' יהודא בטל וזו הוי יבש ביבש. ואפשר לומר אדרבה מכאן ראיי' דיש להבין מה קושי' מגזירת הכתוב התורה אמרה שמנחת עומר אף שיש לכהנים חלק בו יאכל אלא שכך הוכחות הכהנים ע"כ אין מחויבים בשקלים כי כל העובר פי' פקודי' כמ"ש בירושלמי דאי חייבים דכל עובר פי' בימא א"כ איך תקנו חז"ל דמטבע לא יתבטל ויתנו מכשול דא"כ לא יתבטיל שקלים ויהי' עומר נאכל שלא כדת והא דתורה צותה היינו דד"ת בטילים שקלים ואין כאן חשש אבל הם איך תקנו שלא יתבטל ולא חששו שעי"כ יהי' איסור ומבוכה בקרבנות וע"כ צ"ל דקים להו דבלא"ה אין חיוב שקלים על דעבר בימא ובזה מיושב לפי מ"ש רמב"ן בתורה דעד מנין השני בשנה שניי' היה כהנים בכלל נותנים שקלים וקשה איך הי' לחם פנים שבת בשבתו מן ניסן עד אייר נאכל לשיטת החולקים האיש לכהנים חלק בו ולפ"ז לק"מ דקודם שתקנו חכמים דמטבע לא יתבטל אין כאן מקום קושי' דנתבטל ודו"ק וא"ש והלשון במשנה דוקדק: וזהו אם תקנת חכמים היה מוחלט לבל יתבטל בשום צד אבל אם תקנה הי' רק להחמיר ולא להקל אין כאן טענה מהך לחם פנים דלעורר עי"כ מבוכה בקדשים לא תקנו ובזה י"ל עו' תי' אחר על מ"ש מהרי"ל דמוכח מתוס' מקפץ וכו' דבריה מתורה לא בטיל דלק"מ דהא בס"ד לא ס"ל לתוס' דתקנו' חכמים לבטל ד"ת רק ס"ל רק להחמיר תקנו וא"כ קשה מהך דשקלים וצ"ל כקו' המ"ל דמתורה לא בטיל ושפיר י"ל דבריה מן התורה לא בטל אבל למסקנא כתי' האס"ז אין כאן הוכחה ממשנה דשקלים כמ"ש וברי' ד"ת בטל. ואין שיור רק הקושי' במה דאמרו בכמה דוכתי' בש"ס לא אמרה תורה שלח לתקלה דהא תיכף לא ניכר ובטל בחד בתרי בכל עופות וחוזר איסור להיות היתר ואפי' למ"ד אין מבטלין איסור מהתורה אסור כאן הא לא נתכווין לבטל ובאמת קושי' זו דדבר שבמנין לכ"ע מדרבנן כמ"ש התוס' יקשה מהך דשלח לתקלה לר"פ דלא ס"ל ב"ח חשיבי. וצריך לומר. דס"ל דכבר נתבאר לקמן בשמעת' דקבוע בסי' ק"י דאם א' יודע ומכיר האיסור אף דאנן לא ידעינן לא שייך שם ביטול וא"כ יש לחוש א' יעמוד בהר גבוה ויראה הצפור משתלח וכל זמן שרואהו לא חל עליו שם ביטול ואת יבוא ולא ידע שזה רואה מראש ההר ויצוד העוף ויאכלנו והוי תקלה דהא אוכל דבר שלא נתבטל כיון דידע הוא העומד בראש ההר ודוחק: </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{עוגןמ|א}} בריה הפר"ח האריך בזה דמוסכם ממש מכל הפוסקים וכן מבואר בגמ' דגיטן פרק נזיקין דכל הני דלא בטילה ברי' ודבר חשוב אינו אלא דרבנן. איברא דמהרי"ל בתשובה דייק מתוס' דב"מ דהקשו בקפץ א' לתוך המנוי' וכו' דלבטלן ברובא ויהי' חייב במעשר ודבר שבמנין לא הוי דאינו אלא מדרבנן וברי' נמילא הוי כדפרישית והיינו דלא נאסר מתחלת ברייתו וכו' מכח דברי' הוי דאורייתא וכ"כ דייק מתוס' דמעילה דהקשו דהאומר פרוטה בכיס הקדש דמעל והקשו ליבטל ברובא ול"ל דהוי דשיל"מ דהא אינו אלא דרבנן ותי' לחד תי' דהוי דבר חשוב וזה כמעט מוכרח דס"ל דבר חשוב מהתורה לא בטיל. וביותר יש לתמוה דהרמב"ם פסק להך משנה והכ"מ כ' דהוי דבר שיש לו מתירין והקושיא במקומו דזה ודאי דרבנן והדברים צ"ע: ומה שנ"ל כי באסיפת זקנים לב"מ הביא בשם תוס' גופי' כי י"ל אף דרק מדרבנן לא בטיל מ"מ כיון דרבנן עשהו יש בידם לבטל ד"ת ועיין יבמות די"ל אפי' בקום ועשה אם מצאו דבר הדומה לד"ת יש בידם לעקור רק התוס' והרא"ש בס' הנ"ל חששו אולי לא אמרו החכמים רק להחמיר ולא להקל. ונראה דאם חכמים קבעוהו לודאי יתד שלא תמוט עד שאפילו לבטל ד"ת יהו כך א"כ פשיטא דאף באיסור דרבנן אמרינן לא בטיל דהא קבעו דבריהם לודאי עד שביטלו ד"ת ואיך לא יהי' באיסור דרבנן אבל אם חזינן דלא החמירו באיסור דרבנן ושם אמרו דבטיל ש"מ דלא קבעו לודאי רק חששו להחמיר ולכך באיסור דרבנן לא החמירו והרי זה דומה לספיקא דאסור בשל תורה ומותר בדרבנן וא"כ דהוא רק חומרא איך נקל לבטל עי"כ איסר ומצוה של תורה. וזה ברור בסברא וא"כ נחזה אנן בבריה לא מצינו חילוק בין של תורה לדבריהם ואבר מן החי שאינו בו רק מצות פי' ג"כ ברי' מקרי וכמו כן גיד הנשה אפי' בגיד שאינו אסור מתורה כמבואר סי' ס"ה הוי ברי' כמבואר אבל בדבר שבמנין בזה מצינו בגמ' דיבמות להדיא פרק הערל אני שונה עגול בעגולי' עולה משום תרומה דרבנן הרי הך דבר שבמנין הוא רק באיסור תורה ולא בשל דרבנן וא"כ א"ש דברי התוס' דהקשה זה דיבטל ברוב ואי דהוי דבר שבמנין הא אינו רק מדרבנן וצ"ל דחז"ל קבעו לד"ת דהא אפי' במילתא דרבנן בטיל ש"מ דלא עשהו כוודאי וזהו שכתבו וברי' לא הוי דזהו אף באיסור דרבנן לא בטיל וא"כ שפיר י"ל. דחכמים עקרו ד"ת וע"ז כתבו דהא לא הוי ברי' הואיל ואינו אסור מתחילת ברייתו והא דלא כתבו דהוי חה"ל דזה אפי' מדרבנן לא בטיל כמ"ש גבי גבינות של גוים דס"ל לתוס' בב"מ הך דקפץ הוי כבש בעורן דלא הוי חה"ל וגם ב"ח דחשיבי לא כתבו דא"כ יקשה הך משנה לר"פ בזבחים פרק תערובות דלא ס"ל הך דב"ח דחשיבי: ומעתה גם הך דמעילה ניחא דעל דבר שיש לו מתירין שפיר כתבו דהוי דרבנן דל"ל כהנ"ל דחכמים עקרהו דס"ל לתוס' שם בריש ביצה הני תי' דמשני דהוי דבר שבמנין לא ס"ל דדבר שיש לו מתירין אפילו בדרבנן לא בטיל וכדפריך בעצים שנשרו מדקל מרב' עליהן ומבטלן ולר"א דאמר אפילו בדרבנן דשיל"מ לא בטיל ולפי' רשב"א שם אין הקושי' מהך דביטול איסור רק הקושי' מה יועיל ביטול הלא דשיל"מ לא בטיל ומדפריך לר"א ש"מ דאינך ס"ל דשיל"מ בדרבנן בטול וכן מורה פשטן של גמ' ואם כן יקשה להו להנך מ"ד הך משנה דמעילה דהא דכיון דבדרבנן בטיל אף לעקור ד"ת אינו מועיל ולזה כתבו התוס' דהוו דבר חשוב כמטבע א"כ אף בדרבנן לא בטיל ושפיר י"ל דעקרהו חכמים אך זהו כתבו התוס' ליישב המשנה לכל אמוראי אבל קושטא דמילתא כיון דקיי"ל כר"א דאף בדרבנן דשיל"מ לא בטיל א"כ שפיר י"ל אף בדשיל"מ חכמים קבעהו לודאי ועקרו ד"ת וא"כ שפיר כתב הכ"מ ברמב"ם דהוי דשיל"מ אפי' במטבע שאינו חשוב ולית לי' צורתא דמ"מ חשיב כהנ"ל מחמת דשיל"מ לדידן וא"ש: והנה הרב בעל משנה למלך טען בהא דאמרו במס' שקלים הכהנים דורשים מקרא לעצמן לפטור משקלים דכתיב כל מנחת כהן כליל תהיה ואיך יהי' עומר משלהם נאכלת והקשה המ"ל הא שקליהם בטל ברוב שקלי ישראל ומותר להביא עומר ולהיות נאכל דכבר נתבטל וצ"ל פי' לקושיתו אף דמשנה שם ר"י כמבואר בירושלמי דקאמר וכי מתיבין לר"י מחטאת שמתו בעלים וכו' ור"י ס"ל מין במינו לא בטיל די"ל דהא העלו התוס' יבש ביבש אף לר' יהודא בטל וזו הוי יבש ביבש. ואפשר לומר אדרבה מכאן ראיי' דיש להבין מה קושי' מגזירת הכתוב התורה אמרה שמנחת עומר אף שיש לכהנים חלק בו יאכל אלא שכך הוכחות הכהנים ע"כ אין מחויבים בשקלים כי כל העובר פי' פקודי' כמ"ש בירושלמי דאי חייבים דכל עובר פי' בימא א"כ איך תקנו חז"ל דמטבע לא יתבטל ויתנו מכשול דא"כ לא יתבטיל שקלים ויהי' עומר נאכל שלא כדת והא דתורה צותה היינו דד"ת בטילים שקלים ואין כאן חשש אבל הם איך תקנו שלא יתבטל ולא חששו שעי"כ יהי' איסור ומבוכה בקרבנות וע"כ צ"ל דקים להו דבלא"ה אין חיוב שקלים על דעבר בימא ובזה מיושב לפי מ"ש רמב"ן בתורה דעד מנין השני בשנה שניי' היה כהנים בכלל נותנים שקלים וקשה איך הי' לחם פנים שבת בשבתו מן ניסן עד אייר נאכל לשיטת החולקים האיש לכהנים חלק בו ולפ"ז לק"מ דקודם שתקנו חכמים דמטבע לא יתבטל אין כאן מקום קושי' דנתבטל ודו"ק וא"ש והלשון במשנה דוקדק: וזהו אם תקנת חכמים היה מוחלט לבל יתבטל בשום צד אבל אם תקנה הי' רק להחמיר ולא להקל אין כאן טענה מהך לחם פנים דלעורר עי"כ מבוכה בקדשים לא תקנו ובזה י"ל עו' תי' אחר על מ"ש מהרי"ל דמוכח מתוס' מקפץ וכו' דבריה מתורה לא בטיל דלק"מ דהא בס"ד לא ס"ל לתוס' דתקנו' חכמים לבטל ד"ת רק ס"ל רק להחמיר תקנו וא"כ קשה מהך דשקלים וצ"ל כקו' המ"ל דמתורה לא בטיל ושפיר י"ל דבריה מן התורה לא בטל אבל למסקנא כתי' האס"ז אין כאן הוכחה ממשנה דשקלים כמ"ש וברי' ד"ת בטל. ואין שיור רק הקושי' במה דאמרו בכמה דוכתי' בש"ס לא אמרה תורה שלח לתקלה דהא תיכף לא ניכר ובטל בחד בתרי בכל עופות וחוזר איסור להיות היתר ואפי' למ"ד אין מבטלין איסור מהתורה אסור כאן הא לא נתכווין לבטל ובאמת קושי' זו דדבר שבמנין לכ"ע מדרבנן כמ"ש התוס' יקשה מהך דשלח לתקלה לר"פ דלא ס"ל ב"ח חשיבי. וצריך לומר. דס"ל דכבר נתבאר לקמן בשמעת' דקבוע בסי' ק"י דאם א' יודע ומכיר האיסור אף דאנן לא ידעינן לא שייך שם ביטול וא"כ יש לחוש א' יעמוד בהר גבוה ויראה הצפור משתלח וכל זמן שרואהו לא חל עליו שם ביטול ואת יבוא ולא ידע שזה רואה מראש ההר ויצוד העוף ויאכלנו והוי תקלה דהא אוכל דבר שלא נתבטל כיון דידע הוא העומד בראש ההר ודוחק: </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>מושך בשבטhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A4%D7%9C%D7%AA%D7%99/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A7&diff=115053&oldid=prevמהדורה קמא: יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול ראשוני בידי מתנדבי האוצר2020-03-08T19:34:26Z<p>יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול ראשוני בידי מתנדבי האוצר</p>
<a href="//wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%A4%D7%9C%D7%AA%D7%99/%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%93%D7%A2%D7%94/%D7%A7&diff=115053">הצגת שינויים</a>מהדורה קמא