https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94%2F%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%2F%D7%AA%D7%A2%D7%92 2026-06-08T18:13:12Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.6 https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%A2%D7%92&diff=75174&oldid=prev 2019-04-22T18:13:19Z

<p>תעג</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{ניווט כללי עליון}}<br /> {{מרכז|&#039;&#039;&#039;סימן תעג&#039;&#039;&#039;{{ש}}דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני}}<br /> <br /> &#039;&#039;&#039;ומקדש עליו.&#039;&#039;&#039; קודם שיקדש יכוין שרוצה לקיים מצות קידוש וגם מצות ד&#039; כוסות שכוס של קידוש הוא אחד מארבעה כוסות ויש נוהגין לומר הריני מוכן לקדש ולקיים מצות ד&#039; כוסות רק שצריכין ליזהר שלא יאמרו זה לאחר קידוש שהרי בירך על הכוס בפה&quot;ג אלא דוקא קודם קידוש. וקודם הגדה יכוין או יאמר לצאת ידי מצות סיפור יציאת מצרים [ח&quot;א]. ({{עוגן1|א}}) &#039;&#039;&#039;ומברך שהחיינו.&#039;&#039;&#039; קודם השתיה ואם לא בירך קודם השתיה מברך אח&quot;כ אימתי שיזכור ביום א&#039; {{שהצ|א}} ואפילו באמצע השוק דהזמן ארגל קאי ואם נזכר בליל ב&#039; לאחר שקידש היום {{שהצ|ב}} יפטור עצמו בשהחיינו שיברך על הכוס לאחר הקידוש ואם שכח לברך שהחיינו בקידוש ליל ב&#039; {{שהצ|ג}} אפילו אם בירך כבר בליל ראשון חייב לברך אימתי שנזכר בכל החג דהיינו {{שהצ|ד}} עד סוף יו&quot;ט האחרון של גליות וכן ה&quot;ה בשאר יו&quot;ט מחויב לברך {{שהצ|ה}} עד סוף יו&quot;ט:<br /> <br /> ({{עוגן1|ב}}) &#039;&#039;&#039;בשבת.&#039;&#039;&#039; ומותר לומר ההגדה בספר אף שהוא ביחידי ולא חיישינן שמא יטה כמבואר לעיל [[שולחן ערוך/אורח חיים/רעה#ט|סימן רע&quot;ה ס&quot;ט]] עי&quot;ש:<br /> <br /> ({{עוגן1|ג}}) &#039;&#039;&#039;אומר יקנה&quot;ז.&#039;&#039;&#039; דהיינו בתחלה ברכת היין וקידוש ונר דהיינו ברכת בורא מאורי האש והבדלה וזמן. ואין מברכין על הבשמים {{שהצ|ו}} בכל מוצ&quot;ש ליו&quot;ט. ואומרים {{שהצ|ז}} הבדלה זו מיושב כמו הקידוש:<br /> <br /> ({{עוגן1|ד}}) &#039;&#039;&#039;ישלים וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; דלהבדיל תיכף כשנזכר {{שהצ|ח}} אינו יכול שהרי הבדלה טעונה כוס והמברך צריך שיטעום {{שהצ|ט}} ובאמצע הגדה אסור להפסיק בשתיה ומלשון המחבר שכתב עד שהתחיל הגדה משמע דאם נזכר קודם שהתחיל ההגדה א&quot;צ להמתין אלא תיכף מוזג כוס ואומר עליו ברכת הבדלה ושותהו {{שהצ|י}} אכן זהו רק לדעת המחבר דאין מברכין על כל כוס אבל לדעת הרמ&quot;א ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תעד|תע&quot;ד]] בהג&quot;ה וכמנהגנו דמברכין על כל כוס ויצטרך לברך עליו ברכת בפה&quot;ג א&quot;כ נראה כמוסיף על הכוסות דאסור וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תעב#ז|סימן תע&quot;ב ס&quot;ז]] א&quot;כ אפשר דאף אם נזכר קודם שהתחיל ההגדה ג&quot;כ אין תקנה עד שישלים ההגדה אם לא שבשעת ברכת כוס ראשון כיון שישתה בין הכוסות וכדלעיל בסימן תע&quot;ב ס&quot;ז ועיין ביאור הלכה. אם שכח לומר ההגדה בלילה {{שהצ|יא}} אין לו תשלומין כלל דכתיב בעבור זה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך ואם שכח לומר קידוש בלילה דינו כדלעיל [[שולחן ערוך/אורח חיים/רעא#ח|סימן רע&quot;א ס&quot;ח]]:<br /> <br /> ({{עוגן1|ה}}) &#039;&#039;&#039;ואח&quot;כ יבדיל.&#039;&#039;&#039; היינו שמברך {{שהצ|יב}} בפה&quot;ג על כוס שני וגם ברכת הנר והבדלה של יו&quot;ט ושותהו. ואם נזכר באמצע סעודתו שלא הבדיל {{שהצ|יג}} מחויב להפסיק תיכף מסעודתו ולהבדיל {{שהצ|יד}} ולא יברך עליו ברכת בפה&quot;ג שברכת כוס שני ששתה לפני האכילה {{שהצ|טו}} פוטרתו אא&quot;כ לא היה דעתו אז לשתות בתוך האכילה שבכגון זה צריך לברך עליו גם ברכת בפה&quot;ג. ואם נזכר {{שהצ|טז}} תוך בהמ&quot;ז שלא הבדיל מברך ברכת המזון והבדלה על כוס אחד וכן אם לא נזכר עד לאחר ששתה כוס של ברהמ&quot;ז ימתין עד לאחר גמר הלל והגדה ואז יבדיל על הכוס הד&#039; ואם לא נזכר עד לאחר ששתה כוס ד&#039; יבדיל על כוס ה&#039; וצריך לברך עליו גם בפה&quot;ג שהרי כבר הסיח דעתו משתיה [אחרונים]:<br /> <br /> ({{עוגן1|ו}}) &#039;&#039;&#039;ואין ליטול ידיו {{עוגן|פב:}}וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; ר&quot;ל אף להנוהגים בכל השנה ליטול ידיו לסעודה קודם קידוש ולדידהו הקידוש לא חשיב הפסק בין נטילה לסעודה הואיל והוא מצרכי סעודה וכמו שנתבאר ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/רעא|סימן רע&quot;א]] מ&quot;מ בליל פסח שמפסיקין הרבה אחר הקידוש באמירת ההגדה ובתוך כך מסיח דעתו משמירת ידיו לכו&quot;ע אין לעשות כן ואפילו ליטול ידיו כדי שלא יצטרך לחזור וליטול ידיו אחר הקידוש לאכילת כרפס ג&quot;כ אינו נכון כ&quot;כ האחרונים:<br /> <br /> ({{עוגן1|ז}}) &#039;&#039;&#039;יטול מעט.&#039;&#039;&#039; כתב מעט כדי לחוש להטעם שהביא בד&quot;מ דאין ליטול ידים קודם קידוש דמיחזי שסובר שקידוש צריך נטילה וע&quot;כ לא יטול נטילה גמורה:<br /> <br /> ({{עוגן1|ח}}) &#039;&#039;&#039;אבל אין לברך וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; ר&quot;ל אפילו אם יטול נטילה גמורה יזהר עכ&quot;פ שלא יברך עליה ענט&quot;י דנטילה זו אינו עולה לו לצורך אכילה וכנ&quot;ל ונמצא דהוא ברכה לבטלה:<br /> <br /> ({{עוגן1|ט}}) &#039;&#039;&#039;רק אחר ימזוג לו.&#039;&#039;&#039; אם אפשר לו:<br /> <br /> ({{עוגן1|י}}) &#039;&#039;&#039;שותה בהסיבה.&#039;&#039;&#039; ואם שכח ולא היסב עיין ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תעב#ז|סימן תע&quot;ב ס&quot;ז]] ובמ&quot;ב [[משנה ברורה/אורח חיים/תעב#כא|ס&quot;ק כ&quot;א]]:<br /> <br /> ({{עוגן1|יא}}) &#039;&#039;&#039;ואינו מברך אחריו.&#039;&#039;&#039; על הגפן וכו&#039; אפילו שתה רביעית דסומך על מה שבירך ברהמ&quot;ז לבסוף ועוד דהרי יברך ברכה אחרונה לסוף ד&#039; כוסות וב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תעד|סימן תע&quot;ד]] יתבאר היטב:<br /> <br /> ({{עוגן1|יב}}) &#039;&#039;&#039;כמה כוסות.&#039;&#039;&#039; בין ששותה בין א&#039; לב&#039; או לאחר כוס שני וכ&quot;ש בתוך אכילה אבל בין ג&#039; לד&#039; אסור כדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תעט|סימן תע&quot;ט]]:<br /> <br /> ({{עוגן1|יג}}) &#039;&#039;&#039;הרשות בידו.&#039;&#039;&#039; לפי מה {{שהצ|יז}} שכתב הרב לקמן סימן תע&quot;ד בהג&quot;ה דמנהגנו לברך ברכה ראשונה על כל כוס וכוס הא דמותר לשתות בין הכוסות היינו דוקא אם היה דעתו בשעת ברכה לפטור על כל מה שיביאו לו אח&quot;כ לשתות [או שהיה היין לפניו {{שהצ|יח}} דממילא נפטר כ&quot;ז שלא חשב בהדיא שלא לשתות] דאם אין דעתו לשתות בין הכוסות ואח&quot;כ נמלך לשתות א&quot;כ יצטרך לברך עליהם. וזה אסור שנראה כמוסיף על הכוסות כיון שמברך על כוס זה כמו על שאר ד&#039; כוסות וכמו שכתבנו לעיל ב[[משנה ברורה/אורח חיים/תעב#כא|סימן תע&quot;ב סקכ&quot;א]] במ&quot;ב:<br /> <br /> ({{עוגן1|יד}}) &#039;&#039;&#039;ראוי ליזהר.&#039;&#039;&#039; וכן מנהגנו [ד&quot;מ]:<br /> <br /> ({{עוגן1|טו}}) &#039;&#039;&#039;שלא לשתות בין ראשון לשני.&#039;&#039;&#039; לחוש {{שהצ|יט}} ליש מי שאומר (והובא בב&quot;י) דהא דשרינן לשתות בין הכוסות היינו בין כוס ב&#039; לבין כוס ג&#039; דהוא סמוך לאכילה או בתוך אכילה דאז אינו משכר אבל לא בין ראשון לשני כדי שלא ישתכר וכמו שאסור בין ג&#039; לד&#039;:<br /> <br /> ({{עוגן1|טז}}) &#039;&#039;&#039;כדי שלא ישתכר.&#039;&#039;&#039; משמע דוקא יין או שאר משקין כה&quot;ג המשכרין {{שהצ|כ}} אבל משקה שאין משתכר מותר לשתות בין הכוסות:<br /> <br /> ({{עוגן1|יז}}) &#039;&#039;&#039;מביאין לפני בעל הבית.&#039;&#039;&#039; אבל לפני {{שהצ|כא}} שאר בני ביתו אין צריך להניח כסדר הזה אלא כולן נוטלין משל בעל הבית וזה אפילו במקומות שיש שולחן קטן לפני כל אחד ואחד וכ&quot;ש במקומנו שכולן יושבין על שולחן אחד:<br /> <br /> ({{עוגן1|יח}}) &#039;&#039;&#039;שיש בה שלש מצות.&#039;&#039;&#039; שנים בשביל לחם משנה כשאר יו&quot;ט ואחת כדי לבצעה לשתים חציה לקיים בה מצות אכילת מצה דלחם עוני קרייה רחמנא ומה דרכו של עני בפרוסה וחציה השני בשביל אפיקומן וכמבואר לקמיה בס&quot;ו:<br /> <br /> ({{עוגן1|יט}}) &#039;&#039;&#039;וחרוסת.&#039;&#039;&#039; כדי לטבול בו את המרור כדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תעה|סימן תע&quot;ה]]. וכרפס הוא מין ירק שקורין אותו כרפס ובחרו לכתחלה במין זה {{שהצ|כב}} שהוא נוטריקון ס&#039; פרך כלומר ס&#039; רבוא עבדו עבודת פרך:<br /> <br /> ({{עוגן1|כ}}) &#039;&#039;&#039;או ירק אחר.&#039;&#039;&#039; מאיזה מין שהוא אך לכתחלה טוב שיקח {{שהצ|כג}} מאותו המין שמברכין עליו אותה ברכה שמברכין על המרור כדי שיפטור בזה מרור שאוכל בתוך הסעודה אבל לא יקח לזה אחד מחמשת מיני מרור כי אחר שמילא כריסו ממרור איך יברך אח&quot;כ על אכילת מרור ועיין לקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תעה#ב|סימן תע&quot;ה ס&quot;ב]]:<br /> <br /> ({{עוגן1|כא}}) &#039;&#039;&#039;או מי מלח.&#039;&#039;&#039; לטבול בהן הכרפס והירק. אם חל בשבת יעשה המי מלח קודם שבת ולא יעשה בשבת כמו שכתוב ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שכא#א|סימן שכ&quot;א ס&quot;א]] ואם לא עשה קודם שבת ואין לו חומץ לטבול בהן {{שהצ|כה}} יש לעשות מי מלח מעט כמו שכ&#039; שם. והנה ענין טיבול הירק במשקה {{שהצ|כו}} הוא מתקנת חכמים כדי להתמיה {{עוגן|פג.}}את התינוקות שיראו שינוי שאוכלין הירקות בטיבול שאין דרך לאכלם קודם הסעודה בכל ימות השנה וישאלו על שינוי זה שאמירת ההגדה מצותה לאומרה דרך תשובה על שאלות ששאלוהו שנאמר כי ישאלך בנך וגו&#039; ואמרת לבנך עבדים היינו וגו&#039;:<br /> <br /> ({{עוגן1|כב}}) &#039;&#039;&#039;זכר לחגיגה.&#039;&#039;&#039; ואם חל ע&quot;פ בשבת {{שהצ|כז}} י&quot;א דאין צריך ליקח רק תבשיל אחד כנגד פסח דחגיגה אינה באה אז שאינה דוחה שבת וי&quot;א דאעפ&quot;כ צריך לעשות ב&#039; תבשילין כמו בשאר שנים ולא פלוג רבנן בזה מדאינה אלא לזכר בעלמא {{שהצ|כח}} וכן נוהגין:<br /> <br /> ({{עוגן1|כג}}) &#039;&#039;&#039;ונהגו בבשר וביצה.&#039;&#039;&#039; וכ&quot;ש {{שהצ|כט}} אי בעי לעשות שני מיני בשר אחד צלי ואחד מבושל זכר לפסח וחגיגה דשפיר דמי {{שהצ|ל}} אלא דאף בביצה יצא בזה ויש שכתבו דמה שבחרו בביעא כלומר בעי רחמנא למפרק יתנא. ויש שכתבו {{שהצ|לא}} משום דעושים אנו זכר לאבילות בית המקדש שאין אנו יכולין להקריב קרבן פסח:<br /> <br /> ({{עוגן1|כד}}) &#039;&#039;&#039;בענין שאינו צריך וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; ר&quot;ל שלא יצטרך לדלג עליהם:<br /> <br /> ({{עוגן1|כה}}) &#039;&#039;&#039;למעלה וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; פירוש בסמוך לו:<br /> <br /> ({{עוגן1|כו}}) &#039;&#039;&#039;והם יהיו יותר קרובים וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; ויש שכתבו {{שהצ|לב}} שאין להקפיד על בשר וביצה אם יצטרך לדלג עליהם כיון שאינן מצוה אלא זכר בעלמא {{שהצ|לג}} וגם על מרור וחרוסת אפשר דלא שייך אין מעבירין ועיין באחרונים סדר הקערה של האר&quot;י ז&quot;ל:<br /> <br /> ({{עוגן1|כז}}) &#039;&#039;&#039;זרוע.&#039;&#039;&#039; ע&quot;ש זרוע נטויה שהראה הקב&quot;ה במצרים. ומי שאין לו זרוע יקח שאר בשר אף בלא עצם [פמ&quot;ג] כתבו הפוסקים דבעינן שיהיה מעט בשר על הזרוע שהוא זכר לבשר קרבן פסח:<br /> <br /> ({{עוגן1|כח}}) &#039;&#039;&#039;יהיה צלי.&#039;&#039;&#039; ולא מבושל זכר לקרבן פסח:<br /> <br /> ({{עוגן1|כט}}) &#039;&#039;&#039;על הגחלים.&#039;&#039;&#039; ואף שהיה הפסח נצלה לכתחלה בשפוד מ&quot;מ כיון שאין נצלה אלא בשפוד של רמון שטורח לחזור אחריו לפיכך די לנו בצלי ע&quot;ג גחלים שיוצאין מעיקר הדין גם בקרבן פסח [מ&quot;א]:<br /> <br /> ({{עוגן1|ל}}) &#039;&#039;&#039;והביצה תהיה וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; שהיא זכר {{שהצ|לד}} לחגיגה שא&quot;צ צלי:<br /> <br /> ({{עוגן1|לא}}) &#039;&#039;&#039;וה&quot;ה צלויה.&#039;&#039;&#039; שהחגיגה באה {{שהצ|לה}} בין צלי בין מבושל:<br /> <br /> ({{עוגן1|לב}}) &#039;&#039;&#039;וכן נוהגין בעירנו.&#039;&#039;&#039; לצלות {{שהצ|לו}} הביצה. ואסור לאכול הזרוע {{שהצ|לז}} בלילה דאין אוכלין צלי בלילה אבל הביצה אף שהיא צלויה מותר {{שהצ|לח}} שאין איסור צלי בביצה ולפ&quot;ז אסור לצלות הזרוע בלילה אלא מבעו&quot;י {{שהצ|לט}} אם לא שדעתו לאכלו למחר באותו היום וע&quot;כ אם שכח וצלאו בלילה יזהר לאכלו מחר בבקר כ&quot;כ המ&quot;א ושארי אחרונים ואם דעתו שלא לאכול הביצה עד ליל ב&#039; גם הביצה אסור לצלותה בלילה {{שהצ|מ}} אלא מבעוד יום. כתב בח&quot;א רע עלי המעשה שזורקין הזרוע והוא ביזוי מצוה. ומצוה להניח ביו&quot;ט שני בבקר לתוך הצלי שצולין ליו&quot;ט ואוכלין אותו:<br /> <br /> ({{עוגן1|לג}}) &#039;&#039;&#039;ידי חובתו.&#039;&#039;&#039; ר&quot;ל ידי {{עוגן|פג:}}מצות מרור לקיים מה דכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו ועכשיו שאין לנו פסח מצות מרור {{שהצ|מא}} אינו אלא מדרבנן. כשם שאין יוצאין במצה גזולה וכנ&quot;ל בסימן תנ&quot;ד כך אין יוצאין במרור גזול וע&quot;כ יש {{שהצ|מב}} ליזהר שלא יעקור ישראל בעצמו המרור מקרקע של נכרי אף שהוא נותן לו רשות דסתם עכו&quot;ם גוזלי ארעתא נינהו ועל קרקע אין שייך יאוש וכדלקמן ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרמט#א|סימן תרמ&quot;ט ס&quot;א]] בהג&quot;ה אלא יעקור העכו&quot;ם בעצמו ושייך אז ע&quot;ז שם יאוש ואח&quot;כ יקנה הישראל ממנו דהוי עי&quot;ז יאוש ושינוי רשות:<br /> <br /> ({{עוגן1|לד}}) &#039;&#039;&#039;פי&#039; מיני עשבים מרים.&#039;&#039;&#039; אכולהו קאי ומשום שאין אנו יודעין בבירור איזה הם בלשוננו לכך כתב בדרך כלל אכולהו שהם מינים מרים וכתבו אחרונים שתמכא הוא חריי&quot;ן בלשוננו ועל חזרת כתב הח&quot;י וכן הח&quot;צ שהוא מה שאנו קורין שאלאטי&quot;ן:<br /> <br /> ({{עוגן1|לה}}) &#039;&#039;&#039;מרור.&#039;&#039;&#039; הוא ג&quot;כ מין ירק מר הידוע להם בשם מרור ע&quot;ש שהוא {{שהצ|מג}} מר ביותר:<br /> <br /> ({{עוגן1|לו}}) &#039;&#039;&#039;אבל לא בשורש.&#039;&#039;&#039; פי&#039; שרשים {{שהצ|מד}} קטנים המתפצלים לכאן ולכאן בתחתיתו או {{שהצ|מה}} בצדדיו אבל שורש הגדול שבו עומד הירק הוא הקלח. והנה במדינותינו אין שאר המינים מצויים וע&quot;כ המרור הנהוג במדינתנו לאכול הוא תמכא (והוא חריי&quot;ן) {{שהצ|מו}} ויש ליזהר שלא לאכול אותו כשהוא שלם שכמעט הוא סכנה ואין בו מצוה שמחמת חריפותו הוא מזיק גדול ולכן צריך לפררו על ריב אייזי&quot;ן ולהעמידו כך מגולה ואז מפיג חריפותו והגר&quot;א הנהיג שלא לפרר אותו קודם ביאתו מביהכ&quot;נ כדי שלא יפיג הטעם דאז אינו יוצא בו אלא יפרר אותו אחר ביאתו ויכסנו עד התחלת הסדר [וכשחל פסח בשבת יפרר אותו מבע&quot;י ויניח בכלי ויכסנו עד התחלת הסדר] ואז יפזר אותו על קערה ועי&quot;ז יפיג חריפותו ואז ימעך אותו וישער שיהיה כזית ויכול לאכלו בטוב:<br /> <br /> ({{עוגן1|לז}}) &#039;&#039;&#039;אא&quot;כ הם לחים.&#039;&#039;&#039; דיבשים אין בהם טעם מרור והרי הם כעפרא בעלמא משא&quot;כ בקלח {{שהצ|מז}} דמתוך שהוא עב אפילו הוא יבש אינו מפסיד טעמו. ועלין כמושין {{שהצ|מח}} י&quot;א שיוצאין בהן {{שהצ|מט}} ויש שמחמירין אפילו בכמושין:<br /> <br /> ({{עוגן1|לח}}) &#039;&#039;&#039;אבל לא כבושין.&#039;&#039;&#039; היינו {{שהצ|נ}} אם שרה אותן במים מעל&quot;ע וי&quot;א דדוקא אם כבשן בחומץ וע&quot;כ לכתחלה יש ליזהר שלא לשרות החריי&quot;ן במים מעל&quot;ע {{שהצ|נא}} ובדיעבד יש לסמוך להקל כשאין לו אחרים {{שהצ|נב}} משום דבחריי&quot;ן הרי חזינן שעדיין יש בו טעם מרור. ונראה לי דבעלין אין להקל דאפשר דבהו יוצא טעם מרור ע&quot;י כבישה מעל&quot;ע במים. ודע דיוצאין בעלין אף לכתחלה. והנה ראיתי כמה אנשים חלושים שדוחקין עצמן לקיים מצות מרור בקלחין ולא אדע למה לא יקחו העלין למצוה ואולי מפני שמצוי בהן יבשין וכמושין. אכן אם הם לחים {{שהצ|נג}} אין להחמיר בזה כלל וכלל:<br /> <br /> ({{עוגן1|לט}}) &#039;&#039;&#039;ולא שלוקין.&#039;&#039;&#039; מבושל {{שהצ|נד}} הרבה ומבושל כדרך בישול וכולהו מפני {{שהצ|נה}} שאין בהם טעם מרור עי&quot;ז:<br /> <br /> ({{עוגן1|מ}}) &#039;&#039;&#039;וכולן וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; ר&quot;ל כל חמשה מינים הנ&quot;ל ולא אמרינן כיון דכל ירק יש לו בודאי טעם מר בפ&quot;ע לא מצטרפי דטעמיה דחד מיבטיל בחבריה קמ&quot;ל כיון דעכ&quot;פ יש לכולם טעם מרירות מצטרפין [ר&quot;ן]:<br /> <br /> ({{עוגן1|מא}}) &#039;&#039;&#039;לכזית.&#039;&#039;&#039; הוא {{שהצ|נו}} כשיעור חצי ביצה (ועיין לקמן [[שולחן ערוך/אורח חיים/תפו|סימן תפ&quot;ו]]) ואם מקיים המצוה בעלין יראה לדחוק אותם ביחד דהריוח שבין העלים לא מצטרפי לכזית ויש ליזהר בזה דאל&quot;כ הוי ברכה לבטלה כיון שמברך על אכילה ואכילה בכזית משמע וגם אינו מקיים בזה מצות מרור:<br /> <br /> ({{עוגן1|מב}}) &#039;&#039;&#039;בחזרת.&#039;&#039;&#039; שהוא {{שהצ|נז}} זכר לשעבוד מצרים שהיה תחלתו רך ולבסוף קשה וכן הוא ג&quot;כ טבע חזרת שתחלה מתוק וסופה מר וכתבו האחרונים דאפילו הוא ביוקר קצת יותר משאר מרור ג&quot;כ נכון להדר אחריו {{שהצ|נח}} אכן כתבו שבמין חזרת (היינו שאלאטי&quot;ן) מצוי מאוד בימי פסח תולעים קטנים שאינם נכרים לחלושי עין ע&quot;כ מי שאין לו אנשים מיוחדים בעלי יראה שיבדקנו כראוי טוב יותר ליקח תמכא (שקורין חריי&quot;ן) אף שהוא שלישי לפי הסדר שהם שנויים כי חלילה להכשל בלאו משום קיום עשה דרבנן ובפרט שאפשר לקיים שניהם ע&quot;י תמכא:<br /> <br /> ({{עוגן1|מג}}) &#039;&#039;&#039;יחזור אחר ראשון ראשון.&#039;&#039;&#039; ומי {{שהצ|נט}} שהוא חולה או איסטניס מותר לו ליקח מאיזה {{עוגן|פד.}}מין שערב עליו ביותר וגם יאכל הכזית מעט מעט בכדי שיעור אכילת פרס {{שהצ|ס}} דמעיקר הדין יוצא בזה כדלקמן סימן תע&quot;ה ס&quot;ו ואם ג&quot;ז א&quot;א לו מפני {{שהצ|סא}} בריאותו עכ&quot;פ יאכל מעט או ילעוס בפיו לזכר טעם מרירות אך לא יברך ע&quot;ז:<br /> <br /> ({{עוגן1|מד}}) &#039;&#039;&#039;אחד מאלו הירקות.&#039;&#039;&#039; ר&quot;ל {{שהצ|סב}} חמשה הנ&quot;ל:<br /> <br /> ({{עוגן1|מה}}) &#039;&#039;&#039;יקח לענה.&#039;&#039;&#039; עיין בה&quot;ל:<br /> <br /> ({{עוגן1|מו}}) &#039;&#039;&#039;או שאר ירק מר.&#039;&#039;&#039; היינו {{שהצ|סג}} אותם שיש להם סימנים המוזכרים בש&quot;ס לענין מרור שיהיה ראוי לאכילה ושיש לו שרף (פי&#039; כשחותכין אותו יוצא במקום חתוכו מוהל לבן כחלב) ופניו מכסיפין (דהיינו שעלה שלו אינו ירוק מאוד כעלי הבצלים ושארי ירקות אלא נוטה קצת ללובן) ומ&quot;מ לענין ברכה {{שהצ|סד}} לא יברך עליהם מפני שאין אנו בקיאין כ&quot;כ בסימנים אלו:<br /> <br /> ({{עוגן1|מז}}) &#039;&#039;&#039;יעשה עב.&#039;&#039;&#039; ויעשהו מעיו&quot;ט {{שהצ|סה}} ואם שכח מותר לעשותו ביו&quot;ט:<br /> <br /> ({{עוגן1|מח}}) &#039;&#039;&#039;מעט חומץ.&#039;&#039;&#039; של יין או יין אדום {{שהצ|סו}} כדי לרכך אותו ויהיה זכר לדם. אם חל בשבת {{שהצ|סז}} יתן בו המשקה מערב שבת ואם שכח עיין לעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/שכא#טז|סימן שכ&quot;א סי&quot;ו]] ובמ&quot;ב [[משנה ברורה/אורח חיים/שכא#סח|שם ס&quot;ק ס&quot;ח]]:<br /> <br /> ({{עוגן1|מט}}) &#039;&#039;&#039;כגון תפוחים.&#039;&#039;&#039; ע&quot;ש הכתוב תחת התפוח עוררתיך וכן שארי פירות כולם כתובים בשיר השירים ושקדים על שם ששקד הקב&quot;ה על הקץ לעשות:<br /> <br /> ({{עוגן1|נ}}) &#039;&#039;&#039;הדומין לתבן.&#039;&#039;&#039; שאין {{שהצ|סח}} נידוכין היטב והם ארוכים:<br /> <br /> ({{עוגן1|נא}}) &#039;&#039;&#039;לצורך טיבול ראשון.&#039;&#039;&#039; כמו שמפרש והולך. והטעם דכל דבר שטיבולו במשקה {{שהצ|סט}} צריך נטילה וכדלעיל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/קנח|סימן קנ&quot;ח]]:<br /> <br /> ({{עוגן1|נב}}) &#039;&#039;&#039;ולא יברך וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; וכמו שפסק המחבר לעיל בסימן קנ&quot;ח ס&quot;א ועיי&quot;ש במ&quot;ב דעת הגר&quot;א {{שהצ|ע}} בענין זה:<br /> <br /> ({{עוגן1|נג}}) &#039;&#039;&#039;פחות מכזית.&#039;&#039;&#039; לפי שבכזית יש ספק בברכה אחרונה אם יברך אותה או לא ע&quot;כ טוב יותר שיאכל פחות מכזית שלא יהא בו חיוב כלל לכו&quot;ע:<br /> <br /> ({{עוגן1|נד}}) &#039;&#039;&#039;בחומץ.&#039;&#039;&#039; או ביין או במי מלח ולא אתי אלא לאפוקי שלא יטבול בחרוסת כי חרוסת אינו אלא לטיבול שני שמטבל המרור בחרוסת [ב&quot;י]:<br /> <br /> ({{עוגן1|נה}}) &#039;&#039;&#039;ומברך בורא פה&quot;א.&#039;&#039;&#039; ויכוין לפטור בברכה {{עוגן|פד:}}זו גם המרור שיאכל אח&quot;כ [אחרונים]:<br /> <br /> ({{עוגן1|נו}}) &#039;&#039;&#039;ואינו מברך אחריו.&#039;&#039;&#039; אפילו אם אכל כזית לפי שברכה ראשונה קאי גם על המרור וכנ&quot;ל וע&quot;כ ברכת המזון שפוטר את המרור שאוכל בתוך הסעודה קאי גם על הכרפס שאכל מקודם ועיין בביאור הלכה מש&quot;כ בשם הגר&quot;א בזה:<br /> <br /> ({{עוגן1|נז}}) &#039;&#039;&#039;האמצעית ויבצענה לשתים.&#039;&#039;&#039; כדי {{שהצ|עא}} לקיים מה שקראה הכתוב לחם עוני ודרכו של עני בפרוסה {{שהצ|עב}} ואמר האמצעית כי ברכת אכילת מצה העיקר עלה קאי וברכת המוציא שמברך מתחלה קאי על העליונה המונחת לפניו:<br /> <br /> ({{עוגן1|נח}}) &#039;&#039;&#039;ויתן חציה וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; כדי {{שהצ|עג}} ששתי אכילות שאוכל לשם מצה יהא בפרוסה וטוב שאותו חלק יהיה יותר גדול [אחרונים]:<br /> <br /> ({{עוגן1|נט}}) &#039;&#039;&#039;תחת המפה.&#039;&#039;&#039; זכר למה {{שהצ|עד}} שאומר משארותם צרורות בשמלותם ויש שנותנין אותה על כתפיהם זכר ליציאת מצרים. ויהיו נזהרין שיכרוך האפיקומן במפה שלא כיבסו בקראכמע&quot;ל כי הכרים מסתמא מכובסין בקראכמע&quot;ל [ח&quot;א]:<br /> <br /> ({{עוגן1|ס}}) &#039;&#039;&#039;ויגביה הקערה.&#039;&#039;&#039; עם כל מה שעליה {{שהצ|עה}} ואין צריך להסיר התבשילין:<br /> <br /> ({{עוגן1|סא}}) &#039;&#039;&#039;הא לחמא.&#039;&#039;&#039; וי&quot;א {{שהצ|עו}} כהא לחמא. וצריך {{שהצ|עז}} לאומרו בקול רם:<br /> <br /> ({{עוגן1|סב}}) &#039;&#039;&#039;ויאמר בלשון וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; ר&quot;ל מהא לחמא ואילך דהוא התחלת הגדה:<br /> <br /> ({{עוגן1|סג}}) &#039;&#039;&#039;בלשון שמבינים וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; ויקיים בזה מה שאמר הכתוב והגדת לבנך וגו&#039;:<br /> <br /> ({{עוגן1|סד}}) &#039;&#039;&#039;כדי שיבינו הנשים.&#039;&#039;&#039; שהרי גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה וכנ&quot;ל ב[[שולחן ערוך/אורח חיים/תעב#יד|סימן תע&quot;ב סי&quot;ד]] ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ&quot;פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר&quot;ג אומר כל שלא אמר וכו&#039; תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב&#039; שהרי מי שלא אמר ג&#039; דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב&quot;ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב&quot;ה בשביל ישראל [ח&quot;א]:<br /> <br /> ({{עוגן1|סה}}) &#039;&#039;&#039;ולהניחם בסוף השולחן.&#039;&#039;&#039; ואם השולחן קטן יסירם לגמרי מעל השולחן כי בלא&quot;ה ליכא שינוי לתינוק [עו&quot;ש]:<br /> <br /> ({{עוגן1|סו}}) &#039;&#039;&#039;וישאלו.&#039;&#039;&#039; המצות {{שהצ|עח}} המוכנות לאכילה למה מסלקין אותם ויאמר להם שאין רשאין לאכול עד שיספר ביציאת מצרים כתב מהרי&quot;ל דאין ליתן שום מצה על השולחן עד זמן הסעודה:<br /> <br /> ({{עוגן1|סז}}) &#039;&#039;&#039;מיד.&#039;&#039;&#039; ר&quot;ל שלא ימתין במזיגת הכוס עד שיגיע ללפיכך שאז צריך לאחוז הכוס בידו אלא מיד שמסיר הקערה מעל השולחן מוזג:<br /> <br /> ({{עוגן1|סח}}) &#039;&#039;&#039;כוס שני.&#039;&#039;&#039; וא&quot;צ {{שהצ|עט}} שטיפה והדחה שכבר שטפו לקידוש:<br /> <br /> ({{עוגן1|סט}}) &#039;&#039;&#039;כדי שישאלו וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; ר&quot;ל ועי&quot;ז יתעורר לשאול יתר השאלות ותמיהות שרואה בלילה ההוא:<br /> <br /> ({{עוגן1|ע}}) &#039;&#039;&#039;וכשהבן או האשה שואלת.&#039;&#039;&#039; וה&quot;ה אם ת&quot;ח אחד שואל לחבירו הנשאל א&quot;צ לומר מה נשתנה:<br /> <br /> ({{עוגן1|עא}}) &#039;&#039;&#039;וקורא כל ההגדה.&#039;&#039;&#039; ואין לומר {{עוגן|פה.}}בהסיבה רק באימה ויראה [של&quot;ה]. כשיאמר ונאמר לפניו שירה צ&quot;ל ונאמר בניקוד סגול &#039;&#039;&#039;וְנֶאֱמַר&#039;&#039;&#039; שהוא לשון עבר דקאי על גאולת מצרים [אחרונים]:<br /> <br /> ({{עוגן1|עב}}) &#039;&#039;&#039;וכן כשיגיע למרור זה.&#039;&#039;&#039; אבל כשיגיע לפסח שהיו אבותינו וכו&#039; לא יאחז בידו הבשר שהוא זכר לפסח דהוי כמגביה קדשים בחוץ דנראה מזה שהקדישו לפסח. כתב המרדכי דצ&quot;ל ונאכל שם {{שהצ|פ}} מן הזבחים ומן הפסחים דהא אוכלין תחלה מן החגיגה דהיינו הזבח אבל הפסח נאכל על השובע:<br /> <br /> ({{עוגן1|עג}}) &#039;&#039;&#039;וכשיגיע ללפיכך מגביה וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; ובשל&quot;ה כתב דגם כשיאמר הפיסקא והיא שעמדה לאבותינו ולנו עד הקב&quot;ה מצילנו מידם יאחז הכוס בידו ואז יהיה הפת מכוסה כשאוחז הכוס בידו:<br /> <br /> ({{עוגן1|עד}}) &#039;&#039;&#039;באצבעו.&#039;&#039;&#039; נוהגין {{שהצ|פא}} לזרוק באצבע ע&quot;ש אצבע אלהים היא דלא כמ&quot;ש בהגהת מנהגים לזרוק בזרת קטן:<br /> <br /> ({{עוגן1|עה}}) &#039;&#039;&#039;ט&quot;ז פעמים.&#039;&#039;&#039; כנגד אותיות י&quot;ו משמו של הקב&quot;ה שהכה את פרעה:<br /> <br /> ({{עוגן1|עו}}) &#039;&#039;&#039;ויהיה הפת מגולה וכו&#039;.&#039;&#039;&#039; דלכן נקרא המצה {{שהצ|פב}} לחם עוני שעונין עליו דברים:<br /> <br /> ({{עוגן1|עז}}) &#039;&#039;&#039;שאוחז הכוס בידו.&#039;&#039;&#039; כדי {{שהצ|פג}} לומר שירה על היין:<br /> <br /> ({{עוגן1|עח}}) &#039;&#039;&#039;ואז יכסה הפת.&#039;&#039;&#039; שלא יראה {{שהצ|פד}} בושתו כדאי&#039; [[שולחן ערוך/אורח חיים/רעא#ט|סי&#039; רע&quot;א ס&quot;ט]]:<br /> {{ניווט כללי תחתון}}<br /> {{שולי הגליון}}<br /> [[קטגוריה:משנה ברורה]]</div>

אוצר האוצר