https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F%2F%D7%90%2F%D7%A7%D7%A0%D7%96בנין ציון/א/קנז - היסטוריית גרסאות2026-07-21T05:12:04Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.6https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%90/%D7%A7%D7%A0%D7%96&diff=490954&oldid=prevמהדורה קמא: מהדורה קמא העביר את הדף בנין ציון/קנז לשם בנין ציון/א/קנז2024-07-24T15:52:34Z<p>מהדורה קמא העביר את הדף <a href="/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%A7%D7%A0%D7%96" title="בנין ציון/קנז">בנין ציון/קנז</a> לשם <a href="/mediawiki/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%90/%D7%A7%D7%A0%D7%96" title="בנין ציון/א/קנז">בנין ציון/א/קנז</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:52, 24 ביולי 2024</td>
</tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr>
<!-- diff cache key wikidb-WikiJewishBooks:diff:1.41:old-435800:rev-490954 -->
</table>מהדורה קמאhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%90/%D7%A7%D7%A0%D7%96&diff=435800&oldid=prevעמד ב־06:43, 5 ביוני 20232023-06-05T06:43:17Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:43, 5 ביוני 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::לחתני הרה"ג וכו' מ"ה {{אישים|משה ארי' {{מונחון|ב"ב|במברגר}} הלוי}} נ"י אב"ד דק"ק קיססינגען יע"א.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::לחתני הרה"ג וכו' מ"ה {{אישים|משה ארי' {{מונחון|ב"ב|במברגר}} הלוי}} נ"י אב"ד דק"ק קיססינגען יע"א.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''{{עוגן1|על}}''' דבר שאלתך באם יש חשש פסול בעדי קידושין הממונים מקהל אם יש תקנה לזה כבר הודעתיך שיש תקנה שיאמר המסדר קידושין קודם שיקדש החתן שכל מי שכשר להעיד יראה הקידושין ובזה הוציא הפסולים מכלל העדות ואע"פ שהמקדש לא ייחד העדים אין בזה חשש שמצד דין דגמרא לא צריך לייחד עדים כלל אלא כל שקדש בפני עדים כשרים מקודשת כדמוכח בכמה דוכתי' ומה שמייחדים עדים לקידושין בזה"ז הוא ע"פ מה שכתב הר"פ בהגהת הסמ"ק הביאו הש"ך בח"מ <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' ל"ו ס"ק ח'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>וז"ל צריך לברר עדים בגטין וקדושין דאל"כ רגילות הוא ששם עומדים קרובים ועדותן בטלה וכן פירשו רבותינו וכן נהגו העולם עכ"ל ולכן כשמזמין המסדר קידושין לכל מי שכשר להעיד הרי הוציא הפסולים מן הכלל ואפילו יכוונו להעיד לא הוי כנמצא בהם קרוב או פסול לבטל עדות הכשרים כיון שהוא לא זמנם וכמו שכתב הש"ך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>ולענין מה שהקשו התוספ' והרא"ש היאך תמצא גטין וקידושין כשרים שנעשו בפומבי במעמד קרובים י"ל דלדידן פשיטא דכשר דהא מזמנים עדים כשרים מיוחדים לכך וא"כ פשיטא דהקרובים אינם מכוונים להעיד ואפילו יכוונו להעיד אינם פוסלים כיון דמזמנים עדים לכך הרי אנו מוציאין כל האחרים מכלל העדות ולאו כל כמינייהו דקרובים ופסולים להיות עדות בעל כרחנו עכ"ל ולכן כל שאומר בפי' שרק הכשרים יהיו עדים הרי הוציא הפסולים מכלל העדות אכן זה דוקא בלא ייחד הפסולים להיות עדים אבל בייחד אותם אז לא מועיל עדות הכשרים כנראה מדברי הש"ך הנ"ל וכ"כ גם בשו"ת חות יאיר סי' י"ט דהוי נמצא א' מהם קרוב או פסול דפוסל עדות הכשרים אפילו לא העיד בב"ד כמסקנת רוב הפוסקים. ומה שפקפקת על תקנה זו ממה שמבואר באהע"ז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' מ"ב ס' ד'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>שצריכים המקדש והמתקדשת לראות את העדים כבר השבת לנכון שזה דוקא לאפוקי אם יסברו שאין כאן עדים כלל שאז י"ל שהמתקדשת לא כוונה לקידושין שידעה שאין קידושין מועילים בלא עדים אבל בשיודעים שיש כאן עדים אין קפידא שידעו מי הם וכן נראה משו"ת הריב"ש {{ממ|[[שו"ת הריב"ש/רסו|סי' רס"ו]]}} שכתב אבל מכ"מ צריכה שהאשה תראה שיש שם עדים אבל כשאינה רואה שיש שם עדים אין ראי' שמקבלת אותם בתורת קידושין ואף אם שמעו מפי' שהיא מקבלת אותם בתורת קידושין אינה ראי' שנתרצית בקידושין אלא שאומרת כן מפני שסבורה שאין שם עדים ויודעת שהמקדש בלא קידושין אין חוששין לקידושיו עכ"ל הרי שכל קפידא שיראו את העדים הוא רק למען ידעו שיש שם עדים אבל לא בעינן שיכירו את העדים ויתנו עיניהם עליהם והנה הב"ש ס"ק י"א אחר שהביא הב' דיעות דלמהר"ם פאדוא אם כוונתם לשם קידושין אפילו לא ראו העדים מהני ולדעת מהרי"ט לא מהני כתב שיש נפקותא בין ב' הדעות אם קדש בפני עדים פסולים שלא נודע פסולם וב' עדים כשרים ראו מאחורי הגדר שלא ידעו המקדש והמתקדשת מהם דלדעת המהר"ם מקודשת ולדעת מהרי"ט אינה מקודשת ע"ש ולענ"ד לא בלבד לדעת המהר"ם הוי קידושין מעליא אם ידעו שיש כאן עדים כשרים ולא ראו אותם אלא אפילו למהרי"ט דדוקא בנדון הב"ש שסמכו המקדש והמתקדשת על העדים הפסולים ולא ידעו כלל שיש כאן עדים אחרים כתב שפיר שאין כאן קידושין אבל בשידעו שיש כאן עדים כשרים רק שלא ראו אותם בזה ודאי הוי קידושין ולכן לענ"ד אפילו עמדו העדים מן הצד של המקדש או המתקדשת אין קפידא דאל"כ הי' צריך להזהיר להמקדש והמתקדשת שיראו בשעת קידושין על העדים ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי מרבותי שהקפידו על זה או שהראו להם העדים למען יכירו אותם אלא במה שאומרים בפניהם להעדים שיראו הקידושין די בזה שעי"ז יודעים המקדש והמתקדשת שיש כאן עדים שרואים הקידושין ולכן כשאומר המסדר קידושין שכל הכשר להעיד יראה הקידושין ושמעו המקוהמ"ת כן אין כאן חשש איסור לענ"ד ובפרט לעת הצורך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''{{עוגן1|על}}''' דבר שאלתך באם יש חשש פסול בעדי קידושין הממונים מקהל אם יש תקנה לזה כבר הודעתיך שיש תקנה שיאמר המסדר קידושין קודם שיקדש החתן שכל מי שכשר להעיד יראה הקידושין ובזה הוציא הפסולים מכלל העדות ואע"פ שהמקדש לא ייחד העדים אין בזה חשש שמצד דין דגמרא לא צריך לייחד עדים כלל אלא כל שקדש בפני עדים כשרים מקודשת כדמוכח בכמה דוכתי' ומה שמייחדים עדים לקידושין בזה"ז הוא ע"פ מה שכתב הר"פ בהגהת הסמ"ק הביאו הש"ך בח"מ <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ממ|[[ש"ך/חושן משפט/לו#ח|</ins>סי' ל"ו ס"ק ח'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]}} </ins>וז"ל צריך לברר עדים בגטין וקדושין דאל"כ רגילות הוא ששם עומדים קרובים ועדותן בטלה וכן פירשו רבותינו וכן נהגו העולם עכ"ל ולכן כשמזמין המסדר קידושין לכל מי שכשר להעיד הרי הוציא הפסולים מן הכלל ואפילו יכוונו להעיד לא הוי כנמצא בהם קרוב או פסול לבטל עדות הכשרים כיון שהוא לא זמנם וכמו שכתב הש"ך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ממ|</ins>שם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>ולענין מה שהקשו התוספ' והרא"ש היאך תמצא גטין וקידושין כשרים שנעשו בפומבי במעמד קרובים י"ל דלדידן פשיטא דכשר דהא מזמנים עדים כשרים מיוחדים לכך וא"כ פשיטא דהקרובים אינם מכוונים להעיד ואפילו יכוונו להעיד אינם פוסלים כיון דמזמנים עדים לכך הרי אנו מוציאין כל האחרים מכלל העדות ולאו כל כמינייהו דקרובים ופסולים להיות עדות בעל כרחנו עכ"ל ולכן כל שאומר בפי' שרק הכשרים יהיו עדים הרי הוציא הפסולים מכלל העדות אכן זה דוקא בלא ייחד הפסולים להיות עדים אבל בייחד אותם אז לא מועיל עדות הכשרים כנראה מדברי הש"ך הנ"ל וכ"כ גם בשו"ת חות יאיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[חות יאיר/יט|</ins>סי' י"ט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>דהוי נמצא א' מהם קרוב או פסול דפוסל עדות הכשרים אפילו לא העיד בב"ד כמסקנת רוב הפוסקים. ומה שפקפקת על תקנה זו ממה שמבואר באהע"ז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ממ|</ins>סי' מ"ב ס' ד'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>שצריכים המקדש והמתקדשת לראות את העדים כבר השבת לנכון שזה דוקא לאפוקי אם יסברו שאין כאן עדים כלל שאז י"ל שהמתקדשת לא כוונה לקידושין שידעה שאין קידושין מועילים בלא עדים אבל בשיודעים שיש כאן עדים אין קפידא שידעו מי הם וכן נראה משו"ת הריב"ש {{ממ|[[שו"ת הריב"ש/רסו|סי' רס"ו]]}} שכתב אבל מכ"מ צריכה שהאשה תראה שיש שם עדים אבל כשאינה רואה שיש שם עדים אין ראי' שמקבלת אותם בתורת קידושין ואף אם שמעו מפי' שהיא מקבלת אותם בתורת קידושין אינה ראי' שנתרצית בקידושין אלא שאומרת כן מפני שסבורה שאין שם עדים ויודעת שהמקדש בלא קידושין אין חוששין לקידושיו עכ"ל הרי שכל קפידא שיראו את העדים הוא רק למען ידעו שיש שם עדים אבל לא בעינן שיכירו את העדים ויתנו עיניהם עליהם והנה הב"ש ס"ק י"א אחר שהביא הב' דיעות דלמהר"ם פאדוא אם כוונתם לשם קידושין אפילו לא ראו העדים מהני ולדעת מהרי"ט לא מהני כתב שיש נפקותא בין ב' הדעות אם קדש בפני עדים פסולים שלא נודע פסולם וב' עדים כשרים ראו מאחורי הגדר שלא ידעו המקדש והמתקדשת מהם דלדעת המהר"ם מקודשת ולדעת מהרי"ט אינה מקודשת ע"ש ולענ"ד לא בלבד לדעת המהר"ם הוי קידושין מעליא אם ידעו שיש כאן עדים כשרים ולא ראו אותם אלא אפילו למהרי"ט דדוקא בנדון הב"ש שסמכו המקדש והמתקדשת על העדים הפסולים ולא ידעו כלל שיש כאן עדים אחרים כתב שפיר שאין כאן קידושין אבל בשידעו שיש כאן עדים כשרים רק שלא ראו אותם בזה ודאי הוי קידושין ולכן לענ"ד אפילו עמדו העדים מן הצד של המקדש או המתקדשת אין קפידא דאל"כ הי' צריך להזהיר להמקדש והמתקדשת שיראו בשעת קידושין על העדים ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי מרבותי שהקפידו על זה או שהראו להם העדים למען יכירו אותם אלא במה שאומרים בפניהם להעדים שיראו הקידושין די בזה שעי"ז יודעים המקדש והמתקדשת שיש כאן עדים שרואים הקידושין ולכן כשאומר המסדר קידושין שכל הכשר להעיד יראה הקידושין ושמעו המקוהמ"ת כן אין כאן חשש איסור לענ"ד ובפרט לעת הצורך.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''{{עוגן1|ועל}}''' דבר שאלתך אם המסדר קידושין יכול להיות אחד מן העדים באשר ששמעת מאביך הגאון נ"י שלא יעשה כן אם לא שמוחל על שכר ס"ק בלב שלם דאל"כ הוי נוגע הנה משו"ת חות יאיר סי' י"ט נראה שפשוט לו שהמסדר קידושין יכול להיות עד שכתב וז"ל תמה אני מה זו שאלה הלא המסדר קידושין כהר"ז קירוויילער הי' מקרא להחתן מלה במלה והוא צופה ומביט וכו' ע"ש ומה זו תימה אולי קבל המס"ק שכר כנהוג אע"כ דלא מקרי זה נוגע ולענ"ד עדים המס"ק לעד מאחר דבאחר יש חשש ליקח שכר עדות דאע"ג דלפי המבואר בח"מ סי' ל"ד ס' י"ח ברמ"א שמי שאינו מחוייב להעיד והולך שם לראות ולהעיד מותר ליטול שכר עדותו הרי כבר העיר הש"ך על מה שכתב הרמ"א באהע"ז סי' ק"ל סכ"א לענין עדי גט שלא יכולים לקבל יותר משכר בטלה אם לא שיש עוד טעמים אחרים מה שלא שייך בעדי קידושין והרי המס"ק מקבל שכרו בשביל הסידור קידושין ומעיד בחנם ומסתמא כוונת מר אביך שכר בעד ס"ק ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא שכר בעד ס"ק ובזה ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא גם בלא עדות המס"ק יהי' עוד אחר כשר כאן להכשיר הקידושין ואפילו נימא שכולם פסולים ורק ע"י עדותו נעשה הקידושין בהכשר מכ"מ יש לו לקבל שכר ס"ק דהועיל להזוג כשמקדש שנית בפני עדים כשרים שלא צריך להיות בחופה בעשרה ולא צריך שנית ברכות אירוסין ונשואין כמבואר באהע"ז {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/סא#א|סי' ס"א ס"א]]}} ברמ"א אם קידש בטעות והי' לו נישואין עמה אע"פ שחוזר ומקדשה א"צ לברך שנית ז' ברכות עכ"ל וכבר כתבתי במ"א {{ממ|[[בנין ציון/קמ|סי' ק"מ]]}} שה"ה שא"צ ברכת אירוסין ולא בעשרה רק שיקדש בינו לבינה לפני ב' עדים ולכן דל עדות המס"ק מכ"מ עשה את שלו לסדר קידושין בפני עשרה ולברך ברכת אירוסין אשר על זה מקבל שכרו וא"כ כשמעיד לא הוי נוגע במה שמקבל שכרו{{יישור לשמאל|כנלענ"ד, הקטן יעקב.}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''{{עוגן1|ועל}}''' דבר שאלתך אם המסדר קידושין יכול להיות אחד מן העדים באשר ששמעת מאביך הגאון נ"י שלא יעשה כן אם לא שמוחל על שכר ס"ק בלב שלם דאל"כ הוי נוגע הנה משו"ת חות יאיר סי' י"ט נראה שפשוט לו שהמסדר קידושין יכול להיות עד שכתב וז"ל תמה אני מה זו שאלה הלא המסדר קידושין כהר"ז קירוויילער הי' מקרא להחתן מלה במלה והוא צופה ומביט וכו' ע"ש ומה זו תימה אולי קבל המס"ק שכר כנהוג אע"כ דלא מקרי זה נוגע ולענ"ד עדים המס"ק לעד מאחר דבאחר יש חשש ליקח שכר עדות דאע"ג דלפי המבואר בח"מ סי' ל"ד ס' י"ח ברמ"א שמי שאינו מחוייב להעיד והולך שם לראות ולהעיד מותר ליטול שכר עדותו הרי כבר העיר הש"ך על מה שכתב הרמ"א באהע"ז סי' ק"ל סכ"א לענין עדי גט שלא יכולים לקבל יותר משכר בטלה אם לא שיש עוד טעמים אחרים מה שלא שייך בעדי קידושין והרי המס"ק מקבל שכרו בשביל הסידור קידושין ומעיד בחנם ומסתמא כוונת מר אביך שכר בעד ס"ק ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא שכר בעד ס"ק ובזה ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא גם בלא עדות המס"ק יהי' עוד אחר כשר כאן להכשיר הקידושין ואפילו נימא שכולם פסולים ורק ע"י עדותו נעשה הקידושין בהכשר מכ"מ יש לו לקבל שכר ס"ק דהועיל להזוג כשמקדש שנית בפני עדים כשרים שלא צריך להיות בחופה בעשרה ולא צריך שנית ברכות אירוסין ונשואין כמבואר באהע"ז {{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/סא#א|סי' ס"א ס"א]]}} ברמ"א אם קידש בטעות והי' לו נישואין עמה אע"פ שחוזר ומקדשה א"צ לברך שנית ז' ברכות עכ"ל וכבר כתבתי במ"א {{ממ|[[בנין ציון/קמ|סי' ק"מ]]}} שה"ה שא"צ ברכת אירוסין ולא בעשרה רק שיקדש בינו לבינה לפני ב' עדים ולכן דל עדות המס"ק מכ"מ עשה את שלו לסדר קידושין בפני עשרה ולברך ברכת אירוסין אשר על זה מקבל שכרו וא"כ כשמעיד לא הוי נוגע במה שמקבל שכרו{{יישור לשמאל|כנלענ"ד, הקטן יעקב.}}</div></td></tr>
</table>עמדhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%90/%D7%A7%D7%A0%D7%96&diff=435373&oldid=prevעמד ב־01:34, 5 ביוני 20232023-06-05T01:34:59Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:34, 5 ביוני 2023</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פורסם בנחלת הכלל}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פורסם בנחלת הכלל}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי תחתון}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי תחתון}}</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:תשובות מתאריך ה' תמוז ה'תרכ"ז]]</ins></div></td></tr>
</table>עמדhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%90/%D7%A7%D7%A0%D7%96&diff=344441&oldid=prevמהדורה קמא: בדיקה טכנית, השבת רווחים בין פסקאות ותוספת עוגנים, עיצוב2021-05-26T19:20:00Z<p>בדיקה טכנית, השבת רווחים בין פסקאות ותוספת עוגנים, עיצוב</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:20, 26 במאי 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי עליון}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי עליון}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הועלה אוטומטית}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יישור לשמאל|</ins>ב"ה אלטאנא, יום ב' ה' תמוז תרכ"ז לפ"ק.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב"ה אלטאנא, יום ב' ה' תמוז תרכ"ז לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה משה ארי' ב"ב הלוי נ"י אב"ד דק"ק קיססינגען יע"א.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{-}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על דבר שאלתך באם יש חשש פסול בעדי קידושין הממונים מקהל אם יש תקנה לזה כבר הודעתיך שיש תקנה שיאמר המסדר קידושין קודם שיקדש החתן שכל מי שכשר להעיד יראה הקידושין ובזה הוציא הפסולים מכלל העדות ואע"פ שהמקדש לא ייחד העדים אין בזה חשש שמצד דין דגמרא לא צריך לייחד עדים כלל אלא כל שקדש בפני עדים כשרים מקודשת כדמוכח בכמה דוכתי' ומה שמייחדים עדים לקידושין בזה"ז הוא ע"פ מה שכתב הר"פ בהגהת הסמ"ק הביאו הש"ך בח"מ (סי' ל"ו ס"ק ח') וז"ל צריך לברר עדים בגטין וקדושין דאל"כ רגילות הוא ששם עומדים קרובים ועדותן בטלה וכן פירשו רבותינו וכן נהגו העולם עכ"ל ולכן כשמזמין המסדר קידושין לכל מי שכשר להעיד הרי הוציא הפסולים מן הכלל ואפילו יכוונו להעיד לא הוי כנמצא בהם קרוב או פסול לבטל עדות הכשרים כיון שהוא לא זמנם וכמו שכתב הש"ך (שם) ולענין מה שהקשו התוספ' והרא"ש היאך תמצא גטין וקידושין כשרים שנעשו בפומבי במעמד קרובים י"ל דלדידן פשיטא דכשר דהא מזמנים עדים כשרים מיוחדים לכך וא"כ פשיטא דהקרובים אינם מכוונים להעיד ואפילו יכוונו להעיד אינם פוסלים כיון דמזמנים עדים לכך הרי אנו מוציאין כל האחרים מכלל העדות ולאו כל כמינייהו דקרובים ופסולים להיות עדות בעל כרחנו עכ"ל ולכן כל שאומר בפי' שרק הכשרים יהיו עדים הרי הוציא הפסולים מכלל העדות אכן זה דוקא בלא ייחד הפסולים להיות עדים אבל בייחד אותם אז לא מועיל עדות הכשרים כנראה מדברי הש"ך הנ"ל וכ"כ גם בשו"ת חות יאיר סי' י"ט דהוי נמצא א' מהם קרוב או פסול דפוסל עדות הכשרים אפילו לא העיד בב"ד כמסקנת רוב הפוסקים. ומה שפקפקת על תקנה זו ממה שמבואר באהע"ז (סי' מ"ב ס' ד') שצריכים המקדש והמתקדשת לראות את העדים כבר השבת לנכון שזה דוקא לאפוקי אם יסברו שאין כאן עדים כלל שאז י"ל שהמתקדשת לא כוונה לקידושין שידעה שאין קידושין מועילים בלא עדים אבל בשיודעים שיש כאן עדים אין קפידא שידעו מי הם וכן נראה משו"ת הריב"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' רס"ו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>שכתב אבל מכ"מ צריכה שהאשה תראה שיש שם עדים אבל כשאינה רואה שיש שם עדים אין ראי' שמקבלת אותם בתורת קידושין ואף אם שמעו מפי' שהיא מקבלת אותם בתורת קידושין אינה ראי' שנתרצית בקידושין אלא שאומרת כן מפני שסבורה שאין שם עדים ויודעת שהמקדש בלא קידושין אין חוששין לקידושיו עכ"ל הרי שכל קפידא שיראו את העדים הוא רק למען ידעו שיש שם עדים אבל לא בעינן שיכירו את העדים ויתנו עיניהם עליהם והנה הב"ש ס"ק י"א אחר שהביא הב' דיעות דלמהר"ם פאדוא אם כוונתם לשם קידושין אפילו לא ראו העדים מהני ולדעת מהרי"ט לא מהני כתב שיש נפקותא בין ב' הדעות אם קדש בפני עדים פסולים שלא נודע פסולם וב' עדים כשרים ראו מאחורי הגדר שלא ידעו המקדש והמתקדשת מהם דלדעת המהר"ם מקודשת ולדעת מהרי"ט אינה מקודשת ע"ש ולענ"ד לא בלבד לדעת המהר"ם הוי קידושין מעליא אם ידעו שיש כאן עדים כשרים ולא ראו אותם אלא אפילו למהרי"ט דדוקא בנדון הב"ש שסמכו המקדש והמתקדשת על העדים הפסולים ולא ידעו כלל שיש כאן עדים אחרים כתב שפיר שאין כאן קידושין אבל בשידעו שיש כאן עדים כשרים רק שלא ראו אותם בזה ודאי הוי קידושין ולכן לענ"ד אפילו עמדו העדים מן הצד של המקדש או המתקדשת אין קפידא דאל"כ הי' צריך להזהיר להמקדש והמתקדשת שיראו בשעת קידושין על העדים ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי מרבותי שהקפידו על זה או שהראו להם העדים למען יכירו אותם אלא במה שאומרים בפניהם להעדים שיראו הקידושין די בזה שעי"ז יודעים המקדש והמתקדשת שיש כאן עדים שרואים הקידושין ולכן כשאומר המסדר קידושין שכל הכשר להעיד יראה הקידושין ושמעו המקוהמ"ת כן אין כאן חשש איסור לענ"ד ובפרט לעת הצורך.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל דבר שאלתך אם המסדר קידושין יכול להיות אחד מן העדים באשר ששמעת מאביך הגאון נ"י שלא יעשה כן אם לא שמוחל על שכר ס"ק בלב שלם דאל"כ הוי נוגע הנה משו"ת חות יאיר סי' י"ט נראה שפשוט לו שהמסדר קידושין יכול להיות עד שכתב וז"ל תמה אני מה זו שאלה הלא המסדר קידושין כהר"ז קירוויילער הי' מקרא להחתן מלה במלה והוא צופה ומביט וכו' ע"ש ומה זו תימה אולי קבל המס"ק שכר כנהוג אע"כ דלא מקרי זה נוגע ולענ"ד עדים המס"ק לעד מאחר דבאחר יש חשש ליקח שכר עדות דאע"ג דלפי המבואר בח"מ סי' ל"ד ס' י"ח ברמ"א שמי שאינו מחוייב להעיד והולך שם לראות ולהעיד מותר ליטול שכר עדותו הרי כבר העיר הש"ך על מה שכתב הרמ"א באהע"ז סי' ק"ל סכ"א לענין עדי גט שלא יכולים לקבל יותר משכר בטלה אם לא שיש עוד טעמים אחרים מה שלא שייך בעדי קידושין והרי המס"ק מקבל שכרו בשביל הסידור קידושין ומעיד בחנם ומסתמא כוונת מר אביך שכר בעד ס"ק ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא שכר בעד ס"ק ובזה ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא גם בלא עדות המס"ק יהי' עוד אחר כשר כאן להכשיר הקידושין ואפילו נימא שכולם פסולים ורק ע"י עדותו נעשה הקידושין בהכשר מכ"מ יש לו לקבל שכר ס"ק דהועיל להזוג כשמקדש שנית בפני עדים כשרים שלא צריך להיות בחופה בעשרה ולא צריך שנית ברכות אירוסין ונשואין כמבואר באהע"ז <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' ס"א ס<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">') </del>ברמ"א אם קידש בטעות והי' לו נישואין עמה אע"פ שחוזר ומקדשה א"צ לברך שנית ז' ברכות עכ"ל וכבר כתבתי במ"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>סי' ק"מ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) </del>שה"ה שא"צ ברכת אירוסין ולא בעשרה רק שיקדש בינו לבינה לפני ב' עדים ולכן דל עדות המס"ק מכ"מ עשה את שלו לסדר קידושין בפני עשרה ולברך ברכת אירוסין אשר על זה מקבל שכרו וא"כ כשמעיד לא הוי נוגע במה שמקבל שכרו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </del>כנלענ"ד, הקטן יעקב.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::</ins>לחתני הרה"ג וכו' מ"ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{אישים|</ins>משה ארי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מונחון|</ins>ב"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|במברגר}} </ins>הלוי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </ins>נ"י אב"ד דק"ק קיססינגען יע"א.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''{{עוגן1|</ins>על<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}''' </ins>דבר שאלתך באם יש חשש פסול בעדי קידושין הממונים מקהל אם יש תקנה לזה כבר הודעתיך שיש תקנה שיאמר המסדר קידושין קודם שיקדש החתן שכל מי שכשר להעיד יראה הקידושין ובזה הוציא הפסולים מכלל העדות ואע"פ שהמקדש לא ייחד העדים אין בזה חשש שמצד דין דגמרא לא צריך לייחד עדים כלל אלא כל שקדש בפני עדים כשרים מקודשת כדמוכח בכמה דוכתי' ומה שמייחדים עדים לקידושין בזה"ז הוא ע"פ מה שכתב הר"פ בהגהת הסמ"ק הביאו הש"ך בח"מ (סי' ל"ו ס"ק ח') וז"ל צריך לברר עדים בגטין וקדושין דאל"כ רגילות הוא ששם עומדים קרובים ועדותן בטלה וכן פירשו רבותינו וכן נהגו העולם עכ"ל ולכן כשמזמין המסדר קידושין לכל מי שכשר להעיד הרי הוציא הפסולים מן הכלל ואפילו יכוונו להעיד לא הוי כנמצא בהם קרוב או פסול לבטל עדות הכשרים כיון שהוא לא זמנם וכמו שכתב הש"ך (שם) ולענין מה שהקשו התוספ' והרא"ש היאך תמצא גטין וקידושין כשרים שנעשו בפומבי במעמד קרובים י"ל דלדידן פשיטא דכשר דהא מזמנים עדים כשרים מיוחדים לכך וא"כ פשיטא דהקרובים אינם מכוונים להעיד ואפילו יכוונו להעיד אינם פוסלים כיון דמזמנים עדים לכך הרי אנו מוציאין כל האחרים מכלל העדות ולאו כל כמינייהו דקרובים ופסולים להיות עדות בעל כרחנו עכ"ל ולכן כל שאומר בפי' שרק הכשרים יהיו עדים הרי הוציא הפסולים מכלל העדות אכן זה דוקא בלא ייחד הפסולים להיות עדים אבל בייחד אותם אז לא מועיל עדות הכשרים כנראה מדברי הש"ך הנ"ל וכ"כ גם בשו"ת חות יאיר סי' י"ט דהוי נמצא א' מהם קרוב או פסול דפוסל עדות הכשרים אפילו לא העיד בב"ד כמסקנת רוב הפוסקים. ומה שפקפקת על תקנה זו ממה שמבואר באהע"ז (סי' מ"ב ס' ד') שצריכים המקדש והמתקדשת לראות את העדים כבר השבת לנכון שזה דוקא לאפוקי אם יסברו שאין כאן עדים כלל שאז י"ל שהמתקדשת לא כוונה לקידושין שידעה שאין קידושין מועילים בלא עדים אבל בשיודעים שיש כאן עדים אין קפידא שידעו מי הם וכן נראה משו"ת הריב"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ממ|[[שו"ת הריב"ש/רסו|</ins>סי' רס"ו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]}} </ins>שכתב אבל מכ"מ צריכה שהאשה תראה שיש שם עדים אבל כשאינה רואה שיש שם עדים אין ראי' שמקבלת אותם בתורת קידושין ואף אם שמעו מפי' שהיא מקבלת אותם בתורת קידושין אינה ראי' שנתרצית בקידושין אלא שאומרת כן מפני שסבורה שאין שם עדים ויודעת שהמקדש בלא קידושין אין חוששין לקידושיו עכ"ל הרי שכל קפידא שיראו את העדים הוא רק למען ידעו שיש שם עדים אבל לא בעינן שיכירו את העדים ויתנו עיניהם עליהם והנה הב"ש ס"ק י"א אחר שהביא הב' דיעות דלמהר"ם פאדוא אם כוונתם לשם קידושין אפילו לא ראו העדים מהני ולדעת מהרי"ט לא מהני כתב שיש נפקותא בין ב' הדעות אם קדש בפני עדים פסולים שלא נודע פסולם וב' עדים כשרים ראו מאחורי הגדר שלא ידעו המקדש והמתקדשת מהם דלדעת המהר"ם מקודשת ולדעת מהרי"ט אינה מקודשת ע"ש ולענ"ד לא בלבד לדעת המהר"ם הוי קידושין מעליא אם ידעו שיש כאן עדים כשרים ולא ראו אותם אלא אפילו למהרי"ט דדוקא בנדון הב"ש שסמכו המקדש והמתקדשת על העדים הפסולים ולא ידעו כלל שיש כאן עדים אחרים כתב שפיר שאין כאן קידושין אבל בשידעו שיש כאן עדים כשרים רק שלא ראו אותם בזה ודאי הוי קידושין ולכן לענ"ד אפילו עמדו העדים מן הצד של המקדש או המתקדשת אין קפידא דאל"כ הי' צריך להזהיר להמקדש והמתקדשת שיראו בשעת קידושין על העדים ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי מרבותי שהקפידו על זה או שהראו להם העדים למען יכירו אותם אלא במה שאומרים בפניהם להעדים שיראו הקידושין די בזה שעי"ז יודעים המקדש והמתקדשת שיש כאן עדים שרואים הקידושין ולכן כשאומר המסדר קידושין שכל הכשר להעיד יראה הקידושין ושמעו המקוהמ"ת כן אין כאן חשש איסור לענ"ד ובפרט לעת הצורך.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''{{עוגן1|</ins>ועל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}''' </ins>דבר שאלתך אם המסדר קידושין יכול להיות אחד מן העדים באשר ששמעת מאביך הגאון נ"י שלא יעשה כן אם לא שמוחל על שכר ס"ק בלב שלם דאל"כ הוי נוגע הנה משו"ת חות יאיר סי' י"ט נראה שפשוט לו שהמסדר קידושין יכול להיות עד שכתב וז"ל תמה אני מה זו שאלה הלא המסדר קידושין כהר"ז קירוויילער הי' מקרא להחתן מלה במלה והוא צופה ומביט וכו' ע"ש ומה זו תימה אולי קבל המס"ק שכר כנהוג אע"כ דלא מקרי זה נוגע ולענ"ד עדים המס"ק לעד מאחר דבאחר יש חשש ליקח שכר עדות דאע"ג דלפי המבואר בח"מ סי' ל"ד ס' י"ח ברמ"א שמי שאינו מחוייב להעיד והולך שם לראות ולהעיד מותר ליטול שכר עדותו הרי כבר העיר הש"ך על מה שכתב הרמ"א באהע"ז סי' ק"ל סכ"א לענין עדי גט שלא יכולים לקבל יותר משכר בטלה אם לא שיש עוד טעמים אחרים מה שלא שייך בעדי קידושין והרי המס"ק מקבל שכרו בשביל הסידור קידושין ומעיד בחנם ומסתמא כוונת מר אביך שכר בעד ס"ק ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא שכר בעד ס"ק ובזה ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא גם בלא עדות המס"ק יהי' עוד אחר כשר כאן להכשיר הקידושין ואפילו נימא שכולם פסולים ורק ע"י עדותו נעשה הקידושין בהכשר מכ"מ יש לו לקבל שכר ס"ק דהועיל להזוג כשמקדש שנית בפני עדים כשרים שלא צריך להיות בחופה בעשרה ולא צריך שנית ברכות אירוסין ונשואין כמבואר באהע"ז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ממ|[[שולחן ערוך/אבן העזר/סא#א|</ins>סי' ס"א ס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</ins>א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]}} </ins>ברמ"א אם קידש בטעות והי' לו נישואין עמה אע"פ שחוזר ומקדשה א"צ לברך שנית ז' ברכות עכ"ל וכבר כתבתי במ"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ממ|[[בנין ציון/קמ|</ins>סי' ק"מ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]}} </ins>שה"ה שא"צ ברכת אירוסין ולא בעשרה רק שיקדש בינו לבינה לפני ב' עדים ולכן דל עדות המס"ק מכ"מ עשה את שלו לסדר קידושין בפני עשרה ולברך ברכת אירוסין אשר על זה מקבל שכרו וא"כ כשמעיד לא הוי נוגע במה שמקבל שכרו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{יישור לשמאל|</ins>כנלענ"ד, הקטן יעקב.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פורסם בנחלת הכלל}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פורסם בנחלת הכלל}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי תחתון}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ניווט כללי תחתון}}</div></td></tr>
</table>מהדורה קמאhttps://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/index.php?title=%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F/%D7%90/%D7%A7%D7%A0%D7%96&diff=317261&oldid=prevמושך בשבט: יצירה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה2021-03-26T14:01:35Z<p><a href="/mediawiki/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8:%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%90%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%98%D7%99%D7%AA" title="אוצר:העלאה אוטומטית">יצירה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{ניווט כללי עליון}}<br />
{{הועלה אוטומטית}}<br />
ב"ה אלטאנא, יום ב' ה' תמוז תרכ"ז לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה משה ארי' ב"ב הלוי נ"י אב"ד דק"ק קיססינגען יע"א.<br />
על דבר שאלתך באם יש חשש פסול בעדי קידושין הממונים מקהל אם יש תקנה לזה כבר הודעתיך שיש תקנה שיאמר המסדר קידושין קודם שיקדש החתן שכל מי שכשר להעיד יראה הקידושין ובזה הוציא הפסולים מכלל העדות ואע"פ שהמקדש לא ייחד העדים אין בזה חשש שמצד דין דגמרא לא צריך לייחד עדים כלל אלא כל שקדש בפני עדים כשרים מקודשת כדמוכח בכמה דוכתי' ומה שמייחדים עדים לקידושין בזה"ז הוא ע"פ מה שכתב הר"פ בהגהת הסמ"ק הביאו הש"ך בח"מ (סי' ל"ו ס"ק ח') וז"ל צריך לברר עדים בגטין וקדושין דאל"כ רגילות הוא ששם עומדים קרובים ועדותן בטלה וכן פירשו רבותינו וכן נהגו העולם עכ"ל ולכן כשמזמין המסדר קידושין לכל מי שכשר להעיד הרי הוציא הפסולים מן הכלל ואפילו יכוונו להעיד לא הוי כנמצא בהם קרוב או פסול לבטל עדות הכשרים כיון שהוא לא זמנם וכמו שכתב הש"ך (שם) ולענין מה שהקשו התוספ' והרא"ש היאך תמצא גטין וקידושין כשרים שנעשו בפומבי במעמד קרובים י"ל דלדידן פשיטא דכשר דהא מזמנים עדים כשרים מיוחדים לכך וא"כ פשיטא דהקרובים אינם מכוונים להעיד ואפילו יכוונו להעיד אינם פוסלים כיון דמזמנים עדים לכך הרי אנו מוציאין כל האחרים מכלל העדות ולאו כל כמינייהו דקרובים ופסולים להיות עדות בעל כרחנו עכ"ל ולכן כל שאומר בפי' שרק הכשרים יהיו עדים הרי הוציא הפסולים מכלל העדות אכן זה דוקא בלא ייחד הפסולים להיות עדים אבל בייחד אותם אז לא מועיל עדות הכשרים כנראה מדברי הש"ך הנ"ל וכ"כ גם בשו"ת חות יאיר סי' י"ט דהוי נמצא א' מהם קרוב או פסול דפוסל עדות הכשרים אפילו לא העיד בב"ד כמסקנת רוב הפוסקים. ומה שפקפקת על תקנה זו ממה שמבואר באהע"ז (סי' מ"ב ס' ד') שצריכים המקדש והמתקדשת לראות את העדים כבר השבת לנכון שזה דוקא לאפוקי אם יסברו שאין כאן עדים כלל שאז י"ל שהמתקדשת לא כוונה לקידושין שידעה שאין קידושין מועילים בלא עדים אבל בשיודעים שיש כאן עדים אין קפידא שידעו מי הם וכן נראה משו"ת הריב"ש (סי' רס"ו) שכתב אבל מכ"מ צריכה שהאשה תראה שיש שם עדים אבל כשאינה רואה שיש שם עדים אין ראי' שמקבלת אותם בתורת קידושין ואף אם שמעו מפי' שהיא מקבלת אותם בתורת קידושין אינה ראי' שנתרצית בקידושין אלא שאומרת כן מפני שסבורה שאין שם עדים ויודעת שהמקדש בלא קידושין אין חוששין לקידושיו עכ"ל הרי שכל קפידא שיראו את העדים הוא רק למען ידעו שיש שם עדים אבל לא בעינן שיכירו את העדים ויתנו עיניהם עליהם והנה הב"ש ס"ק י"א אחר שהביא הב' דיעות דלמהר"ם פאדוא אם כוונתם לשם קידושין אפילו לא ראו העדים מהני ולדעת מהרי"ט לא מהני כתב שיש נפקותא בין ב' הדעות אם קדש בפני עדים פסולים שלא נודע פסולם וב' עדים כשרים ראו מאחורי הגדר שלא ידעו המקדש והמתקדשת מהם דלדעת המהר"ם מקודשת ולדעת מהרי"ט אינה מקודשת ע"ש ולענ"ד לא בלבד לדעת המהר"ם הוי קידושין מעליא אם ידעו שיש כאן עדים כשרים ולא ראו אותם אלא אפילו למהרי"ט דדוקא בנדון הב"ש שסמכו המקדש והמתקדשת על העדים הפסולים ולא ידעו כלל שיש כאן עדים אחרים כתב שפיר שאין כאן קידושין אבל בשידעו שיש כאן עדים כשרים רק שלא ראו אותם בזה ודאי הוי קידושין ולכן לענ"ד אפילו עמדו העדים מן הצד של המקדש או המתקדשת אין קפידא דאל"כ הי' צריך להזהיר להמקדש והמתקדשת שיראו בשעת קידושין על העדים ומעולם לא ראיתי ולא שמעתי מרבותי שהקפידו על זה או שהראו להם העדים למען יכירו אותם אלא במה שאומרים בפניהם להעדים שיראו הקידושין די בזה שעי"ז יודעים המקדש והמתקדשת שיש כאן עדים שרואים הקידושין ולכן כשאומר המסדר קידושין שכל הכשר להעיד יראה הקידושין ושמעו המקוהמ"ת כן אין כאן חשש איסור לענ"ד ובפרט לעת הצורך.<br />
ועל דבר שאלתך אם המסדר קידושין יכול להיות אחד מן העדים באשר ששמעת מאביך הגאון נ"י שלא יעשה כן אם לא שמוחל על שכר ס"ק בלב שלם דאל"כ הוי נוגע הנה משו"ת חות יאיר סי' י"ט נראה שפשוט לו שהמסדר קידושין יכול להיות עד שכתב וז"ל תמה אני מה זו שאלה הלא המסדר קידושין כהר"ז קירוויילער הי' מקרא להחתן מלה במלה והוא צופה ומביט וכו' ע"ש ומה זו תימה אולי קבל המס"ק שכר כנהוג אע"כ דלא מקרי זה נוגע ולענ"ד עדים המס"ק לעד מאחר דבאחר יש חשש ליקח שכר עדות דאע"ג דלפי המבואר בח"מ סי' ל"ד ס' י"ח ברמ"א שמי שאינו מחוייב להעיד והולך שם לראות ולהעיד מותר ליטול שכר עדותו הרי כבר העיר הש"ך על מה שכתב הרמ"א באהע"ז סי' ק"ל סכ"א לענין עדי גט שלא יכולים לקבל יותר משכר בטלה אם לא שיש עוד טעמים אחרים מה שלא שייך בעדי קידושין והרי המס"ק מקבל שכרו בשביל הסידור קידושין ומעיד בחנם ומסתמא כוונת מר אביך שכר בעד ס"ק ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא שכר בעד ס"ק ובזה ובזה נוגע בעדותו ולענ"ד יש להשיב דמסתמא גם בלא עדות המס"ק יהי' עוד אחר כשר כאן להכשיר הקידושין ואפילו נימא שכולם פסולים ורק ע"י עדותו נעשה הקידושין בהכשר מכ"מ יש לו לקבל שכר ס"ק דהועיל להזוג כשמקדש שנית בפני עדים כשרים שלא צריך להיות בחופה בעשרה ולא צריך שנית ברכות אירוסין ונשואין כמבואר באהע"ז (סי' ס"א ס' א') ברמ"א אם קידש בטעות והי' לו נישואין עמה אע"פ שחוזר ומקדשה א"צ לברך שנית ז' ברכות עכ"ל וכבר כתבתי במ"א (סי' ק"מ) שה"ה שא"צ ברכת אירוסין ולא בעשרה רק שיקדש בינו לבינה לפני ב' עדים ולכן דל עדות המס"ק מכ"מ עשה את שלו לסדר קידושין בפני עשרה ולברך ברכת אירוסין אשר על זה מקבל שכרו וא"כ כשמעיד לא הוי נוגע במה שמקבל שכרו, כנלענ"ד, הקטן יעקב.<br />
{{פורסם בנחלת הכלל}}<br />
{{ניווט כללי תחתון}}</div>מושך בשבט