עריכת הדף "
תוספות הרי"ד/גיטין/ה/ה
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> ר' יודן לא נחת לבית וועדא קם עם ר"מ א"ל מה חדתין יימרין א"ל כן א"ר יוסי המטמא אינו כעושה מעשה מן הדא תרומה ונטמאת. א"ל תיפתר שנטמאת מאיליה. ולית שמע מינה כלום. דהיא מתניתא דן את הדין זיכה את החייב כו' כו' ר' יוחנן אמר בדין הי' שאפילו במזיד יהא פטור ולמה אמרו חייב משום קנס חיילי' דר"י מן הדא המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב וא"ר יוחנן משום קנס ע"כ ובסוף הסוגיא המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב וא"ר יוחנן משום קנס ע"כ את פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי דמפרשים מטמא אינו כעושה מעשה פי' דהיזק שאינו ניכר לאו שמי' היזק. דא"כ לפי פי' זה מאי מייתי ראי' ממתניתין דדן את הדין דאמר רב במגיע לידו הא אפילו אי היזק שאינו ניכר לא שמי' היזק מ"מ חייב מדרבנן משום קנס במזיד והכא בדן את הדין הוי מזיד כדאיתא בתוס' ז"ל במס' גיטין דף י"ג ד"ה שלא עיי"ש ועוד מאי מייתא ראי' ממתניתין דתרומה ונטמאת לפי הס"ד דמיירי בשטימא בידים הא עכ"פ חייב מדרבנן משום קנס. ועוד קשה בסוף הענין חיילי' דר' יוחנן מן הדא המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב וא"ר יוחנן משום קנס א"כ הוא ראי' מר"י לר"י והמפרשים ז"ל פירשו דהראי' דמפני תיקון העולם קאי אמזיד לפי' הק"ע ז"ל והיא מהתוספתא. ועיקר חסר מן הספר. דהא לא גרסינן יכאן מפני תיקון העולם ולפי' הפ"מ ז"ל דמדקתני ברישא שוגג פטור והדר במזיד חייב אלמא דמדינא פטור היא כדרך התנא לשנות הפשוט קודם וזה דחוק. והא דמסיק וא"ר יוחנן משום קנס הוא לפי פירושן לכך א"ר יוחנן או היינו כר' יותנן ודוחק גדול הוא ומה דמסיק בסוף הלכה המטמא והמדמע זה מנסך בשוגג פטור במזיד חייב. וא"ר יוחנן משום קנס פי' הפ"מ ז"ל דחוק והק"ע ז"ל מגי' הכהנים שפיגלו במקדש וכו' מזידין חייבין אר"י משום קנס דהיזק שא"נ לא שמי' היזק אם שלפי הנראה היא גי' אמיתית אבל קשה למה לר"י למימר מימרא דידי' ב' פעמים על הרישא דהמטמא והמדמע והמנסך. ועל הסיפא הכהנים שפיגלו דהיזק שא"נ לא שמי' היזק אלא משום קנס מאי נפ"מ בין רישא לסיפא. ע"כ נראה לפענ"ד דה"פ עפ"י הירושלמי דמס' כלאים פ"ז גבי מתניתין המסכך גפנ' על תבואתו של חבירו קידש וחייב באחריותו גרסינן שם אר"א קנסא דר"מ ועבד עובדא כוותי' המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו. וכי איזה מעשה עשה וכו' עיי"ש כפי שפירשתי בע"ה. וכיון דלא עבד מעשה הוי דינא דגרמי ואיתא בתוס' ז"ל במס' ב"ק דף ק' ע"א ד"ה טיהר. ועוד קשה היכי דקם דינא למה לא יתחייב אפילו לרבנן ד"מ דלא דייני דינא דגרמי. מ"ש מכהנים שפיגלו במקדש דמזידין חייבין בין לרבנן בין לר"מ ואע"ג דדיבור בעלמא איפסיל ולא חשוב דינא דגרמי. ונראה לפרש כל היכי דקם דינא אפילו בדיבור חשוב כמעשה ולא כגרמא ומחייב אפילו לרבנן אבל היכי דאי הוי קמן הוי הדר כגון מראה דינר וטעה בדבר משנה לר"מ חייב ולרבנן פטור דהא וודאי גרמא הוא מה שהאכילו אח"כ ע"פ או מה שעירבו עם פירותיו עכ"ל: '''{{עוגן1|ועפ"ז}} יתבאר הענין בשמעתתא הזה בע"ה.''' דה"פ דר' יוסי קאמר דמטמא אינו כעושה מעשה אלא דינא דגרמי דדינא דגרמי נקרא בלא מעשה ובעביד מעשה לא נקרא גרמי כדאיתא בירושלמי דכלאים הנ"ל. וע"כ קאמר דמטמא אינו כעושה מעשה ולא חשוב מעשה אלא דינא דגרמי והא דתנינן במתניתין דידן המטמא והמדמע וכו' במזיד חייב הוא משום דינא דגרמי ור"מ היא מן הדא תרומה ונטמאת כו' אע"פ שטימא בידים פטור והיא אליבא דרבנן דלא דייני דינא דגרמי א"ל תיפתר שנטמאת מאילי' ולית שמע מיני' כלום דהיא מתניתא דן את הדין וכו' טימא את הטהור דמוקי רב אליבא דרבנן דאף דלא דייני דינא דגרמי מיירי במגיעו לידו כמו דמוקי בש"ס דילן במס' סנהדרין דף ו' דאתיא אפילו לרבנן דלא דייני דינא דגרמי מ"מ גבי דן את הדין טימא את הטהור ישלם משום דמיירי בשנשא ונתן ביד אלמא דבנתן ביד לא חשוב מטמא גרמי אלא מטמא כעושה מעשה דמי ולא מיירי כאן כלל מדין היזק שאינו ניכר כלל והלשון מוכח כן דתלי באם מטמא כעושה מעשה דמי. ואח"כ התחיל הסוגיא מענין היזק שאינו ניכר דהגם דלא הוי גרמי אלא כעושה מעשה דמי אך מדינא דהיזק שאינו ניכר קמיפליגי ר"י ברבי אומר בדין הי' אפילו שוגג שיהא חייב דהיזק שא"נ שמי' היזק וכו'. ור' יוחנן ס"ל דבדין הי' שאפילו במזיד יהא פטור ולמה אמרו חייב משום קנס דס"ל דהיזק שא"נ לא שמי' היזק. והנה בענין כהנים שפיגלו במקדש. דמזידין חייבין דפשיטא להו לרבותינו בעלי התוס' ז"ל דאתיא ככו"ע ואפילו לרבנן דלא חשוב גרמי משום דכיון דקם דינא חשוב דבור כמו מעשה. נראה לפענ"ד דלשיטת הירושלמי אינו כן. וראי' מפורשת לזה מהא דגרסינן בירושלמי ב' פעמים במס' פסחים פ"ב ובמס' גיטין פ"ד גבי העושה עבדו אפותיקי לאחרים וכו' רשב"ג אומר אינו כותב אלא משחרר ואיתא בש"ס דילן דקמיפלגי במזיק שיעבודא של חבירו [ואיתא בתוס' ז"ל דמאן דמחייב במזיק שיעבודו של חבירו יכול להיות דל"ל דינא דגרמי] ע"ז גרסינן בירושלמי רבנן דקסרין בשם ר' ניסא אתיא דרשב"ג כר"מ כמה דר"מ קונס בדברים כן רשב"ג קונס בדברים דתני שטר שיש בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הריבית דברי ר"מ וחכמים אומרים גובה את הקרן ואינו גובה את הריבית ע"כ פי' דס"ל להירושלמי דמזיק שיעבודו של חבירו דחייב הוא רק משום קנס מדינא דגרמי ולא חשוב מעשה וע"כ אתיא דרשב"ג כר"מ דקונס בדברים בדינא דריבית וקשה לכאורה הא איתא בש"ס דילן במס' ב"ק דף ל' ע"ב ובמס' ב"מ דף ס"ב דגבי ריבית משעת כתיבה עבד לי' שומא אפילו לא יגבה בסוף הריבית א"כ היכא דבדבור קם דינא ואי אפשר להדרו חשיב כמעשה ולפ"ז קשה האיך יתפרש הירושלמי הנזכר דתלי רשב"ג בהא דר"מ דקונס בדברים ואף דהתם נכתב השטר כמו דגרסינן שטר שיש בו ריבית וכתיבת השטר חשוב מעשה. מ"מ הא היא לא כתב השטר אלא הלוה וגם העדים חתמו ולא הוא רק הוא הסכים על השטר או שהלוה כתב מעצמו ע"פ השוואה שהשוה עמו על הריבית ואיהו דיבורא קעביד שהסכים על השטר וס"ל לר"מ דקונסין אותו על דיבורו לבד ומאן תנא דס"ל דקונסין אותו על הדבור לבד בלא מעשה הוא ר"מ ומטעס קניס בדינא דגרמי אפילו דלא עבד מעשה כשיטת הירושלמי דדד"ג נקרא בלא עבד מעשה ור"מ קנס ע"ז ומצינו זאת דר"מ קונס בדברים בשטר שיש בו ריבית וכמו דר"מ קונס בדברים אפילו בלא מעשה ע"כ קונס בדינא דגרמי כמו כן ס"ל לרשב"ג דהמזיק שיעבודו של חבירו חייב וס"ל להירושלמי דמאן דס"ל דמזיק שיעבודו ש"ח חייב ס"ל נמי דחייב דינא דגרמי וה"נ ס"ל אליבא דהמסקנא בש"ס דילן במס' ב"ק דף ל"ג ע"ב אמר רב הינא ברי' דר' יהושע זאת אומרת המזיק שיעבודו ש"ח פטור ופרכינן הא רבה אמרה דא"ר השורף שטרות ש"ח פטור ומשני מ"ד התם הוא דא"ל ניירי בעלמא וכו' קמ"ל אלמא דקמ"ל במסקנא דהמזיק שיעבודו ש"ח דומה לשורף שטרות וכו' אלמא כמו דפטור דד"ג כן נמי פטור במזיק שיעבודו ש"ח וממילא מאן דמחייב במזיק שיעבודו ש"ח מחייב נמי בדד"ג. והא דכתבו בתוס' ז"ל במס' גיטין דף מ"א ד"ה במזיק וז"ל והא דלא מוקי פלוגתייהו בדד"ג משום דאפילו מאן דפטר בדד"ג איפשר דמח"ב במזיק שיעבודו ש"ח כדמוכח בפ' המניח דף ל"ג עכ"ל ז"ל הוא משום הא"מ דאפשר דמזיק שיעבודו ש"ח חמיר יותר אבל להמסקנא ואליבא דהאמת שניהן שוין ע"כ שפיר קאמר דרבי שמעון בן גמליאל ס"ל כר"מ דקונס בדברים וכיון דקנסינן בדברים א"ל דד"ג וע"כ מזיק שיעבודו ש"ח חייב דמחייב בדד"ג וזהו פירש האמיתי בירושלמי הנ"ל: ועפ"ז מובן הירושלמי דמס' כלאים פ"ז הנ"ל דגרסינן שם על המתניתין דהמסכך גפנו על תבואתו ש"ח רשב"ל אמר קנסי' דר"מ ועבד עובדא כוותי' ושם בכל הסוגיא ר"א אמר קנסי' דרבנן ורשב"ל אמר קנסי' דר"מ פי' אם דד"ג הוא ר"מ או אפילו אליבא דר"מ ולכאורה צ"ב דרשב"ל אמר קנסי' דר"מ פי' דמתניתין ר"מ הוא לפיכך חייב במסכך גפנו ע"ג תבואתו' דהוי דד"ג כמו דמסיק וכי מה עשה מעשה אלא מה שהוסיף לפי דעת הוא מוסיף דנתוסף מעצמו אח"כ והוי דד"ג וכן פי' מהרא"פ ז"ל דמוקי מתניתין כר"מ דס"ל בעלמא דדד"ג. ולכאורה קשה הא בש"ס דילן במס' ב"ק דף ד' ע"א שקלינן וטרינן מנ"ל דר"מ דאין דד"ג ומוכיח מהך מתניתין דהמסכך גפנו דסתם מתניתין ר"מ עיי' בתוס' ז"ל שם. ואילו בירושלמי מוקי רשב"ל מתניתין כר"מ משום דשמעינן לי' בעלמא דדד"ג וקשה מנ"ל דר"מ דאין דד"ג בעלמא אם לא מהך מתניתין. אבל לפי הירושלמי הנזכר לעיל ניחא דהירושלמי מוכיח דר"מ קונס בדברים משטר שיש בו ריבית כנזכר לעיל. ועכשיו דזכינו לזה בעז"ה יש לה"ר מהירושלמי הנזכר לעיל דאף דיבורא דקם דינא גם הוא נחשב בדד"ג וצריכין ע"כ להא דר"מ דקונס בדברים דאל"כ מנ"ל להוכיח דאתיא רשב"ג כר"מ דקונס בדברים מהא דשטר שיש בו ריבית. הא יש לדחות כדדחינן בש"ס דילן במס' ב"ק דף ל' ע"ב. ע"כ לא קאמר ר"מ התם אלא דמשעת כתיבה עבד לי' שומא פי' אפילו לא יגבה הריבית לבסוף מ"מ עובר על לאו דלא תשימון. הגם דלא עבר על לאו דלא תקח עד שעת לקיחה אבל אלאו דלא תשימין עובר מיד בשעת כתיבה אפילו כשלא יגבה לבסוף עיי' במס' ב"מ דף ס"ב ע"א ברש"י ותוס' ז"ל עיי"ש א"כ לפ"ז לא שמעינן דר"מ קונס בדברים בלא מעשה דהא אפילו כשלא נעשה מעשה דגביות הריבית הרי לאו דלא תשימון עבר בעת שהסכים בפי' על השטר ונמצא דבדבורו שהסכים על השטר עבר על לאו דלא תשימין ואי אפשר להדרו וא"כ חשוב כמו מעשה אלא ע"כ מדלא דחינן זאת ע"כ דס"ל להירושלמי דאפילו הדיבור דקם דינא ואי אפשר להדרו ובעת דיבור גופי' נגמר הדבר חשוב נמי דיבור וקונס ר"מ בדברים. וע"כ לפ"ז הכהנים שפיגלו במקדש דווקא לר"מ דקונס בדברים אבל לרבנן דלא קנסי בדברים פטור וע"כ קאמר ר' יוחנן עוד הפעם על רישא ועל סיפא על רישא קאמר משום קנס משום היזק שא"נ ובסיפא קמ"ל אפילו דהיזק שא"נ שמה היזק מ"מ הכהנים שפיגלו הוא משום קנס כלומר דינא דגרמי כמו שקרי הירושלמי במס' כלאים לדד"ג קנס. וע"כ שפיר מביא ראי' לר' יוחנן חיילי' דר' יוחנן מן הדא דרישא גבי המטמא והמדמע הוא משום קנס משום היזק שא"נ ולא ע"פ הדין. וחיילי' מן הסיפא הכהנים שפיגלו הוא ע"כ משום קנס דהא אפילו אי היזק שא"נ שמי' היזק מ"מ ע"כ היא דינא דגרמי וע"כ הוא משום קנסא דר"מ א"כ רישא נמי ע"כ הדין דמאי דחייב הוא משום קנס שלא יהא כל אחד הולך ומטמא טהרות של חבירו כדאיתא בש"ס דילן והאי קנס דמימרא ראשונה ומימרא אחרונה ב' ענינים הן וע"כ מביא ראי' מסיפא לרישא כמו בסיפא ע"כ משום קנס הא דמזיד חייב כמו כן רישא נמי ולפ"ז הבבלי מוקי המתניתין דהמטמא והמדמע וכו' הכהנים שפיגלו במקדש כדברי הכל דאל"כ אלא אליבא דר"מ והכהנים שפיגלו במקדש הוא משום דדד"ג. א"כ למה להבבלי למידק דר"מ הוא דדאין דד"ג מברייתא דמחיצת הכרם ומשום דסתם מתניחין כר"מ הוא כדפי' התוס' ז"ל. הא ממשנה הזאת יכול לדייק ולהוכיח אלא ע"כ הא דהכהנים שפיגלו במקדש לא שייך לדד"ג. וע"כ שפיר מקשין בתוס' ז"ל מהא לרבנן דמ"ש הכהנים שפיגלו במקדש דחייב אפילו לרבנן דלא דייני דד"ג. דל"ל דהכהנים שפיגלו במקדש הוא נמי ר"מ ז"א דא"כ ממשנה הזאת יכול להוכיח דר"מ דאין דד"ג ולמה לן להוכיח מהברייתא דמחיצת הכרם ומשום דסתם משנה דהסכך היא ר"מ הלא ממשנה הזאת דסתם משנה לבד יכול להוכיח דר"מ דאין דד"ג ואלא ע"כ דהא דהכהנים שפיגלו במקדש ד"ה הוא אפי' לרבנן ומשום דלא שייך לדד"ג. וע"כ כתבו הטעם משום דכיון דקם דינא חשוב הדיבר כמו מעשה ולא שייך לדד"ג. אבל הירושלמי אינו מוכיח דר"מ דאין דד"ג מהא דסתם משנה ר"מ ומוקי שפיר ר' יוחנן הא דהכהנים שפיגלו במקדש כר"מ ומטעם דקניס בדברים לא אתיא אלא אליבא דר"מ. וכן ר' יוסי דס"ל מהא דתרומה ונטמאת דמטמא אינו כעושה מעשה והוי דד"ג א"כ ע"כ האי מתניתין דהמטמא והמדמע היא ר"מ ודוק: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/גיטין
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/תוספות הרי"ד
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף