עריכת הדף "
שבות יעקב/ב/קכט
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> {{מרכז|'''שאלה קכט'''}} '''{{עוגן1|חליצה}}''' שהוא זקוקה ליבם קטן זה זמן מה מתי נקרא הגיע לכלל גדלות ומתי בודקין אותו גם יורינו מ"ו היכר וסימן במנעל של ימין או שמאל לענין החליצה: {{מרכז|'''תשובה'''}} '''{{עוגן1|הנה}}''' אין זה צריך לפנים דלא מקרי גדול עד שיהא בן י"ג שנים ויום א' מעת לעת בשעות ואז צריכין לבדוק לענין חליצה ואע"ג דלא נעלם מאתי מה שמבואר בחשן משפט סימן ל"ה בסמ"ע ובש"כ שם ס"ק א' דנעשה גדול מיד כשנכנס ליום שנולד בו דמקרי שנת י"ד וכן פסק הב"ח בא"ח סי' י"ג וכ"פ המ"א שם לענין בר מצוה דמיד שמתחיל יום שנולד בו שנת י"ד יום א' קרינן בו ודלא כהחולקי' מצאתי כתב בכ"י מנהגי ק"ק ווירמייש"א בשם כמה גאונים שהורו כן הלכה למעשה וכן בא מעשה לידי בהיותי בק"ק ווירמייש"א נעשו נערים בר מצוה בשבועה אחת דהיינו שאחד נעשה בר מצוה באמצע השבוע ואחד נעשה בר מצוה ביום השבת עצמו שהיה אותו יום שנולד בו והוריתי שאין דין קדימה זה לזה לענין לקרות בתורה כיון שגם זה הגיע זמנו לפי הסכמת הפוסקים ואדברה לכאורה זה שהגיעו זמנו בו ביום עדיף קצת דהוי מצוה בזמנו משא"כ אידך הוי כעבר זמנו מ"מ כיון דנהוג עלמא לעשות בר מצוה בשבת ראשון דוקא אף שנעשו בר מצוה ביום א' אין קורין אותו לתורה עד יום השבת אין להם דין קדימה זה לזה ויטילו גורל ומה"ט ראיתי לעורר ולהזכיר מה שראיתי נוהגין המון עם דמי שמת לו מת בי"ג לחדש כגון י"ג מנחם שפוסק לומר קדיש בי"ג בתמוז שהוא חדש הקודם וטעות הוא בידם שלא יפה הם עושים כי י"ג תמוז הוא מחדש י"ב שאין לומר בו קדיש רק יאמר ויפסוק ביום י"ב תמוז ואילך שהוא סוף י"א חדש למיתת אביו וכן ראיתי מרבותי הגאונים שהורו כן ואע"ג דלענין אבילות י"ב חדש נהגו להוסיף עוד אותו יום עצמו שמת בו אביו או אמו אף שהוא משנה שניה למיתתם זה הוא מטעם אחריני שיום המיתה נוהגין להוסיף איבול על השנה וכדאיתא בש"ע בי"ד והוא מת"ה סי' רצ"ב ומשם ג"כ מוכח כמ"ש דאי לאו מפני איבול היום לא היו צריכין להתאבל רק עד אותו יום ולא בכלל כיון שכבר כלתה השנה וי"ב חדש בי"ב מנחם וק"ל ומ"מ לענין חליצה כתבו הפוסקי' ראשונים ואחרונים דבעינן י"ג שנים ויום א' דוקא ולא הוזכר באחד מהם שיש לבדוק מיד שנכנס ליום שנולד בי"ד והטעם נראה לי דבלא"ה החמירו לענין חליצה שהשערות צריכין להיות כדי לכוף ראשן לעיקרן וברוחב אצבע שקורין אמה כמבואר בסדר חליצה ובפי' סדר חליצה שם ס"ק כ"ז וצריכין לבדוק אם יש גומות אע"ג די"א שאין אנו בקיאין בבדיקת הגומת כמבואר בסימן קנ"ה כבר תירץ הבית שמואל בסי' קס"ט ס"ק דבמקו' שישנו שם השערות בקיאין אנו וכן עיקר וכן נהגו דלא כב"ח בזה שכתב דאין אנו בקיאין וכיון שצריכין לגידול השערות לענין חליצה עד שיהא גדולים כ"כ ודאי ראוי להחמיר שלא לבדוק אותו מהרה עכ"פ עד לאחר י"ג שנים ויום א' וכן משמעות הב"ח עצמו דאע"ג דפסק בא"ח סימן תנ"ג דנעשה גדול מיד כשנכנס ליום הנולד בו בשנת י"ד אפ"ה הפליג להחמיר לענין גדלות לדין החליצה כמבואר מדבריו בא"ה סימן קנ"ה סעיף ז' יע"ש ולהכי אין לבדוק רק אחר י"ג שנים ויום א' דהיינו אחר יום שנולד כולו האי ואולי ימצא סימני שערות ולענין מנעלים של החליצה שתרצה לידע חילוק בין שמאל ושל ימין באמת זה דבר אינו מפורש להדיא וכאשר באתי פעם ראשונה במושב ב"ד מ"ש דק"ק פראג לסדר דין החליצה אמרתי מזקנים אתבונן החילוק לידע בין ימין או שמאל לענין מנעל של חליצה והשיבו לי שקבלה בידם שמנעל של ימין הקשרים בצד ימין והלולאות בצד שמאל ומנעל של שמאל להיפך ובאמת אם קבלה היא נקבל אבל מ"מ היה לבי נוקפי בזה כי לשון הטור והש"ע והפוסקים סי' קע"ט שיהא המנעל נעשה כמדת וכצורת רגל הימנית וכן בשמאלית משמע שבצורת מנעל עצמו יש שנוי לידע איזה של שמאל ואיזה של ימין ונלע"ד כפשוטו שהרגל של ימין באצבע גדול עד הקטן הוא באלכסון לצד ימין ובצד שמאל הוא באלכסון מאצבע גדול עד הקטן לצד שמאל וזה מדוקדק כוונת הפוסקים כצורת רגל הימנית וכצורת השמאלית לחתוך אותם כן ואע"ג שבמנעלים שאנו לובשין בכל יום אין עושין כן לפי שדרכן להפכן לפעמים מרגל ימין לשמאל משא"כ בחליצה דאסור לעשות כן בכן הצעתי הדבר לפני חבירי ורבותי והוטב בעיניהם וכן עשינו מעשה וכן נוהגין בק"ק פראג עד היום הזה ועכשיו יגעתי ומצאתי און לדברי בספר נחלת שבעה ומהדורא בתרא דף כ"ה ע"ד סעיף כ"א כתב וז"ל כי אצבעות הרגלים הם משופעים מן אצבע גדול של ימין עד אצבע קטנה הולך השיפוע לצד חוץ של רגל ואם כן ע"כ צריך להיות התפירה מתחלת אצבע הגדול כל השיפוע עכ"ל ושמחתי שכוונתי לדעת הראשונים מ"מ גם הקשרים והלולאות יש לעשות כפי הקבלה כנ"ל: {{-}}{{יישור לשמאל|הקטן יעקב:}}{{-}} <noinclude>{{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:Plainlinks
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דיקטה
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:יישור לשמאל
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל כללי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל כללי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף