עריכת הדף "
פני משה/יבמות/ה/א
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|רבן}} גמליאל אומר אין גט אחר גט.''' שתי יבמות ליבם אחד מאח אחד ונתן גט לראשונה וחזר ונתן גט לשניה לא נאסרו קרובות השניה עליו דמכי יהיב גט לראשונה פקעה זיקת שתיהן מעליו דגט מהני ביבמה למיקם עלה בלא יבנה ושוב לא ייבם לא הוא ולא שאר האחין לא יבמה שקבלה הגט ולא לצרתה הילכך כי הדר ויהיב גט לשניה אינו כלום דהוי כמגרש נכרית דעלמא וכן הדין בשני יבמין ליבמה אחת ונתן זה גט וזה גט האחרון אינו כלום ומותר בקרובותיה: '''{{עוגן1|ולא}} מאמר אחר מאמר.''' בין שתי יבמות ליבם אחד בין שני יבמין ליבמה אחת האחרון אינו כלום ואינה צריכה ממנו גט ומותר בקרובותי'. וטעמא דר"ג מסיק בגמ' דסבר לה הגט פוטר קצת ושייר קצת וכן במאמר דקונה קצת ושייר קצת ומש"ה כל מה שעתיד השני לדחות ולפטור בגט כבר דחה הראשון ובמאמר מה שעתיד השני לקנות כבר קנה הראשון ומה"ט מודה ר"ג דיש מאמר אחר גט וגט אחר מאמר כדנפרש בגמ': '''{{עוגן1|יש}} גט אחר גט.''' דהא קמא לא דחה זיקתה לגמרי דהרי בעי' חליצה הילכך אכתי איכא פלגא זיקה ואהני גט שני לשניה לאסור בקרובותיה: '''{{עוגן1|אבל}} לא לאחר בעילה כו'.''' דאם בא על זו וחזר ובא הוא או אחיו על צרתה ביאת זנות בעלמא היא ואין אסור בקרובותיה וכן בחליצה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|יבמה}} יבא עלי' כו'.''' הובאה לעיל ריש פ' כיצד ושם פירשתי: '''{{עוגן1|כמה}} דרבנן אמרין כו'.''' לאו אטעמא דרבנן דמתני' מהדר דבהא כ"ע לא פליגי כדפרישית במתני' אלא דכמו שאמרו חכמים דהמאמר קונה מקצת ומשייר מקצת וכן בגט דפוטר במקצת ומשייר במקצת ולכל חד וחד כדאי' לי' וכדלקמן: '''{{עוגן1|ויפטור}} כו'.''' כחליצה: '''{{עוגן1|ולא}} תפטור בה כלום.''' ואפי' לאסרה עליו ועל האחין דהא מיעטה רחמנא: '''{{עוגן1|ומשני}} כתיב ולא תהיה וגו'.''' וקרא יתירא הוא דהא כתיב יבמה יבא עליה: '''{{עוגן1|ומה}} אנן קיימין.''' המקרא זה: '''{{עוגן1|אם}} כשבא כו'.''' דע"כ לא מיתוקמא לא כשבא עלי' ולא אחר שחלץ אע"כ כן אנן קיימין בשנתן לה היבם גט לזיקתו דמיפסלא עליו וקמה עליה ועל האחין בלא תהיה דבגט זה נעשית זרה אצלן: '''{{עוגן1|ותני}} חזקי' כן.''' דיש רמז מן התורה דהגט אוסר ביבמה: '''{{עוגן1|אצלו}} כו'.''' דכתיב במחזיר גרושתו לא יוכל בעלה הראשון וגו' אשר שלחה וקרא יתירא הוא אלא לומר לך דיש משלח שאסור להחזיר אחר שילוח אפילו לא נישאת ואיזו זו יבמה וכדדריש לה ר' עקיבא בבלי נ"ב: '''{{עוגן1|אצל}} האחין כו'.''' כלומר מדכתיב שלחה בה"א לרבות האחין דנאסרה עליהן. אבל שם מסיק דגט ביבמה מדרבנן היא וקרא אסמכתא בעלמא: '''{{עוגן1|ת"ל}} וכתב לה וגו' בגט כו'.''' דספר כורתה ואין דבר אחר כורתה וכן אמרי' בבלי קידושין דף י"ד: '''{{עוגן1|ותפטור}} בה ותשייר.''' חליצה באשה דלא מיעטה רחמנא אלא שלא תפטור לגמרי ונ"מ דאם קדשה אחר לאחר חליצה דתיבעי גט נמי מהשני דכמו דאמרינן דגט ביבמה פוטר ומשייר כן נמי נימא בחליצה באשה: '''{{עוגן1|ומשני}} תמן כתיב ולא תהיה לאיש זר גרסי'.''' כלומר בשלמא ביבמה דגט פוטר ומשייר נפקא מלא תהיה וכדדריש לעיל: '''{{עוגן1|הכא}}.''' באשה מה אית לך דמהיכי תיתי דתאסרה חליצה: '''{{עוגן1|כמה}} דר"ש אומר כו'.''' בעיא היא דלעיל ריש פ"ב אמרינן לר"ש דמספקא ליה במאמר אם קונה או לא: '''{{עוגן1|כן}} הוא אומר בגט כו'.''' אם כמו כן ס"ל דגט ספק הוא אם פוטר ביבמה: '''{{עוגן1|נישמעינה}}.''' לזה מן הדא ברייתא ר"ש אומר כו' כדמתני' סוף פירקין: '''{{עוגן1|הא}} בסוף יש אחריה כלום בבעילה כו'.''' כלומר דע"כ לא מיתוקמא אלא בביאה שלאחר הגט דביאה גרועה היא ואין פוטרת האחרת יש עליה זיקת יבמין וכי מפיק לה בעיא חליצה ולא סגי לה בגט: '''{{עוגן1|אבל}} בבעילה כו'.''' כלומר דהאי בסוף לא מיתוקמא אחר המאמר לר"ש דהא ממ"נ אם קנה מאמר כבר קנה אותה ואין אחריו כלום ואם לא קנה המאמר א"כ תקנה הביאה דהויא ביא' בתחילה ואין אחריה כלום: '''{{עוגן1|אלא}} ע"כ אנן קיימין בבעילה לאחר הגט הדא אמר' כו'.''' דאל"כ אף אחר הגט לא מיתוקמא: '''{{עוגן1|ה"ג}} ר' גמליאל כר"ש אומר המאמר כו' וכן גירסת הרשב"א ז"ל.''' כלומר לשון שאיל' היא אם ר"ג כר"ש ס"ל דהמאמר ספק הוא ולהכי קאמר אין מאמר אחר מאמר דאי קמא קני השני ולא כלום הוא ואי קמא לא קני השני נמי לא קני: '''{{עוגן1|והכא}} מדר"ש הגט פוטר כו'.''' כלומר ובגט נמי אם כר"ש במאמר ס"ל דספק הוא אם פוטר ומה"ט נמי אין גט אחר גט דאי קמא דחי השני לא כלום הוא ואי קמא לא דחי השני נמי לא דחי: '''{{עוגן1|וקאמר}} נישמעינה כו' מודה ר"ג לחכמים כו'.''' ברייתא בבלי נ"א: '''{{עוגן1|גט}} אחר ביאת מאמר.''' אחר ביאה שהיא אחר המאמר וכן מאמר אחר ביאת גט וכדמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|גט}} אחר ביאת מאמר היך עבידה.''' כגון שהיו ג' יבמות כו' דמודה בזה ר"ג דהגט של השלישית מהני לאסור בקרובותיה: '''{{עוגן1|והשתא}} פשיט לה הדא אמרה שהמאמר קונה ומשייר.''' ס"ל לר"ג דאם תאמר דמספקא ליה א"כ קשה מה נפשך דאם קנה מאמר של הראשונה אין אחר זו כלום ולא אהני תו ביאה וגט אבתרה: '''{{עוגן1|לא}} קנה המאמר.''' א"כ תקנה הביאה של השניה דהרי ביאה בתחילה היא וכשרה ואין אחריה כלום ולא תהני גט השלישית אלא ע"כ הדא אמרה שהמאמר כו' וכן במאמר אחר ביאת הגט כו' וע"כ נמי דס"ל דגט פוטר ומשייר ומה שמשייר המאמר קני ביאה שלאחריה וכן בגט מה שדחה כו': '''{{עוגן1|ומקשה}} היך ר"ג כר"ש ואין מאמר כו'.''' דהא חזינן דר"ג דאמר אין מאמר אחר מאמר ש"מ דמספקא ליה במאמר כר"ש ומעתה היך ר"ג כר"ש דאמרת אליביה דקונה ומשייר ס"ל: '''{{עוגן1|אלא}} דלית טעמא דהן.''' דר"ג: '''{{עוגן1|כטעמא}} דהן.''' דר"ש במאמר אחר מאמר: '''{{עוגן1|דטעמא}} דר"ג.''' דס"ל קונה ומשייר וא"כ כל שמאמר הב' עתיד לקנות כבר קנה זה הראשון ואין אחריו כלום וכן בגט כל מה שהגט כו' אבל טעמא דר"ש מחמת הספק הוא: '''{{עוגן1|קנה}} הראשון לא קנה השני גרסינן א"נ קנה השני בתמיה.''' וכן מוכח משיטת הבבלי שם גבי ביאת בן תשע דכמאמר הוא לר"ש: '''{{עוגן1|על}} דעתיה דר"ג מהו כו'.''' השתא בעי למאי דאמרינן דרבן גמליאל מודה דיש גט אחר מאמר דמאמר לזו וגט לזו פוסל את הראשונה ואסור בקרובות שתיהן וכן במאמר אחר גט דבעלת מאמר צריכה גט ואמרינן נמי לר"ג דס"ל בשניהם משוייר הוא דלא לגמרי קונה מאמר ולא לגמרי דוחה הגט כדפרישית מיהו הא קא מיבעיא לן בגט אחר מאמר אם הגט פוטר ודוחה כל קניית המאמר שלפניה וביבמה אחת כדמפרש ואזיל דבשתי יבמות לא נפקא לן מידי סוף סוף אסור בשתיהן אלא באותה יבמה עצמה ונפקא מינה לגט של השניה שלאחר הגט של זו שהיא אחר המאמר כדלקמיה: ומאמר אחר גיטו של מאמר זו בעיא שניה היא ובדרך את"ל מיתפרשא כדלקמן: '''{{עוגן1|גט}} לאחר כו' היך עבידא.''' השתא מפרש לבעיא הראשונה כגון ב' יבמות עשה מאמר בא' מהן ונתן לה גט וחזר ונתן גט לשניה מהו: '''{{עוגן1|אם}} תאמר כו'.''' דאי אמרינן דהגט פוטר כל קניית מאמר שעליה ודוחה וא"כ אצלה הויא כמו גט בתחלה וא"כ תו לא מהני הגט בשניה לאסור בקרובותיה דהרי אין גט אחר גט לר"ג וזהו ואין גט לאחר גיטו של מאמר: '''{{עוגן1|אם}} תאמר אין הגט פוטר כו'.''' ואי אמרינן דאין הגט פוטר כל קניית המאמר אלא לאוסרה עליו הוא דמהני ומה דשייר המאמר בזיקתה הוא דדחה הגט אבל עדיין יש מקניית המאמר עליה: '''{{עוגן1|כמי}} שאין כאן גט.''' כלומר דלאו גט בתחלה הוא דעדיין המאמר על זו וא"כ אהני גט בשניה לאסרו בקרובותיה דהרי מודה ר"ג דיש גט אחר מאמר וזהו ויש גט לאחר גיטו של מאמר: '''{{עוגן1|מאמר}} אחר גיטו של מאמר היך עביד'.''' השתא בא לפרש הבעיא השניה ואת"ל קאמר וה"פ דאת"ל בבעיא ראשונה דהגט פוטר כל מה שקנה המאמר וא"כ יש כאן גט וכדפרישית וא"כ יש כאן לקולא ולחומרא לקולא לגבי גט של השניה דאי גט ראשונה הוי גט של שניה לאו כלום הוא דאין גט אחר גט ומותר בקרובותיה ולגבי מאמר לחומרא דאם עשה מאמר בשניה ואם גט ראשונה הוי גט אסור בקרובות שניה דיש מאמר אחר הגט. והיינו דקא מיבעיא ליה דאפי' אמרה דהגט פוטר כל מה שקנה המאמר היינו דוקא לקולא. ומשום דגט ומאמר ביבמה מדרבנן הוא ואמרינן כל מה שקנה המאמר דחה הגט והגט שלאחריו לאו כלום הוא אבל לחומרא לא אמרינן דהמאמר של ראשונ' לאו כלום הוא שדחאו הגט וכדי להיות מאמר של שניה מאמר דהואיל המאמר והגט שווין הן בכחן זה לקנות וזה לדחות הילכך אמרינן דהמאמר קנה במקצת ושייר מקצת הזיקה והגט דחה למקצת הזיקה ששייר המאמר וא"כ אכתי איכא מקצת קניית המאמר והמאמר של השניה לאו כלום הוא דלא אמרינן כל מה דעביד המאמר שקליה גיטא אלא לקולא וכדאמרן א"כ צריך אתה להוסיף ולומר דכח הגט עדיף ופוטר יותר ממה שקנה המאמר ודוחה אפי' ממקצת הזיקה ששייר המאמר ואז ודאי המאמר של ראשונה לא כלום חשיב ואפי' לחומרא ולא חשובים למאמר של שניה למאמר והיינו דקאמר עשה מאמר לשניה אם תאמר הגט פוטר יותר כו' וכמו דלקולא בבעיא ראשונה אמרינן דאין כאן מאמר של הראשונה וגיטה הוי גט כן נמי הכא לחומרא דאין כאן מאמר ואז מאמר השניה הוי מאמר וזהו ויש מאמר אחר גיטו של מאמר: '''{{עוגן1|ואם}} תאמר אין הגט פוטר יותר כו'.''' או דאמרינן דאין פוטר יותר אלא שוין הן ואף דלעיל לקולא אמרינן דגט ראשונה הוי גט אפ"ה לחומרא לא אמרינן אלא כמי שיש כאן מאמר של ראשונה ומאמר של השניה לא כלום הוא וזהו ואין מאמר לאחר גיטו של מאמר ולא נפשטה הבעיא. הדין פירושא דהאי סוגיא ובבבלי לא דייק מזה מידי אלא דאמר שם לר"ג בגט אחר מאמר מה דשייר המאמר דחי הגט ולפ"ז אפשר דדוקא לקולא אמרינן דיש גט אחר מאמר וכגוונא דלעיל וכדפרישית: '''{{עוגן1|ע"ד}} דר"ג מהו שיש ביאה פסולה כו'.''' השתא קא מיבעיא ליה לר"ג דאמר אין מאמר אחר מאמר אבל יש מאמר אחר ביאה פסולה כדאמר לעיל ומאמר אחר ביאת הגט כדמפרש בשלש יבמות שנתן גט לזו ובעל לזו ומאמר לשלישית דמהני לאסור אחר ביאה שבאמצע שהיא פסולה דלאחר הגט היא וכן בגט אחר ביאת מאמר כו' ומי אמרינן דכמו שיש מאמר אחר ביאה פסולה כן נמי ביאה אחר ביאה פסולה וטעמא דס"ל לר"ג דביאה פסולה גריעה ממאמר בזה דבמאמר שהוא אחר הגט קני ליה מאמר לכל מה ששייר הגט והילכך נמי לא מהני מאמר אחריו לכלום אם היה עושה מאמר בשלישית דסתמא קאמר אין מאמר אחר מאמר ואפי' לאחר מאמר שאחר הגט אבל בביאה שאחר הגט לא קני לכל השיור ששיי' הגט מהזיקה והילכך קאמר דמהני המאמר שאחריה ולפ"ז כמו דהניחה ביאה פסולה מן השיור מקום לתפוס המאמר שאחריה כן נמי הניח' לתפוס הביאה שאחריה ויש ביאה פסול' אחר ביאה פסולה או דילמא דאמרינן לר"ג לא גריעה ביאה פסולה ממאמר אלא דבמאמר נמי לא קני לכל שיור הגט והא דאין מועיל מאמר אחר מאמר שאחר הגט טעמא הואיל ושוין הן ואין כח במאמר לחול אחר המאמר אעפ"י שיש ביאה אחר המאמר וא"כ כמו כן אמרינן דאין ביאה אחר ביאה פסולה ואעפ"י שיש מאמר אחריה. ובבבלי משמע דפשיטא ליה דלר"ג גריעה ביאה פסולה ממאמר בזה דאפי' ביאה יש אחריה וכדפרש"י שם וכהוכחת התוס' שם וכדפרישית: '''{{עוגן1|ביאת}} בן תשע.''' דהיא נמי ביאה פסולה אם מהני לאחר כו': '''{{עוגן1|וכן}} בעי מהו שיודו חכמים לר"ג ואין מאמר כו'.''' כלומר ביבמה אחת ליבם אחד אם מודו לר"ג דאין מאמר אחר מאמר דהא דאמרי ביבמה א' לשני יבמין אין מאמר כו' וכן ביבם א' לשתי יבמות היינו לאסור שניהן בקרובות שתיהן אבל ביבם אחד ויבמה אחת אפשר דמודו וכדמפרש ואזיל: '''{{עוגן1|היך}} עבידא עשה כו'.''' דאם המאמר שני אינו כלום ונפטרה כבר באותו הגט וכלומר דאין צריכה ממנו אלא חליצה וכדין העושה מאמר ביבמתו ונתן לה גט כדקתני במתני' ואין צריכה גט אחר למאמר השני ולא נפשטו כל הני בעיות: '''{{עוגן1|קידש}} אשה מעכשיו כו'.''' כה"ג בעי לעיל פ"ג הלכה ד' לב"ש דס"ל שם דמאמר קונה ומשייר וכדפרישית שם והכא נמי בעי לר"ג דאמר אין מאמר אחר מאמר והרי המאמר קונה ומשייר הוא ואפ"ה לא חל אחריו השני ואם נימא דאם קידש אשה מעכשיו ולאחר ל' יום דנמי קנויה ומשיורת היא: '''{{עוגן1|אפילו}} כן אין מאמר כו'.''' כלומר מי נימא דאפילו כאן הוי כמו אין מאמר אחר מאמר לר"ג דאם נפלה אחותה בתוך ל' יום דלא תהא זקוקה לו מעכשיו הואיל וקידושי אחותה חלו מתחילה ואעפ"י דלא גמרו עדיין הקידושין ודמי למאמר אחר מאמר: '''{{עוגן1|וגרסינן}} הכא הא דבתרא.''' וההיא דאמר רבי אבהו כו' וכאשר פירשתי שם: '''{{עוגן1|ופשיט}} ליה דלא אמר ר"ג אלא ע"י גט וע"י מאמר גרסינן.''' כלומר דוקא הכא לענין אין גט אחר גט ואין מאמר אחר מאמר הוא דקאמר דלא חל השני וכדפרישית לעיל דמאחר שכח שניהן שוה מה שיעשה השני כבר עשה הראשון אבל גבי קידושין מעכשיו מודה ר"ג דחלה זיקת אחותה עליה בתוך ל' יום ולאסרה עליו משום אחות זקוקתו דהואיל ולא גמרו הקידושין ויש כאן מקום לחול לקידושין אפילו למאה וכדרבי אבהו בשם רבי יוחנן: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:הועלה אוטומטית
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה הבאה
(
עריכה
)
תבנית:הלכה קודמת
(
עריכה
)
תבנית:ויקיטקסט ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:זי
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא
(
עריכה
)
תבנית:ירושלמי וילנא/יבמות
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:מונחון
(
עריכה
)
תבנית:מסגרת2
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון/ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי תחתון/פני משה
(
עריכה
)
תבנית:ספריא ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:סרגל ירושלמי/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:עוגן1
(
עריכה
)
תבנית:על התורה ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:פורסם בנחלת הכלל
(
עריכה
)
תבנית:קידוד
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע ירושלמי
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף