עריכת הדף "נתיבות המשפט - חידושים/חושן משפט/מה"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} חותמים למטה אם חתם איש פ' עד כשר סמ"ע:

'''{{עוגןמ|ב}} שלא קראו.''' ולא הוי עד מפי עד דהוא מילתא דעבידי לגלויי:

'''{{עוגןמ|ג}} עד שיקרא העד.''' ואפי' שנים קוראין לפניו לא מהני דהוי עד מפי עד:

{{עוגןמ|ד}} וכן נ"ל עיקר והש"ך חולק ואפי' מסל"ת לא מהני וב"ז לכתחלה אבל בדיעבד כשר:

'''{{עוגןמ|ה}} ויש עדים.''' כיון דחתמו עצמם קודם שקראו גמר בלבו להתחייב עצמו כמו בשליש סמ"ע:

'''{{עוגןמ|ו}} וקרעו להם.''' פי' דחותכין בנייר אותיות ומניחין ע"ג השטר והעדים ממלאין מקום הקרעים דיו אבל לרשום ע"ג השטר והם יכתבו על הרושם הוי כתב ע"ג כתב ופסול והש"ך מכשיר) (וע"ב דכשממלאין העדים הקרעים דיו צריכין להרחיב או לקצר הדיו:

'''{{עוגןמ|ז}} מכין אותו.''' כן הוא גרסת הסמ"ע ופי' על הדיין דהעדים הם שוגגין והש"ך גורס אותם ופי' על העדים והעיקר כהסמ"ע:

'''{{עוגןמ|ח}} שהסופר חותם.''' וה"ה כשהבע"ד בעצמו חותם על השט"ח במסיק דמהני סמ"ע:

{{עוגןמ|ט}} אי אמרי אקרינן מזה הוכיח הש"ך דאע"ג שכתב המחבר לעיל דלא מהני מה שקוראין לפניהם היינו לכתחלה אבל בדיעבד כשר:

'''{{עוגןמ|י}} דייקי' בסהדותייהו.''' פי' דלעולם צ"ל דאקרוהו למאן דידע למיקרי רק ההבדל אם יודעי' בע"פ אין הב"ד פוסלין השטר רק שואלין אותו אם קראוהו ע"י מי שיודע למיקרי ואם אינן יודעי' בע"פ הב"ד פוסלין השטר מסת' עד שיאמרו בעצמ' שהניחו לקרותו סמ"ע וש"ך חולק ומכשיר אפילו כשלא הניחו לקרותו כשיודעין בע"פ:

{{עוגןמ|יא}} ואם הרחיקו דיכול לזייף ולחתוך כל השטר שלמעל' ולכתוב שטר חדש בשתי השיטות:

'''{{עוגןמ|יב}} חתמו על הטיוטא.''' אפילו שרט שריטות שניכר שלא היה כתוב בו מ"מ יאמרו שהעידו ע"ז ודלית ביה ריעותא:

'''{{עוגןמ|יג}} כגון למ"ד בשטה.''' וא"צ שיהי' הל' פוגע בך' פשוטה דאם כן יהי' חלל ב' אוירין וזה לא אמרינן:

'''{{עוגןמ|יד}} פסול.''' פי' פסול לגמרי כיון שיכול לזייף הרי השטר כולו פסול סמ"ע:

'''{{עוגןמ|טו}} באותו חצי שטה ואפילו כתיב שריר וקיים.''' מ"מ יכול לכתוב מה דבעי ולכתוב שנית שריר וקיים וב' שריר וקיים כשר בשטה שלפני אחרונה:

'''{{עוגןמ|טז}} זא"ז.''' ואז כל השטר פסול דהרי יכול לזייף ולחתוך כל השטר העליון ולעשות שטר הוא ועדיו בש"א אבל זה תחת זה אין חשש זיוף רק שאין למדין מהשיט' וחצי שיטה מיהו אם כתב ש"ו למדין ש"ך ס"ק ט"ו:

'''{{עוגןמ|יז}} ואז למדין.''' דחזק' על העדי' שעשו כהוגן ולא הניחו מקום פנוי קוד' חתימתן שיהי' יכול לביא לידי זיוף וע"כ השטר נכתב עד חתימתן:

{{עוגןמ|יח}} ויש חלק כתב הסמ"ע דיש דיעו' אי נפסל השטר והיינו כשיש לפני השטר והעדי' גליון ובזו יש דיע' דכשר בדיעבד כיון דיכול לתקנו ולחתוך הגליון משמע הא אם לא התחילו לחתו' במקו' שהשטר מתחיל רק באמצע שיט' לכ"ע פסול:

{{עוגןמ|יט}} אם אין העדי' קיימי' אבל כשהעדי' קיימי' צריך לשאול אות' ואפי' כת"י יצא ממקו' אחר נאמני' לומר שישבו כול' לחתו' והשטר פסול סמ"ע:

'''{{עוגןמ|כ}} ישבו לחתו'.''' ולדעת הרי"ף בסי' ל"ו דצריך שידע הכשר בפסולו של פסול גם בכאן מיירי בהכי) (וע"ב דה"ה אם הפסולי' חתמו עצמם קודם ואח"כ חתמו הכשרים ג"כ פסול:

'''{{עוגןמ|כא}} שהרי אפשר.''' היינו כשחתומי' זת"ז אבל כשחתמו בשור' אחת ודאי דלעדו' גמור נתכוונו ופסול:

{{עוגןמ|כב}} עדי' האחרונים יה"ה אם חתמו הפסולים באמצע פסול ש"ך וע"ב:

'''{{עוגןמ|כג}} זוכרים העדות.''' ודוקא הב"ד אבל הם בעצמם לא דכבר עשו שליחתן) (וע"ב דדוקא בקנין אבל בלא קנין אפי' הב"ד אין כותבין שטר אחר ואם ראו המעשה ביחד א"י להגיד בפה שכבר נתבטל משעת ראיה) (וע"ב דמ"מ אם חזר ואמר להם הלוה כתבו וחתמו יכולין לכתוב שטר אחר:

{{עוגןמ|כד}} מלאוהו למחר אפי' למ"ד עדיו בחז"ל מ"מ כאן בשטר פסול לא שייך עבחז"ל וגם דעת הסמ"ע דלמ"ד דא"צ דעת הלוה אף למחר וליומא אוחר' כשר והש"ך כתב דבזה כ"ע מודים:

'''{{עוגןמ|כה}} בין השטר למקום חתימה.''' וה"ה בשטר עצמו א"י להיות שום שינוי דאל"כ דילמא הך מקום מחקו ומלאוהו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}
[[קטגוריה:נתיבות המשפט: חידושים]]