עריכת הדף "מראי מקומות/אורח חיים/צה"

{{ניווט כללי עליון}}
;אם נכון לכוון הרגלים זה אצל זה רק בעקב ולא סמוך לאצבעות
הב"י בסעיף א בד"ה וכתב עוד ה"ר יונה, הביא דרבינו יונה דחה את הנוהגים כן וכתב דאין זה כלום, ע"כ, ויש להעיר דהאשכול בהל' תפילה ד"ה והמתפלל (יא.), הביא מנהג זה בשם איכא מאן דאמר, ולא דחה דבריו.

;פסיעות בתחילת התפילה
הדרכ"מ והרמ"א בסעיף א, הביא מהרוקח דקודם התפילה ילך לפניו ג' פסיעות כדי להראות שניגש ומתקרב לתפילה, דכתיב ג' הגשות לתפילה, ע"כ, ויש להעיר דכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' מד ד"ה בא, שיפסע לפניו ג' פסיעות, וכתב בזה טעם אחר  דהוא כדי ליכנס לפנים מג' מחנות ישראל לויה ושכינה, ע"כ, ונראה שהיה מנהג כזה אצל הקדמונים וכל אחד מהראשונים ההם פירש הטעם הנראה לו למנהג שהיה, ומדברי המנהיג שם בסי' סח, מבואר דס"ל דאלו הפסיעות בתחילת התפילה הם מדינא ולא רק מנהג, מדתלה את הטעם שאסר הש"ס לחזור לאלתר לאחר שפסע בסוף תפילתו, מחמת שמגלה שמה שפסע לפניו בתחילת תפילתו אינו לשם תפילה, ועי' במה שכתבתי בזה בסי' קכג, גבי הטעם שאין לחזור לאלתר.   המשנ"ב כתב דאין צריך לילך לאחוריו כדי לחזור לפניו אבל העולם נהגו לילך לאחוריהם, ע"כ, ויש להעיר דנראה דמנהג זה לחזור לאחוריו הוא לאו דוקא אלא כיון שהיו מתפללים כל אחד במקומו בבית הכנסת וכבר היו עומדים במקום שבו רצו להתפלל י"ח על כן פסעו לאחוריהם כדי שיוכלו לילך לפניהם, ומחמת זה נשתרש המנהג בטעות, דהא הראשונים כתבו רק לילך לפניו, ובאמת המנהג לפסוע לאחוריו הוא דבר זר דהא אמרי' ביומא נג:, שצריך לנהוג בפסיעות כמו שנוהגים לפני מלך בשר ודם ובסוף תפילתו לאחר שפסע אם חוזר לאלתר דומה לכלב ששב על קיאו, ע"כ, ולפי זה אף בתחילת תפילתו אין ראוי לעשות כן דהא אין ראוי לעשות כן לפני המלך דהוא דרך שטות, וצריך לבטל המנהג שנהגו לפסוע לאחוריהם אלא הרוצה לפסוע בתחילת תפילתו יפסע רק ג' פסיעות לפניו כדברי הראשונים הנ"ל. 

{{ניווט כללי תחתון}}