עריכת הדף "
ערך/מלאכה שאינה צריכה לגופה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ביאור החילוק בין משאצל"ג לבין דבר שאינו מתכוון == '''כתב''' הכ"מ (שבת פ"א ה"ז) "מצאתי כתוב ההפרש שיש בין משאצל"ג ובין פסיק רישיה ולא ימות הוא דגבי פ"ר אינו מכוין למלאכה כל עיקר אלא שהיא נעשית בהכרח, אבל משאצל"ג הוא מתכוון לגוף המלאכה אלא שאינו מכוין לתכליתה. מיסוד ה"ר אברהם החסיד בשם אביו ז"ל. ע"כ". וע' כפות תמרים סוכה לג: ד"ה כתב מרן שהקשה שלכאורה הסברא הפוכה דזה שאינו מכוין לגוף המלאכה זו סברא לפטור, ואיך כ' סברא זו לבאר מדוע בפ"ר חייב. וע"ש מש"כ לבאר בזה{{הערה|וצ"ב לשון הכ"מ.}}. ועפי"ד הכס"מ יתכן לבאר גם החילוק בין דשא"מ לבין משאצל"ג, דדשא"מ הוא פטור בכל דיני התורה, ומשאצל"ג לא נאמר אלא בדיני שבת{{הערה|כוונתי שמלשון הכ"מ משמע שבא לבאר מדוע חומרת פ"ר נאמרה רק בדשא"מ ולא במשאצל"ג, וזה צ"ב, אולם יש דבר נוסף שצריך להבין מה ההבדל בין הנך ב' פטורים, ומדוע דשא"מ הוי פטור בכל דיני התורה ואילו משאצל"ג אינו אלא בשבת.}}, והסברא שכ' הכ"מ יכולה לבאר החילוק: דדשא"מ אינו מכוין לעשייה עצמה, ובמשאצל"ג מכוין לעשייה, ורק אינו מכוין לתכליתה. וכן נראה מד' הגרעק"א בכתובות ו· (על תד"ה האי גבי מש"כ תוס' ועל פי' הערוך קשה וכו'){{הערה|וכן ביומא לד אות ט. וע"ע רש"ש בכתובות ו·}}. ויותר מבואר בד' הקה"י (שבת סי' ב' ד"ה אכן) ונבאר הדברים: דבר שאינו מתכוון היינו שלא התכוון לפעולה של האיסור כגון גורר ספסל שלא התכוון לעשיית החריץ כלל, ולא דמי לחופר גומא וא"צ אלא לעפרה שהתכוון למעשה של עשיית הבור, ורק לתוצאת הדבר לא התכוון (אבל בגורר ספסל לא התכוון להזזת העפר ממקומו כלל – שזו הפעולה עצמה). '''אמנם''' מד' התוס' מוכח שהם לא מפרשים כן, שהתוס' כ' (בשבת קג· ובכתובות ו·) שמפיס מורסא מיקרי דשא"מ, וא"כ מוכח דס"ל דגם כשמתכוון לפעולה ורק אינו מתכוון לתוצאה הוי דשא"מ (ובאמת הגרעק"א הנ"ל תמה על דבריהם). וא"כ הדק"ל מה החילוק בין דשא"מ למשאצל"ג. '''ובקה"י''' (שבת סי' ב הנ"ל אחר שהוכיח מהתוס' דלא כהחילוק הנ"ל, וכמשנ"ת) כ' שבדבר שאינו מתכוון אינו מכוין למלאכה כגון במפיס מורסא אינו מתכוון לעשות "בנייה", אלא רק לעשות פתח, ובמשאצל"ג מתכוון למלאכה כגון במכבה שהמלאכה היא "כיבוי" ומכוין לכבות, וכל פטורו אינו אלא משום שאינו לאותו צורך שהי' במשכן – לתוס', או שברצונו לא באה לו – לרש"י. '''אך''' קשה ע"ז (כמו שסיים הקה"י שם) מחופר גומא וא"צ אלא לעפרה, דמבואר בחגיגה י דהוי משאצל"ג, ולהנ"ל הוי לכאורה דשא"מ (ושם מוכרח שהוי רק משאצל"ג דמוכח שם שהוי כהררין התלויין כשערה – מוכח שרק בשבת יש פטור בזה). '''ונלענ"ד''' לתרץ אליבא דתוס' דמה שחופר גומא וא"צ אלא לעפרה אינו פטור משום דשא"מ היינו משום דהוי פסיק רישא, ולכן ל"ש אלא פטור משאצל"ג, והפטור דמשאצל"ג אינו משום שלא מתכוון ל"בנייה", אלא משום שתכלית מלאכה זו אינו לאותו צורך שהי' במשכן.{{הערה|אמנם מד' התוס' בביצה לג· (סד"ה מלמטה – הנמשך מהעמ' הקודם) מוכח דס"ל דאם התכוון לפעולה ולא לתוצאה לא הוי דשא"מ (וכ"ד הרא"ש שם). ולדברינו צ"ל שזו מחלוקת תוספותים.}} '''אבל''' לד' רש"י שענין משאצל"ג אינו משום שאינו לאותו תכלית שהי' במשכן, ולפ"ז ביארנו לעיל שבחופר גומא וא"צ אלא לעפרה מה שנחשב משאצל"ג היינו משום שלא התכוון למלאכה עצמה דהיינו עשיית הבור, א"כ צ"ב מה החילוק בין משאצל"ג מסוג זה לבין דשא"מ. '''ולכאורה''' היה נראה שבדעת רש"י צ"ל כהחילוק שכתבתי בתחילה ע"פ דברי הכ"מ (וכהגרעק"א), שהרי כל הסתירה לביאור הנ"ל היה מתוס', אבל לפי רש"י אפשר להישאר בביאור זה. '''אמנם''' בדברי רש"י בביצה לג· ד"ה והלכתא מבואר שהעמדת דברים באופן שנוצר אהל נחשב דשא"מ ומזה מוכח דרש"י מודה לתוס' (בשבת) בגדר דשא"מ דאף באינו מתכוון לתוצאה הוי דשא"מ, ולא רק באינו מכוין לפעולה. ולפ"ז החילוק בין דשא"מ למשאצל"ג היינו דדשא"מ תלוי ב"כוונה", ומשאצל"ג תלוי ב"צורך", ומקור סברא זו בתוס' מא: סד"ה מיחם שכ' "התולש לאכילה או לבהמה בארעא דידי' חייב חטאת בכ"ש אע"ג דאין מתכוון ליפות הקרקע לא דמי למשאצל"ג כגון חותה להתחמם, דהתם אע"פ שאין מתכוון ליפות אנן סהדי דניחא לי', אבל בחותה אינו נהנה בהבערה זו וכו'". ונראה שכוונתם דמי שתולש בשביל אכילה אין מטרתו במעשה זה בשביל ייפוי הקרקע שלא לשם כך עשה פעולה זו ולכן הוי דבר שאינו "מתכוון", ומ"מ ייפוי הקרקע נצרך לו, ולכן הוי צריכה לגופה. ולפ"ז י"ל בדעת רש"י כדלעיל. '''וגם''' לפ"ז נצטרך לומר שבחופר גומא וא"צ אלא לעפרה שייך גם הפטור של דשא"מ, אלא שכיון שהוא פ"ר – אינו נפטר משום כך, אבל לענין משאצל"ג שנלמד מ"מלאכת מחשבת" ל"ש חומרת פ"ר ולכן פטור.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף