עריכת הדף "
תוספות רבי עקיבא איגר/יבמות/ד
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יג == [אות נו] '''תוי"ט ד"ה כל שאר בשר. וקשיא לי. ''' במחכ"ת הג' אשתמיטתיה דברי רש"י ותוס' במקומם דרש"י פי' בסוגיי' {{ממ|דף מ"ט ריש ע"ב}} דבאמת הך דהכא פליגא אמתניתין דלעיל ותנאי הם אליבא דרע"ק וכך מבואר להדיא {{ממ|בדף צ"ב א'}} דאמרינן הך תנא דרע"ק דאמר חייבי לאוין דשאר וכו' ופירש"י שם דהיינו הך רע"ק דמתני' דהכא. עכ"פ מבואר דתנאי הם אליבא דרע"ק אם כן יש לומר דסתמא דלעיל ס"ל דאליבא דרע"ק בכל ח"ל הולד ממזר. ותוס' בשמעתין ד"ה הכל מודים וכו' ס"ל דמחזיר גרושתו מיקרי חייבי לאוין דשאר שאינם אסורים אלא משום אישות. וא"כ מתני' דהכא ודלעיל ל"פ. אבל מ"מ האמת יורה דרכו דאיכא תנאי אליבא דרע"ק דס"ל דמכל ח"ל הוי ממזר וכדאיתא להדיא {{ממ|בסוגיא בדף צ"ב}} וכמבואר ג"כ בסוגיין דר' סימאי אמר מן הכל היה עושה רע"ק ממזרים: ''' ואדרבה ''' על הרמב"ם בפי' יש לעיין דלא משמע כן מסוגיא דהכא דאמרינן עלה דמתני' מ"ט דרע"ק אלמא מהני וכו' ולר' סימאי וכו' משמע להדיא דלמתני' דהכא דוקא בשאר הוי ממזר. וכן ההיא סוגיא {{ממ|דף צ"ב}} דאמרינן הך תנא דרע"ק דאמר ח"ל דשאר. ואם נפרש למתני' כל שאר וכל שהוא בלא יבא א"כ היכן מצינו תנא דסבר אליבא דרע"ק דדוקא ח"ל דשאר. א"ו העיקר כרש"י ותוס' דמתני' דהכא שאר דוקא קתני ומתני' דלעיל אי כפירש"י דפליג אהך דהכא אי כתוס' דמחזיר גרושתו מקרי שאר. וברור: [אות נז] '''תוי"ט ד"ה שהוא בלא יבא וכו'. ומדכתיב ולא. ''' חוץ מאלמנה לכ"ג לר' סימאי ולר' ישבב אפי' אלמנה לכ"ג ואפי' חייבי עשה נפקא ליה מולא. גמרא ורש"י. ותמוה לי האיך ילפינן אלמנה לכ"ג משאר לאוין. והא לאו דאלמנה אינו שוה בכל וכה"ג אמרי' בכתובות {{ממ|דף למ"ד ע"א}} ולר' ישבב וכו' א"כ בעולה לכה"ג ומ"ש דהו"ל עשה שאינה שוה בכל וכו' היכי דאמרי' דבעולה לכ"ג אין למדים משארי עשה דאתרבי מולא משום דא"ש בכל א"כ ה"נ נימא באלמנה לכה"ג דאין למדין אותו משארי לאוין דאתרבי מולא כיון דא"ש בכל וצ"ע: ''' ואולי ''' יש לומר מזה דעשה דבעולה לכה"ג היא רק עליו ולא עליה. והטעם י"ל דמה דהוזהרו כשירות להנשא לפסולים ילפינן מדכתיב לא יקחו כדאיתא במסכתין {{ממ|דף פ"ד ע"ב}} וא"כ גבי עשה דבתולה דכתיב יקח בלשון יחיד מש"ה היא אינה מוזהרת. ועי' בתוס' במסכתין {{ממ|דף ה' ע"א ד"ה ואכתי אצטריך}}. היכא דמוזהרים כהנים ולא ישראלים לא מקרי כ"כ אינו שוה בכל ורק מה דכהנים עצמם מצווין רק האנשים ולא נשים כגון טומאת כהנים זהו מקרי אינו שוה בכל וא"כ י"ל דרק בעולה לכה"ג אין למדין משאר עשה דקיל הרבה דאינו נוהג בנשים דהיא אינה מוזהרת אבל אלמנה לכה"ג דהלאו גם עליה שפיר ילפינן מאנוסת אביו. וא"ת הא כתב התוס' שם דאלמנה מן הנשואים מש"ה לא אתי עשה דיבום ודחי לל"ת ועשה אף דא"ש בכל מ"מ לא דמי לזקנו כיון דגם נשים מצווים. ואם כדברינו גם בעשה דבתולה אין הנשים מצווים. י"ל דמ"מ שפיר כתב דלא דמי לזקנו דשם הלאו והעשה שניהם אינם שוים בכל. משא"כ באלמנה אף דהעשה א"ש בכל מ"מ כיון דהלאו שוה גם בנשים הוא חמור מזקנו. וצ"ע לדינא וע' מל"מ {{ממ|ריש ה' מכירה}}. ולדברי י"ל דכמו דאמרינן כל הבועל דעתו על גמר ביאה. ה"נ אמרינן דעתה דידה על גמר ביאה והיא דאינה מוזהרת לא הוי כאילו פירשה להיות נקנית בתחלת ביאה. ועיין בתוס' חגיגה {{ממ|דף י"ד ב' ד"ה בתולה}} דנקטה בפשיטות דבעולה לכ"ג גם היא מוזהרת ואולם אין מובן לי דברי תוס' שם דמה הועילו בתירוצם מההיא דראוה מעוברת דהא התם היא א"נ לר"י גם לגבי עצמה ול"א דאם נבעלה לפסול ונתחללה גם היא מוזהרת לכהן ונאמנת: [אות נח] '''תוי"ט ד"ה כל שחייבים עליו כרת. ולהכי הדר כתביה במשנה תורה משום למסמך. ''' זהו מלשון רש"י. וכן בתי"ט כל שחייבים עליו מיתת ב"ד וכו' אלא לא יגלה לגופיה לר"י לחייב באנוסת אביו ולרבנן לחייב שני לאוין בשומרת יבם של אביו ג"ז מלשון רש"י. מזה יש ללמוד דלר"ש התימני איירי לא יגלה בש"י ש"א ומ"מ ל"צ לומר לעבור בב' לאוין אלא דכתבה למסמך ללא יבא ממזר לאורויי דיש ממזר מח"כ והא דאמרינן בריש מסכתין וכן בר"פ נושאין דלרבנן מיירי בש"י ש"א ולעבור בב' לאוין היינו כי היכי דתיתי גם לר' יהושע דלדידיה דלא יבא ממזר קאי ארישא דלא יקח ע"כ לא יגלה קאי אי לאנוסת אביו אי לשיש"א ולעבור בב"ל. והיה מיושב לי בזה הא דהרמב"ם והסמ"ג והחינוך לא הביאו כלל דעל ש"י ש"א חייב בב"ל אף דקי"ל דמותר באנוסת אביו וע"כ דלא יגלה בש"י ש"א היינו למה דקי"ל כר"ש התימני אתי' קרא דלא יגלה להסמיך ללא יבא ממזר וכנ"ל. אולם לשיטת תוס' בשמעתין הוא להיפוך דלר"י לא יגלה מיירי בשיש"א ואתי קרא לאורויי דמלא יקח עד לא יגלה דוקא ולאתויי שארי מיתות ב"ד הוא דהוי ממזר אבל מלא יגלה ואילך דהיינו ח"כ לא הוי ממזר דלא נימא ללמוד ח"כ בהיקישא דר' יונה דהוקשו כל עריות זה לזה ולר"ש התימני לא איצטריך לא יגלה דלהסמיך לל"י ממזר לאורויי דיש ממזר בח"כ בלא"ה ידעינן מהיקישא דר"י וע"כ משום לעבור בב"ל עיי"ש היטב וא"כ לדידן דקי"ל כר"ש התימני קיימא הדין דעל ש"י ש"א עובר בב' לאוין וכן נקט היש"ש פ' נושאין {{ממ|סימן ג'}}: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: בבלי ומפרשיו
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף