עריכת הדף "
מעשה רקח/מזוזה/ה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == '''תלאה במקל וכו'.''' שם דף ל"ב אמר רב יהודה אמר שמואל תלאה במקל פסולה מ"ט בשעריך בעינן תניא נמי הכי תלאה במקל או שהניחה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה של בית מונבז המלך היו עושים בפונדקותיהם כן זכר למזוזה ופי' רש"י סכנה מן המזיקין שאין הבית משתמר בה עד שיניחנה כהלכתה. והתוספות ז"ל הקשו עליו דאם כן הוה ליה לומר וכל העשויה שלא כהלכתה וכו' ופירשו ז"ל דתלאה במקל נוקף בה ראשו דלאו אדעתיה וכן אחורי הדלת רגילה להיות בולטת ומכה בה ראשו וכו' ע"כ והחילוק ביניהם הוא מבואר דלפי' רש"י ז"ל אין כאן כי אם שחיסר המצוה ולפירוש התוספות מלבד שלא קיים המצוה חל עליו חובת ביעור להוציאה משם דחמירא סכנתא מאיסורא וחייב כל אדם להסיר את נזקו דומיא דסולם רעוע וכיוצא ורבינו שכתב לא עשה כלום משמע שהוא מפרש כפי' רש"י ז"ל ויש לו ראיה מההיא דפרק שואל שכתבו התוספות עצמם שם. וראיתי להטור ז"ל סי' פר"ט שכתב בדין תלאה במקל שהיא פסולה כמימרא דשמואל ובדין הניחה אחורי הדלת כתב אין זו מצותה כלומר דאינו לעיכובא עיי"ש וכתב הרב ב"ח שם דלדידיה צ"ל דמפרש כפי' התוספות דלא הוי משום מזיקין אלא משום סכנה גרידא ומפרש לה דעל כל פנים יצא ידי חובתו ע"כ וקשיא לי עלה מדקתני בברייתא סכנה ואין בה מצוה דאם איתא ליתני סכנה גרידא מאי אין בה מצוה ותו דכיון דבברייתא תני תרתי משמע דשניהם שוים בדין ואיך נפסוק בחדא לעיכובא ובחדא לא. תו קשה לי לשיטה זו מההיא דפ"ק דיומא דף י"א דשערי מחוזא לא הוו בהם מזוזות מפני הסכנה ומייתי עלה עובדא דארטבון שהיה בודק מזוזות בשווקים ונסתכן מפני גזרת המלכות וכו' ופריך דשלוחי מצוה אינן ניזוקין ומתרץ היכא דשכיח היזיקא שאני משמע דכי אמרינן משום סכנה אסור לעשותו דאין לסמוך על הנס והוא פטור לגמרי ואיך כתב הטור אין זה מצותה ואינו לעיכובא כיון דאסור לעשותו משום סכנה כפי מ"ש הרב ב"ח ז"ל ואיך שיהיה כבר הסכים הרב ב"י שם לדברי רבינו והביא לו סמוכות מההיא דהעושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה דהיינו לומר שלא קיים מצות תפילין כלל דתפילין מרובעות הלכה למשה מסיני וכו' ע"כ ועיין להרב לחם חמודות סימן ט"ז. '''חפר וכו'.''' שם אמר רב יהודה אמר רב עשאה כמין נגר פסולה איני והא וכו' לא קשיא הא דעבידא כסיכתא הא דעבידא כאיסתוירא ופי' רש"י סיכתא יתד דהיינו שהיא מונחת שוכבת בסף אז היא פסולה איסתוירא זקופה אז היא כשרה. והתוספות בשם ר"ת שם נחלקו עליו ופירשו בהיפך דשוכבת כשרה וזקופה היא פסולה. והרב ב"י סי' פר"ט כתב דדעת רבינו כפי' רש"י ולכך בעינן שהמזוזה תהיה זקופה ועומדת בסף וכן פסק בשלחנו הטהור שם ושיכוין שיהא שמע דהיינו סוף הגלילה לצד חוץ ע"פ הירושלמי שהביא הרא"ש צריך שיהא שמע רואה פני הפתח וכו' ורמ"א ז"ל כתב שם בשם הטור והגהות מיימוני ומהרי"ל ותרומת הדשן ז"ל דהמדקדקים יוצאים ידי כולם ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון וכן ראוי לנהוג וכו' ע"כ וכן נוהגים בכל מקומותינו ונזהרין שראש המזוזה תהיה לצד הפתח ע"פ הירושלמי הנ"ל. ודע שהרב הלבוש נתן טעם לדין זה והרב מעדני מלך ז"ל סימן ט' חלק עליו דאין לתת טעם לזה שבודאי שמרע"ה קבל מסיני דרך עמידתה של מזוזה ככל חקת התורה ומצותיה והוא מסרה ליהושע וכו' ואם אנו אין לנו טעם ולא פירוש אין בכך כלום עיי"ש. '''העמיק וכו'.''' שם דרש רב יוסף בריה דרב משמיה דרבא העמיק לה טפח פסולה ופי' רש"י העמיק החור טפח וקבע בו המזוזה פסולה ע"כ וכתב מרן ז"ל כלומר והוה ליה תעשה ולא מן העשוי ע"כ ודברים תמוהים הן דמאין הוציא זה ואיך שייך כאן תעשה ולא מן העשוי ומצאתי להרב ב"ח שם שכתב דטעות סופר הוא וכתב הוא ז"ל הטעם משום דכתיב בשעריך פירוש מקום סגירת השער וכל שהיא עמוקה טפח לאו בשעריך מקרי ופסולה ע"כ. וכדבריו נראה דבמרן ז"ל הוא ט"ס שהרי הרי"ף והרא"ש הביאו הדין בסתם ולא פירשו בו טעם זה גם בב"י שם הביא הדין ולא הזכיר טעם זה ובאמת נראה דאין לו קיום והעמדה כלל. אמנם בעיקר הטעם שכתב הרב ב"ח ז"ל נראה לענ"ד עוד טעם פשוט משום דכתיב על מזוזת ביתך ואם העמיק בה טפח אין זה על אלא תוך וכן זכיתי ומצאתי להרב הלבוש ז"ל שם. '''חתך קנה וכו'.''' שם תנא העמיד לה מלבן של קנים חותך שפופרת ומניחה אמר רבי אחא בריה דרבא לא שנו אלא שהעמיד ולבסוף חתך והניח אבל חתך והניח ולבסוף העמיד פסולה משום תעשה ולא מן העשוי ופי' רש"י מלבן של קנים שלא מצא מזוזות עץ ועשה צורת פתח של קנים מלבן מזוזה סף ע"כ. וכתב המעדני מלך בשם רבי מרדכי יפה ז"ל שם כלומר שזה דומה לתעשה ולא מן העשוי הנאמר גבי סוכה דהכא נמי כתיב וכתבתם על מזוזות ביתך דמשמע שתקבעם על המזוזה כשהוא שקוע בבנין של ביתך ולא שתקבעם במזוזה ואחר כך תשקע המזוזה לבנין ביתך שאין זה כמשמעו של וכתבתם וכו' ע"כ והרב בעל קרית ספר כתב דילפינן מציצית דכתיב תעשה ודרשינן ולא מן העשוי ונראה דהיא מדרבנן דבמאי יליף לא גזרה שוה איתא ולא היקשא איתא ע"כ ובעיקר דין המלבן נחלקו התוס' על רש"י ז"ל ופירשו בו פי' אחר עיין עליהם.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף