עריכת הדף "
העמק שאלה/ק
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ח == {{העמקש|ח}} '''פריק ליה בשוה פרוטה.''' ורבותינו בעלי התו' הביאו כ"ז בשמו ש"ר בכ"מ. והרמב"ם בה' מ"א שם כתב בפשיטות דרבעי דא"י בזה"ז נפדה בשוה פרוטה. ובה' מע"ש פרק ב' כתב מידת חסידות שפודין מע"ש בזה"ז בשוויו כדרך שפודין אותו בזמן הבית והורו הגאונים שאם רצה לפדות שוה מנה בפרוטה לכתחילה בזה"ז פודה שלא יהיה זה חמור מן הקודש. ומשליך הפרוטה לים הגדול. והגר"א ביו"ד ה' ערלה שדא בה נרגא דטעמא דהקדש נושום שאין לו אונאה. והביא עוד כמה אמוראי בירו' מע"ש פרק ד' שהחמירו בדבר והקפידו על זה לפדותן בשווין. והיאך אפשר לומר דכ"ז אינו אלא מדת חסידות. ויישב דתליא אי מע"ש מ"ג או ממון בעלים הן. דלמ"ד מ"ב ודאי יש לו אונאה ואמוראי דהירו' ס"ל הכי דר"מ ור"י הלכה כר"י. ואנן קיימא לן דמע"ש מ"ג הוא. ודברי הגר"א אין צריך חזוק. וגם מסתייעין מהא דאיתא בירושלמי שם אמר ר' יוחנן הקדש שפדאו יותר על דמיו תפס הכל. מעשר שני שפדאו יותר ע"ד לא תפס הכל כו'. ר' יונה בעי כמאן דאמר כנכסיו ברם כמאן דאמר אינו כנכסיו היא הקדש היא מע"ש כו'. [כצ"ל וכן הגיה מהרא"פ] הרי דלענין התפסת פדיון תליא בהא [ועיין ב"מ דף נ"ג נ"מ בדבר אי נכלל הכל במטבע יתירה תופס הכל בקדושה אבל במטבע כולה מיותרת אינה נתפסת בקדושה אפי' למ"ד מע"ש ממון גבוה הן ע"ש] וה"ה בפחות מדמיו. לענין אין אונאה להקדש. מיהו לענד"נ דוחק דכל הני אמוראי דירו' ס"ל להלכה מע"ש ממון בעלים שהרי הירוש' שם מוקי הא דתנן הפודה מע"ש שלו מוסיף חמישיתו בין שהוא שלו בין שניתן לו במתנה מתני' ר"מ היא דר"מ אומר אין מתנה כמכר [פי' בפ"ט דבכורות לענין יובל. וס"ל דאע"ג דממון גבוה הוא ואינו נמכר מכ"מ יכול ליתנו במתנה]. ודחי א"ר יונה ד"ה וקא תפתר בפירות שהן טבולין למעשר. וכל הטורח הזה אינו אלא להעמיד משנתינו כמ"ד מע"ש מ"ג כמבואר בקדושין ד' נ"ד ב' דלר"י דס"ל ממון בעלים הן נמכר ג"כ. אלמא דס"ל ג"כ דהלכה כר"מ בהא דמע"ש מ"ג הוא. ובפ"ה איתא סברינן מימר כל הדא הילכתא דר' יהודה כב"ש. ונראה לדעת הגאונים דפליגי הירו' ובבלי בהא דמע"ש דנפדין לכתחילה בש"פ. דהנה התוס' מנחות דף ע"א ב' ד"ה ומתירין כתבו דדוקא בעלים הוא דיכול לפדות שוה מנה על פרוטה ולא אחר. שאין סברא כו'. ולא ביארו עיקרו וטעמו של דבר. ובתוס' תמורה ד' כ"ז ב' ד"ה לא אמרו ביארו זה ע"פ רומיא דהני תרי סוגיות דהתם מבואר דשמוה בי תרי מהני בדיעבד. ובסנהד' פ' הנחנקין מבואר דג' לעיכובא והעלו דהבעה"ב שפודה בלא הגיזבר מהני אפי' בלא ג' אלא דלמצוה בעינן ג'. ומש"ה אפי' בשו"פ. משא"כ אחר הפודה מיד הגיזבר בעי ג' לעיכובא. וכיון דהקפידה תורה לשלשה ממילא א"י לפדות פחות משוויין [ומש"כ תו' תמורה שם בזה"ל וכה"ג אמר שמואל דמחולל על פחות משוויו אינו מדוקדק. דודאי בדיעבד אפי' לאחרים מחולל כדאי' במעילה ד' י"ד ב' אלא הנ"מ הוא בלכתחילה במקום שאין פסידא להקדש. וממילא מיושב קושיית התו' מעילה שם ד"ה והאמר ע"ש. והנה מע"ש ונטע רבעי בעי ג'. ומהקדש נ"ל. וכתבו התוס' סנהדרין ד' י"ד ב' ד"ה נ"ר ומע"ש דהפודה בזה"ז שאין מחללין בשוויין לא בעי שלשה. ובירושלמי שם איתא אמר ר' יוחנן פודין מע"ש ע"פ ג' לקוחות אפי' א' מהן בעלי'. אלמא דבימי ר"י הוצרכו לשלשה. וממילא בעינן שיהא נפדין בשווין. אבל בתלמוד דידן בסנהדרין אית' הלכה זו בברייתא. ונשנית בזמן הבית אבל לאחר החורבן ודאי יש ללמוד מהקדש דעיקר שלשה ביה כתיב. ומכ"מ לא בעי רב יהודה ג' בערכין דף כ"ט. שהרי מש"ה הורה לפדותו פחות משוויה מכש"כ מע"ש ונ"ר דלא כתיב בהו שלשה. והיינו שכתב הרמב"ם בשם הגאונים. לא יהא חמור מהקדש. ולכאורה אינו מובן כל כך. אבל הכוונה מה הקדש דכתיב ביה שלשה נפדה בזה"ז בשוה פרוטה מכש"כ מע"ש. זהו דעת הגאונים ז"ל. אבל הרמב"ם נסתפק במע"ש ולא נסתפק ברבעי. וכבר הרגיש בזה הלח"מ בה' מ"א ע"ש. ובאמת יש הוכחה עוד בנטע רבעי דשרי לכתחילה לחללו על ש"פ. מר"א שהפקיר את כרמו לעניים. וכמש"כ התו' מגילה דף י' א' ד"ה דכ"ע. דאי נימא דר"א סובר לא קדשה לעתיד לבא ע"כ צ"ל דהעניים יזכו כדי לפדות בשוה פרוטה. וכן בהקדש הלכה פסוקה בהלכות ערכין פ"ח דסגי בפרוטה. ורק במע"ש החמיר ע"פ הירו' [וע"ע ת"י יומא דף ט' א' שהוכיחו מש"ס דילן דמע"ש אין לפדות בזה"ז על ש"פ. וע"ע תוס' ר"ה דף ל"א ב' סד"ה וביקש] אלמא דס"ל להרמב"ם דלא פליגי בהקדש ונט"ר. ויש מקום להחמיר במע"ש מבהקדש ונט"ר. והנראה טעמא דמילתא שידוע דהקדש בהמה בזה"ז תעקר כדאיתא במס' ע"ג דף י"ב וכ"מ. משא"כ בכור אסור לעקרו אלא יהא רועה עד שיסתאב ויאכלוהו כמש"כ הרא"ש שלהי מס' בכורות וכתב הטעם משום דבכור סגי במום משא"כ שאר הקדש ע"ש. ויש להוסיף ע"ד דהמקדיש בזמן הזה אין בזה בזיון קדשים אם עוקרו ומאבדו בידים שע"מ כן הוא מקדיש. שלא יהא קרב למזבח אלא ילך לאיבוד. משא"כ בכור קדושתו בידי שמים אין הפרש ויש בזיון קדשים כמו בזמן הבית. ובאמת אילו הקדיש בהמה בעוד המקדש קיים ונחרב הבית אסור לעקרו אלא ימתין עד שיסתאב ויפדנו ויטיל לים. והכי משמע לישנא דברייתא אין מקדישין ואין מחרימין בזה"ז ואם הקדיש כו' בהמה תעקר. משמע דוקא שהקדיש באיסור בזה"ז. וע' מש"כ כיב"ז סי' קמ"ה אות י"ח בדיוק דעת רבינו הכי. והשתא נימא כמו כן בפדיון על שוה פרוטה יש בזה בזיון קדשים כדמוכח בירו' מע"ש פ"ד והביאו הגר"א ר"ש ב"ר הוי מקפיד על אלין דרומאי דהוו מזלזלין בה. מכ"מ הקדש קרקע בזה"ז שרי דע"מ כן הקדיש. משא"כ מע"ש קדושתו בידי שמים והרמנא דרחמנא הוא להקדישו קדושת פה. מיהו ברבעי אע"ג שהוא ודאי קדוש מאליו. מכ"מ למ"ד נטע רבעי איתא ריש פ"ו דברכות דנ"ל דטעון חלול מדכתיב קודש הילולים אחליה והדר אכליה. וכבר עמדו בתוס' שם מאי איצטריך הא נ"ל קודש קודש ע"ש. ולענ"ד י"ל דבפי' רבי' רחמנא אחליה איך שהוא ולא כמע"ש דכתיב ונתת בכסף והקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו. אלא אחליה שיהא חל קדושה של רבעי על איזה דבר ורשאי לאוכלו מיהו בזמן הבית שהיה ראוי לאכול בקדושה בירושלים בעי ג' ונישום בשוויו. אבל השתא אין בזה משום בזיון קדשים. ובחו"ל לדעת הרמב"ם ליתיה כלל לרבעי. ואפי' לדעת הגאונים י"ל דבחו"ל שאין מצוה לחללם כלל כמ"ש לעיל לעולם סגי בפרוטה. עכ"פ דעת הרמב"ם לחלק בין הקדשות מאיזה טעם שיהא. ולא רנה לעשות פלוגתא בין התלמודים. והוראות הגאונים הוא דסבירי דפליגי כמש"כ לעיל. דכיון דבהקדש סגי בפרוטה בזה"ז. משום דלא בעינן שלשה א"כ כ"ש במע"ש. וס"ל טעם ההפרש בין בכור להקדש לענין עקירה כמש"כ הרא"ש ז"ל. ולענין זה לא שייך זה הטעם. ולפי מה שביארנו דעת הרמב"ם ז"ל א"כ גם מדעת רבינו לענין רבעי. לא נתברר דעתו לענין מע"ש. ולא כתו' ר"ה שם שהביא ודעת רבינו גם במע"ש:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף